מבחן דרך: אודי S3 ספורטבק

כאשר זה מגיע לתפיסה של אנשים בנוגע למכוניות ספורטיביות - לאמוציות, דעות קדומות ותדמית יהיה תמיד משקל משמעותי יותר מנתונים או אפילו יכולות בפועל. שלוש דוגמאות: קיה סטינגר GT היא מכונית שיכולה להושיב בצד להתבייש המון מכונות "נחשבות" ממנה בכל מה שקשור להתנהגות. סובארו אימפרזה STI שבערוב ימיה התרחקה מאוד כמוצר מאותו זאב בעור כבש שהיא התחילה בו והעובדה הפשוטה שמכוניות ספורט טובות באמת לא צריכות הרבה סוסים - הן צריכות פחות משקל.

לאודי S3 החדשה, אף אחת מהדוגמאות האלו לא רלוונטית, היא מגיעה מבית "נחשב", היא מעולם לא ניסתה להסתיר את מה שהיא ויש לה הרבה סוסים והרבה משקל - היא גם מכונית שכמו הגרסה הבכירה במשפחה שלה ה-RS3 הייתה תמיד מאוד מהירה וקלה מדי לנהיגה - וזה תורגם לצליל המתוק-מתוק של קופות מזומנים שלא הפסיקה לצלצל לאודי. לכן הפתעה גדולה לא הייתה בדור הנוכחי, בו אודי התקדמה עם ה-S3 באופן מדוד, מציגה מכונית חדשה, אבל לא ממש מחדשת.

בעיצוב החיצוני אף אחד לא יתבלבל בזיהוי שלה, אלו הקווים של אודי. רבועה, עם בתי גלגלים תפוחים, חישוקים גדולים שממלאים את בתי הגלגלים וקאליפרים אדומים, חלקי כרום או פלסטיק בגוון מתכתי בנקודות אסטרטגיות - הכל לפי הספר. רק שתי הערות לסדר היום, אנחנו יודעים שעם כל המכוניות החשמליות שבדרך אנחנו ניפרד מהסיפור הזה של גריל ואגזוזים במכוניות, אבל באמת שזו לא סיבה לנצל את הרגעים האחרונים להילולה כזו, זה צעקני, זה זול, קצת עידון בבקשה.

תא הנוסעים מלחים יפה מאוד את האווירה הספורטיבית עם העיצוב ההי-טקי המצוין של אודי, שילוב חומרים ומרקמים יוצר סביבת נהג נאה מאוד. לא תמיד ולא בכל מקום פוגשים פלסטיקה ברמה של מכונית במחירה, אבל הציון לעיצוב סך הכל בסדר, כאשר הכל נוח וקל לשימוש. צל"ש על שמירת תפעול בכפתורים פיזיים למיזוג. טר"ש היא מקבלת על הוויתור של שימוש בכפתור ווליום פיזי ומעבר לאיזה שטות של תנועה מעגלית של האצבע על משטח מגע.

האבזור מקבל ציון בינוני, למעט מסך מולטימדיה (10.25 אינץ') ולוח מחוונים דיגיטלי (12.3 אינץ'), מושבי הספורט, חלון הגג, המושב החשמלי (לנהג בלבד) ואפילו תאורת האווירה זה טוב ויפה, אבל ממכונית במחיר של 370 אלף שקלים ציפינו לקצת יותר, טעינה אלחוטית? שקעי USB ליושבים מאחור? מושב חשמלי לנוסע? חימום מושבים? אין.
מערכות הבטיחות כוללות בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת אי שמירת מרחק, בלימה אוטומטית, התרעת רכב ב"שטח מת" וחיישני חניה קדמיים ואחוריים עם מצלמת רוורס.

השימושיות ב-S3 מתגלה כטובה למי שיעשה בה שימוש משפחתי, מרווח טוב ליושבים מאחור, לרגליים, לכתפיים ולראש אם כי מבוגרים ימצאו את המושב מעט קצר. בפינוקים: תאורה, יציאות מיזוג ושקע 12V. תא המטען רחב ידיים ושימושי גם בו שקע 12V ושלל אמצעי תליה ועיגון. נפח תא המטען של 325 ליטרים מצומצם ביחס לזה של ה-A3 הרגילה (שלה 380 ליטרים).

