מבחן דרך: ניסאן סנטרה

אל מול מגמת ההתפשטות המהירה של הקרוסאוברים והג'יפונים בשוק הרכב הישראלי ובכלל, סגמנט המשפחתיות המסורתיות הוא היחיד שמצליח לתת מענה לאופנת נעלי העקב המוטורית. וב"לתת מענה" הכוונה היא שהן לא נמחקות כמעט כליל כמו שקרה למשפחתיות הגדולות ומכוניות הסטיישן ואחרות.

אבל דווקא זה גורם לתחרות בקטגוריית המשפחתיות להיות קשוחה יותר. היום, כדי להצליח כמשפחתית סדאן - זו צריכה להיות מכונית ממש טובה, כזו שמעניקה ערך מוסף אמיתי. זו יכולה להיות היברידית כמו טויוטה קורולה או מכונית עם שימושיות פנטסטית כמו סקודה אוקטביה (בהתייחס לדור היוצא), צריכת דלק מצוינת ונוחות כמו רנו גרנד קופה דיזל כדוגמאות מייצגות.

לתוך הקבוצה הזו מוטלת עכשיו ניסאן סנטרה החדשה, תשכחו כל מה שידעתם על הדור הקודם, כי הפעם ניסאן הפכה כל אבן והנדסה מחדש את המכונית הזו כדי לצלוח את משוכת האפרוריות של הדור היוצא.

אז את נקודת הזכות הראשונה היא רושמת בהופעה החיצונית. למרות שהשינוי באורך לא גדול, היא נמוכה יותר ורחבה יותר מהדור היוצא וזה מעניק לה מראה הרבה יותר טוב מהגמלוניות שהציגה הסנטרה הקודמת. העיצוב החיצוני מיישר קו עם ההופעה של האלטימה והמקסימה ובסך הכל מדובר במכונית נאה מאוד, הגרסאות בעלות הצביעה השונה לגג (אופציה של 2,500 שקלים) מוסיפה לה עוד נקודות.

הרגע הראשון של בתא הנוסעים משרה גם הוא רושם טוב מאוד, הגה נעים לאחיזה, מושבים נוחים מאוד גם אחרי שעות ארוכות של נהיגה, דיפון דמוי עור מחפה את הדשבורד, בקרת אקלים מקפיאה שלא נדרש ליותר מדרגה 2 כדי לצנן את התא (טוב נו, היא מיוצרת במקסיקו), ורמת אבזור גבוהה יחסית עם מפתח קרבה, הנעה בלחיצת כפתור, מסך 8 אינץ' עם תאימות לאנדרואיד ואפל ועוד.

גם רשימת אבזור הבטיחות מקיפה וכוללת התרעת סטייה מנתיב (ללא תיקון אקטיבי), בלימה אוטומטית, התרעת רכב ב"שטח מת", התרעה ובלימה בזיהוי מכשול בנסיעה לאחור, התרעה על שכחת ילד במושב האחורי ולא פחות מ-10 כריות אוויר. שתי האחרונות ייחודיות לה בקטגוריה.

אבל לא הכל מתורגם לעולם האמיתי כאשר צריך לפרוט את זה לשימוש. הסנטרה החדשה כוללת כמה מוזרויות. הראשונה היא בלם היד, שנמצא ברגל, כן, כמו בטנדרים ואמריקניות של פעם. זה מוזר מאוד בהתחלה, אבל לפחות מקבלים תא אחסון ענקי בקונסולה המרכזית. כפתור מצב הספורט ממש נחבא אל הכלים ואין שום ציון לכך שזה מה שהוא עושה. מסך המולטימדיה לא מתמודד יפה עם השתקפויות והרזולוציה של המצלמה האחורית סבירה ביום ומגורענת מאוד בלילה. העניין הוא שממש צריך אותה כאן. הביטו בחלק האחורי התפוח והגבוה של המכונית, זה טוב לעיצוב, זה טוב לתא המטען - זה רע מאוד לראות לאחור, במיוחד כאשר פנס הבלימה השלישי גורע עוד מקום מהשמשה.

המושב האחורי מרווח דיו לשימוש משפחתי, הבעיה הגדולה יותר היא הכניסה אליו ממפתח דלת מאתגר במבנה שלו בשל קורות הגג. בניגוד לחלק הקדמי, עם הדיפונים הרכים והנעימים, פה בעיקר יש פלסטיק נוקשה. פתחי מיזוג אין, שקע USB יש.

תא המטען הצטמצם ביחס לדור היוצא והוא מכיל 405 ליטרים, כדרכן של מכוניות סדאן מימים ימימה הוא עמוק מאוד אבל בעל פתח טעינה צר יחסית וכן נעדר כל ווי תליה, טבעות עיגון או תאים.

הצעת ההגשה של הסנטרה מבחינת יחידת ההנעה היא אמריקנית למהדרין, שם תזכו למבטים חשודים אם תציעו מכונית בעלת נפח מנוע קטן ולכן הסנטרה מגיעה חמושה במנוע 2.0 ליטרים (1.8 ליטרים בעבר), אטמוספרי, בהספק 149 כ"ס ו-20.4 קג"מ. החיבור שלו הוא לתיבת הילוכים רציפה. זה שינוי מרענן אל מול היחידות צנומות הנפח והמתאמצות או אלו ההיברידיות.

