נהגנו בוולוו EX30 החשמלית: המחיר מפתה, התמורה קרירה

מחיר (בסיס/מבחן): 230 אלף שקל
מתחרים: סמארט 1, זיקר X, לקסוס LBX, אודי Q2
אהבנו: יחידת הנעה, טווח, עיצוב, טעינה איטית ב-22 קוט"ש
לא אהבנו: תפעול, מרווח מאחור, נוחות בעיר, מחיר
ציון: 7.5/10

וולוו EX30 היא מהמכוניות החשובות של היצרן השוודי. הקרוסאובר הקטן נכנס לפלח שוק קטן לא רק במימדים אל גם בכמות המתחרים. עד להגעתו לא היה צריך יותר מיד אחת כדי לספור את כמות המתחרות בקטגוריית הקרוסאוברים האורבניים הקטנים: אודי Q2, DS3, לקסוס LBX וזהו. אם חשבתם על המיני קאנטרימן או לקסוס UX, הן שייכות לקטגוריה אחת למעלה.

ובקטגוריה שבה היו בקושי 3 מכוניות, ואחת מהן לקראת פרישה, הוולוו היא משב רוח מרענן. אבל היא לא לבד, כי על הפלטפורמה של הוולוו, שמגיעה מבעלת הבית ג'ילי, יושבות שתי מכוניות נוספות: סמארט #1, וזיקר X. נכון, האחרונה אולי לא יכולה להחשב כ-"יוקרה" אבל זה עניין סובייקטיבי.

השורה התחתונה היא ששלישיית הדגמים הסינית / שוודית גרמנית שינתה הלכה למעשה את הקטגוריה והפכה אותה לרלוונטית מתמיד. כרגע אגב מיוצרת גם הוולוו בסין, אך לאור כוונת האיחוד האירופי להטיל מכס גבוה על חשמליות סין, הייצור לאירופה ולישראל צפוי לעבור בשנה הקרובה לבלגיה.

השמחה מהגידול המהיר לא אומרת שאין פה אתגרים. 3 מכוניות על פלטפורמה זהה מצריכות מחשבה קצת יותר יצירתית על הייחוד של כל אחת ואחת. כל אחת מהיצרניות פנתה לכיוון מעט שונה, אך עושה רושם שהבחירות של וולוו הציבו אותה במקום קצת מבלבל אבל מאוד מעניין. סוג של מאבק זהויות שמתרחש בין האמא הסינית והאבא השוודי. בואו נסביר.

עיצוב: בוולוו היו צריכים למצוא דרך להפריד בין המכונית שלהם לשתי האחרות ונראה שהפתרון היה משהו בסגנון של 'פחות זה יותר' עם בסיס גלגלים שקוצץ ב-10 ס"מ. כן, הוולוו היא הקטנה בחבורה אבל לא בהכרח הזולה. המספרים: 4.23 מטר אורך, 1.84 מטר רוחב, 1.55 מטר גובה ובסיס גלגלים של 2.65 מטר.

במבט מבחוץ סביר שלא תשימו לב. למרות בסיס גלגלים קצר משמעותית הבדלי האורך שלה מהסמארט קטנים, פחות מ-4 ס"מ. אבל המימדים לא מושכים את העין כמו העיצוב. וכאן, אי אפשר להתלונן. משהו בפרופורציות של ה-EX30 עובד מעולה. אפילו בצבע השחור של רכב המבחן, שמסתיר את הקימורים ומוותר על הגיוון שבצבע שונה לגג, הוולוו הקטנה נראית מתוחכמת ואלגנטית. באופן כללי וביחס לשתי החברות שלה לפלטפורמה.

היא מרגישה דינמית, קל וחומר בהשוואה לשתי האחיות שלה, נגיעה יוקרתית מגיעה בזכות הסידור הנאה והחכם של נורות ה-LED בחזית ובזנב. מהצד לא מרגישה כמו רכב פנאי, מקסימום קרוסאובר, אך לעזרתה מגיעים חישוקים גדולים וברכבים בצבע שאינו שחור, גם חלק תחתון מושחר שמעניק תחושה שרירית וחיבור אלגנטי בקורה C (הקורה האחורית) בין קו הגג לגוף הרכב.

