מבחן דרך: פורשה טייקן קרוס טוריזמו

בדיבור הרגיל שלנו, אנחנו רגילים לתאר מכונה שעושה דברים בצורה חדשנית ומתקדמת בתור "חללית" וזה גם מה שעובר בראש עם תחילת הנהיגה בטייקן קרוס טוריזמו, עד שמחשבה אחרת מתגנבת לראש - זה לא זה. כי חללית היא משהו שבני אדם עובדים קשה מאוד כדי לבנות אותו ואז משגרים אותו לחלל, המכונית הזו? היא מעניקה תחושה של משהו שנבנה בפלנטה אחרת ונשלח אלינו לפה. זו לא הפעם הראשונה שהתחושה הזו פוגשת אותנו, זה קרה בנהיגה הראשונה בטייקן, וזה קרה גם כשנהגנו בגרסת ההנעה האחורית שלה. זה משהו שפשוט ממשיך לקרות כי המכונית הזו מעקמת ומכופפת כל כך הרבה דברים שהתרגלנו לחשוב על מכוניות, מכוניות חשמליות ופורשה.

במעבר שלה לעולמות ה"פנאי" פורשה העינקו לטייקן גוף חדש, ולא שלגרסה הרגילה חסר משהו בהופעה שלה, אבל המראה הזה של הספורט-סטיישן נראה כל כך הרבה יותר טוב על ההופעה החריגה שלה גם ככה. וזה עוד לפני שדיברנו על השימושיות העדיפה. במסגרת המראה החדש היא גם מגביהה את עצמה ביחס לטייקן הרגילה בעד 3 ס"מ עם מתלי האוויר, וכן נעטפת בחגורת פלסטיקה שחורה שאולי לא תעשה רושם על שום אבן בשטח - אבל בהחלט סלחנית יותר לשפשופי חניה למשל.

תא הנוסעים שלה זהה לטייקן. זה אומר לוח מחוונים דיגיטלי גדול מאוד, במבנה קעור, עם רזולוציה מעולה, תצוגות מפורטות ועושר של אינפורמציה. עוד בעולמות המסכים והתצוגות יש את מסך המגע המרכזי (10.9 אינץ') למערכת המולטימדיה והכיול של שלל מערכות המכונית ומתחתיו את המסך בו שולטים על בקרת האקלים וכולל גם סוג של משטח מגע שגם דרכו אפשר לשלוט בפונקציות שונות (8.4 אינץ').

מכיוון שזו פורשה, את תא הנוסעים ניתן להזמין בכמעט כל מראה, מרקם וסוג של חומרים מרשימת האופציות הבלתי נגמרת של היצרנית הזו (והמחיר בהתאם). במכונית המבחן הבחירה הייתה בדיפון מסוג race-tex בשילוב שחור-אפור, זה מעניק לתא מראה הייטקי-ספורטיבי שמאוד תואם את הרוח של המכונית, אבל אני גם יכול להבין למה מי שפחות מחבב את זה עשוי לחשוב עליו כבעל מראה פשוט מדי למכונית במחירה.

אגב אבזור קשה להתייחס לזה שנמצא במכונית ההדגמה כ"סטנדרט" מכיוון שאפשרויות הגיוון וההתאמה הן בלתי נגמרות. מה שכן, לכמה מהדברים דווקא כן כדאי לשים לב. על חלון הגג הפנורמי למשל היינו מוותרים, וזה לא 18,300 השקלים והמשקל שתחסכו כמו העובדה שהוא ללא הצללה, ובימים חמים פשוט מייצר שכבת אוויר חם בסמוך אליו. כל שאר התוספות הן בעיקר עניין של טעם, ממון וסדרי עדיפויות, כמו שעון הכרונו הבורדו (4,259 שקלים), חגורות הבטיחות בצבע בורדו (5,850 שקלים) הצביעה האפורה לחישוקים (13,666) וחישוקי ה-21 אינץ' עצמם (47,561 שקלים).

ועדיין, על אף מעלותיו של תא הנוסעים, איכויותיו יוצאות הדופן והאופן המושלם בו היא משלבת בין נהג למכונה בכל הקשור לתנוחת נהיגה - יש בתא הנוסעים הזה כמה מהבעיות שנסחבות פה עוד מהטייקן. ראשית, גם עם ההגבהה שלה, היא מכונית נמוכה מאוד עם קורות קדמיות שמגיעות עמוק לתוך הדלת, כך שהכניסה אליה היא לא בדיוק תענוג למי שיש לו מגבלת תנועה. הלאה, השליטה על בקרת האקלים נוראית באופן שבו כיוון יציאת האוויר מבוצע מתוך תת-תפריט ועל גבי מסך המגע. משטח השליטה כחלק מהצג התחתון מיותר ומסורבל לשימוש. תא האחסון המרכזי ממוקם באופן שמאוד קשה להגיע אליו וכדי להוסיף חטא על פשע הכיסוי שלו לא נשאר פתוח ומקשה עוד יותר להוציא ולהכניס לשם דברים.

במושבים האחוריים אין מבחינת מרווח שום בעיה לפחות לשני מבוגרים והיא אפילו מצ'פרת את היושבים שם בעוד מרווח ראש ביחס לגרסה הרגילה. תא המטען שמקפיץ את השימושיות שלה מקבל תוספת של 40 ליטרים ל-446 ליטרים, לא מרשים בעולמות הסטיישן - אבל המבנה שלו וכמובן החיבור לחלל התא עצמו מאפשר להעמיס אופניים בפירוק הגלגל הקדמי ובכל מקרה שימושי וקל הרבה יותר לחיות איתו מאשר זה בטייקן הסטנדרטית.

התקפלות למושב הנהג, היד מושטת למתג ההנעה בצד שמאל (חשמלית או לא - לפורשה יש מסורת), בורר ההילוכים מועבר למצב D, חוגת מצבי הנהיגה ל"נורמל" ואנחנו מזמזמים החוצה מהרצליה לכיוון כביש 5.

כמו בנהיגה הראשונה בטייקן גם הפעם נאלצתי להזכיר לעצמי שלא מדובר בפלייסטיישן, המסכים, הקלות חסרת המאמץ בה היא מאיצה וכל זה בשקט ובידוד מהסביבה מבלבלים פה מאוד. ככל שמצטברים הקילומטרים בנהיגה המנהלתית בולמי האוויר שלה מצליחים לתעתע במוח ביעילות שבה הם מטשטשים את העובדה שאנחנו מתגלגלים על חישוקי 21 אינץ' ענקיים. אבל כל עוד לא מדובר באספלט גרמני סוג א' רוחב הסוליות שלה דווקא מזכיר כל הזמן שיש פה המון גומי שנוגע בכביש. באופן מפתיע פורשה מסתפקת בשני מצבי טעינה רגנרנטיבית, הרגילה והמתונה ואחת קצת יותר חזקה. גם החזקה בהן לא ממש כזו המאפשר "נהיגה בדוושה אחת".

הביצועים פנטסטיים בכל קנה מידה שפוי או פחות שפוי. היא שוב מזכירה לנו, סליחה, לא מזכירה - דופקת לנו לתוך הגולגולת שהספק במכוניות החשמליות הוא רק חתיכה קטנה מהסיפור, האופן שבו הוא מגיע - זה השוס. כך שאלו לא 490 הסוסים שיש לה במצב הרגיל ועד 571 הסוסים במצב ה-over boost - זה איך שהם מתנפלים על המכונית בבת אחת ויורים אותה מהמקום. בלי להרים סל"ד, בלי הורדת הילוכים, בלי שכל זה צריך לרוץ דרך גלי הינע, דיפרנציאלים ולהחליף תנועה אנכית בסיבובית. שני מנועים חשמליים - אחד מלפנים, אחד מאחור (לאחרון שני יחסי העברה) - והנגיעה הקלה ביותר בדוושת החשמל וכל העסק נכנס למצב תקיפה. וזה עוד לפני שעברנו למצב הספורט והספורט פלוס.

ואלו לא רק היציאות הפרועות מהמקום עם 4.1 שניות ל-100, יאללה, כבר מאחורינו הטריק השטותי הזה, זה אפילו לא עקיפות הבזק המטורפות שהיא מאפשרת לייצר. המכונית הזו, כמו הטייקן הרגילה באמת מורידה לך את הכאפה האמיתית בכביש המפותל. קחו כל פניה שאתם חושבים עליה, תחשבו על איך הייתם עושים אותה במכונית רגילה ועכשיו תשכחו מזה - הטייקן קרוס תופרת כבישים מפותלים כמו שכמעט אף מכונית לא עושה את זה. אם אני צריך לשים את האצבע על הנקודה המדויקת - זה האופן בוא היא פונה סביבך. היא עושה את זה כאילו אתה מרכז היקום, אתה הציר והעולם כולו מסתובב בהתאם לפקודת ההיגוי שלך.

אחת הסיבות שזה קורה היא כמובן החירות ההנדסית של מכוניות חשמליות ושאפשר לרכז את כל הסוללות (הרכיב המשמעותי ביותר מבחינת משקל) במרכז ותחתית המכונית. אבל עזבו, הקטע מטרלל המוח האמיתי הוא זה שהישיבה פה היא אחד הדברים הכי קרובים למכונית מירוץ שתחוו בכביש. אתם מבינים, ברוב המכוניות אפילו הספורטיביות, הן עושות את כל הקטע הזה של פניות ודינאמיות "מתחת" לנהג, כלומר הנהג יושב הרבה מעל לגלגלים. אם במכונית רגילה החלק העליון של הגלגל יהיה פחות או יותר בקו האגן של הנהג - כאן הוא בגובה החזה. וזה משנה, משנה הכל.

כי כאשר הישיבה הזו מחוברת למכונית שמתייחסת לחוקי הפיזיקה כאיזו המלצה או שמועה רחוקה, התוצר של החיבור הזה הוא מכונית שעושה באופן מושלם עד תסכול כל מה שמרכיב נהיגה מהירה - בלימה, היגוי, כניסה לפנייה, אחיזה, תקשורת, ואז עם פתיחת ההגה מגיעה ההאצה מעוררת הפלצות. במכונית המבחן הותקן גם ההיגוי האחורי האופציונלי (26,372 שקלים) שבמהירות גבוהה מפנה את הגלגלים האחוריים במעלות ספורות עם כיוון הסיבוב, מה שהופך את החלק האחורי לכזה שגם משתתף בהיגוי ומוסיף עוד ביטחון ויכולת לדחוף מהר יותר מכונית שהיא גם ככה מהירה באופן פסיכי בבסיסה.

ואחרי כל קטע כזה, שוב נפלטת לי קללה על אמא שלה, כאשר אני מבין עד כמה קטן היא שוב הוציאה אותי, עד כמה עוד היה אפשר לדחוף אותה אלמלא העניין הקטן הזה של כביש ציבורי ושהיא מ-א-ו-ד יקרה.

לגבי נושא השטח, בואו נרגיע, גם בהנפה שלה לגובה המקסימלי, מדובר במרווח גחון של 17.6 ס"מ. שתי הכניסות לשטח היו לשביל תחוח היטב, שביל חקלאי של סוף קיץ, כזה שמהודק ומפולס מכל הטרקטורים של הקציר. ועל אף מצב ה-GRAVEL ש"נועל" אותה והופך את הורדת הכוח לכזו שמתאימה לקרקע דלת אחיזה, המכונית הזו פגיעה מדי, נמוכה מדי ובשום פנים ואופן לא ניתן לכנות אותה משהו שנועד לעשות את זה. מה שכן, היא פתרון טוב להגיע לאותם שבילים קלים בהם מתחיל הסינגל, בטח טוב יותר מהטייקן הרגילה.

בניגוד לטייקן הרגילה שאפשר לקבל עם שני גדלי סוללה, הטייקן קרוס טוריזמו מגיעה רק עם הסוללות הגדולות, אלו של 93.4 קוט"ש. בפורשה מצהירים על טווח של 388 עד 452 ק"מ. גם במבחן הזה, אנחנו עורכים שתי בדיקות צריכה. האחת של נהיגה יומיומית רגועה והשנייה היא הצריכה שכוללת את פרקי הנהיגה המאומצים (לא היו הרבה אחרים...). התוצאות עמדו על בין 3.53 ק"מ לקוט"ש במצב התובעני ועד 5.5 ק"מ לקוט"ש בנהיגה מתונה. כלומר טווחים ריאליים של בין 330 ל-513 ק"מ במקרה הלא סביר שתצליחו לנהוג בה בצורה עדינה.

ועוד מילה לגבי מהירות ותסכול, הטייקן והטייקן קרוס הן שתי חשמליות ספורטיביות שבהחלט יכולות לשמש כגלולת הרגעה למי שחושש מהעידן החשמלי שאנחנו בפתחו. אבל שלא נטעה, עם כל היכולות האלו, הן אפילו לא חצי או שליש הכיף של פורשה 911 למשל. החוויה של השלמות הזו עדיין סטרילית מדי, אוחזת מדי, עושה הכל בקלות מדי.

היא קודם כל פורשה ראויה, מוצר של יצרנית שניגשת לכל סגמנט מפרקת אותו לגורמים ומוציאה את המכונית הכי טובה בו נקודה סוף. אבל היא גם יותר מזה, היא נוסעת כמו שאף חשמלית ואף סטיישן לא נסעה לפניה.

מחיר הבסיס של הטייקן קרוס טוריזמו עומד על 915 אלף שקלים, למכונית המבחן שקיבלנו נוספו ערימות של אופציות שמטיסות את המחיר ל-1,244,226 שקלים. כך שהיא לא ממש מועמדת להפוך לרבת מכר היסטרית. אבל בתוך העולם החשמלי ובתוך העולם של פורשה זו (שוב) אחת מהיצירות המוטוריות המופלאות, מופרזות, מופרעות ומופרכות לטובה שכסף יכול לקנות.

מנוע, הנעה: חשמלי X2, כפולה
הספק (כ"ס): 571
מומנט (קג"מ): 66.3
סוללה: 93.4 קוט"ש
תיבת הילוכים: אוטומטית, שני הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 497
רוחב (ס"מ): 197
גובה (ס"מ): 141
בסיס גלגלים (ס"מ): 290
תא מטען + תא קדמי (ליטרים): 446 + 84

ביצועים:
תאוצה 0-100: 4.1 שניות
מהירות מירבית: 240 קמ"ש
צריכה משולבת (מבחן): 4.5 ק"מ לקוט"ש

מחיר:
915 אלף שקלים (בסיס), 1,244,226 (מבחן)