הן לא כמו כולן, ואפשר להשיג אותן בפחות מ-50 אלף שקל

ה"חיפושית החדשה" שנחשפה כמכונית קונספט ב-1994 חוללה סנסציה, ופולקסווגן הבינה שהתרגיל העיצובי הזה חייב להגיע לייצור. זה קרה ב-1997, ולאחר התנפלות ראשונית המכירות צנחו, בגלל העיצוב שלא התיישן טוב והמחיר הגבוה.

ב-2011 קיבלה החיפושית החדשה הזדמנות שנייה, שהגיעה לארץ ב-2014. היא התבססה על הגולף דור חמש ועלתה כמו גולף. היא עדיין הייתה סוג של מכונית קופה, שלוש דלתות וארבעה מושבים, הייתה מרווחת יותר, עם סביבת נהג שימושית יותר, צוידה במנוע 1,200 סמ"ק טורבו בנזין מודרני (105 כ"ס), עם תיבה אוטומטי רובוטית כפולת מצמדים 7 הילוכים, שהציעה ביצועים טובים וצריכת דלק חסכונית יחסית. היא יוצרה עד 2018, ולמרות שלא היה לה המשך, עדיין מושכת מבטים, והעובדה שהיא נשענת על רכיבי קבוצת פולקסווגן שנמצאים בעוד עשרות אלפי דגמי סקודה וסיאט, מקלה על האחזקה השוטפת.

בטיחות: 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, 4 כריות אוויר וללא מערכות אקטיביות. ABS ומערכת בקרת יציבות כסטנדרט

למה כן: עיצוב קלאסי ומעורר רגשות, זריזה ולא יקרה לרכישה ולאחזקה יחסית למכוניות מיוחדות.

למה לא: לא הכי שימושית ואי אפשר באמת לשחזר את הקסם של החיפושית המקורית.

מחיר: 55-90 אלף שקל.

מבחן דרכים מלא

מכונית הרטרו שזכתה לחיים הארוכים ביותר והולידה מותג שלם, שממשיך להתפתח מאז הקאמבק ב-1997. הדור השלישי של המיני קופר החדשה, שמר באדיקות על העיצוב הייחודי מבחוץ ומבפנים, אבל העז לראשונה להציע גרסת 5 דלתות שמעולם לא הייתה למיני המקורית, עם תא מטען קצת יותר גדול (278 במקום 211 ליטר), ויותר שימושיות, אך עדיין צפופה מאחור. והייתה גם גרסת קבריולה.

כרגיל יש שפע של גרסאות הנעה, אבל לא חייבים את גרסאות ה-2,000 סמ"ק טורבו החזקות והסופר מהנות (178 או 231 כ"ס) בשביל אפקט השמחה, גרסאות הבסיס עם מנועי 1,500 סמ"ק טורבו (102 כ"ס או 136 כ"ס) עושות את העבודה. תיבות ההילוכים הן אוטומטיות רובוטיות כפולות מצמד 7 הילוכים בכל הגרסאות חוץ מה-JCW החזקה, שקיבלה תיבה אוטומטית קלאסית 8 הילוכים. גם החשמלית שנוספה בשנים האחרונות (184 כ"ס), אבל סובלת מטווח קצר יחסית (228 ק"מ רשמיים, פחות מ-200 בפועל).

ב.מ.וו, בעלי הבית של המיני החדשה, הצליחו לשמור על האופי, אבל היא כבר לא מכונית עממית אלא יוקרתית קטנה, מה שמתבטא לא רק במחיר הרכישה, אלא גם בעלויות במוסך.

בטיחות: 4 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, 6 כריות אוויר וללא מערכות אקטיביות. ABS ומערכת בקרת יציבות כסטנדרט.

למה כן: אוטו עיצוב מתוק, אופציה לגרסת 5 דלתות שימושית, ביצועים טובים כבר בדגמי הבסיס, התנהגות כביש מהנה.

למה לא: יקרה לאחזקה, אמינות מנועי הטורבו.

מחיר: 55-200 אלף שקל.

מבחן דרכים מלא

מכונית הרטרו המצליחה מכולן, הנפוצה ומי שעד עכשיו מחזיקה על כתפיה הצרות את מה שנשאר מאגף מכוניות הנוסעים של פיאט. חולקת פלטפורמה עם הפנדה, אבל מיוחדת הרבה יותר, כשהעיצוב הקלאסי חודר גם לתא הנוסעים. מתיחת פנים ב-2016 הוסיפה סוף סוף מסך מולטימדיה מודרני.

פיאט אמנם נמנעה - וחבל - מגרסת סטיישן שימושית כמו שהייתה ל-500 המקורית, ומגרסת 5 דלתות מתבקשת, אבל כן השיקה גם גרסת קבריולה שימושית וזולה. ב-500C יש גג מתקפל חשמלית, כאשר רק הגג עצמו מתקפל, וקורות הדלתות נשארות ללא שינוי.

באירופה היא כבר קיבלה גרסה היברידית קלה, אצלנו היא נמכרה עד להגעת החשמלית בעיקר עם מנוע 1,200 סמ"ק (69 כ"ס) עם ביצועים סבירים ופחות עם ה-1,400 סמ"ק (100 כ"ס) הזריזה, ומעט עם מנוע הטווין איר 900 סמ"ק טורבו (2 צילינדרים, 500 כ"ס) עם תיבה ידנית או רובוטית מצמד בודד, 5 הילוכים. האחרונה לא מהמוצלחות מסוגה, מטלטלת וגסה, וגם לא הכי אמינה. למי שהביצועים וההתנהגות חשובים לו יש את גרסאות האבארט הספורטיביות והיקרות יותר.

