מנקודת המבט של יצרניות הפרימיום, מכוניות הכניסה מעולם לא היו אלו שהיה היגיון לשפוך עליהן ערימות של כסף. בשורה התחתונה הן היו אמורות להיות כרטיס כניסה נגיש שיגרום ללקוחות צעירים יותר להיכנס לאולמות התצוגה ובתקווה להמשיך לגדול בבית. אבל אז המגמה השתנתה, ובתוך העולם של הכלים הקטנים של יצרניות כמו וולוו, ב.מ.וו, אודי וגם מרצדס התחילו הקרוסאוברים הקטנים לטפס במספרי המכירות. ועם הטיפוס במכירות בא גם הצורך להעניק מענה טוב יותר לתחרות ולמשוך קונים אליך הביתה. אז עכשיו יש דילמה, איך מרוויחים על דגם בלי להשקיע בו יותר מדי ושלא יעשה בושות לסמל שהוא נושא?
הקונץ בפלטפורמה
הפתרון היה פלטפורמות משותפות, זה מוזיל דרמטית את עלויות הפיתוח ודי קל להלביש עליהן שלל מרכבים. ב.מ.וו עושה את זה בבית עם שני המותגים שלה מיני וב.מ.וו, גם אודי עושה את זה אצלה בבית ומערבת מותגים עממיים ויוקרה על אותה רצפה. מרצדס הלכה חצי צעד, שומרת אצלה את הפלטפורמה, אבל מתערבבת עם יצרנית עממית כמו רנו לפיתוח מנועים. הפלטפורמה המשותפת במרצדס היא זו שנמצאת גם מתחת ל-A קלאס, גם הדור הקודם של ה-GLA נבנה על רצפת ה-A קלאס הקודמת, אבל בדור הזה מרצדס למדו את הלקח ומתרחקים מזהות ויזואלית בין השתיים.
תא הנוסעים, בהחלט ראוי להיות כזה של מרצדס, הוא נמצא שתיים ושלוש דרגות מעל המתחרים. מהעיצוב הכללי עם פתחי המיזוג הנאים ובעלי התאורה הפנימית, עד שילובי החומרים. אבל ברור שאת ההצגה גונבת התצוגה של לוח המחוונים הווירטואלי ומערכת המולטימדיה על ממשק ה-MBUX של מרצדס - המסר הזה ללקוחות, ש"מה שאתם רואים פה - נמצא גם בכלי שעולה כפליים" הוא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו.
על אף העושר הנדסת האנוש שלו מצוינת שזה עוד פיצוח של מרצדס. אפשר לשלוט במערכות באמצעות מסך המגע, משטח מגע בקונסולה, שני משטחי מגע קטנים על גבי ההגה ואפילו הפעלה קולית לחלק מהפונקציות. כמות התאים מספקת, עם חלוקה בין פתוחים לסגורים. מבחינת כמות האבזור ברמת הגימור הנבחנת "פרימיום" שהיא רמת הביניים בסולם ה-GLA אין כל כך מה להוסיף. ריפודי עור, גג שמש פנורמי, מצלמת רוורס, כיוון מושב חשמלי, קישוריות אפל ואנדרואיד, פתיחה חשמלית לתא המטען, תאורת לד, מערכות בטיחות מלאות ועוד.
רוב חומרי הדיפון במקומות אליהן אמורות לנדוד הידיים שלכם איכותיים ונעימים למגע, אלו מתחת לקו האמצע של התא הם כבר פלסטיקה פשוטה, כי בואו נזכור, זה דגם הכניסה של החברה.
המושבים הקדמיים נוחים מאוד ובעלי תמיכה מצוינת לגב, אם כי לא מספיקה לטעמי בצדדים שלו. המרווח טוב, למעט לנהגים ארוכי רגליים או כאלו שיושבים קרוב אז פוגשת ברך ימין את הקונסולה. בסיס הגלגלים שהתארך ב-3 ס"מ מפנה יותר מקום למושב האחורי, גם עם הגג הפנורמי יש מקום לכל הכיוונים לשני נוסעים מבוגרים, אבל זהו. מאחור אין יציאות מיזוג, בחלק האחורי של הקונסולה יש משטח להנחת הטלפון הנייד, תא קטן ושני שקעי USB C. בתא המטען 435 ליטרים, מספיק לשימוש משפחתי צנוע, אין הברקות מדהימות, אבל יש פתרון מעניין של רצפה דו צדדית שעשויה גומי קל לניקוי וניתן להפוך אותה אם מטעינים פנימה נעליים אחרי יום רכיבה או את חצי הבית שהייתם חייבים לקחת לבילוי בחוף הים.
בעיר ובהר
מתחת למכסה המנוע של גרסת ה-200 הנבחנת, נמצא מנוע ה-1.33 ליטרים, ארבעה צילינדרים מוגדש טורבו המשותף למרצדס-רנו-ניסאן. כאן הוא מפיק 163 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-1,620 סל"ד. ההנעה היא קדמית ותיבת ההילוכים כפולת מצמד עם 7 יחסי העברה.
המנוע עצמו לא מאוד מרשים מבחינת עוצמה וביצועים, סך הכל יחידה עגולה ולא בולטת בשום צורה ואופן. סעו איתה בנהיגה מנהלתית ולא תהייה בעיה, צאו איתה לעקיפה בעלייה - ואתם תשוועו לעוד 20 סוסים. התנהגות הכביש טובה מאוד לרכב מסוגו אליהם אני מגיע עם ציפיות נמוכות לרוב. מפנייה לפנייה עולה הביטחון להיכנס איתו פנימה מהר, הוא קל ממתחריו ומגיב בהתאם, הוא לא ממש מתרגש מטעויות נהגי כמו בלימה או עזיבת מצערת בשיא הפנייה. המנוע מגביל אותו הרבה לפני שהשלדה, הבולמים, המתלה הרב חיבורי מאחור (קורת מתח ב-A קלאס) או הצמיגים באמת מאותגרים. מעניין מאוד יהיה לדגום אותו עם המנוע החזק יותר ובהמשך גם בגרסאות AMG.
עד מהירות תלת רפורטית רמות הרעש ממש מרשימות. לא מדובר בבידוד מוחלט, אבל מרשים. אם הכביש פחות איכותי מזה אליו כיוונו אותו המהנדסים תשמעו את רעש הצמיגים חודר פנימה ואם תמשיכו להאיץ מצטרף רעש רוח מהקורות הקדמיות.
נוחות הנסיעה טובה מאוד, גם בכבישים מהירים וגם בעיר. זאת למרות חישוקי 19 אינץ', להערכתי אלו ברמת הגימור AMG LINE בקוטר 20 אינץ' וחתך נמוך לצמיג כבר לא יפגינו את אותה נוחות. חיסרון שכן יש לו בעיר נובע מהקורות הקדמיות העבות שגוזלות הרבה שטח ראייה וגם פעולה לא נעימה של תיבת ההילוכים בגלישה איטית.
כדרכם של מנועי טורבו צנומים, צריכת הדלק משתנה מאוד לפי אופי השימוש. בימי המבחן המשולבים הוא סיים עם ממוצע של 12.3 ק"מ לליטר, צריכת דלק סבירה מאוד למכונית מסוגו בתנאי מבחן.
כמה עולה סמל?
על ליבו של הצרכן מתמודד ה-GLA מול שלושה מתחרים ב.מ.וו X1, אודי Q3 וגם וולוו XC40. בגרסת הבסיס שלו, אקסלוסיב שכנראה גם בדור הזה תהייה היותר פופולרית, ב-289 אלף שקלים הוא יקר מהם באי אלו עשרות אלפי שקלים, אבל צריך לומר בהגינות - למרות שהיא מחסירה דברים כמו פתיחה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית וקישוריות אפל ואנדרואיד - היא מאובזרת יותר משני הגרמנים בפער גדול וזה מצטרף לתא נוסעים ואיכות כללית טובה יותר. המחיר הזה נובע מכך שמרצדס מתרחקת ממשחקי ה"החל מ..." שגורמים לך לפגוש רמות גימור מביכות ודלות אצל המתחרים, בעיקר במערכות בטיחות. ברמת הגימור פרימיום היא לא מחסירה אבזור והמחיר בהתאם - 315 אלף שקלים אולם שם הוא כבר בנחיתות מול המתחרים שכבר מוצעים במחירים אלו ברמות ההספק הגבוהות יותר.
בשורה התחתונה, נכון שהדור הקודם שלו התחיל ב-250 אלף שקלים, אבל הוא היה הרבה פחות טוב ומאובזר ממנו, והנוכחי בהחלט השתפר בכל מה שחשוב - מהאיכות, הנוחות, האבזור, ההתנהגות, הבטיחות, רק במחיר היה עוד מקום ל"פוש" קטן.
על הצד הטכני: מרצדס GLA200 "פרימיום"
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,332 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/163
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,620/25.5
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 441
רוחב (ס"מ): 184
גובה (ס"מ): 161
בסיס גלגלים (ס"מ): 273
תא מטען (ליטרים): 435
ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.7 שניות
מהירות מירבית: 210 קמ"ש
מתחרות:
ב.מ.וו X1, אודי 1, אודי Q3, וולוו XC40
מחיר:
315 אלף שקלים (מבחן), 289 אלף שקלים (בסיס)