עוד נגיעה מאוד חביבה היא האופן בו נדלקים האורות מלפנים ומאחור. מאחור האנימציה של האורות מדמה סוללה נטענת.

תא נוסעים: כניסה פנימה והדואליות של הוולוו מתחילה לצוף. העיצוב הנורדי הנקי והמינימליסטי מרגיש במבט ראשון יוקרתי. תא הנוסעים מציע קווים רוחביים. מסך מולטימדיה אופקי במרכז הקונסולה מחדד את הניקיון העיצובי סביבו ומושך את תשומת הלב. ה-EX30 מצמצמת למינימום את הממשק שבין הנוסעים לוולוו. כמעט כל הפונקציות מרוכזות במסך המגע (12.3 אינץ') במרכז הרכב. הכפתורים היחידים ניצבים בקונסולה בין המושבים ואחראיים לפתיחת החלונות ולנעילת הרכב. זהו.

על ההגה ומאחוריו המצב דומה. כמה כפתורים על ההגה עצמו, ידית ימנית מאחוריו להחלפת הילוכים ותפעול האורות. ידית שמאלית למגבים ואיתותים. כל השאר נמצא במסך. והמסך איך נגיד, מאתגר. מצד אחד נראה שמי שתכנן (או תכננה) אותו נתקע יותר מדי שעות בטסלה כי הסידור הכללי, האייקונים והצבעים מזכירים במידה רבה את היצרנית האמריקאית. מהעבר השני, המסך עצמו קטן, כך שרוב הפונקציות דחוסות אחת ליד השנייה.

בניגוד למסך הגדול בטסלה שמאפשר פיצול פונקציות, ב-EX30 פתיחה של פונקצייה תגרום לרוב הפונקציות האחרות, כמו ניווט למשל, להיעלם. רוצים להחזיר את הניווט למסך, בואו תוסיפו עוד כמה לחיצות. ההתעסקות במסך גוזלת זמן ותשומת לב. האייקונים קטנים, יש המון תפריטים ותתי תפריטים, ורק כמה מסכי שליטה כלליים מסייעים להקל על התפעול.

ואם שאלתם את עצמכם למה לא הסברנו על לוח המחוונים, זאת בדיוק הבעיה. אין הסבר כי אין לוח מחוונים, מסך או כל דבר אחר שיעביר לכם מידע על מצב הרכב. כל נתוני הנהיגה מרוכזים בחלק העליון של מסך המולטימדיה הקטן.

זה יכול לעצבן כי בכל פעם שתעניקו למחוונים, שנמצאים במסך המרכזי ולא מולכם, מבט ארוך, מערכת זיהוי המבט תתריע שאתם לא מביטים על הכביש. מי הגאון שחשב לשים את הספידומטר בצד ואז להתריע כשמנסים להסתכל עליו?

בשלב מסוים התחלנו לתהות מה הוביל את הפיתוח של ה-EX30, מעצבים מבריקים שמציעים תא נוסעים מרהיב אבל לא שימושי או פשוט חיסכון. זה בא לידי ביטוי גם בחומרים. רובם טובים אבל יש כמה שלא עובדים ברף הגבוה של מכוניות פרימיום.

המרווח מלפנים בוולוו הקטנה ביותר לא רע. הוא אפילו די מוצלח. נכון, הרצפה מעט גבוהה אבל לא באופן חריג ודי קל למצוא תנוחת ישיבה נינוחה. המושבים רכים אך תומכים, הכיוונון של הכיסאות מלפנים חשמלי וגם המרווח לראש, לגבוהים שבניכם, יהיה מספק.

עם בסיס גלגלים שזהה לזה של פולקסווגן גולף המרווח אמור להיות טוב גם מאחור. אבל כניסה למושב האחורי מבהירה שזה לא המצב. הבעיה המרכזית היא הסוללה שמתחת לרצפה. כדי לשמר סוג של מרווח ראש סביר המושב נמוך מאוד. התמיכה לירכיים גבולית והרגליים מחפשות להן מקום מתחת לכיסא שלפניהן. בסך הכל, המרווח מאחור יהיה טוב עבור ילדים אבל מבוגרים פחות יהנו מהחוויה.

