הלוגיקה של הלוגו: מה מסתתר מאחורי סמלי המכוניות שלכם, חלק ב'

ברוכים הבאים ל"לוגיקה של הלוגו", סדרת הכתבות שתעשה לכם סדר אחת ולתמיד לגבי המשמעות של הסמל בחזית המכונית שלכם. הפעם: אינפיניטי, אלפא רומיאו ואסטון מרטין

הנחש של אלפא, האופק של אינפיניטי והכנפיים של אסטון מרטין, מה הסיפור שלהם? (צילום: אתר יצרן, יצרן)

סמלים הם עניין חשוב, טעון, מרכזי. תשאלו כל אוהד קבוצת כדורגל, איש צבא, איש דת או הצעירים האלו שכל ההודעות שלהם זה אימוג'ים שבשלב מסוים אתה מפסיק להבין למה קקי מחייך, לב שבור וחד קרן מייצרים איזו שהיא אמירה קוהרנטית וזה לא מקרה של לחיצות אקראיות.

גם בעולם הרכב, סמלים הם עולם ומלואו. מחידות היסטוריות, סיפורים שלמים, ציון דרך משמעותי ועד המקרים הפשוטים של פשוט כיתוב בתוך אליפסה - כן קיה, דאצי'ה וג'יפ - אנחנו מדברים גם עליכם. הסמל, הוא במידה רבה המקבילה של עולם הרכב לחתימת האומן על ציור. הסמל הוא מה שאנשים מחפשים כאשר הם רואים מכונית מיוחדת, יפה, כזו שמושכת אותם.

בסדרת הכתבות שלנו אנחנו הולכים להפגיש אתכם דווקא עם הסמלים המיוחדים, אלו עם הסיפורים מאחוריהם. לפעמים קצרים, לפעמים הם יהיו רק קצה הקרחון - אבל הם תמיד מעניינים. בסדרת הכתבות שתעבור על המותגים בסדר ה-א'-ב' ניגע קודם באלו המוכרים יותר ומי יודע, אולי נחזור בסבב שני למיטבי הלכת לסמלים מיוחדים יותר.

בכתבה הקודמת פגשנו את הסיפורים מאחורי העקרב של אבארט, הטבעות של אודי והברק של אופל. בפרק הזה, אנחנו פוגשים עוד שלושה סמלים, אינפיניטי הצעירה ושתי חברות בעלות שורשים היסטוריים ארוכים - אלפא רומיאו ואסטון מרטין.

כביש הנמשך אל האופק? (צילום: ניר בן טובים, קינן כהן)

אינפיניטי - אל האינסוף

שנת 1989 תירשם בדברי ימי תעשיית הרכב היפנית כשנה בה הוציאו לפועל שלוש היצרניות הגדולות את התוכניות שלהן לנעוץ יתד בתחום מכוניות היוקרה. באותה שנה ממש מציגות הונדה, טויוטה וניסאן את חטיבות היוקרה שלהן. הונדה את אקיורה, טויוטה את לקסוס וניסאן את אינפיניטי. הבחירה בשימוש בשם מותג חדש לחלוטין נבע מהסיבה הפשוטה, שעל אף ההערכה הרבה והמוניטין שצברו המכוניות הרגילות של החברות האלו - הן זוהו עם כלי רכב עממיים וזולים - ממש לא החומר שממנו עשויות מתחרות לגרמניות או מותגי היוקרה האמריקניים. פרקטיקה שממשיכה גם היום, עם יונדאי שמציגה את מכוניות הדגל שלה תחת מותג "ג'נסיס".

או הר פוג'י? (צילום: קובי ליאני)

סמל החברה, די יוצא דופן ביחס לסמלים של יצרניות יפניות, שכן הוא אחד הבודדים שאינו כולל את האות התחילית של שם החברה (כמו ה-L של לקסוס למשל), אלא מציג ציור בלבד.

משמעות הסמל היא כפולה, הראשונה היא שבמבט תלת מימדי שני הקווים שמדמים כביש או דרך הממשיכה אל האינסוף (פירוש המילה אינפיניטי) וכן במבט דו מימדי, שני הקווים מסמלים את הר פוג'י, אחד מסמלי יפן, כדי להדגיש את מוצאה.

