מבחן: יונדאי וולוסטר טורבו

כשיונדאי חשפה את הוולוסטר בתחילת שנת 2011 ואף החלה לשווק אותה בספטמבר של אותה השנה בישראל, איש לא ציפה שהמכונית המשונה הזו, שמנסה לאחוז במקל משני קצותיו, תצליח להימכר. או לפחות להימכר במספרים גדולים. אבל מכונית הקופה, עם 3 דלתות לנוסעים ועוד אחת למטען, הראתה לעולם מאיפה הדלק נשרף.

אז היו לה 140 כ"ס ו-17 קג"מ וגם תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים ואלה עשו עבודה בכלל לא רעה כשזה הגיע לביצועים. אבל כעת, כמעט שנה וחצי אחרי שהוולוסטר הרגילה סללה עבורה את הדרך, מגיעה הגרסה המקצוענית יותר - גרסת הטורבו - וטורבו אנחנו אוהבים, אז יצאנו עמה לארבעה ימים על כבישי ישראל כדי לבדוק מה הקוריאנית החצופה הזו תנסה לעשות לכם.

בפעם הראשונה שנהגנו ביונדאי וולוסטר טורבו, עשינו זאת על כבישי קוריאה, בצד השני של העולם ועם הגרסה הידנית 204 כ"ס. אולם כעת, בישראל המופלית לרעה (גם אירופה בחבילה הזו) אנחנו נדרשים להסתפק ב-186 כ"ס, אבל לפחות יכולים לבחור לעשות זאת עם תיבה אוטומטית או ידנית. בשל ההיכרות המוקדמת וגם הטעם המקומי, בחרנו בגרסה האוטומטית (זו אינה תיבת הילוכים כפולת מצמדים, אלא אוטומטית קונבנציונלית) שתפנה, ככל הנראה, לקהל גדול יותר של צרכנים.

המנוע עצמו כאמור, מוסיף מגדש טורבו ל-1,600 הסמ"קים ומשגר 186 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-27 קג"מ (בין 1,500 ל-4,500 סל"ד) אל הגלגלים הקדמיים תוספת של 46 כ"ס ו-10 קג"מ. זה לא המון, אבל גם לא מעט ועדיין מאפשר לה להתברג בקבוצה הלא חלשה של המכוניות הספורטיביות בישראל. בתחילה חשבנו שיהיה מקום להתבאס מתיבה אוטומטית במכונית שכזו, אבל השעות הרבות שבילינו בפקקים, שהיו זהות באורכן לשעות שבהן תקפנו כבישי נהיגה, שכנעו אותנו אחרת - גם עם אוטומט אפשר ליהנות.

לפחות מבחינת הביצועים, הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש עצר אצלנו את מכשיר המדידה על 7.9 שניות (8.1 בנתוני היצרן) וההאצה מ-80 ל-120 קמ"ש ארכה 5.5 שניות כשההילוך השני היה משולב או 5.7 שניות כשדרשנו מהתיבה להוריד בעצמה את ההילוכים. משמע, גם התיבה יודעת להגיב בזריזות לדרישה לכוח.

המנוע עצמו יכול להחזיק לבדו את הסיפור של היום - הוא חי ופעיל כבר מ-2,000 סל"ד ומושך באופן ליניארי, אם כי לא מרגש במיוחד עד העברת ההילוך הכפויה ב-6,500 סל"ד. המנוע הזה משאיר אצל הנהג תחושה תמידית של כוח, ללא השהיות טורבו מיותרות, או סרבנויות כשהוא נקרא אל הדגל. יחסי ההעברה בתיבה הולמים מאוד את המנוע ולא קרה שנפלנו לחורי כוח, בטח שלא במצב ספורט שממהר להוריד הילוכים בטרם יגיע המנוע ל-2,000 סל"ד. עם כ-2,250 סל"ד בהילוך שישי וב-100 קמ"ש, הצלחנו לראות גם 14.5 קילומטרים לליטר בנהיגה רגועה וגם כ-8 קילומטרים לליטר בנסיעה שמכניסה קצת יותר כיף לגלגלים.

כדי שהשכנה שלך בנתיב מימין שנוסעת עדיין בוולוסטר הרגילה תדע שלך יש את הגרסה היותר שווה, יונדאי שינו את זו קצת בהופעה החיצונית שלה. החלפת הפגושים נתנה לה עוד 3 ס"מ לאורך (422 ס"מ) ועוד 1.5 ס"מ לרוחב (179 ס"מ), התקינה בה דיפיוזר חדש מאחור והחליפה את צמד האגזוזים הטרפזיים בשני עגולים חדשים. זהו? לא.

