מוצלח, אבל איפה פה הג'יפ? נהיגה ראשונה בקומפאס החדש

מחיר משוער: החל מ-190 אלף שקל
מתחרים: טויוטה ראב 4, יונדאי טוסון, קיה ספורטאז'
אהבנו: עיצוב, איכות, מרווח, אבזור, נוחות
לא אהבנו: ביצועים, לאן נעלמה ה-4x4?

בשולחן ארוחת הערב על כוסית יין שניה או יותר, נזרק המשפט לאוויר על-ידי ראש מוצר קומפאס באירופה: "אנחנו מותג פרימיום, אבל מחוברים לקרקע. אין סיבה שנהיה יקרים יותר מפיג'ו או פולקסווגן". המשפט הזה הגיע לאחר שהתלוננתי על התמורה שהציע קומפאס הקודם, ושהציפייה ממנו להתחרות ביוקרה מול דגמים של ב.מ.וו לא הייתה ראלית מלכתחילה. התשובה שלו שינתה לגמרי את ההתייחסות שלי לקומפאס החדש.

שני הדורות הראשונים של הקומפאס מעולם לא זכו להצלחה מסחרית. יש לכך מגוון סיבות שמשתנות בהתאם לשווקי היעד, אבל בבסיס יש 2 עיקריות: א. קומפאס הציע יכולות שטח טובות מהמתחרים, אבל לא מספיק טובות ביחס ל-DNA הייחודי של המותג. ב. התמורה למחיר לא תמיד הצדיקה את עצמה גם לא באפיקים אחרים כמו ניהוג, חומרים ואיכות.

עכשיו מגיע דור חדש, שלישי, שמבטיח שינוי כיוון בכל פרמטר: פלטפורמה, ממדים, יחידות כוח, יכולות נוחות וניהוג בכביש ובשטח וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת גם מיצוב ומחיר. בקיצור שינוי תהומי ששם את קומפאס מקום אחר. האמנם?

קומפאס החדש מציג קו אחר ביחס לזה הקודם, ובמקום מראה עגלגל ומעט אנמי, המראה רבוע וזוויתי בדומה לשפה העיצובית העדכנית של ג'יפ. מכסה המנוע ישר, הגריל אנכי בסגנון גרנד צ'ירוקי וגרנד ווגוניר החדשים, בתי הגלגלים תפוחים וגם הם חתוכים. בקיצור כל מה שצריך כדי ליצור את אותה נאמנות לערכי המותג בפרשנות משפחתית קשוחה.

ג'יפ כיום הוא חלק מקבוצת סטלנטיס, וככזה קומפאס מתבסס על פלטפורמה חדשה, STLA מדיום שמשרתת כבר מגוון דגמים ובהן פיג'ו 3008, אופל גרנדלנד וסיטרואן C5 איירקרוס. כדי ליצור את הבידול המתבקש, מתכנני ג'יפ לא עצרו בעיצוב, אלא המשיכו בשינוי או כיול כל רכיב אפשרי כדי שגם הספון בקומפאס ירגיש שהוא נוסע בג'יפ.

זה מתחיל כבר בפתיחת הדלת כאשר נדרשת הנפת רגל גבוהה כדי להיכנס, בגלל מרווח הגחון הגבוה משאר דגמי הקבוצה (20 ס"מ) וגם בגלל הקורות הגדולות בתחתית המרכב. משנכנסים מגלים שהישיבה גבוהה, שהשמשות גדולות, ושהתצפית החוצה מעולה לכל כיוון ומכל מושב. בנוסף, מכסה המנוע הפרוס באופן כמעט אופקי, תורם גם הוא את חלקו בבניית אפקט השטח הרצוי ממרום מושב הקברניט.

סביבת הנהג רחוקה מאוד מזו של הדור היוצא, ושופעת סממנים של ג'יפ כולל אייקונים חבויים של חזית רנגלר הנחשק. המראה מודרני, עטוף בסוגים שונים של חומרים שגם מנסים ליצור את התחושה "הג'יפאית" עם שילוב של פלסטיק עמוק ורך, לצד גומי גמיש יותר שגם פחות רגיש לשריטות.
מול הנהג לוח מחוונים דיגיטלי קטן יחסית ("10) ותצוגה עילית שמוקרנת על השמשה הקדמית, כשבמרכז הדשבורד מסך מולטימדיה רוחבי ענק בגודל "16, יותר גדול משל הסינים. לצד הצגים יש גם כפתורים ולחצנים כדי להקל על התמצאות במרחב הדיגיטלי.

ממשק המולטימדיה מציע המון אפשרויות, אבל הוא איטי ולא רק ביחס לעידן המזפזפ בו אנו חיים כיום. אפילו מעבר בין תחנות הרדיו באמצעות הלחצנים שעל גלגל ההגה מבוצע לאט, ובאופן שמעלה את השאלה: אם בכלל התחנה הוחלפה? ובנימה אישית, העדפתי את הסידור הקודם של ג'יפ (ושאר מותגי הקבוצה האמריקאים) לכפתורים על גלגל ההגה. כעת יש סידור חדש כי בעל הבית התחלף, שסך הכל נוח - אבל פחות.

ביחס לדור הקודם, קומפאס החדש מציע ממדים גדולים משמעותית עם תוספות אורך של 12 ס"מ (ל-4.55 מטר), רוחב של 6 ס"מ (1.93 מטר), גובה של 4 ס"מ (1.675 מטר) ובסיס גלגלים שצמח בלא פחות מ-15.5 ס"מ (ל-2.795 מטר).

לממדים המוגדלים השפעה ישירה על תא הנוסעים שכעת מרווח משמעותית גם מלפנים ובמיוחד מאחור. וזה לא נגמר שם, גם יש יותר מקום אחסון עם נפח כללי שגדל מ-14 ליטר בדור הקודם ל-34 ליטר של אחסון בדור החדש.

ג'יפ הוא אולי מותג דגל אמריקאי, אבל זו הגרסה האירופאית והמושבים מלפנים ממוקדים לקהל היעד האירופאי. הם אוחזים והדוקים ומציעים תמיכה מעולה לגב ואולי מעט לחוצה מידי לירכיים.

מאחור מפתח הדלת סביר, אבל לא ענק כמתבקש מהממדים, והמושב נוח אם כי המשענת לא מציעה אפשרויות הטיה.

גם תא המטען יוצא נשכר מתוספת הממדים, ומכיל 550 ליטר שהם 45 ליטר יותר מבעבר. יש עיגונים, יש רצפה בשני גבהים, והמשענת מציעה השכבה בחלוקה של 40/20/40 לפיצול יעיל יותר בין נוסעים למטען. ועדיין חסרים שני פריטים שקריטיים לרכב שטח: שקע 12V נוסף בתא המטען וגלגל חליפי שלפחות באירופה לא מוצע כסטנדרט אלא בתוספת תשלום.

קומפאס מציע את כל מערכות הבטיחות הנהוגות כיום כמו בלימה אוטונומית מרכוז הרכב בנתיב, התרעה על תנועה חוצה מאחור, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.

מבחן ריסוק טרם פורסם, אבל אחיו לפלטפורמה, פיגו 3008, זכה ל-4 מתוך 5 כוכבים.

כמו אצל השותפות לפלטפורמה, גם קומפאס מציע מגוון אפשרויות: מנוע בנזין עם 145 כ"ס, היברידי-נטען (195 כ"ס), וחשמלי לחלוטין שיוצע בשלוש גרסאות הספק: הנעה קדמית עם 213 ו-231 כ"ס (תלוי בגודל הסוללה), או עם צמד מנועים, והנעה כפולה, 375 כ"ס.

מנוע הבנזין הוא זה שיגיע אלינו תחילה והוא משלב בין מנוע 1.2 ליטר, 3 צילינדרים 136 כ"ס, מערך היברידי מתון (48 וולט) ומנוע חשמלי שמפיק 22 כ"ס, ליצירת הספק כולל של 145 כ"ס. התיבה דו מצמדית עם 6 הילוכים, ההנעה קדמית, והביצועים פושרים עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-10 שניות. הזינוק הראשוני הוא דווקא ממש סבבה, כי יש מנוע חשמלי קטן שמסייע בתחילת הדרך. אבל ההספק צנוע והסיוע החשמלי מגיע לזמן מוגבל, כך שמהר מאוד נגמר "האוויר". עיקר ההשפעה של האיטיות הזו תורגש בעקיפות במהירות בינעירונית.

גם ביצועי הגרסה החשמלית עם מנוע יחיד ו-213 כ"ס (היחידה שנכחה בעת ההשקה) מעט מאכזבים. את התאוצה הקלאסית ל-100 קמ"ש גרסה זו מסיימת ב-8.5 שניות, ובעיר היא מעניקה תחושה זריזה יותר ממקבילתה הבנזינית, אבל המסקנה שמתייחסת אליה היא אותה אחת כמו בפסקה הקודמת: כיום סטנדרט הביצועים נמצא במקום אחר, ומה שיש כאן פשוט לא מספק.

