מחירי הטנדרים משתוללים: האם KGM החדש הוא הפתרון?

מחיר: 275,000 שקלים
מתחרים: טויוטה היילקס, איסוזו דימקס, פורד ריינג'ר
אהבנו: מחיר, תא נוסעים עשיר, נוחות ועידון על הכביש, ארגז גדול
לא אהבנו: פחות מתאים לשטח תובעני, תיבת הילוכים איטית
ציון: 8.0/10

בשנים האחרונות מתחוללת פריחה גדולה בשוק הטנדרים בישראל; בולטים ביותר האמריקאיים הגדולים פול סייז הנמכרים הודות לכושר נשיאה גדול, מנועים חזקים, תאי נוסעים מרווחים ובעיקר, הטבות מס מפליגות לגרסאות דיזל וחשמל. הצלחה זו נוגסת במכירות הטנדרים היפאנו-תאילנדיים 1-טון אבל עדיין, יש ביקוש רב לכלים הקומפקטיים. זאת מכיוון שלא כל אחד רוצה ויכול לנהוג במשאית קלה, למצוא חניה או להסתובב בעיר עם ג'אמוס באורך 6.35 מטרים.

זה משאיר לטנדרים הקומפקטיים הרבה מרחב ובשנת 2025 נמכרו אצלנו קרוב ל-5,000 טנדרים 1-טון; 54% מהם היו טויוטה היילקס, 32% איסוזו דימקס, מאות נוספות מתחלקות בין KGM מוסו ופורד ריינג'ר, פולקסווגן אמארוק, פוטון טונלנד, מקסוס eTERRON 9 החשמלי ועוד.

לצד טנדרי העבודה הרגילים נמכרים גם שני טנדרי ביצועים (ריינג'ר ראפטור ושברולט קולורדו), טנדר עבירות (ג'יפ גלדיאטור), וגרסאות אימתניות של האמריקנים, כשחקני נישה יקרים.

אל נוכח המבחר המצומצם אנחנו יכולים רק לשמוח על חזרת דור רביעי של הטנדר הקוריאני; המוסו נמכר אצלנו מאז 1995, בתחילת דרכו הוא היה בכלל SUV עירוני. החל מ-2023 הוצמד המותג 'מוסו' לטנדר שאנו בוחנים היום, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר, או שמא זה הקרנף שבחדר? במרוצת השנים עבר מותג סאנגיונג תלאות והעברות בעלות, עד שנרכש בידי ענקית הכימיקלים הקוריאנית KG, ששינתה את שמו ל-KGM, השיקה דגמים חדשים כמו טורס, והעלתה למסלול חדש. בישראל למשל זינקו המכירות מכ-300 יחידות בשנה למותג כולו למעל 2,000 השנה.

ב-275,000 שקלים אי אפשר להגדיר את טנדר המבחן כ'זול', אבל הוא עולה עשרות אלפי שקלים פחות מטויוטה ואיסוזו, שדגמים מאובזרים שלהם נמכרים בין 315,000 ל-330,000 שקלים. כרגע אין תוכניות להבאת מוסו ברמות גימור זולות יותר אבל היבואנית טלקאר מתכננת להתייצב למכרזים מוסדיים בהם תידרש להציג גרסאות פחות מאובזרות. מחירן עשוי לרדת לקרבת 250,000 שקלים וכאשר (אם?) הן תגענה לשוק הפרטי, זה כבר יהיה מחיר מאוד אטרקטיבי. נציין כי בעשרות השנים בהן משווק אצלנו המוסו הוא בנה לעצמו מוניטין של רכב אמין, זול לתחזוקה וסחיר. אין לו את שמירת הערך הקיצונית של היילקס למשל, אבל פער המחירים הענקי במחיר הקנייה מקזז את ירידת הערך הצפויה.

עיצוב: תשכחו מעיצובו הבולבוסי של המוסו היוצא, לקוריאני המחודש יש פרצוף זקור וקשוח, גדוש באלמנטים רבועים ומלוכסנים, יחידות תאורה מסוגננות, כונסי אוויר גדולים וכיתוב MUSSO גאה על החרטום. חסר רק פסלון של קרנף המזדקר על רגליו האחוריות, לקבלת מופע לאס-ווגאסי מושלם. זהו עיצוב כוחני אך לא קיצוני מדי, מתאים לזירת הטנדרים 1-טון; עיצובו של היילקס שמרני יחסית, הדימקס מוחצן מאוד, נראה שהמעצבים הקוריאנים עשו עבודה טובה.

עם 5.46 מטרים מפגוש לפגוש (14 ס"מ יותר מהיילקס, 18 יותר מדימקס) למוסו יש צללית ארוכה ונעימה לעין. הגלגלים מוצבים בפינות המרכב, משאירים ביניהם בטן ארוכה וחשופה. פסי גגון מותקנים על הגג, כנפוני פלסטיק שחורים חובקים את בתי הגלגלים; הייתי מוותר על מחזירי האור המוגזמים. הקוריאנים התקינו שתי מדרגות בפינות הפגוש האחורי, להקל על הגישה לארגז מטען. הארגז מגיע עם אמבטיית פלסטיק ושמונה קרסי עיגון המאפשרים קשירה נוחה של מטען בכל גובה, יש גם תאורת לילה.

ארגז המוסו ארוך ורחב בסנטימטרים ספורים מהארגזים של מתחריו ובעיקר, הוא עמוק מהם במידה משמעותית (57 ס"מ מול 48 בטויוטה, למשל). הקוריאנים לא חשבו שבטנדר 4×4 צריך גלגל חלופי, ותקעו מתחת לרצפת הארגז את מיכל האוריאה; היבואנית טלקאר מוסיפה לכל מוסו גלגל חלופי בגודל מלא, המוצמד לדופן הארגז. הגלגל אינו גוזל נפח איחסון משמעותי, מכיוון שרוחבו כמעט זהה לרוחב הבליטה של הכנפיים האחוריות. פיתרון שיאפשר הכנסת הגלגל מתחת לרצפת הארגז אמור להיות מוצע בקרוב. וו גרירה מוצע בתוספת תשלום.

תא נוסעים: ב-2026 מצופה מטנדר עבודה להיות גם סוג של רכב משפחתי מפנק, והמוסו החדש עושה זאת בסדר גמור. המושבים מרופדים בכאילו-עור נוח, הקדמיים חשמליים ומחוממים. לוח המחוונים נקי למראה ושימושי, בנוי מחומרים איכותיים יחסית לקטגוריה. גלגל ההגה בגודל טוב, חלקו העליון התחתון עבה יותר מהעליון - זה לא עוזר, אבל גם לא מפריע. המתגים על ההגה אינם מהנוחים שפגשנו.

שני צגי 12.3 אינץ' מעניקים תחושה טכנולוגית, מקושרי אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, יש מצלמות 360 מעלות איכותיות. הקישוריות טובה אבל לא לגמרי יציבה, מדי פעם צריך להחזיר אותה לחיים. חלק מהכיתובים בלוח המחוונים קטנים מדי, פחות קריאים באור יום. מתחת לצג המרכזי מוצבות שלוש חוגות פיזיות להפעלת המיזוג, אהבנו. יש מבחר מצומצם של תאי איחסון.

הספסל האחורי מרווח ומהודר אם כי הוא נמוך יחסית, כמקובל בטנדרים. יש יציאות מזגן ושני שקעי טעינה. מתחת למושב האחורי יש מקום לאיחסון פריטים קטנים ובינוניים. תא הנוסעים של המוסו מעניק מרחב חיים מצוין לקטגוריה, מרווח, שימושי ומאובזר היטב.

מנוע: הקוריאנים לא התעסקו כאן עם הנעה היברידית או חשמלית - יש גם טנדר מוסו חשמלי ואפילו זול יותר, שמבוסס על הטורס - ובחרטום המוסו פועם טורבו-דיזל קלאסי בנפח 2.2 ליטר 4 בוכנות, 202 כ"ס ו-45 קג"מ. בצירוף לתיבת 6-הילוכים, המוסו נוסע מצויין על הכביש; השיוט רגוע ונינוח, התאוצות מספקות בדרך כלל. צליל המנוע שקט וב-135 קמ"ש מסתובב המנוע ב-2,000 סל"ד רגועים מאוד. רגיעה זו מתבטאת בתצרוכת דלק טובה בין 8.5 ל-11 קילומטרים בין עירוניים לליטר, ממוצע המבחן היה 9.4 קמ"ל כולל קטעי שטח.

הבעיה היא שהרגיעה לפעמים מוגזמת - תיבת ההילוכים איטית להגיב, וגם במצב 'ספורט' הטנדר לוקח את הזמן שלו לעקיפה מהירה. הכוח מספיק לשימוש שגרתי אבל הוא עלול לתסכל את מי שגורר עגלות עמוסות לירושלים, למרות שכושר הגרירה המרבי הוא 3.5 טון.

מנוע המוסו חזק משמעותית מזה של איסוזו ופורד ריינג'ר אבל ה-2.8 ליטר של טויוטה גובר על כולם עם הספק מירבי המגיע 800 סל"ד מוקדם יותר מאשר אצל המוסו, ו-51 קג"מ (מול 45 אצל הקוריאני). מוט ההילוכים הקוריאני מתופעל במסילת זיג-זג מיושנת והשליטה הידנית על ההילוכים מתבצעת באמצעות מתג חשמלי קטן, קצת מוזר אבל התרגלנו.

נוחות והתנהגות כביש, מערכות בטיחות: המוסו יושב על שלדת סולם ומתלים קדמיים בעלי קפיצי סליל קדמיים עצמאיים, וסרן אחורי עם קפיצי עלים. זוהי תצורה שמרנית בעולם הטנדרים, המתפקדת במיטבה כאשר יש מטען בארגז. כאשר נוסעים ללא מטען משמעותי, הטנדרים קופצניים ופחות נעימים.

מהנדסי KGM שיפרו את נוחות הנסיעה בעזרת כיול משופר למתלים, ובולמי זעזועים חדשים. המוסו מציג שיפור בנוחות הנסיעה, אך הוא עדיין קופצני על אספלט שבור. על כביש איכותי הוא בהחלט נוח, למרות שנסענו ללא מטען בארגז. אחד הגורמים לנוחות הנסיעה היחסית הם צמיגי235/70R17 בעלי חתך 70 גבוה יחסית; הטויוטה והאיסוזו נועלים צמיגים נוקשים יותר בחתך 65 ו-60.

עוד נספר לכם כי בקוריאה נמכר המוסו (גם במרכב ארוך של טנדר המבחן) עם אופציה לקפיצי סליל נוחים, המקטינים את המשקל המורשה מ-1000 ל-880 קילוגרם. לדעתי זה שדרוג מצוין למי שלא מוביל מטענים כבדים; בתשובה לשאלת וואלה הודיעה טלקאר שהיא תבדוק אפשרות להביא את הטנדר עם הסלילים האחוריים, נקווה שיצליח להם.

אין הרבה מה לומר על התנהגות הכביש - זהו טנדר ארוך וגבוה, מתליו רכים יחסית, הוא לא מיועד לתקיפת כבישים הרריים. ההגה מוגבר חשמלית, קל משקל ומדוייק למדי. מערכות הבטיחות כוללות שמירת נתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ושפע התראות טורדניות, את פעולתן קשה להפסיק באופן מוחלט. הבלימה טובה ונושכנית.

שטח: גם מערכת ה-4X4 נשארה מסורתית - הנעה אחורית לכביש, 4X4 נטול דיפרנציאל לנהיגת שטח, 4-LOW לשטח טכני. השילוב חשמלי בעזרת חוגה קטנה המתפקדת היטב. המוסו חמוש ברוב הנדרש לנהיגת שטח, כולל זוויות גישה ונטישה טובות מאלה של מתחריו (30.6 / 24.5), אבל בסיס הגלגלים הארוך עלול לסבך אותו בזמן מעבר סוללה, למשל. במצב 4-LOW יש יכולת זחילה טובה המאפשרת טיפוס נינוח בקטעים טכניים. מרווח גחון של 24.8 סנטימטרים טוב מאשר בדגם היוצא, פחות מאשר אצל המתחרים.

עם צמיגי235/70R17 יכולנו להוריד לחץ אוויר ל-28 PSI, ולשוטט בקלילות בדיונות הטובעניות. צמיגי M&S המקוריים עשו את העבודה אם כי לשטח טכני עדיף להחליף לצמיגי AT (50:50). המתלים המחודשים עובדים היטב וגם בנהיגת שביל מהירה החרטום אינו מפמפם.

אבל החיים אינם מורכבים מדיונות ושבילים מהירים, ובנסיעה טכנית המוסו פחות מזהיר. זווית הבטן ומרווח הגחון אינם מהמצטיינים, ובקרת המשיכה האלקטרונית מתקשה להעביר את הכוח לגלגלים שאיבדו אחיזה. זו בעיה קלאסית לטנדרים והמתחרים אימצו את הפיתרון המושלם, נעילה נשלטת של הדיפרנציאל האחורי.

KGM הלכו רק חצי מהדרך, והתקינו נעילה אחורית אוטומטית מתוצרת Eaton. זה פיתרון זול אבל הוא פחות טוב מנעילה נשלטת מכיוון שהוא ננעל רק לאחר שההתקדמות נעצרה ובעיקר, הפעלתו מטלטלת את המרכב בנקישה לא נעימה. זה לא אומר שאי אפשר להמשיך עם המוסו בשטח טכני מכיוון שלאחר שהנעילה הופעלה, היא לא פחות טובה מהנשלטות של טויוטה ואיסוזו. אבל הכניסה לפעולה אינה נעימה, ולא מאפשרת זרימה רגועה דרך מכשול מאתגר.

מה זה אומר? זה אומר שאם אתה לא מתכנן נהיגת שטח אתגרית המוסו יספק אותך ברוב המצבים, למרות שמדי פעם אתה עלול להתאמץ במעבר על פניו חולפים טנדרים אחרים בקלות רבה יותר. לקוחות מוסדיים בכלל לא ירגישו את הבעיה, מכיוון שהם צריכים רק יכולת התקדמות בשבילים קשי עבירות, אין להם יומרות לטפס את מעלות הנגב. אני משער שטיילי שטח יגביהו וימגנו את המוסו ועל מגבלת הדיפרנציאל האחורי, יתגברו בעזרת טכניקת נהיגה לא מסובכת.

השורה התחתונה: הדור הרביעי של מוסו משופר מאוד ביחס לדורות הקודמים והוא מציע רמת עידון ואיבזור חריגה לקטגוריה. ב-275,000 שקלים הוא אטרקטיבי מאוד, ויתכן שבעתיד אף יגיע בגרסאות זולות יותר. רמת האמינות ושמירת הערך שלו טובה, כפי שלמדו אלפי לקוחות וותיקים בישראל. נתונים אלה מקזזים במידה רבה את ירידת הערך הצפוייה, שלא תהיה טובה כמו אצל טויוטה.

.

לקוח מוסדי או משפחה שאינה מחפשת אתגרי שטח, יוכלו ליהנות מאוד על סיפונו של המוסו. המוסו יאפשר להם קפיצה מהירה למצפה רמון עם שני אופנועים בארגז, או עם ציוד מחנאות ומקרר שיספיקו לשבוע מדברי מענג. תצרוכת הדלק סבירה לחלוטין, וכך גם יכולת השטח בשבילים קלים עד בינוניים. עבור לקוח מוסדי או חובב שטח שאינו אתגרי, KGM מוסו הוא אופציה מעניינת מאוד - לא רק בגלל מחירו האטרקטיבי אלא מכיוון שהוא נותן מענה טוב יותר בסעיפי עידון הנסיעה ואיבזור תא הנוסעים, תוך שהוא שומר על יכולת שטח טובה

מנוע: טורבו דיזל 4-בוכנות, 2,157 סמ"ק.
הספק מירבי (כ"ס): 202/3,800
מומנט מירבי (קג"מ): 45/1,600
תיבת הילוכים: 6 הילוכים אוטומטית
העברת כוח: הנעה אחורית לכביש, 4X4 לשטח, הילוך 'כוח'

ביצועים (יצרן):
מהירות מרבית (קמ"ש): 172
תצרוכת דלק משולבת יצרן (ק"מ לליטר): 9.9
תצרוכת דלק משולבת (מבחן, קמ"ל): 9.4

ממדים:
אורך (מטר): 5.46
רוחב (מטר): 1.95
גובה (מטר): 1.875
בסיס גלגלים (מטר): 3.21
מידות ארגז (אורך/רוחב/עומק ס"מ): 161 / 157 / 57
משקל עצמי (ק"ג): 2,290
משקל מורשה (ק"ג): 1,000
כושר גרירה (ק"ג): 750 / 3,500

שטח:
זויות גישה / נטישה (מעלות): 30.6 / 24.5
מרווח גחון: 24.8 ס"מ

בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם בוצע
בטיחות: בלימה אוטונומית בנסיעה קדימה ולאחור, שמירת נתיב, זיהוי כלי רכב ב"שטח מת", התראה על פתיחת דלת והיסח דעת נהג, 6 כריות אוויר

אחריות:
3 שנים או 100,000 ק"מ