שלום כיתת אדוונצ'ר

א' זה אדוונצ'ר, ב' זה ברכיים צמודות. ומהן ג', ד' וכל השאר? כתבנו עלה על בגדי בית ספר של הטרנד הכי לוהט כיום בעולם הדו גלגלי ויצא ללמוד את הא'-ב' של האופנועים הכבדים בשטח באוהלו של הכהן הגדול

כתב: שי ארז, צילום: ניר עמוס
הדרכת רכיבה לאופנועי אדוונצ'ר גדולים (צילום ועריכה: ניר עמוס)

א' זה אדוונצ'ר

קטגוריית אופנועי האדוונצ'ר חווה בשנים האחרונות פריחה מטורפת בכל העולם שכמובן הגיעה גם אל חופי ארצנו הקטנטונת. לא תמיד זה היה כך ופעם שלטו במרחב הכבוש הקרוזרים, הקסטומים או הספורט-כביש עתירי הנפח, בעוד שבשטח התרוצצו להם הצרצרים, אופנועים בסמ"ק קטן עד בינוני, קלי משקל וגלגלים, לרוב עם מנועי שתי פעימות עצבניים והקו בין הסגמנטים היה ברור; אלה תופרים מרחקים על האספלט ואלה גורסים סלעים מאיפה שהאספלט נגמר ומתחיל הכיף (או הצרות, כל אחד ורמת הרכיבה שלו). כולם חיו בשלום עם הסדר העולמי הזה עד שבא מישהו ואמר למה לא גם וגם. למה צריך להחליף אופנועים או צמיגים כשיורדים מהכביש לשטח ולהיפך והאופנועים הדו-שימושים החלו להפציע. בהתחלה בקטן עם מנועי ארבע פעימות ולא יותר מדי סמ"קים, אבל עם הזמן גדלו השאיפות והכמיהה להרפתקאות חוצות מדינות ויבשות הכתיבה את ההנחיות ליצרנים.

עוד בוואלה!

KTM 790 אדוונצ'ר R במבחן ראשון

לכתבה המלאה
החלוץ: ב.מ.וו G/S80 (צילום: אתר יצרן)

מי ששימש כעמוד האש לפני המחנה היה כמובן הב.מ.וו 80 S/G שציין בשנה שעברה 40 שנות מהפכה. ארבעה ניצחונות במרוץ הפריז דקאר בתחילת שנות ה-80' של המאה שעברה הוכיחו שגם אופנוע גדול וכבד יכול לחצות מדבריות ודיונות אם רק תתנו לו מתלים מתאימים ומספיק כוח בגלגל האחורי וההרפתקה החלה כשהמוטוגוצי 650TT האגדי מנסה לזנב בו. מאז הלכו והתפתחו אופנוע האדוונצ'ר והנפחים גדלו. בשנות ה-90' החלו לככב בעיקר היפנים עם אפריקה טווין של הונדה, הטנרה 750 של ימאהה, הביג 800 של סוזוקי והKLE- של קוואסקי.

- אדוונצ'ר בקטנה: KTM390 אדוונצ'ר
- בין הומאז' למודרניות: מבחן דרך למוטוגוצי V85TT
- האפריקני: הונדה אפריקה טווין המחודש במבחן

בינתיים הב.מ.וו הגדיל את נפחו ל-1,000 סמ"ק ונפטר מהקו המפריד בין ה-G ל-S והופך להיות פשוט 100GS, צמד אותיות שיהוו מאז מטרה לכל יצרן אופנועים וימשכו את הז'אנר הרחק קדימה. קשה להעריך את נתח השוק של האדוונצ'רים דאז אבל ההערכות מדברות על פחות מ-10% מכלל השוק של אותם ימים, שהתאפיין רובו ככולו באופנועי ספורט, ספורט תיור, נייקדים וקסטומים/קרוזרים.

ימאהה טנרה 750 מחלוצי היפניים בקטגורייה (צילום: אתר יצרן)

תחילת המילניום הביאה לעולם דגמים נוספים דוגמת הטראנסאלפ 650/700 של הונדה, משפחת הויסטרום המוצלחת של סוזוקי עם ה-650 וה-1000 וב.מ.וו ממשיכה להעלות הילוך וסמ"ק עם ה-1150 כשבמקביל KTM האוסטרית עושה צעדים ראשונים בתחום עם ה-640, 950 ו-990 ומתרגמת את ההישגים במרוצי הראלי בעולם לאולמות המכירה.

ככל שהתקדמו השנים, טעם הקהל השתנה ואת עיקר תשומת לב והארנקים הלכו ותפסו האדוונצ'רים בכל גודל ונפח וכל יצרן שמכבד את עצמו מצרף את הגרסאות שלו לשוק בשלל תצורות. היו גרסאות שכוונו יותר לכביש עם קריצה לשטח, היו כאלה ששמו את השטח בפרונט ואפילו גרסאות אדוונצ'ר ספורטיביות ייוצרו, והשוק הוצף באדוונצ'רים החל מנפח של 250 סמ"ק ועד ל-1,300 כש-KTM למשל מחזיקה בלא פחות משבעה דגמי אדוונצ'רים שונים בקטגוריה אחת.

בישראל, כמו בעולם, הפכו האדוונצ'רים לאחת הקטגוריות הדומיננטיות ביותר בשוק (צילום: ניר עמוס)

אז כמה האדוונצ'רים פופולארים כיום? ברבעון הראשון למשל של 2021 נמסרו בישראל 1,738 אופנועים מכל המותגים והנפחים כאשר מתוכם 458 אדוונצ'רים המהווים 26% וזה למעשה הסגמנט השני בחשיבותו בשוק אחרי האנדורו (27% מנתח השוק) וכמובן המתפתח ביותר.

האדוונצ'רים של היום מתהדרים בשלל מערכות עזר ובטיחות אלקטרונים שהופכים את הרכיבה גם לבטוחה יותר וגם לידידותית יותר בשטח, מה שגורם ומדרבן עוד ועוד רוכבים להתנסות ולהצטרף לטרנד שהולך וכובש, תרתי משמע, את השטח

לדעת לרכוב, ולדעת לרכוב בשטח אלו שני דברים שונים לחלוטין (צילום: ניר עמוס)

ה' זאת הדרכה

כלל ידוע הוא שרכיבת שטח משפרת מאוד גם את מיומנויות הרכיבה בכביש אבל לא להיפך. ורק ככזאת שווה להתנסות ולתרגל אותה, גם אם לא מתכוונים להפוך לרוכבי אנדורו מקצועיים ולהתחרות ברומניאקס, דאקאר ושאר התחרויות הרבות שיש לעולם להציע. הרכיבה בשטח היא ספורט לכל דבר ועניין, בין אם באופן מקצועי או עממי. היא משפרת מאוד את הכושר הגופני, מחדדת את הריכוז, מחזקת את הגוף, מטיבה מאוד עם שיווי המשקל והיציבה ומביאה אתכם לנופים ומקומות שקשה להגיע אליהם ברגל, וודאי שברכב מרובה גלגלים. אבל לרכוב בשטח, בטח שעם כלים ששוקלים קרוב לרבע טון זה סיפור אחר מאשר צרצר של כמה עשרות קילוגרמים וחשוב וצריך ללמוד איך עושים את זה.

עושים שוב ושוב עד שצביקה מרוצה (צילום: ניר עמוס)

או לכל הפחות, לקבל את היסודות הנכונים על מנת שהרכיבה תהנה מהנה ובטוחה. אחד המותגים המובילים בשוק האדוונצ'רים בישראל (ובעולם...) הוא KTM אשר לקוחות המותג זוכים למעטפת מקצועית של היבואן בארץ, חברת ד.ל.ב מוטוספורט אשר מתחזקת ומסבסדת את מועדוני הרכיבה והדרכות עבור הלקוחות. כך מצאתי עצמי, כבעלים פרטי של KTM R1190 מצטרף כתלמיד מן המניין לאחת ההדרכות הללו כדי לראות ולחוות מקרוב איך זה מרגיש לשלוט בקרנף בעל 150 כוחות סוס ומשקל של רבע טון, בקרקע בוגדנית ולא יציבה.

צביקה כהן, מסביר, מדגים ומלווה - אחד מאנשי הדרכת השטח הטובים ביותר בישראל (צילום: ניר עמוס)

צ' זה צביקה כהן השטח

את סבב ההדרכות הנוכחי לאופנועי אדוונצ'ר שמקיימת ד.ל.ב מוטוספורט ללקוחותיה מוביל צביקה כהן, בחור המתנשא לגובה של 1.90 ס"מ וזה הדבר היחיד שאפשר לכתוב עליו בהקשר להתנשאות. צביקה, נשוי + 3, הוא מוותיקי ובכירי מדריכי הרכיבה בארץ, שמתגלה כבחור חביב מאוד המדבר ומסביר בגובה העיניים, עם המון סבלנות וקשב, משרה שפע של ביטחון על החניכים ומסביר ומדגים ברור ונהדר. עם וותק של 30 שנות רכיבה והדרכה בארץ ובחו"ל על כל סוגי הכלים וכשבארסנל הפרטי מצויים תארים אקדמאים בכלכלה ומשפטים, צביקה הוא אולי לא הטייפ קאסט של מדריך האופנועים הרגיל אבל בהחלט מהטובים שבהם, אחד שרכב והתנסה כבר בהכל מכל על הכל, בעל ידע וניסיון עצומים והיכולת שלו להעביר באופן מונגש את כל אלה בצורה ברורה ופשוטה לרוכבים שבאים ללמוד, הופכת את ההדרכה לחוויה עבור שני הצדדים.

היכן לשים את המשקל, כמה גז ולאן מסתכלים? (צילום: ניר עמוס)

שלב היסודות כולל לימוד ותרגול של תנוחה ועמידה נכונה ברכיבה על הכלי במצבים השונים, גוף קדימה, אחורה, רכון, זקוף וכו' עם דגש על הוצאת מרפקים החוצה ואחיזה ותפעול נכונים של הידיות והמנופים, הכרת המערכות של האופנוע כולל בלימות חירום עם ובלי הבקרות, ותרגול עליות וירידות עם בלימה. לפני כל פרק צביקה מסביר, ואז מדגים ואז כולם מתרגלים, פעם ועוד פעם ועוד פעם עד שצביקה משתכנע שכולם הבינו ועושים את זה נכון וטוב ואפשר להמשיך הלאה. בסופו של דבר, ההדרכות, וזה נכון לגבי כל דבר, מקנות את הבסיס אבל אם לא ממשיכים לתרגל את החומר הנלמד באופן פרטי ברכיבות, מהר מאוד שוכחים וחבל.

כאשר רוצים לגרום לכמעט רבע טון פלוס רוכב לזוז בשטח, צריך לדעת איך לעשות את זה (צילום: ניר עמוס)

ת' זה תם ולא נשלם

אחרי ארבע שעות מהנות ואפס נפילות, למרות לא מעט הזדמנויות להביך את עצמי, מתיישבים במאהל על כסאות נוח, זוכים לארוחת צהרים, מילות הסבר וסיכום של צביקה ונפרדים עד להדרכה של השלב הבא שכוללת בין היתר עוד מיומנויות רכיבה חשובות כמו מעבר מכשולים ומדרגות סלע, טיפול בעליה שנכשלה ועוד. ויש עוד המון הדרכות ונושאים ללימוד כמו רכיבה בחולות או בדשדש, רכיבה עם הרכבה של בני זוג ועוד.

מסיימים את היום בארוחה, אבל התרגול ממשיך גם אחרי ההדרכה (צילום: ניר עמוס)

מכל מלמדי השכלתי כתוב בספר תהילים ואין כמו ללמוד כל הזמן ולספוג עוד ועוד ידע בהדרכות הללו מבעלי ניסיון. ישנם עוד מדריכים וחברות הדרכה ויבואנים שתומכים בלקוחות וחבל לא לנצל את זה כמה שיותר כי בסופו של דבר, ככל שמתמקצעים יותר, כך הרכיבה והטיולים הופכים למהנים ובטוחים הרבה יותר.

אה, ואת הטוב באמת? שמרנו לסוף, ימי ההדרכה האלו שלרוכב מן הישוב עולים כ-500 שקלים מסובסדים על ידי היבואנית ד.ל.ב מוטורספורט בשיעור שהוא אולי חסר תקדים והעלות לרוכב עומדת על 85 שקלים בלבד, שהם יותר "דמי רצינות" להשתתפות ביום הזה. תפיסת העולם והקו המנחה מבחינת היבואנית היא שכאשר רוכב הוא רוכב מיומן, הוא נהנה יותר מהאופנוע שלו, מסוגל לנצל אותו טוב יותר, להגיע רחוק יותר. זה תורם לחיבור רגשי לאופנוע וכמובן למותג, ששטח זה מרכיב יסודי ב-DNA שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully