נשים אולי לא ממש יבינו את זה, אבל מבחינתנו הגברים, כאשר אנחנו רואים מישהו הולך ברחוב עם זר פרחים ענקי באופן יוצא מן הכלל, אנחנו לא חושבים על רומנטיקה - לנו ברור לגמרי שהבחור הזה פישל באופן קולוסאלי. כי מי שמסתובב עם כזה זר מצהיר דבר אחד "אוהו, על מה שיש לי לפצות".
והדור הרביעי של פורד פוקוס חייב להסתובב עם חתיכת זר. זו המחשבה הראשונה, השנייה והעשירית שהייתה לי כשנהגתי בה. המשפחתית הזו, שלי אישית היו את שני הדורות הראשונים שלה, עם מנועי ה-2.0 ליטרים החזקים, הייתה אחת המשפחתיות העממיות הטובות יותר שחובב ההגה יכל לשים עליהן יד. ואז הגיע הדור השלישי שבהתחלה רכב על המומנטום הבלתי ניתן לעצירה ואז התחילו הבעיות.
חווית הדור הרביעי
וכמה שפורד סבלה מהדור ההוא, אולי זה היה צירוף מקרים, אולי היו אלו השנים של המשבר הכלכלי בהן פותח הדור השלישי, אולי זה היה המירוץ אחרי שימור המקום שלה בקרב שלוש היצרניות הגדולות - אבל השורה התחתונה הייתה זהה. הדור השלישי של הפוקוס היה נקודת מפנה אצל פורד. לא רק שמאז היא חדלה מלשווק אותו בשוק הביתי והגדול ביותר שלה, הוא הפך להיות המבחן של היצרנית הוותיקה, האם תצליח לשכנע את הלקוחות לתת אמון שוב במותג.
אז האופן הראשון שבו היא עושה את זה, הוא העיצוב החיצוני. למרות שתצורות סדאן לא נוטות להיות נאות, הפוקוס מצליחה לצלוח את זה יפה. כן, ההאצ'בק והסטיישן בגרסת האקטיב X עושות את זה טוב יותר, אבל היא מכונית מרשימה למראה.
גם תא הנוסעים ממשיך את הרושם החיצוני אם כי לא באותה רמה. הצעת ההגשה שלו כוללת קישוטים בגוון מתכתי, מושבים נוחים ומרווחים עם תמיכה לגב התחתון, חוגת הילוכים (אנחנו עוד נדבר עליה) ורשימת אבזור טובה מאוד יחסית למשפחתית ציי רכב כמו טעינה אלחוטית, בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, קישוריות למכשירי אנדרואיד ואפל, מצלמת רוורס, בלם יד חשמלי ועוד. זה לא שהשפע הזה נטול פגמים, במספר מקרים מערכת המולטימדיה הייתה מתאפסת לשעה שאינה תואמת את הנייד ולא מאפשרת סנכרון עם הנייד ולוקח קצת זמן להתרגל להנדסת האנוש של התפריטים והפקדים שלה. מערכות הבטיחות במופע מלא, תיקון סטייה מנתיב, התרעת אי שמירת מרחק, בקרת שיוט אדפטיבית, מצלמת רוורס, בלימה אוטומטית ועוד.
270 ס"מ בבסיס הגלגלים מייצרים מרווח טוב מאחור, לרעתה אני רושם היעדר פתחי מיזוג וכן מושב אמצעי מוגבה שמאפשר להושיב שם ילד בלבד, וגם זה, את הפחות חביב עליכם. תא המטען פשוט ענק, ובגדול די פשוט. חוץ מ-511 הליטרים שעל הנייר, יש לו פתיחה קפיצית שמרימה אותו למעלה, פתח ההטענה רחב מאוד והוא עמוק בצורה יוצאת דופן. דווקא על רקע הנתון האחרון מאכזב מאוד לראות שאין פה שום אמצעי קשירה ועיגון למטען שדווקא עם כזה עומק היו מתבקשים. לא שחסר מקום, אבל הבחירה בזרועות לתמוך בדלת ולא בבוכנות, אולי חוסכת בעלות, אבל לא מטיבה עם הנפח.
מאבדת פוקוס?
הדור הרביעי של פורד פוקוס מגיע עם מנוע 1.0 ליטר שלושה צילינדרים ובהספק של 125 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-17.3 קג"מ ב-1,400 סל"ד. את תיבת ההילוכים כפולת המצמד מחליפה אחת פלנטרית בת 8 יחסי העברה. הביצועים בטווח המקובל של המשפחתיות. תאוצה ל-100 קמ"ש ב-11.1 שניות ומהירות מירבית של 198 קמ"ש. הביצועים בפועל טובים בטווח השימושים הרחב, בכל נהיגה רגילה מדובר באחד ממנועי ה-1.0 ליטר שלושה צילינדרים הנינוחים והנעימים יותר לשימוש וצריך ממש לסחוב אותו לסל"ד גבוה כדי להרגיש את זה שהוא מחוספס יותר ממנועי ארבעה צילינדרים. תיבת ההילוכים הפלנטרית עושה עבודה טובה מאוד במצבים האלו ורק החוגה ששולטת בהם פחות מוצלחת בעיקר בהיעדר אפשרות לשליטה על ההילוכים כמו במקרה של נהיגה ממושכת במורד, שם תרצו להשתמש בבלימת המנוע במקום בבלמים.
נוחות הנסיעה במהירות נמוכה לא מאוד מרשימה, אבל לשיוט בין עירוני היא מתגלה כמכונית מצוינת עם נוחות נסיעה טובה מאוד ובידוד רעשים מצוין מלפנים. הבעיה נמצאת במושב האחורי, שם בסיס הגלגלים הארוך מציב את היושבים ממש "על" הגלגלים האחוריים והיכולות המוגבלות של המתלה מסוג קורת המתח ניכרות, גם בידוד הרעשים מאחור פחות טוב ובאופן משמעותי מאשר מלפנים.
שני הדורות הראשונים של פורד פוקוס היו אמות מידה בהתנהגות של משפחתית. הראשון היה סנסציה של ממש וגם השני היה מעולה בהיבט הזה. בדור השלישי העסק נהייה פחות מובהק והדור הרביעי מוסיף להתרחק ממנו. השלדה עדיין טובה מאוד ביכולת להתמודד עם עומסי צד ושינויי כיוון, אבל התקשורת בין ההגה לנהג ולנעשה בכביש כבר עמומה יותר וגם זוויות הגלגול שגדולות מבעבר. היא עדיין על הצד של הטובות יותר במשפחתיות הקומפקטיות, אבל למי שנהנה לנהוג, מאזדה 3 למשל מציעה הרבה יותר.
עם 12.8 ק"מ לליטר בתנאי המבחן, גם בהיבט של צריכת דלק היא ממוקמת בטווח המקובל במשפחתיות שאינן היברידיות.
יוצאת לעבוד
מתוך ההיצע של גרסאות הפוקוס החדשה, האקטיב X וההאצ'בק עם מנוע ה-1.5 ליטר עם 182 כ"ס, פונות יותר ללקוחות הפרטיים, בעוד הסדאן מכוונת ישר לציי הרכב. הלקוח הפרטי שכבר מזמן איבד עניין במשפחתיות קומפקטיות לא באמת מתעניין בה. הבעיה היא שגם הדרך לציי הרכב לא תהייה קלה, וזה לא קשור לזה שהפוקוס החדשה היא מכונית מצוינת. זה קשור לדינמיקה של חברות הליסינג שנשענת על ערך הגרט (שווי המכונית כמשומשת), ולאלו יש זיכרון ארוך ולא מאוד חיובי ממנה.
אגב, לא מדובר בהשערות, נכון להיום האקטיב טורר (סטיישן) היא הנמכרת בגרסאות הפוקוס עם 55 אחוזים מהמכירות של הדגם, אחריו האקטיב האצ'בק, ההאצ'בק הרגילה והסדאן בנזין שמהווה כאחוז מהמכירות. שלבו את חוסר העניין לציבור במכוניות סדאן העובדה שהיא מתומחרת ב-130 אלף שקלים, והמסקנה היא שהמחיר הזה נועד לספק מרווח תמרון בהנחות לאותן חברות ליסינג. כך או כך, אם היא תצליח להשתחל פנימה, ולאלו שהיא כן תופיע ברשימת האפשרויות - ללקוח הליסינג, זה שאין זמן להמתין לסקודה אוקטביה החדשה, וכנראה לו בלבד שלא יצטרך למכור אותה אחר כך בעצמו - היא בהחלט בחירה מעולה.
על הצד הטכני: פורד פוקוס 1.0 ליטר סדאן
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 3 צילינדרים, קדמית
נפח: 999 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,000/125
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,400/17.3
תיבת הילוכים: אוטומטית, פלנטרית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 465
רוחב (ס"מ): 183
גובה (ס"מ): 145
בסיס גלגלים (ס"מ): 270
תא מטען (ליטרים): 511
ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.1 שניות
מהירות מירבית: 198 קמ"ש
מתחרות:
טויוטה קורולה, יונדאי אלנטרה, סקודה אוקטביה (מוחלפת בקרוב)
מחיר:
130 שקלים