בטיחות: מדגימה היטב כיצד הדגם התיישן. ב-2007 היא זכתה ל-5 מ-5 כוכבים מרשימים, אבל כאשר נבחנה שוב לפי סטנדרט עדכני ומחמיר יותר, קיבלה רק 3 מ-5 כוכבים. 7 כריות אוויר, ABS ובקרת יציבות אבל פיאט מעולם לא טרחו להוסיף לדגמי הבנזין אפילו בלימת חירום אוטונומית.

למה כן: עדיין מעוררת חיוכים, זריזה וקלה לחנייה, זולה לרכישה ולאחזקה, גרסת קבריולה זולה וחכמה
למה לא: רק 3 דלתות, משוב אחורי פחות צפוף ממה שנראה, אבל עדיין קטן ועם גישה מוגבלת. תא מטען קטן. גיר רובוטי מטלטל וגם לא ממש אמין.

מחירים: מ-10,000 שקל לידנית מ-2009 ועד 100 אלף שקל לקבריולה רובוטית מ-2021.

מבחן דרכים מלא

מבחן ל-500 טווין איר

מפגש נדיר בין 500 הישנה לחדשה

בזמן שהיצרנים האירופים יצאו בבליץ הרטרו, גם מעבר לאוקיאנוס עבדו על תשובות משלהם. השברולט HHR מעולם לא נמכרה בארץ, אבל יריבתה קרייזלר PT קרוזר בהחלט כן. ולמרות שהיא כבר אינה מיוצרת מזה עשור וחצי, עדיין אפשר למצוא לא מעט מכוניות בשוק המשומשות, עם מחירים נגישים.
ה-PT קרוזר מזכירה מכונית הוט רוד אמריקאית משנות ה-50, עם חרטום "של פעם", ונגיעות רטרו גם בסביבת הנהג. אבל במקביל היא מכונית מרווחת יחסית עם תא מטען גדול (620 ליטר) ומתאימה לשימוש משפחתי, עם נוחות נסיעה טובה. התנהגות הכביש לא מתבלטת, ובעיקר לא הביצועים, כי קרייזלר דחפה בחרטום מנוע בנזין 2,400 סמ"ק מיושן, עם 143 כ"ס ותיבה אוטומטית 4 הילוכים. גם אם מאוד תתאמצו לא תשיגו יותר מ-10 ק"מ לליטר.

בטיחות: ככה. רק 3 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האמריקאי דאז. 5 כריות אוויר, ABS וללא בקרת יציבות.

למה כן: רטרו אמריקאי נדיר, שימושית למשפחה.

למה לא: ביצועים וצריכת דלק, איכות תא נוסעים.

מחיר: 15-30 אלף שקל.

ולוסטר היא לא בדיוק מכונית רטרו: למרות הפוטנציאל להפוך לאייקון עיצובי, היא לא תפסה בשוק, לא הועתקה בידי יצרנים אחרים, ולא הפכה לציון דרך, כמו מרצדס CLS שהולידה מחדש את טרנד דגמי הארבע דלתות קופה.

ועדיין, מכונית הקופה 3 דלתות הזאת ראויה למבט שני בידי מי שמחפש רכב מעוצב ולא יקר. מצד שמאל, צד הנהג, צללית של קופה קלאסית, עם דלת נוסע גדולה כדי לאפשר גישה גם למושב האחורי. מצד ימין, 2 דלתות, קדמי ואחורית, שמעניקות גישה נוחה למושב האחורי.

אף יצרן גדול לא בנה לפני כן מכונית לא סימטרית כזאת, אבל עם היגיון פנימי עמוק. גם תוספת ערך עיצובית, גם שימושיות של משפחתית, גם תמחור תחרותי. אפילו לתא המטען נפח של 440 ליטר יעילים.

מנוע 1,600 סמ"ק נטול טורבו (140 כ"ס) ותיבה רובוטית כפולת מצמדים, לצד אופציה ידנית, שתיהן עם 6 הילוכים, מספקים ביצועים טובים אך לא ממש זריזים (9.7 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש בידני, 10.3 שניות באוטומטית) וצריכת דלק טובה. נמכרה גם גרסת טורבו, עם 186 כ"ס ותיבה אוטומטית 6 הילוכים, או תיבה ידנית, וביצועים טובים משמעותית (8.1-8.4 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש), התנהגות הכביש טובה, בלי להיות ספורטיבית, גם בדגם החזק.

בטיחות: 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, 6 כריות אוויר, ABS ובקרת יציבות, אך ללא מערכות אקטיביות.

למה כן: מיוחדת, שימושית, מאובזרת, עלויות אחזקה נמוכות.

למה לא: קצת ערסית, לא ספורטיבית, עלויות ביטוח גבוהות כי חברות הביטוח מתייחסות אליה כרכב ספורטיבי.

מחירים: 25-75 אלף שקל

מבחן דרכים מלא

מבחן דרכים לולוסטר טורבו

מבחן השוואתי: ולוסטר מול פורד פוקוס