מחיר (בסיס/מבחן): 178/170 אלף שקל
מתחרים: BYD אטו 3, זיקר X, ליפמוטור C10
אהבנו: עיצוב, אבזור, ביצועים ונוחות בעיר
לא אהבנו: הנדסת אנוש, נוחות מחוץ לעיר
ציון: 8/10
לא קל להיות האחות הצעירה במשפחה, למשוך את תשומת הלב מהאחים הגדולים. בתחום הרכב מחיר תמיד עוזר, וזה בדיוק הסיפור של לינק אנד קו 02, שממנו כבר התרשמנו בסין. הקרוסאובר החשמלי שהושק בארץ החודש, הוא חלק מרביעיה שכוללת את וולוו 30EX, סממארט #1 וזיקר X, כולם מותגים בבעלות חלקית (סמארט) או מלאה (כל השאר) של ג'ילי הסינית. אותה פלטפורמה, אותה סוללה, ורק פערי מחירים לא קטנים.
וולוו EX30 עם סוללת 69 קוט"ש עולה החל מ-210 אלף שקל. סמארט מקבילה (66 קוט"ש) מתחילה ב-195 אלף שקל. זיקר (66) מורידה את הרף ל-185 אלף שקל ו-02 מורידה אותו ל-170 אלף שקל, לא במקרה המחיר של BYD אטו 3, רבת המכר של השוק הישראלי, והחשמלית בעצמה, מתחיל גם כן ב-170 אלף שקל. וה-02 עוד משדרגת לטיפול אחד בכל שנתיים או 40 אלף ק"מ לעומת שנה או 20 אלף ק"מ בשאר המשפחה (וכמו שמצציאה כעת גם האטו 3). רשימת האבזור שלה נדיבה יותר מחלק מגרסאות הבסיס של שאר המשפחה.
עסקה מעניינת. האם היא גם מקיימת?
עיצוב: הממדים קומפקטיים יחסית, 4.46 מטרים מקצה לקצה, רוחב של 1.85 מטרים, גובה של 1.57 מטרים ובסיס גלגלים של 275.5 ס"מ. אלו מספרים הדומים לאטו 3, גדולים מהוולוו, ודומים אך נחותים בגובה מהסמארט ומהזיקר.
ל-02 יש עיצוב שקצת מזכיר מכונית קופה, עם צבע דו גווני אופנתי כסטנדרט. בניגוד למכוניות אחריות אחרות שחולקות פלטפורמה, כמו איביזה /פאביה, או 208/קורסה, רביעיית ג'ילי מצליחה לספק ארבע אחיות שאינן זהות למראה, כאשר חלקה האחורי מזכיר את הטויוטה C-HR. מה שכן, למרות מבנה ה-5 דלתות, אין לה מגב אחורי. ה-02 היא גם בעלת מקדם הגרר הנמוך ביותר, 0.26, מה שאמור לסייע לה בהארכת הטווח. תיכף נראה.
תא נוסעים: סביבת הנהג עונה לכל כללי הטקס הטקס שקבעה טסלה, עם עיצוב נקי, מסך מרכזי גדול 15.4 אינץ', וגג פנורמי ענק ללא וילון הצללה. לפחות יש לוח מחוונים לנהג, 10.4 אינץ' שאילון מאסק לא מרשה, תאי אחסון רבים וחומרים איכותיים יחסית.
המרדף אחרי טסלה נמשך בתפעול: יש אומנם ידיות להילוכים, לאיתות ולמגבים, וכפתורי תפעול על ההגה, כולל לבקרת השיוט האדפטיבית. אבל אפילו הדלקת אורות אפשר לבצע רק מהמסך, וכך גם השליטה בבקרת האקלים, כולל אפילו כיוונון זרימת האוויר מפתחי המזגן. זה מסורבל ויכול להיות ממש מסוכן כשהנהג צריך להוריד את העיניים מהכביש כדי לבצע פעולות בסיסיות. כמו כן אין עדיין אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, שאמורים להתווסף רק בחודשים הקרובים (ולהתעדכן מהאוויר ברכבים שיימכרו עד אז).
הישיבה מלפנים מרווחת ונוחה, בין השאר בזכות הכוונון החשמלי למושבים הקדמיים, שזזים לאחור עם הכיבוי כדי להקל על הכניסה והיציאה, אך הראות לאחור בעייתית בגלל מבנה הקופה.
הכניסה למושב האחורי קצת צרה מאותה סיבה, והמושב מעט חשוך בגלל החלונות הקטנים אבל המרווח טוב. יש שתי יציאות מזגן הממוקמות בקורות במרכזיות ליד הדלתות, כמו ביונדאי איוניק 5, מה שמבטיח זרימה טובה יותר, ולא יקפיא איברים אסטרטגים של מי שיישב באמצע. יש גם צמד שקעי USB.
תא המטען גדול משאר האחריות לקבוצה אבל לא ממש נדיב יחסית למתחרות שלא מבית ג'ילי, עם 350 ליטר בסיסיים בנפח, ועוד 60 ליטר בתא שמחחתיו, פחות ממה שמציעים אטו 3 או ליפמוטור C10. יש גם תא מטען קדמי בגודל 15 ליטר. מה שאין, וחבל, זה גלגל רזרבי.