עוד באותו נושא

קופה יוקרתי: אינפיניטי Q60 במבחן דרכים

לכתבה המלאה
הסמל הנוכחי של אלפא, מאז 2015 (צילום: אתר יצרן, יצרן)

אלפא רומיאו - גלגוליו של סמל

הסיפור של הסמל של אלפא רומיאו הוא בדיוק הסיפור של החברה הזו, שנעה בין פסגות למפולות, רגע ניצחון ורגע מפלה - אבל בכל פעם ממציאה את עצמה מחדש.

תחילתה של היצרנית הזו, שמזוהה כל כך עם איטליה, היה בכלל על ידי צרפתי בשם פייר אלכסנדר דאראק, שכבר הקים חברת רכב אחת שנשאה את שמו. בשנת 1906 הוא מקים בנאפולי את Società Italiana Automobili Darracq בתרגום חופשי - חברת המכוניות האיטלקית דאראק. כבר בתחילת הדרך, המרחק בין נאפולי לצרפת, הקשה מאוד על אלכסנדר את הניהול של החברה, והיא עוברת לאזור מילאנו.

אבל המצב לא ממש השתפר, מספר גורמים, הן כלכליים והן מצד המכוניות שיוצרו מביאים את החברה למצב קשה וביוני 1910 החברה נרכשת על ידי מספר משקיעים מחבל לומברדיה בצפון איטליה שמשנים את שמה ל-Anonima Lombarda Fabbrica Automobili בתרגום חופשי - חברת מפעל המכוניות הלומברדית.

מימין, הסמל הראשון, רק אלפא. במרכז, לאחר רכישת החברה על ידי ניקולה רומיאו ומשמאל לאחר הזכיה באליפות היצרנים ב-1925 (צילום: אתר יצרן, יצרן)

בשנת 1910, עם הצגת ה-24HP מוצג גם לוגו החברה, עוד מראשיתו ועד היום, שני המאפיינים המרכזיים שלו הם הטבעת החיצונית והאיור באזור אותו היא תוחמת. על הטבעת הכחולה נכתבו בחלק העליון ראשי התיבות של החברה ALFA ובחלקה התחתון MILANO לציון עיר הולדתה. בסמל הראשון גם הוצגו בשני צדדי הטבעת שני חבלים מוזהבים בצורת הספרה 8 שהיו סמלי בית סבוי (ונקראים "קשרי סבוי") שמלך באיטליה באותן שנים. בתוך העיגול החצוי לשני חלקים היה הצלב האדום על הרקע הלבן, סמלה של העיר מילאנו. אבל האיור המעניין יותר הוא ה"ביסקיוני" אותו נחש הבולע אדם או ילד ומקורו באגדה שנקשרה למשפחת ויסקונטי, אחת מעמודי התווך של מילאנו. מספר מקורות להופעת הנחש, בחלקן הוא מזוהה עם העותמנים, המאורים או המוסלמים שנגדם נלחמו ראשי המשפחה במסע הצלב השני בסביבות 1,100 לספירה. שם האדם לא נטרף אלא פורץ מתוך פי הנחש כסמל לניצחון על האויבים. מקורות אחרים הופכים את היוצרות ומשייכים את הנחש עצמו למשפחת ויסקונטי, בעוד האדם הנטרף מסמל את האויבים המוסלמים נגדם לחמה המשפחה. סיפור שלישי מפנה לאגדה על דרקון שאיים על תושבי האזור במאה החמישית לספירה, וכדרכם של דרקונים היה נוהג לטרוף את תושבי העיר מפעם לפעם עד שהוכרע על ידי אחד מבני המשפחה.

ב-1913 משתנות האותיות מצבע נחושת ללבן, אבל השינוי הגדול יותר מגיע באוגוסט 1915, אז קונה המהנדס והמשקיע ניקולה רומיאו את החברה, הימים ימי מלחמת העולם הראשונה, והחברה מתמקדת לא במכוניות אלא בייצור כלי רכב, מנועי מטוסים, מדחסים וגנרטורים. רק בשנת 1919 חוזרת החברה לייצר מכוניות, אז היא משנה את שמה וגם את הסמל. שם החברה החדש אלפא רומאיו וכך לטבעת סביב הסמל נוסף שמו של הבעלים.

