קיה פיקנטו היא מכונית המיני הנמכרת ביותר בישראל כבר כמעט 10 שנים, אין לזה דבר וחצי דבר עם טיב המכונית, יש לזה בהחלט קשר לעובדה ששינוי בדגם מרכזי כל כך הוא לא משהו שעושים בקלות ויש לו השלכות רציניות מאוד. וכאשר השינוי הזה אמור מצד אחד לתקן את הבעיה הכי גדולה שלה עד כה - צריכת דלק מופרזת, אבל מצד שני עושה את זה באמצעות שני אלמנטים לא ממש חביבים על הלקוח השמרן - מנוע קטן ותיבת הילוכים רובוטית בעלת מצמד בודד - יש פה הרבה על כף המאזניים.
אף אחד בישראל לא מסובב את הראש אחרי קיה פיקנטו, ככה זה כאשר את אחת ממכוניות המיני הנפוצות ביותר בישראל ואחת המכוניות הנפוצות ביותר באופן כללי. אז כן, באדום סוכרייה של מכונית המבחן היא בלטה יותר, וגם בגלל חבילת העיצוב של ה-x ליין עם מאפייני ה"שטח".
תא הנוסעים נאה, כבעבר גם עכשיו, אין כאן את התחושה של מכונית בסיס קטנה וזולה. מסך המולטימדיה, בקרת האקלים ושאר האבזור המאוד לא אופייני למכונית מיני ברמת הגימור הזו (מפתח חכם, קיפול מראות חשמלי, מושבים בשילוב "עור" ובד ועוד). מערכות הבטיחות זהות בכל רמות הגימור וכוללות סוללה נאה של תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, זיהוי הולכי רגל, מצלמת רוורס וחיישני חניה.
הפלסטיקה פשוטה ובסיסית ברמתה, מאחור המצב בסיסי עוד יותר בלי חומרי הדיפון הרכים שנמצאים מלפנים. לחיוב, העיצוב הנאה והנדסת האנוש הטובה שנותרו על כנם שומרים על המורל. מלפנים יש מרווח טוב ומספק, פחות אהבתי את מבנה הקונסולה המרכזית שלא מאפשר להשעין את רגל ימין בנוחות. ההגה מתכוונן רק לגובה, אבל הממדים הקומפקטיים הכלליים שלה מאפשרים למצוא תנוחת נהיגה טובה גם כך. מה שלא השתנה זו ההשתקפות המוגזמת של הפלסטיק בשמשה הקדמית עד כדי הפרעה של ממש בשמש ישירה. המרווח מאחור טוב לשני ילדים או שני מבוגרים לא מפונקים וגם תא המטען עם 255 ליטרים מספק את מה שצריכה לספק מכונית עירונית בבסיסה.
בזכות מימדיה כושר התמרון העירוני וההשתחלות שלה לחניות קטנות נותרו טובים כשהיו. זה בונוס אדיר למי שלא זקוק למרווח מאחור או לתא המטען של מכוניות סופר מיני למשל. מהבחינה הזו היא "רכב סידורים" קלאסי
נוחות הנסיעה בפיקנטו סבירה בלבד. במכונית תקציב, אלו לרוב המתלים והבולמים ואז חומרי הבידוד שמשלמים את המחיר ראשונים ברשימת הפשרות. לכן הנוחות העירונית לא מתעלה, בעיקר על מהמורות גדולות, שדורשות מהלך וספיגה. מצד שני מחוץ לעיר נכנסים רעשי דרך לא מעטים. בטווח המהירויות הסביר והחוקי היא יציבה ונטועה היטב. במהירויות בין עירוניות גבוהות יותר שאינן תואמות את ייעודה תחושו בעצבנות כיוונית קלה.
לא המתכננים ולא הלקוחות של קיה פיקנטו כיוונו אי פעם להנאה מנהיגה או יכולות דינאמיות ואכן אין כאלו. היא מאותת הרבה ומוקדם על חוסר שביעות הרצון שלה ואם ממשיכים בקרת היציבות תחתוך את העניינים. התגובות שלה לשינויי כיוון מהירים וחדים יכולות להלחיץ, אבל שוב, בסיוע בקרת האחיזה זה לא מגיע לכדי בעיית יציבות בטיחותית.
השינוי המשמעותי ביותר בפיקנטו נמצא מתחת למכסה המנוע. למעשה, מדובר בשני שינויים. הראשון הוא החלפת מנוע ה-1.25 ליטר אטמוספרי ב-1.2 ליטרים חדש מסדרת smartstream עם מערכת תזמון שסתומים חשמלית (הידראולית בעבר) והזרקת דלק עם שני מזרקים לבוכנה ושיפורים נוספים. ההספק נותר ללא שינוי ועומד על 84 כ"ס והמומנט עומד על 12 קג"מ (12.4 קג"מ במנוע הקודם). השינוי השני הוא בתיבת ההילוכים, זו הפלנטרית עם 4 הילוכים מוחלפת ברובוטית בעלת מצמד בודד עם 5 יחסי העברה.
התוצאה על הכביש היא של מכונית שאם בדור הקודם הייתה לא מהזריזות בסביבה, הפעם היא כזו שכבר נמצאת במקום גבולי קצב כאשר הכביש פתוח. למרבה הצער, סיטואציה שהופכת לנדירה מאוד עם מצב הפקקים המחריף. המשמעות של זינוק ל-100 קמ"ש ב-15.7 במצב האופטימלי היא שהשתלבות בכביש שש למשל היא משהו שדורש נחישות ונסיעה בכביש הררי מאוד מצריכה גם סבלנות.
תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת המצמד הבודד היא לא הקטסטרופה המטלטלת שמישהו עלול לזכור מהטויוטה קורולה של לפני כעשור. אם נסיעה עם התיבה ההיא הייתה כמו להתלוות לתלמיד נהיגה בשיעור השלישי או הרביעי, כאן אנחנו כבר קרובים יותר לטסט. תחת עומס ההחלפות איטיות מדי וכרוכות בנדנוד של המכונית, והמצב בעייתי יותר כאשר היא נדרשת להורדת הילוך בעליה ארוכה למשל. בניגוד לתיבות בעלות מצמד בודד מלפני כמה שנים, בנסיעה מנהלתית עדינה העסק הוא רק ברמת טרדה אליה ניתן להתרגל. פחות ניתן להתרגל ליחס ההעברה הקצר מאוד של ההילוך הראשון, מה שגורם למכונית להעביר הילוך בדיוק כאשר אתם באמצע צומת גדול מאוד ורק רוצים לפנות אותו כמה שיותר מהר.
הנסיבות המקלות של המנוע הצנוע ותיבת ההילוכים הזו יפגשו אתכם בתחנת הדלק. הפיקנטו הקודמת הייתה שתיינית דלק לא קטנה. עם תוצאות שנעו בין 11.5 ל-13.9 ק"מ לליטר במבחנים קודמים. לקוחות שלה נתקלו גם במספרים נמוכים אף יותר, והדברים התגלגלו עד כדי ערכאות משפטיות שבסופן פיצתה היבואנית את הלקוחות. הפעם, הסיפור אחר לגמרי, בתנאי המבחן המכבידים ועל פני יותר מ-500 ק"מ, השיגה המכונית 16.1 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת. בבדיקת צריכה בנסיעת בוקר מנהלתית שכללה פקקים ונסיעה בין עירונית מתונה, התוצאה הייתה 17.8 ק"מ לליטר.
חשבון בבקשה
עם נגיעות קוסמטיות בלבד לעיצוב, שינויים ברשימת האבזור אבל ללא כל שינויים במבנה המכונית. קיה פיקנטו שומרת על כמה מהעקרונות הבסיסיים שאהבנו בה גם בעבר. סביבת נהג שלא מעניקה תחושה זולה, מימדים קומפקטיים, כושר תמרון מצוין ורשימת מערכות בטיחות שאינה פשרה.
עבור חלק מהמשתמשים, התיבה החדשה היא רכיב שישלול את המכונית הזו אפילו כאופציה, עבור אחרים צריכת הדלק המשופרת להפליא תהייה סיבה לקבל את הפשרה בעידון ביחס לתיבה פלנטרית. כך או כך, כמו לפני החלטה על רכישת מכונית, אנחנו ממליצים על נסיעת מבחן בה כדי להבין האם הסידור הזה מתאים לכם.
קושי שני שיהיה לה הוא המחיר, שעלה קצת ביחס לגרסה הקודמת וכעת מתחיל ב-84,500 שקלים לגרסת ה-LX הבסיסית ומגיע ל-86,900 למכונית המבחן. מה שאומר שהיא גם יקרה יותר מיונדאי i10 שהחל מהשנה מגיעה בדור חדש ולא מתיחת פנים. שם טווח המחירים הוא 81 אלף שקלים לגרסת הבסיס (ויש גם גרסה ידנית זולה אפילו יותר) ועד 86,200 לרמת הגימור הגבוהה ביותר.
דבר אחד בטוח - בסיבוב הנוכחי שלה, העסק כבר נהייה פחות קל, היא כבר לא תהייה הבחירה האוטומטית של הלקוחות.
על הצד הטכני: קיה פיקנטו 1.2 ליטר X ליין
מנוע, הנעה: בנזין, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,197
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,000/84
מומנט/סל"ד (קג"מ): 4,200/12
תיבת הילוכים: רובוטית, מצמד יחיד, 5 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 360
רוחב (ס"מ): 160
גובה (ס"מ): 149
בסיס גלגלים (ס"מ): 240
תא מטען (ליטרים): 255
ביצועים:
תאוצה 0-100: 15.7 שניות
מהירות מירבית: 172 קמ"ש
מתחרות:
יונדאי i10, שברולט ספארק, מיצובישי ספייס-סטאר, טויוטה אייגו
מחיר:
84,500 שקלים (בסיס), 86,900 שקלים (מבחן)