תא המטען: לא גדול על הנייר, בסף הכל 318 ליטרים רשמיים של מקום. מבנה רבוע ורצפה כפולה הופכים אותו לשימושי יותר ממה שמספרים המספרים. אנחנו הצלחנו לטעון פנימה לא מעט ציוד, כזה שלא נכנס בהרבה מכוניות עם נתונים דומים. וזה למרות שתא המטען הקדמי לא נוצל בכלל - בכל מקרה הוא תיאורטי לחלוטין עם 7 ליטרים של מקום. אפילו כבל הטעינה הגדול לא מצא בו מקום של ממש.

אבזור: רכב המבחן הגיע ברמת Ultra המאובזרת לעייפה. מערכת שמע מבית "הרמן-קרדון", מצלמות 360 מעלות, חימום להגה (אנחנו בישראל להזכירכם), גג פנוראמי גדול, חנייה אוטומטית, מעבר נתיב אוטומטי אבל לא אינטואיטיבי, צימוד אנדרואיד וקראפליי שלא קיים בכל רכב סיני, ועוד ועוד, הרשימה ארוכה. גם רשימת ציוד הבטיחות נמשכת ונמשכת, חבל רק שפעולת המערכות אגרסיבית מדי. במובן הזה, ממש כמו הצפצוף המעצבן כשמסיטים מבט, מרגישים את הגנים של תעשיית הרכב הסינית.

ביצועים: ואז מגיעים לגולת הכותרת - יחידת ההנעה, והיא פשוט מצוינת. המכונית הקטנה לא שוקלת המון בהתחשב בעובדה שמדובר במכונית חשמלית, רק 1,850 ק"ג כבדים, אבל פחות. על אלו מישהו שם 272 כוחות סוס שמניעים את הגלגלים האחוריים ובעיקר 35 קג"מ שתמיד יהיו זמינים. כך, הוולוו הזולה והקטנה בהיצע מזנקת ל-100 קמ"ש בתוך 5.3 שניות בלבד, וזו לא הגרסה הכי מהירה: עם הנעה כפולה הנתון הזה יורד ל-3.6 שניות פנטסטיות.

הביצועים המעולים נשמרים גם כשהמהירות מטפסת וה-EX30 תמשיך להאיץ בנחישות גם כשתעברו את המהירויות המקובלות בכביש 6. הביצועים שלה טובים משל המתחרות, כולל שתי האחיות מבית. אך לא מדובר רק בביצועים אלא גם בטווח.

טווח וטעינה: עם 69 קוט"ש הסוללה של הוולוו בגרסה הזאת לא קטנה. נכון שה"נטו" מצומצם יותר ועדיין במבחן שלנו, שכלל לא מעט כבישים בין עירוניים וקצב בין עירוני ממוצע ומעלה, היא סיפקה צריכת חשמל של 16-17.5 קילו-וואט ל-100 ק"מ. בחישוב לא מסובך זה מעמיד את הטווח שלה בפועל על 400-420 ק"מ. הנתונים אולי רחוקים מ-471 ק"מ שמחשב הדרך הבטיח אבל בהחלט יספקו מי שקונה חשמלית בטווח המחיר הזה ומאפשר לה לתפור מרחקים בצורה יעילה.

בסוף מצטרפת גם יכולת טעינה מרשימה. שיא הספק הטעינה עומד על 153 קילוואט מכובדים ביחס למימדי הסוללה והבשורה הטובה באמת היא טעינת ה-AC שבגרסת ה-Ultra הנבחנת עומדת על 22 קילוואט, פי 2 מהמקובל. הנתונים האלו מאפשרים לטעון את הסוללה במלואה גם במחיר טוב יחסית וגם במהירות. תחשבו על סוללה מלאה בזמן שיקח לכם לעשות קניות בקניון. במקרה הזה הרווחתם פעמים, גם סוללה טעונה וגם מחיר שיעלם בסך הקניות שתעשו בקניון.

נוחות נסיעה: כמו הרבה דברים בוולוו הקטנה גם הנוחות לא זהה בכל מקום ולא בהכרח עקבית. בתוך העיר היא עסוקה מדי. המתלה שאמור לטפל במשקל הגבוה נוקשה אבל בולמי הזעזועים לא נוקשים באותה מידה משמעות הדבר שבתוך העיר מהמורות רבות עוברות לתא הנוסעים אבל השיכוך לאחר מכן לא מוצלח בהכרח והוולוו נעה על מתליה יותר מהרצוי.

