יגואר נמצאת במצב די מוזר כרגע, או אפילו בשנים האחרונות. מצד אחד היא הקדימה יצרניות כמו ב.מ.וו או אודי ביצירת קרוסאובר חשמלי לחלוטין עם ה-i פייס ועשתה אותו אפילו ממש טוב, אבל לא הצליחה למנף את החדשנות הזו כדי למכור מספיק ממנו או להכניס עוד מוצרים שלה לזירה החשמלית. מצד שני, היא הלכה ודיללה את הנוכחות שלה בתחום מכוניות הנוסעים (בישראל, אבל לא רק) לכדי דגם בודד - ה-F טייפ המשגעת והמעולה, אבל לא בדיוק החומר ממנו עשויים מספרי מכירות גבוהים.
כך שאת עול המכירות של המותג הזה, נושאים כרגע שני כלי רכב, ה-E פייס וה-F פייס. הראשון מתמודד בקבוצת הקרוסאוברים הקטנים (ב.מ.וו X1, וולוו XC40 וכו') והשני מול כלים גדולים יותר כמו לקסוס NX, ג'נסיס GV70, אודי Q5 ואחרים.
ואת ה-F פייס אנחנו בוחנים הפעם לרגל תחילת שיווק הגרסה נטענת השקע שלו בישראל. הדגם עצמו בבסיסו כבר לא צעיר ואיתנו מ-2015 ולצד המרצדס GLC הם זקני השבט מבחינת שנת הצגה, כאשר המתחרים שלהם רעננים יותר.
לא שזה ניכר במיוחד במראה החיצוני שלו, הבחירה בעיצוב עם קווים קלאסיים ונקיים אפשר לה להסתפק בעדכון בלתי מורגש לפנסים ולגריל כדי להשאיר אותו רענן. מי שקיבל דחיפה משמעותית לכיוון הנכון הוא תא הנוסעים שלו, בעיקר באדיבות לוח המחוונים הדיגיטלי, מסך המולטימדיה, מערך כפתורי השליטה בבקרת האקלים שמשלבים מגע וחוגה פיזית. כל אלו יחד עם עוד כמה שינויים כמו בורר ההילוכים החדש, הנדסת האנוש המעולה וקצב התגובה של מערכת ההפעלה החדשה של המולטימדיה לא רק הביאו אותו לסגור פער בעייתי שהיה לו - למעשה הוא מקבל את אחד מחללי הנוסעים המשובחים יותר בקבוצה שלו לנהג ולנוסע. העסק פחות אטרקטיבי מאחור, המרווח מצומצם הרבה יותר ואיכות החומרים המעולה מלפנים נעלמת למגע הפלסטיקה הקשה של הקונסולה המרכזית (עם יציאות מיזוג וטעינה).
רמת הגימור הנבחנת S פלוס היא האמצעית מבין שלוש רמות הגימור שלו. יש כאן רשימת אבזור נאה מאוד, אבל כך גם בגרסת הכניסה S. מה שמפתיע הוא שעיקר האבזור שנוסף פה הוא בתחום הבטיחות המתקדמת וזה מאוד חריג ותמוה שרכב ברמתו לא מציע בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב ב"שטח מת" ועוד כבר בגרסת הבסיס. כאן כאמור החבילה כבר מלאה לגמרי ומצטרפת למערכת שמע מעולה של מרידיאן, מושבי עור חשמליים ומחוממים, תאימות לאייפון ואנדרואיד ועוד.
אבל אבזור הוא לא העניין המרכזי במכונית הזו, אלא מערכת ההנעה שלה. יגואר הציבה את שנת 2025 כיעד למצב בו כל הדגמים שלה הם חשמליים או מחושמלים. וזה אומר גם הסבה של הקיימים למונעים ולו חלקית על ידי חשמל. במקרה של ה-F פייס זה אומר מנוע פלאג אין.
ליחידת הבנזין 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים נוסף מנוע חשמלי להספק משולב של 404 כ"ס ו-65.3 קג"מ שאצים רצים לארבעת הגלגלים דרך תיבת 8 הילוכים פלנטרית. סוללת 17.1 קוט"ש מצהירה על נסיעה חשמלית לגמרי לטווח של 53 ק"מ.
במצב החשמלי שלו, ה-F פייס נע בלי בעיה בקצב של התנועה הזורמת, לא תרגישו שאתם מקריבים יותר מדי בשל הבחירה לנוע בכוח החשמל בלבד. אנחנו בתנאי עולם אמיתי כיסינו 45 ק"מ עד שמנוע הבנזין נכנס לפעולה. כאשר יש די חשמל בסוללה וניתן לנצל את השילוב של שני המנועים, מתקבל רכב זריז מאוד, כזה ששוכח ומשכיח שהוא שוקל קצת מעל שני טון (2,114 ק"ג).