נחזור ונאמר כאן מה שנאמר לנו בעבר מבכירי סטלנטיס וגם מפי יצרנים אחרים כמו קבוצת פולקסווגן וקבוצת טויוטה: הצרכן לא זקוק ליותר כוח, וזינוק פראי מידי עלול להפחיד נהגים מסוימים בדגש על צעירים או מבוגרים כמו גם את שאר משתמשי בהדרך. סבבה, לכו תגידו את זה ליצרנים הסיניים ולטסלה.

לחשמלית הבסיסית סוללת 74 קוט"ש שמבטיחה טווח נסיעה של 500 ק"מ, וטעינה מהירה של 160 קילוואט שמאפשרת מילוי מ-20% ל-80% בכחצי שעה. סה"כ נתונים טובים שדומים למרבית המתחרים. אבל יש גם סוללה גדולה יותר עם טווח של 650 ק"מ שזה כבר יותר ממרבית המתחרים.
תנאי ההשקה לא אפשרו לאמת את צריכת הדלק ברכב הבנזין או את טווח הנסיעה וזמני הטעינה ברכב החשמלי, ונמתין עימם למבחן שנערוך לקומפאס כשיגיע לישראל.

כמו בפיג'ו 3008, גם בקומפאס החשמלי מתלה אחורי שונה ומתקדם יותר מהקיים בקומפאס הבנזין (רב-חיבורי לעומת קורת מתח). שתי גרסאות הקומפאס מציעות נוחות נסיעה טובה, אבל בשונה מה-3008, כאן החשמלית היא שמציעה נוחות נסיעה עדיפה. ממש בקטנה. עיקר ההבדל נמצא בהתמודדות עם שיבושים קטנים כמו שיברי אספלט שמגוהצים טוב יותר בגרסה החשמלית. בשתי הגרסאות בידוד הרעשים טוב, כשבבנזין רעש המנוע נשמע אבל לא מידי.

היכולת הדינמית טובה עם תנודות מרכב מתונות, היגוי מהיר והבלמים נשכניים ויעילים. כושר התמרון העירוני מציון.

במסלול שטח קצר שכלל רק אדמה כבושה עם שינויי גובה, קומפאס סיפק נוחות ממש מרשימה. בחלקים בהם האדמה הייתה לחה, קומפאס הצליח למצוא אחיזה גם בעליה, תוך שהוא מסתמך על אלקטרוניקה כי בגרסאות שהועמדו למבחן ההנעה הייתה קדמית בלבד.

כן, ג'יפ, היצרן שצמח מרכב ה-4x4 המצליח הראשון, מציעה (בינתיים?) גרסת הנעה כפולה רק בדגם החשמלי עם הסוללה הגדולה והיקרה, וחבל. השוק זקוק לעוד רכבי 4x4 בעלי יכולת שלא עולים כמו רנגלר וברונקו. אם ג'יפ תזניח את השוק הזה היא פוגעת במורשת שלה עצמה, ולסינים כבר יש כמה הצעות מעניינות משלהם, חלקן כבר בדרך לארץ.

הדור השלישי של קומפאס טוב מקודמו בכל היבט, הוא מרווח, מאובזר, נוח ובעל יכולות דינמיות טובת בעיר ובנסיעת שטח. היכן שהוא לא מתעלה זו יחידת הכוח שמציעה ביצועים סבירים, אבל חלק מהמתחרים נמצאים במקום אחר כמו מרבית הסינים וטסלה.

שיווק באירופה יחל בשבועות הקרובים ואצלנו במהלך הרבעון הראשון של 2026. אנחנו נקבל את הגרסה האירופאית שתיוצר באיטליה בעוד בארה"ב ייוצר קומפאס עם יחידות כוח אחרות עבור השוק הצפון אמריקאי.

הצלחתו בישראל תיקבע בהתאם למחיר, ואם הוא באמת יצליח להתברג בטווח בו נמצא פיג'ו 3008 שנמכר כיום בין 187 ל-207 אלף שקלים - קומפאס החדש יוכל להפוך למתחרה בולט בקטגוריה, אבל נטול האופי שהיינו מצפים מג'יפ אמיתי.

מנוע: 1,200 סמ"ק בנזין 145 כ"ס, 23.4 קג"מ
תיבת הילוכים: דו מצמדית 6 הילוכים, הנעה קדמית

מידות:
אורך (מטר): 4.55
רוחב (מטר): 1.93
גובה (מטר): 1.675
בסיס גלגלים (מטר): 2.795
תא מטען (ליטר): 550
משקל (ק"ג): 1,635

ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 10.0 שניות
מהירות מרבית (קמ"ש): 195 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן, ק"מ לליטר): 17.2

בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן
מערכות בטיחות אקטיביות: בלימת חירום לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון ושמירת נתיב, ניטור שטח מת, אור גבוה אוטומטי

אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ

הכותב היה אורח ג'יפ בספרד