ברגע שתצאו מהעיר התחושות ישתנו במהירות, כאן הנוחות טובה עם תמיכה מצויין בגוף המכונית וספיגה בוגרת. למעשה, אפשר להגיד שהוולוו אוהבת לטייל בין הערים ופחות בתוכן. גם יכולת לסנן רעשים לא רעה בעיקר בסעיפי הרוח. בידוד רעשי הכביש תלוי מאוד בסוג הכביש עליו אתם נוסעים.

התנהגות כביש: התנהגות הוולוו הזאת טובה לסוגה. כמו שכבר הזכרנו, ה-EX30 קלה יחסית למכוניות חשמליות. יש לה גם הנעה אחורית ובסיס גלגלים די קצר. כל אלו, לצד המתלים הנוקשים מעניקים לוולוו התנהגות כביש מוצלחת.

לא מדובר במכונית ספורטיבית, למרות ההנעה האחורית, ולכן אין מה לצפות לנסיעות מהנות בכבישי נהיגה בהרי ירושלים. מה שכן יש פה זאת אחיזה נחושה, הגה מדויק במידה מספקת, תגובות מדודות להעברת משקל קדימה ואחורה ותת היגוי עדין יחסית למכוניות מסוגה.

כמו מכוניות חשמליות רבות גם כאן יש מערכת נהיגה "בדוושה אחת" שמספקת בלימה חזקה מספיק. חבל, שגם הפעלת המערכת נעשית מתפריט פנימי ולא נגיש, בטח שלא בנהיגה נמרצת.

השורה התחתונה: וולוו EX30 מציגה חבילה מצויינת ומעצבנת כאחד ובעיקר מתקשה להבהיר מה בדיוק היא רוצה להיות. למרות שבסיס הגלגלים שלה עבר קיצוץ משמעותי, היא לא קצרה מספיק ביחס לאחיות שלה כדי להפוך אותה לבחירה עירונית מתבקשת. היא גם לא נוחה במיוחד בתוך העיר. מצד שני, דווקא מחוץ לעיר היא מתבלטת עם טווח מוצלח, נוחות והתנהגות נאותות ומעלה, וחוויה כוללת די שלמה.

היא ממשיכה לבלבל עם תא נוסעים מאובזר ומעוצב לעילא, אבל עם תפעול מסורבל ותחושת חיסכון שבאה לידי ביטוי במיעוט כפתורים וריכוזם בקונסולה המרכזית. ולאחר כל אלו יש גם את עניין המחיר.

בוולוו הכריזו שהיא תהיה זולה, הם רק שכחו להגיד שהיא תהיה זולה (מ-180 אלף שקל) רק בגרסת ה-Core עם הסוללה הקטנה והאבזור הצנוע. בגרסה האמורה היא זולה מעט מהגרסאות בעלות הטווח הארוך של האחיות מבית סמארט וזיקר. כשמשווים גרסאות זהות, כמו ברכב המבחן, הוולוו אולי קטנה יותר אך היא יקרה ולעיתים באופן משמעותי.

כך מתקבלת מכונית נפלאה במקומות מסויימים אבל משתלמת ומוצלחת פחות במקומות רבים אחרים. הבחירה בוולוו לא תגיע ממקומות רציונאליים, היא ככל הנראה תהיה תוצר של חיבור למותג או חיבה יתרה לעיצוב.

מנוע: חשמלי, 272 כ"ס, 35 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה, הנעה אחורית

חשמל:
קיבולת סוללה (קוט"ש): 69
טעינה איטית (קילוואט): 22
טעינה מהירה (קילוואט): 153

ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 5.3
מהירות מרבית (קמ"ש): 180
טווח נסיעה (יצרן, ק"מ): 470
טווח נסיעה (מבחן, ק"מ): 400-420

מידות:
אורך (מטר): 4.23
רוחב (מטר): 1.84
גובה (מטר): 1.55
בסיס גלגלים (מטר): 2.65
תא מטען (ליטר): 318
משקל (ק"ג): 1,805
צמיגים: 245/45R19

בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, התרעה על רכב בשטח מת, אור גבוה אוטומטי, זיהוי תמרורים. חסרות: התרעה על שכחת ילד ועל היסח דעת של הנהג

אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ על הרכב, 8 שנים או 160 אלף ק"מ על הסוללה