בכביש מפותל כל עוד יש את מלוא 404 הסוסים הוא יכול לנסוע מאוד מהר, אבל לא רק מהר, אלא גם כיף. עבר הרבה זמן מאז שנהגתי באחד מהם, אבל הוא הזכיר לי מהר מאוד שביגואר ידעו ועדיין יודעים להקנות למכוניות שלהם תחושת קלילות, דיוק ולמרבה הקלישאה - חתוליות באופן בו הם מגיבים לנהג, פונים ומאיצים בחזרה.
החגיגה מתמתנת משמעותית אחרי שמתרוקן מיץ החשמל מהסוללה. פתאום כאשר משהו כמו 150 כ"ס וכמחצית מהמומנט פורשים מהעסק אבל הקילוגרמים נשארים, הוא כבר הרבה פחות מהיר בין הפניות ועם הרבה פחות מרץ. אז גם מתגלה תיבת הילוכים שבלי עתודות הכוח לא ממש מצליחה לחלץ ממנו את המיטב ודורשת יותר עבודה ידנית עם מנופי השליטה בה.
גם בקצב פחות מהיר, היה מאוד מהנה להמשיך לנצל את השילוב בין שלדה מצוינת, מערכת הנעה שמתעדפת שליחת כוח לגלגלים האחוריים והגה מדויק, גם עם הרבה פחות כוח.
בשאר זמן הנהיגה המנהלתי, זה שבו הוא יעביר את עיקר החיים שלו, הוא בן לוויה מתורבת נעים ונוח מאוד לכיסוי מרחקים גדולים. בידוד הרעשים שלו מעולה, בזכות שימוש במנגנון ביטול רעשים אקטיבי, כלומר שליחת צליל בתדר נגדי לרעשים החיצוניים כדי לבטל או להעלים כמה שיותר מהם. הבולמים האדפטיביים שהשאירו אותו מפולס בכביש המפותל, מעניקים לו יכולת ספיגה טובה מאוד כאשר בוחרים במצב הנוחות ובשאר הזמן אלו המושבים הקדמיים המעולים שלו שמאפשרים ישיבה ארוכה מאוד ועדיין לרדת רענן גם אחרי בליץ של 270 ק"מ כמעט רצופים.
צריכת דלק במבחני דרכים מושפעת מאופי הנהיגה בימים האינטנסיביים במכונית, אבל מעניקה מושג מקורב על הנתון בעולם האמיתי. במכוניות פלאג אין זו סוגיה בעייתית עוד יותר, מכיוון ששימוש בהן עם ניצול טעינה יומית ונסיעה באמצעות הסוללה כמה עשרות קילומטרים ביום משנה את התוצאות מהקצה אל הקצה. הצריכה המשולבת שהשיג ה-F פייס בתנאי הנהיגה שלנו עמדה על 10 ק"מ לליטר.
מתיחת הפנים שהעבירה יגואר את הדגם ושידוך הנעה היברידית נטענת הייתה צעד מתבקש והכרחי. התוצאה היא מכונית ששומרת על המאפיינים שהפכו אותו לייחודי ושונה כמו התנהגות הכביש והאקסלוסיביות של דגם שמיעוט הפריטים שלו על הכביש הופך אותו לדי נדיר. יחידת ההנעה שלו יעילה ומעניקה לו גם ביצועים מעולים ובשימוש הנכון צריכת דלק פנטסטית, ולאלו מצטרפים נוחות נסיעה טובה מאוד וסביבת נהג מצוינת.
מצד שני, עם תג מחיר של 542 אלף שקלים הוא מתומחר הרבה מעל מתחרים מעולים כמו ב.מ.וו X3, אודי Q5, וולוו XC60 ואחרים שמציעים גם הם הנעת פלאג אין. לכן התוצאה הסופית היא שלמרות המחמאות אותן הוא מקבל, קשה לראות הצדקה מיוחדת לפער כזה מול כלים מבוססים היטב ולכן בשורה התחתונה גם קשה לראות אותו חורג מאותו חוג לקוחות מצומצם שרכש אותו עד כה.
על הצד הטכני: יגואר F פייס PHEV
מנוע, הנעה: בנזין, פלאג אין, כפולה
נפח (סמ"ק): 1,997
הספק/סל"ד (כ"ס): 404 (משולב)
מומנט/סל"ד (קג"מ): 65.3
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 475
רוחב (ס"מ): 217 (כולל מראות)
גובה (ס"מ): 166
בסיס גלגלים (ס"מ): 287
תא מטען (ליטרים): 485
ביצועים:
תאוצה 0-100: 5.3 שניות
מהירות מירבית: 240 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 10 ק"מ לליטר
מתחרות:
אודי Q5 פלאג אין, ב.מ.וו X3 פלאג אין, וולוו XC60 פלאג אין, לקסוס NX פלאג אין
מחיר:
542 אלף שקלים