מימין, הסמל ב-1946, במרכז חוזר הצבע ב-1950 ומשמאל ללא הכיתוב מילאנו בתחתית הסמל (צילום: אתר יצרן, יצרן)

האבולוציה הבאה שעובר הסמל מגיעה בשנת 1925, אלפא רומיאו זוכה באליפות היצרנים של מירוצי הגרנד פרי ולציון המעמד מוקף הסמל בזר עלי דפנה - סמל הניצחון. בשל כך גדל קוטר הסמל ל-7.5 ס"מ, אם כי בהמשך הוא חזר לגודל צנוע יותר של 6 ס"מ. במהלך שנות ה-30 מספר דגמים של אלפא קיבלו סמלים ייחודיים להם, בשנת 1933 מכוניות שיועדו לשוק הצרפתי הגיעו עם הכיתוב "פריס" במקום מילאנו ובשנת 1933 מכוניות שיוצרו לכלל שווקי היצוא הגיעו עם שלושה "קשרי סבוי" במקום הכיתוב מילאנו.

בשנת 1946, קורים שני דברים. אלפא רומיאו חוזרת לייצר מכוניות ובמקביל יורד בית המלוכה האיטלקי מהפרק. הזדמנות טובה לשנות שוב את הסמל. הפעם מוצג סמל פשוט מאוד, ללא צבעים, על רקע אדום מופיע בזהב הכיתוב "אלפא רומיאו" בחלקו העליון, "מילאנו" בחלקו התחתון, אולם בשל היעלמות בית המלוכה, אותם "קשרי סבוי" מוחלפים בשני פסים מעוקלים בצדדי הסמל. חדי העין יבחינו שגם הנחש שונה ומתפתל חמש פעמים בלבד לעומת שבע פעמים בעבר.

הסמל הצבעוני חוזר בשנת 1950, עם הפריחה הכלכלית של החברה. השינוי הבא מגיע ב-1972, כאשר נכנסת לייצור אלפא סוד, המיוצרת בנאפולי בדרום איטליה (מכאן שמה סוד - דרום), אז מושמטת מסמל החברה העיר מילאנו. אבל לא רק, גם שני הקווים המעוקלים נעלמים מצדדי הטבעת וכן המקף שהפריד בין המילים אלפא ורומיאו. הנחש עצמו עובר שינוי והפך לפחות מפורט יותר גרפי.

ב-1982 הסמל הופך לגרפי יותר, האותיות מוזהבות וזר הדפנה נעלם (צילום: אתר יצרן, יצרן)

השינוי הבא, מגיע ב-1982, עידון של הסגנון, הסרת מה שנשאר מזר הדפנה סביב לסמל והאותיות בסמל כעת זהובות במקום כרום. העיצוב הזה נותר עד השינוי האחרון של סמל החברה שקרה בשנת 2015, במסגרת חגיגות 105 שנים למותג, השקת הג'וליה ופתיחת מוזיאון החברה המחודש. מעתה בסמל שלושה צבעים בלבד, הירוק של הנחש, אדום בצלב וכחול כהה בטבעת ההיקפית.

עוד באותו נושא

אלפא רומיאו סטלביו תלתן ירוק: סערה איטלקית

לכתבה המלאה
הלוגו הנוכחי, מאז 2003 נקי, אלגנטי ויוקרתי (צילום: אתר יצרן, יצרן)

אסטון מרטין - נותנת לך כנפיים

דווקא הכנפיים המזוהות כל כך עם סמל יצרנית המכוניות האריסטוקרטית הבריטית, כלל לא היו חלק מהלוגו הראשון של החברה הזו. אבל למעשה, עבור חברה שבעברה רשומות לא פחות משבע פשיטות רגל מהן חזרה לחיים - מה יותר מתאים מאשר זוג כנפיים?

הסיפור של אסטון מרטין מתחיל רשמית בשנת 1913, כאשר צמד שותפים בשם רוברט במפורד וליונל מרטין מקימים את חברת המכוניות שלהם בסמטה קטנה בלונדון. אז רגע, יש לנו מרטין אחד, אבל מי היה אסטון? אז זהו שאסטון הוא לא שם של אדם, אלא שם של מקום, יותר נכון שם של גבעה. מירוצי טיפוס גבעה ( Hill Climb) היו ענף ספורט עממי פופולארי מאוד בתחילת המאה ה-20. לקיום שלהן על גבי כבישים ציבוריים שנסגרו לתנועה, היה יתרון שכן הם משכו קהל צופים גדול מאוד, עבור רבים מהם - זה היה מפגש די נדיר עם מכונית. באחד המירוצים הללו בשנת 1914 זוכה ליונל מרטין במקום הראשון.

הלוגו המקורי, האותיות A ו-M עדיין בלי כנפיים (צילום: אתר יצרן, יצרן)

הצמד מייצרים את המכונית הראשונה שלהם ב-1915, אבל מלחמת העולם הראשונה שמשתוללת באירופה לא ממש מאפשרת להם לפרוץ. גם לאחר המלחמה, הם לא מגיעים ליכולת ייצור משמעותית ולמרות הצלחות של המכוניות שלהם על מסלולי המירוצים החברה פושטת רגל בשנת 1925 ומוקמת בשנית בשנה לאחר מכן כאסטון מרטין בע"מ. אז גם מוחלף הסמל הראשון, שהיה שילוב של האותיות A ו-M בלוגו עם כנפיים.

הכנפיים הראשונות ב-1925, יוצאות מהאות M בעוד האותיות T משמשות כעמודי תווך (צילום: אתר יצרן, יצרן)

עיצוב הלוגו הציג זוג כנפיים בצבע ברונזה היוצאות מהאות M במרכז הסמל כאשר ה-T של אסטון וה-T של מרטין משמשות להם כעמודי תווך. בשנת 1930 מקבלות הכנפיים עיצוב חדש, הן פונות מעלה בזווית חדה יותר וצבען הופך כסוף. שנתיים בלבד חולפות, ובשנת 1932 עובר הסמל את השינוי המשמעותי ביותר שלו. הכנפיים הופכות שטוחות, בעיצוב נקי יותר בצבע זהב והכיתוב אסטון מרטין במרכזן בצבע שחור. שבע שנים אחר כך שינוי קטן של צבע הכנפיים מזהוב לכסוף מקבע את המראה המזוהה שלהן עד היום.

בשנת 1930 הכנפיים מתחדדות (צילום: אתר יצרן, יצרן)

המפנה הבא מגיע בשנת 1947, בה תעשיין אנגלי בשם דיוויד בראון משתלט על החברה. נקודת המפנה הזו תעצב את פני החברה לעשורים הבאים בעזרת שושלת ה-DB המפוארת. בשנת 1950 מוצגת ה-DB2, אחת המכוניות החשובות בהיסטוריה של החברה ויחד איתה גם לוגו מחודש. לכנפיים ולכיתוב אסטון מרטין נוסף שמו של דיוויד בראון.

עוד באותו נושא

נהיגה ראשונה: אסטון מרטין ואנטג' החדשה

לכתבה המלאה
הסמל מקבל את המראה המוכר כיום בשנת 1932 (צילום: אתר יצרן, יצרן)

אבל הצרות הכלכליות שבו לפקוד את החברה ובשנת 1972 היא מחליפה ידיים, ויחד איתן הסמל משתנה שוב, הפעם הוא חוזר להופיע בלי שמו של בראון. הלוגו הזה שורד 12 שנים שבמהלכן החברה עוברת תהפוכות ובכללן שתי פשיטות רגל והחלפת בעלות. כך, בשנת 1984 הסמל עובר עוד עדכון, קל מאוד ממש זעיר, בעיקר בקווים של ה"נוצות" וכן הפונט של שם החברה משתנה. הפעם, שורד הלוגו עד שנת 2003 בו הוא מקבל את העיצוב האחרון שלו עד כה.

ממש כמו המכוניות שלהן, עם אלגנטיות ועיצוב נקי ויוקרתי, גם הסמל של אסטון מרטין מצליח לשרוד את השנים ונשאר רענן ואייקוני גם היום, עשרות שנים אחרי שהופיע לראשונה.

דיוויד בראון מוסיף את שמו לא רק בראשי התיבות של סדרת ה-DB לדורותיה, אלא גם לסמל החברה בתקופת הבעלות שלו (צילום: אתר יצרן, יצרן)
ב-1972, אחרי עוד פשיטת רגל ויציאה מבעלותו של בראון, הסמל שוב עובר עדכון (צילום: אתר יצרן, יצרן)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully