נכון לסוף שנת 2021 בישראל נעים 3.7 מיליון כלי רכב, 86 אחוזים מתוכם מכוניות פרטיות, אלו רק חלק מהנתונים של דו"ח דן אנד ברדסטריט על שוק הרכב הישראלי. 3.7 מיליון מכוניות שלא ממש נוסעות לשום מקום, והנה עוד פרדוקס - למרות שבישראל רמת מינוע נמוכה (כמות כלי רכב פרטיים ל-1,000 נפש), צפיפות התנועה בישראל היא מהגבוהות בעולם, למעשה פי 3.5 מהממוצע של ה-OECD.
ולמצב הזה יש שם, קוראים לו כישלון מפואר של מדינת ישראל לנהל את התחבורה שלה מזה עשורים רבים. יש שינוי, אבל הוא איטי יותר מהפקק שעמדתם בו הבוקר, תעמדו בו הערב ותעמדו בחמורים יותר ממנו ב-5-6 השנים הקרובות.
הכבישים מפוצצים, המדינה כולה פקק אחד ארוך, אבל עם ישראל מסתער בגלים על אולמות התצוגה ומזמין מכוניות מכל הבא ליד. שוק הרכב הישראלי יסיים את שנת 2021 עם יותר מ-300 כלי רכב חדשים שיעלו על הכבישים, איפה נמצא לכל אלו מקום? אף אחד לא יודע, אחרינו המבול.
ואם אתם לא אחד מיבואני הרכב הגדולים, הבינוניים ואפילו הקטנים או במקרה פקידי משרד האוצר כדאי שתמחקו את החיוך הזה מהפנים - נחשולי המכוניות החדשות האלו, פיצוי על החופשה השנתית שנלקחה מאיתנו, פורקן לתסכול מהגיפה הבלתי נגמרת או כל תירוץ אחר להעמיד בחנייה מכונית חדשה ונוצצת - הם עוד דלק על המדורה הענקית שנקראת הכשל התחבורתי של מדינת ישראל.
החדשות הרעות - זה רק ילך ויחריף.
מניתוח שוק הרכב הישראלי שערכה דן אנד ברדסטריט עולה התמונה המלאה של השנה המטלטלת ביותר שעברנו מזה עשורים רבים. החברה הותיקה שעורכת מחקרי שוק ומספקת מודיעין עסקי וניתוחים צללה לנתוני השוק המקומי ב-2021 ואלו כמה מהנתונים שעולים מהניתוח שלה.
"בשנה האחרונה אנו רואים עליה חדה בביקושים לכלי רכב לאחר שנת 2020 בה הושפע הענף ממשבר הקורונה" אומרת אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, "לצד משבר השבבים העולמי שעיכב את הליכי ייצור הרכבים, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2021 נמסרו כ-283 אלף רכבים חדשים, עם ציפייה לשיא מסירות בשנת 2021 כולה של מעל ל-300 אלף כלי רכב".
שיפור? לא לפי שגב: "כאשר התחזיות המקרו-כלכלית של בנק ישראל ומשרד האוצר צופים המשך צמיחה מואצת במשק בשנת 2022, להערכתנו שוק הרכב צפוי להתאפיין בפעילות ענפה ולהוות "שוק חם" גם בשנה זו, וכמו בכל שוק בו הביקוש גובר על ההיצע, נראה כי הצרכנים ימשיכו לרכוש ולספוג את עליות המחירים והעיכובים באספקת הרכבים".
לישראלי יש סיבות לא מעטות להעדיף להשתמש במכונית שלו. חלקן אובייקטיביות כמו תחבורה ציבורית שלא מספקת פתרון מלא מדלת לדלת לחלק מהאנשים, חברות המקדימות רכישה לפני ההתייקרות הצפויה של מכוניות היברידיות. חלקן סובייקטביות לחלוטין כמו תפיסת המכונית כסמל סטטוס, "פיצוי" עצמי אחרי שנתיים מורטות עצבים של קורונה. חלקן מערבות את שני הדברים כמו עלייה ברמת החיים שמתבטאת ביותר מותרות, ריביות נמוכות, יותר ויותר פתרונות מימון לרכישת מכוניות חדשות ועוד.
והביקוש מרקיע השחקים הזה קורה לכל רוחב ואורך שוק הרכב, מהלקוחות הפרטיים ועד לציי הרכב וחברות הליסינג וההשכרה. כך למשל ענף ההשכרה שלמרות היעדר תיירות נכנסת ושנה נוראית ב-2020 מצא את עצמו עסוק מאוד השנה. למה? פשוט מאוד, הוא היה זה שסיפק "מכוניות גישור" ללקוחות ציי הרכב שחוזה הליסינג שלהם נגמר, אבל המכונית החדשה שלהם מתעכבת.
אבל עם כל הכבוד לחברות הליסינג מילת הבאזז בשוק המקומי ב-2021 הייתה "חשמל". שילוב של פריצה אגרסיבית של מותגי רכב סיניים, מיסוי נמוך ואיך לא הכניסה של טסלה לישראל הטיסה את הסגמנט המנומנם הזה, שגירד במקרה הטוב את האחוז מלמטה עם 1,500 מכוניות למספרים של 10,000 מכוניות שהן כ-3 אחוזים מהשוק. כאשר זו טסלה שמשמשת כנערת הפוסטר של המהפכה הזו עם כ-60 אחוזים מהמכירות, המותגים האחרים רבים על שאר העוגה. זה גם הפך הלכה למעשה את טסלה למכונית הנמכרת ביותר ללקוחות פרטיים בישראל.
מי שכמובן מרוצות מאוד מהמצב הן יצרניות הרכב, יבואניות המכוניות והמדינה, כולן מביטות משתאות על המוני הקונים ועושות את הדבר היחיד שהן יודעות - ממקסמות את הרווחים מהביקוש הזה. הראשונות עושות את זה באמצעות "היענות" לביקושים המטורללים, היצרניות מעלות מחירים ליבואניות ואלו מגלגלות את זה ללקוח. זה התחיל בהעלמת כל זכר למבצעים והנחות אותה חשפנו פה כבר לפני חודשים, והמשיך יוצאות בסבבי התייקרויות בהכחשה גמורה למצבו של השקל ביחס למטבעות אחרים.
המדינה מצד שני, היא השותפה הרווחית ביותר בסיפור הזה - היא לא משקיעה שקל בתקציבי פרסום, לא מחזיקה אולמות מכירה ומערכי שירות - ועדיין נוטלת מחצית ממחיר המכונית החדשה שלכם לכיסה, עסק פנטסטי. הסיפור הזה של מכוניות חדשות הקיף 12 מיליארד שקלים על ייבוא מכוניות ועוד כ-22 מיליארד במיסוי על דלק ומיסוי עקיף על מכירת מכוניות חדשות. אלו יחד עם מיסים נוספים כמו שווי שימוש, אגרות רכב ועוד - מכניס לקופתה 44 מיליארד שקלים בשנה.
נו, אז מי יכול להאשים את היבואניות בהגדלת הרווחים ואת המדינה שמעלה את המיסוי על המכוניות ההיברידיות? ולגבי המהלך האחרון, בדן אנד ברדסטריט תיארו יפה מאוד את המשמעות לגל ההצטיידות במלאי של מכוניות היברידיות בסוף השנה: "יבואניות הרכב וחברות הליסינג נוקטות בהצטיידות מוגברת של רכבים היברידיים בימי סוף השנה במטרה לתפוס את מחירם הקודם, טרם ייקור המס. ניתן להניח כי המהלך יתרום להמשך שורת הרווח ולא יגולגל אל הצרכן".
היינו שמחים לסיים את הסיפור הזה בנימה אופטימית אבל אין ממש כזו. כי החדשות הרעות הן ששנות ההזנחה של הכבישים, של סלילת עוד ועוד נתיבים, של צונאמי המכוניות החדשות ששוטף את הכבישים, הפקקים שהפכו לקשים יותר ויותר בשנה האחרונה הם כולם יחד רכיבי התבשיל שאותו אנחנו אוכלים היום, נאכל מחר, וכנראה בעשור הקרוב. וזה לא נגמר בכבישים, מחירי הדיור בגוש דן ואפילו בטבעות החיצוניות שלו הם הביטוי המובהק של חוסר האמונה של הציבור ביכולת הממשלה לשנע אותו מהפריפריה למרכזי העסקים והתעסוקה ובחזרה הביתה בסוף היום.
אבל אם אתם בכל זאת רוצים קצת נחמה, תחשבו על זה שאחרי המס על כלים חד פעמיים וטבק, מיסוי הרכב בישראל הוא מההגונים והמוצדקים ביותר. לא כי לא מגיע למדינה עוד כסף, אלא מכיוון שכאשר המחיר החציוני של מכונית חדשה בישראל הוא מעל 160 אלף שקלים, מן הראוי שהוא ייגבה ממי שיש לו להוציא ולא ממי שקונה מוצרי צריכה בסיסיים כמו לחם, מוצרי חלב, פירות וירקות. ומכיוון שהמיסוי הזה שלכאורה מייקר מכוניות ונהי של "אוי אוי אוי", הוא כנראה המחסום האחרון בינינו לבין גיהנום תחבורה שלעומתו מה שהולך היום זה צהרי יום כיפור במאה שערים.