כבר במטרים הראשונים ברור מאוד שזו יחידת הנעה טובה מאוד, יש כוח מהרגע הראשון וגם כאשר היא נדרשת לתאוצות ביניים ועליות. בכביש התלול אליו אני לוקח כל מכונית מבחן, המתחרות שלה, בין אם אלו צנומות הנפח או ההיברידיות מזיעות כדי לשמור על המהירות - הסנטרה האיצה בכל הכוח. מצד שני, התיבה הרציפה גובה מחיר בהזנקת הסל"ד מעלה ויצירת רעש רב בתהליך הזה. כפתור הספורט מחדד מעט את תגובת הדוושה, אבל לא הופך אותה למכונת נהיגה. מצב ה-L בתיבת ההילוכים מאפשר שליטה סבירה בבלימת המנוע בירידות.

אלו אגב המצבים היחידים שהתיבה הזו פחות מצטיינת בהם, בניסאן ניסו והצליחו לייצר לה דפוס פעולה שמחקה היטב "העברת הילוך" וזה מעניק לנסיעה בה תחושה טבעית יותר ולא את האלסטיות הנמרחת של מכוניות בעלות התיבות האלו.

הכיול האמריקני של המתלים אומר שהיא נוחה בעיר, עם ספיגה יפה מאוד של מהמורות ושברים בזכות הרכות שלה. גם מחוץ לעיר, בכבישים ישרים וארוכים היא משייטת בנוחות ויש בה המון מהאופי של המקסימה והאלטימה כמכוניות שיודעות לכסות מרחקים. החיסרון של הרכות הזו היא התמודדות עם פניות חדות או אפילו מתונות במהירות גבוהה יותר. אז היא נעה יותר מדי לצדדים ופחות מדי בחן. זה לא מפר את האחיזה הגבוהה אבל משדר מאוד מוקדם מסר ברור - תרגיע שם עם הדוושה הימנית. גם ההגה החשמלי מתאים יותר לשיוט נינוח מאשר לדיוק בעיקולים חדים.

עניין המראות והראות לאחור שהזכרנו בולט מאוד בנהיגה בה, בעיר ומחוץ לעיר. המראות האמריקניות לא גדולות אבל עם הגדלה שדורשת המון המון זמן להתרגל אליהן אם לא מכוונים אותן נכון קל מאוד לפספס מכוניות שם. הראות לאחור גם לקויה כאשר מכונית שלמה יכולה "להיעלם" מאחורי הזנב הגבוה ואור הבלם.

בסיום ימי המבחן נמדדה לה צריכת דלק ממוצעת של 12 ק"מ לליטר ממש לא מבריקה ביחס למכונית היברידיות משפחתיות, אבל בטווח הסביר, בוודאי ביחס למנוע הגדול והביצועים שלו.

אז קודם כל ושוב, תשכחו מהסנטרה הקודמת, מלבד השם, דבר לא קושר אותה לנוכחית. סנטרה החדשה היא תבנית נוף מולדתה - משפחתית קומפקטית אמריקנית שמציעה תחבורה נעימה מאוד בהיבט של נוחות, ביצועי מנוע ואבזור, גם ובמיוחד זה הבטיחותי. הנקודות בהן היא לא מצליחה לצבור מספיק נקודות הם סעיפי צריכת הדלק, ההתנהגות והשימושיות בתא המטען והמושב האחורי.

במחיר של 135 אלף שקלים היא ממוצבת בול בגוב האריות של מתחרות טובות מאוד כמו אוקטביה החדשה, טויוטה קורולה (אם כי שתי אלו ברמת הבסיס) ופורד פוקוס. על הפערים המדויקים בין הארבע נעמוד במבחן ההשוואתי.

"אם היית פוגש אותה לפני 5 שנים, היית אומר שהיא מכונית מעולה" אמר לי קולגה סופר מוערך שנהג בה במקביל, ואני חייב להסכים איתו. הבעיה היא שמול המשפחתיות הממש טובות שמסתובבות פה היום - פשוט קשה לשים את האצבע על הסטנרה ולומר שבגלל הצטיינות זו או אחרת - היא חייבת להיות הבחירה שלכם.

מנוע, הנעה: בנזין, אטמוספרי, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,997 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,400/149
מומנט/סל"ד (קג"מ): 4,400/20.4
תיבת הילוכים: אוטומטית, רציפה

מידות:
אורך (ס"מ): 464
רוחב (ס"מ): 182
גובה (ס"מ): 145
בסיס גלגלים (ס"מ): 271
תא מטען (ליטרים): 405

ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.8 שניות
מהירות מירבית: חסר נתון

מתחרות:
טויוטה קורולה, יונדאי אלנטרה, סקודה אוקטביה, פורד פוקוס

מחיר:
135 אלף שקלים