גם תא הנוסעים עבר שדרוג עם מושבים שלא רק נראים יותר בקטע של נהיגה, עם שילוב עור בצבע, אלא גם נוחים מאוד לישיבה ממושכת ומתכווננים חשמלית באופן חלקי. מלבד תנוחה מעט גבוהה ממול ההגה (גם במצב הנמוך ביותר), מאוד נעים להעביר עליהם את הזמן. יש מקום ויש תמיכה בגוף. מאחור אין שינוי ושם מוצאים את אותו מושב שמיועד לשני נוסעים שנכנסים פנימה דרך דלת צד יחידה בצדו הימני של הרכב.

הגג המשתפל שלה לאחור אומר ששני מבוגרים ירגישו קרבה יתרה לגג עם הראש ורק שני ילדים, שרצוי שאחד מהם לפחות לא זקוק למושב בטיחות, שכן אל זה הפנימי אין להורים גישה (כדי לקשור אותו בחגורת הבטיחות). לעומת זאת, תא מטען יש ואפילו הרבה ממנו עבור מכונית שכזו - 440 ליטר.

מבחינת האבזור, רכב המבחן צויד בגג שמש ומראות מתקפלות חשמלית, אבל אלה אינם מוצעים בכלי הרכב הנמכרים באופן סטנדרטי בישראל. שם בניכוי אלה תמצאו בקרת אקלים, דוושות אלומיניום, מושבי עור מתכווננים חלקית חשמלית, מערכת מולטימדיה עם חיבורי AUX ו-USB, חיישני נסיעה לאחור עם מצלמה, מפתח חכם, חיבורי בלו-טות' ועוד.

יונדאי וולוסטר גם בגרסתה הרגילה הראתה לנו שכשיונדאי רוצים, הם יודעים ליצור מכוניות שזזות טוב על הכביש וגרסת הטורבו החדשה מעצימה את התחושה הזו. מלבד הקצב משביע הרצון שהמנוע יודע לייצר, השלדה והמתלים יודעים ב-90 אחוז מהתנאים לתת לכך גיבוי מלא. מחד, הם אמנם מרגישים קשיחים (כצפוי וכנדרש) משאר מכוניות הנוסעים בישראל, אבל לא ברמה כזו שגורמת לוולוסטר טורבו להיות מוחשית מדי על הכביש.

מאידך, המתלים שלה מרוסנים מספיק כדי לעמוד היטב תחת עומס של פניות וגם כשמנסים לשגע אותה עם שינויי כיוון תכופים, היא לא מאבדת את הראש ומתבלגנת. להיפך ולמרות השימוש בתיבה אוטומטית, בקטעי הנהיגה האמיתיים, שמחנו לגלות שאפשר ממש לנהוג אותה עם הדוושה הימנית: הרפיה קלה בפניה משחררת את הזנב לפסיעות מדודות ולחיצה עם הרגל מצמידה אותו חזרה בקלילות.

את החוליה החלשה הראשונה בוולוסטר מגלים בסופו של קטע נהיגה טכני - זה לא מהקלות שבהגה וגם לא בדקויות התחושה החסרות בו, אלא מהבלמים שמתחממים ומאבדים בחדות את יכולתם כשמגזימים בשימוש בהם עד לקירורם מחדש. מנגד, היינו שמחים לקבל בה גם קצת יותר צלילים מצמד האגזוזים שמאחור.

יונדאי וולוסטר טורבו מסיימת את המבחן, חוזרת הביתה ומשאירה אותנו מרוצים ובלי תירוצים. 160 אלף שקלים לגרסה הידנית או 170 אלף שקל לגרסה האוטומטית שניתנה לנו למבחן, נראים לנו כמו עסקה מוצלחת למדי וככזו שתקסום לבוגרי וולוסטר 'רגילה' או לכאלה שפשוט ישבו על הגדר והמתינו עד לבואה.

התנהגות הכביש שלה טובה, תא הנוסעים שימושי יותר משל כל מכוניות הקופה שבשוק, היא לא מענישה בנסיעה נוקשה ובנהיגה ספורטיבית לא מרגישה ככזו שעושה פשרות גדולות מדי. בשוק מסביב כבר אורבות לה מתחרות לא פשוטות בכלל כמו השירוקו של פולקסווגן ומעניין לראות לאן אתם הקונים תלכו בסופו של דבר.

עוד על יונדאי בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קבלו רשימה ארוכה של מבחני דרכים

עולם רכב שלא הכרתם בפייסבוק של וואלה! רכב