בעבר, כשמכוניות הורכבו בעיקר מחלקים מכניים - כמו ברגים, מתכת ומנועי בעירה פנימיים - לישראל כמעט ולא היה מקום בתעשיית הרכב. כיום, כשהרכב הופך לפלטפורמה דיגיטלית המבוססת על תוכנה, חיישנים ובינה מלאכותית, לישראל יש יתרון יחסי ברור ופוטנציאל להפוך למובילה עולמית בתחום האוטו־טק.
המעבר הזה אינו תיאורטי. תעשיית הרכב העולמית נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק. מייצור מסורתי לתעשייה המונעת על ידי תוכנה, דאטה ואנרגיה חכמה. בתוך השינוי הזה, ישראל הצליחה לבסס את עצמה כשחקנית משמעותית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לעולם הרכב. דוח החדשנות של ישראל לשנת 2025 של המכון הישראלי להערכת חדשנות מציב את ענף הרכב והאוטו־טק המקומי בעמדה מרשימה, עם רמת חדשנות גבוהה משמעותית מהממוצע הארצי, אך גם עם סימני אזהרה ברורים.
הנתונים מציגים תמונה ברורה: ככל שהחדשנות עמוקה יותר, כך גדל היתרון היחסי של הענף. שיפורים מדורגים, חדשנות פורצת דרך ופתרונות שמשנים את המשחק, מציבים את ענף האוטו־טק הישראלי הרבה מעל הממוצע במשק. תחומים כמו חזון ואסטרטגיית חדשנות, תרבות חדשנות ארגונית, ניהול פרויקטים ותקשורת חדשנות פנים־ארגונית זוכים לציונים גבוהים במיוחד - מעל 85 נקודות - ומעידים על בשלות ניהולית וארגונית, ולא רק על יכולות טכנולוגיות.
ההצלחה הזו נשענת על עוצמות מוכרות של סביבת החדשנות הישראלי: תוכנה, סייבר, דאטה ובינה מלאכותית. שילוב זה הפך את ישראל לשחקן מרכזי בתחומים כמו מערכות סיוע מתקדמות לנהג (ADAS) , רכב מבוסס תוכנה (SDV), רכב מקושר ופתרונות אנרגיה חכמה. מספר חברות ישראליות כבר הצליחו לתרגם את החדשנות הזו למובילות שוק ולחוזים מסחריים, בהן אינוויז, מובילאיי וארבה, הפועלות בחזית תחומי הנהיגה המתקדמת, ובטכנולוגיות מתקדמות לחיישנים כגון ה־LiDAR והרדאר.
עם זאת, התמונה מורכבת יותר: לצד סיפורי ההצלחה, לא מעט חברות אוטו־טק מתקשות לעבור משלב הפיתוח לשלב הייצור ההמוני או לבנות מודל עסקי יציב לאורך זמן. חלקן מתמודדות עם קשיי גיוס הון, ירידה בפעילות או צמצומים. תזכורת לכך שחדשנות טכנולוגית, מרשימה ככל שתהיה, אינה מבטיחה הצלחה עסקית מיידית.
גם ברמת המאקרו ניכרים אתגרים. הדוח מצביע על ירידה כללית במדדי החדשנות בהשוואה לשנה הקודמת, בעיקר בחדשנות פורצת דרך, בניהול ידע ובאקוסיסטם של חדשנות. מגמה זו אינה ייחודית לישראל, אלא משקפת תהליכים גלובליים רחבים: ירידה בהשקעות, עלויות פיתוח גבוהות, צמצומים בכוח אדם ותחרות בינלאומית גוברת. תחום הרכב האוטונומי עצמו עבר תהליך התבגרות, עם מעבר מההתלהבות הראשונית מאוטונומיה מלאה להתקדמות מדורגת וזהירה יותר.
האתגר הישראלי מורכב אף יותר. בניגוד למדינות שבהן פועלות יצרניות רכב מקומיות וספקיות רכיבים חזקות, ישראל נשענת במידה רבה על מרכזי מחקר ופיתוח בינלאומיים ושיתופי פעולה גלובליים. לכן, שמירה על היתרון היחסי מחייבת השקעה מתמשכת בהון אנושי, בחינוך טכנולוגי ובתשתיות ידע, לצד רגולציה חכמה המאפשרת ניסויים, פיילוטים ויישום פתרונות בשטח - במיוחד בתחומים כמו תשתיות טעינה, ניהול ציים ורגולציה לרכב אוטונומי.
המסר העולה מדוח החדשנות של ישראל 2025 אינו קריאה למהפכה חדשה, אלא לביסוס והעמקה. זהו השלב שבו נדרש מעבר מהובלה טכנולוגית להטמעה רחבה, סטנדרטיזציה ושיתוף פעולה הדוק בין התעשייה, הממשלה והרגולטורים. פתרונות המותאמים לשוק המקומי - מניהול עומסי רשת וטעינה חכמה, דרך FleetTech ועד יישומים לוגיסטיים אוטונומיים - יכולים להפוך את ישראל ממוקד חדשנות טכנולוגית למודל של חדשנות מערכתית בת־קיימא.
החדשנות בענף הרכב כבר כאן. הדוגמאות המקומיות מוכיחות שאפשר להוביל עולמית, אך ההובלה הזו אינה מובנת מאליה. היא דורשת השקעות עקביות, ניהול מקצועי של חדשנות והבנה שחדשנות אינה פרויקט חד־פעמי, אלא דרך עבודה סדורה ומתמשכת.
השאלה איננה אם ישראל יכולה להוביל, אלא אם תדע להפוך יתרון טכנולוגי למציאות תעשייתית מתמשכת. זהו תהליך שהיה צריך להתחיל לפני שנים, וכל דחייה נוספת רק תשחק את היתרון עוד יותר.
ירון פלינט הוא מומחה לחדשנות פתוחה והטמעת טכנולוגיות, לשעבר בכיר בעולמות הרכב והאוטו־טק