לחיצת כפתור מעירה את המנוע לחיים בנביחה קצרה ומיד עובר לגרגור שקט, זה לא הצליל הייחודי של מנועי 5 הצילידרים של -RS אמיתית, אלא אותו מנוע 2.0 ליטרים 4 צילינדרים מוגדש טורבו מהדור הקודם שנוספו לו 10 סוסים לכדי 310 כ"ס ו-40.8 קג"מ. כוח לא חסר לו ובכל מצב הוא יהיה כל מה שנהג נורמלי יצטרך כדי לזוז מאוד מהר. לא רק בתאוצה מהמקום (4.8 שניות), אלא גם ביציאה לעקיפה, או בכביש מפותל. תיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמד נוטה להשתהות מעט ביציאה מהמקום, מאפיין קבוע בהן לטובת שמירה על המכלולים, מה שכן, היא פחות נוקשה ומסורבלת בנהיגה עירונית איטית.

אגב נוקשות וסרבול, בלי בולמים אדפטיביים, גם כשבוחרים במצב "קומפורט" ה-S3 מרצדת באופן כמעט בלתי נסבל על אספלט שבור. צריך שילוב של מהירות גבוהה יחסית וסלילה מעולה כדי להגיע לנוחות סבירה בה. בידוד הרעשים בכל אופן טוב ושוב, כל עוד הכביש עשוי היטב היא מכונה שתשאב מרחקים במהירות מפתיעה.

הדור הקודם של S3 התאפיין בעיקר ביכולת מאוד גבוהה לייצר מהירות מסחררת מנקודה לנקודה, אבל מעט מעורבות של הנהג. רמת המכלולים, הטכנולוגיה והיכולת של המכונית הפכו אותן למכשירים מנותקים, שיודעים לנוע בקצב גבוה גם עם נהג בינוני ואפילו גרוע מאחורי ההגה - תמיד הייתה להן מספיק משיכה, מספיק כוח ומספיק סלחנות לטעויות - זה גם מה שחיבב אותן על נהגים שברגע נעשו מהירים אבל לא בהכרח טובים. הסיפור בדור הנוכחי לא שונה מהותית, היא עדיין מכונית מאוד מהירה בזכות ההנעה הכפולה שלה ומערכת העברת הכוח, אבל הפעם הנהג קצת יותר מעורב במה שקורה שם למטה.

זה אומר שאפשר למשוך בלימות חזקות יותר לתוך הפנייה עם תשדורת מהשלדה על רמת העומס, זה אומר שאפשר להכניס את האף פנימה בהדרגתיות עם משקל ומידת הפנייה אחידה מההגה ושאפשר להתחיל להאיץ החוצה מפניות ולסמוך על התחושה ממנו לגבי רמת האחיזה. חלק ניכר מהשיפור קשור למערכת ניהול האחיזה המודולרית החדשה שעושה שילוב בין ההנעה הכפולה לבקרת היציבות כדי לשפר את היכולת הדינאמית, בדומה למה שנעשה בב.מ.וו סדרה 1 הנוכחית.

צריכת הדלק לאורך ימי המבחן הייתה סבירה למכונית ברמת הביצועים והיכולות שלה ועמדה על 10.5 ק"מ לליטר.

עם הצלחה לא מתעסקים, אודי מיישמת את האמירה הזו עם ה-S3 החדשה. אותה חבילה של סמל יוקרתי, עם מרכב שימושי, ביצועים מעולים והפעם עם קצת יותר מעורבות לנהג. רק שב-1999 היא הייתה היחידה עם הטריק הזה, היום היא כבר עם מתחרות מימין ומשמאל בדמות ב.מ.וו M135 ומרצדס A35AMG. אף אחת מהן גם לא זולה במיוחד הב.מ.וו במחיר זהה לזה של ה-S3 - 370 אלף שקלים והמרצדס נדחקת הצידה והחוצה עם 420 אלף שקלים.

ועם תחרות שהולכת ומצטופפת, להיות קצת יותר טובה מהדור הקודם זה המובן מאילו, אבל לא מספיק. אם היא רוצה להמשיך להוביל, מה שהיא צריכה זה לייצר פער יכולת מול התחרות או תמורה טובה יותר באבזור - לא ממש מצאנו את מי מהן כאן.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, כפולה
נפח: 1,984 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,450/310
מומנט/סל"ד (קג"מ): 2,000/40.8
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 434
רוחב (ס"מ): 182
גובה (ס"מ): 139
בסיס גלגלים (ס"מ): 262
תא מטען (ליטרים): 325

ביצועים:
תאוצה 0-100: 4.8 שניות
מהירות מירבית: 250 קמ"ש

מתחרות:
ב.מ.וו 135M, מרצדס A35AMG

מחיר:
369 אלף שקלים