תחשבו רגע על אודי, על הדברים שבמשך עשרות שנים הפכו אותה למי שהיא ומה שהיא היום. הטכנולוגיה, ההנעה הכפולה, האבזור, הביצועים, המנועים. אחרי נהיגת המבחן על ה-A5 ספורטבק הזו ואין מנוס מלגרד בפדחת ולשאול, מה בדיוק, מלבד הסמל, מזהה אותה עם היצרנית מאינגלושטט?
היא כן מכונית נאה, גם בתצורת הקופה הקלאסית שלה וגם בתצורת הקופה ארבע דלתות שבה היא מופיעה כאן ומכונה "ספורטבק". ומתיחת הפנים שהיא עברה וחידשה אצלה את יחידות התאורה והגריל משאירות אותה במשחק.
תא הנוסעים בנוי היטב, למרות הגיל הקווים הנקיים בו נותרים עדכניים למרות שפה ושם יש מקומות בהם הגיל ניכר בו. השינוי המרכזי הוא הצמיחה במימדי מסך המולטימדיה מ-7 ל-10.1 אינץ' והתפעול שלו במגע במקום מחוגת ה-MMI גם מפנה מקום לתא אחסון בקונסולה המרכזית. מבחינת האבזור, אכזבה רבתי כאשר מגלים שלמרות מחיר כניסה לא נמוך של 336 אלף שקלים רק עם תוספת חבילת ה"לקשרי" תקבלו בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת שמע של B&O, לוח מחוונים דיגיטלי ואת חבילת ריפוד העור.
תנוחת הנהיגה, המושבים והמרווח טובים מאוד, אפילו ליושבים מאחור אין כמעט שום פשרה בשל תצורת הגג המשתפל. לשני מבוגרים יהיה שם די נוח עם שליטה נפרדת במיזוג ושקע 12V, מבוגר שלישי ואפילו ילד לא באים בחשבון בשל תעלת ההינע המוגבהת ומבנה המושב עם הבליטה במרכזו.
כאשר הדלת החמישית מתרוממת חשמלית מגלים תא מטען שהוא תענוג. נקודת האור במכונית, עם 465 ליטרים עם נגישות מצוינת, קלות הטענה, טבעות עיגון ופתרונות אחסון ותליה.
יוצאים לדרך
ה-A5 משווקת בישראל עם מנוע 2.0 ליטרים בשתי גרסאות ה-TFSI35 וה-TFSI40, הראשונה הנבחנת עם 150 כ"ס והשנייה בהספק 204 כ"ס. אף אחד מהנתונים האלו לא באמת מסעיר או יוצא דופן בעולם של מכוניות יוקרה, בטח בטווח המחירים שלה, בטח עם התדמית הספורטיבית שלה.
זה גם ניכר באופן בו היא נוסעת כל עוד משייטים בה באופן מנהלתי ונינוח היא מה שתצפו ממכונית קופה. אפילו על חישוקי 19 אינץ', כל עוד איכות הכבישים טובה היא מקום מאוד נעים להעביר בו מרחקים. על כבישים פחות טובים נשמעים רעשים מהצמיגים ושיבושים גדולים כבר מתקשים להישאר מחוץ לתא הנוסעים.
אבל כאשר רוצים גם מכונית שמהנה לנהיגה או בתנאי דרך שכוללים עליות, ה-A5 הזו מתגלה כחבילה שממש רחוקה מלהרשים. תיבת ההילוכים כפולת המצמד עושה את הכי טוב שהיא יכולה, אבל מ-150 כ"ס קשה לייצר קצב או דרמה, אז במקומם היא מייצרת בעיקר רעש. ההיגוי בינוני, היכולת שלה להיות שותפה לדבר נהיגה גם במקומות בהם לא נדרש כוח כמו ירידות מוחלפת בהתנהגות משמימה, עם נטייה לתת היגוי. אני לא מצפה מכל מכונית להיות חיית התנהגות וביצועים, אבל כאשר את עולה כפליים ויותר ממשפחתיות שעושות את זה הרבה יותר טוב, זה מביך.
גם עם מערכת 12V המספקת לה יכולות דימום מנוע בגלישה, כאשר צריכת הדלק היא 12.3 ק"מ לליטר, אפילו בחסכנות מופלגת בדלק קשה היה להתנחם.
סיכום
בעולם מכוניות הפרימיום, להוציא מקרים יוצאי דופן, אף מכונית לא באמת נמדדת "על המשקל", כאשר מישהו בוחר לרכוש מותג יוקרה הוא משלם על הסמל והתדמית לא פחות מאשר הוא משלם על עדר הסוסים, כמות העור ורשימת האבזור. אבל יש מקרים בהם הפער הוא כל כך גדול וכל כך משמעותי שגם נקודת המוצא הזו מתערערת.
אודי A5 ספורטבק בגרסה זו היא הדוגמה הכי טובה לסיפור הזה. עם מחיר בסיס של 336 אלף שקלים ועוד 26 אלף שקלים לחבילת ה"לקשרי" החוברים לכדי 362 אלף שקלים היא מציגה מכונית לא משכנעת. בביצועים, באבזור הנוחות והבטיחות, ביכולות הדינאמיות - פשוט בינוניות שקשה לקבל ממכונית עם לוגו ארבע הטבעות וקשה שלא להגדיר אותה כתמורה שרחוקה מסבירה למחיר.
אז נכון שעד הצגת סדרה 4 גראן קופה, המתחרה הישירה שלה, היא בודדה על המגרש הזה. ועדיין, הסביבה שלה מלאה בחלופות זולות וטובות ממנה בסדרי גודל מופרעים, בין אם זו מקבילה מבית כמו A4 בגרסת ה-TFSI45 עם 265 כ"ס, ביצועים מעולם, הנעה כפולה, יותר אבזור בפחות כסף או מחוץ למותג עם אלפא ג'וליה ולוצ'ה למי שמחפש את הספורטיביות בגוף מסוגנן, ב.מ.וו סדרה 3 שגם מציעה הנעת פלאג אין ואחרות.
על הצד הטכני: אודי A5 TFSI35
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,984 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 4,000/150
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,300/27.5
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 476
רוחב (ס"מ): 184
גובה (ס"מ): 137
בסיס גלגלים (ס"מ): 283
תא מטען (ליטרים): 465
ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.1 שניות
מהירות מירבית: 210 קמ"ש
מתחרות:
אלפא ג'וליה, ב.מ.וו סדרה 4 גרנד קופה
מחיר:
362 אלף שקלים (מבחן), 336 אלף שקלים (בסיס)