אבזור: פרו הבסיסית מ-170 אלף שקל) כוללת תמצאו תאורת לד מלאה, חישוקי 19 אינץ', חלון גג פנורמי עם כיסוי והבטחה לסינון של 99% מקרינת ה-UV, דלת תא מטען חשמלית, עור סינטטי למושבים, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית עם חימום וזכרונות, מפתח חכם, פתחי מיזוג בקורה האמצעית, לוח מחוונים 10.2 אינץ' ומסך מולטימדיה 15.4 אינץ' עם תמיכה בעדכונים דרך האוויר (OTA).
רמת הגימור היילו (177 אלף שקל) שבה נהגנו מוסיפה שני משטחי טעינה אלחוטיים לנייד, מערכת שמע של הרמן קרדון עם 14 רמקולים גריל אקטיבי וממיר מתח משופר.
בשתי רמות הגימור יש בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת, התרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף, זיהוי תנועה חוצה בנסיעה לאחור, זיהוי תמרורים משולב בבקרת השיוט, חיישנים היקפיים ומצלמות 360. רמת הגימור הגבוהה יותר מוסיפה גם התרעת תנועה חוצה מלפנים, סיוע היגוי לחמיקה ממכשול ומעבר נתיב אוטומטית בהפעלת איתות. בנסיעה יש כמו ברוב הסיניות עודף התרעות והצקות ממערכות הבטיחות.
מנוע וביצועים: 272 כ"ס והנעה אחורית מגיעים עם הבטחה ל-5.5 שניות בלבד מ-0 ל-100 קמ"ש. בפועל הביצועים אכן מצויינים, ואפשר לנסוע במצב החסכוני (יש גם נוח וספורט), ליהנות מתאוצות זריזות מכל רכב בנזין במחיר הזה, ושיפור מסוים בטווח. הספורט כבר מציע ביצועים טובים באמת אפילו יחסית לקרוסאוברים חשמליים אחרים במחיר הזה.
חשמל וטווח: רמת האבזור הבכירה שבה נהגנו מבטיחה טווח של 465 ק"מ, 30 ק'"מ יותר מאשר ברמת הבסיס בזכות ממיר המתח המשופר והגריל שאוטם את עצמו במהירויות גבוהות. בפועל נהיגה של יותר מ-500 ק"מ בימי המבחן, רובה בין עירונית בקצב התנועה תוך שימוש במצב הדוושה האחת שמתחיל לטעון את הרכב ולהאט בכל הרמת רגל מהגז, הראתה טווח מעשי של כ-400 ק"מ טעינה ביתית אפשרית בקצב של עד 11 קילוואט ומהירה עד 150 קילוואט.
נוחות והתנהגות: כיול מתלים רך אבל מוצלח יוצר נוחות טובה במהירויות עירוניות ובולע היטב שיבושים. הוא פחות מוצלח בכביש גלי ובנהיגה מהירה בכביש מפותל, כשהוא מגדיל את תנועות הגוף. נהיגה בקצב התנועה תפחית מאוד את הטלטולים. הנסיעה שקטנה וההגה נטול תחושה.
השורה התחתונה: לינק אנד קו שנחתה בארץ כסוג של צל סיני מוזל לוולוו עם ה-01 פלאג אין, עושה זאת שוב עם ה-02, לכל שלושת מותגי היצרן. הוא נאה, מאובזר, שימושי ובעל טווח נסיעה ארוך יחסית למתחרים באותו המחיר. הביצועים שלו מצויינים. הנדסת האנוש, לעומת זאת, טובה פחות וכך גם הנוחות מחוץ לעיר.
ובעיקר הוא לא מגיע עם שפע מלל על מותג חצי יוקרתי שמצדיק תוספת תשלום, אלא עם רכיבים של חשמליות יקרות יותר ועם תג מחיר שהופך אותו לתמורה הוגנת מאוד בעידן של מחירי מכוניות שהולכים ומאמירים. הפרש המחיר בין שתי רמות הגימור סביר, ותוספת האבזור והטווח מצדיקים את ההוצאה הנוספת.
על הצד הטכני: לינק אנד קו 02
מנוע: חשמלי, 272 כ"ס, 35 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה, הנעה אחורית
חשמל:
סוללה (קוט"ש): 66
טעינה איטית (קילוואט): 11
טעינה מהירה (קילוואט): 150
ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 5.5
מהירות מרבית (קמ"ש): 180
טווח נסיעה משולב יצרן (ק"מ): 465
טווח נסיעה מבחן (ק"מ): 380-400
מידות:
אורך (מטר): 4.46
רוחב (מטר): 1.845
גובה (מטר): 1.573
בסיס גלגלים (מטר): 275.5
תא מטען (ליטר, קדמי/אחורי): 410/15
משקל: 1,820 ק"ג
צמיגים: 235/50R19
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים ומניעת סטייה, התרעה מפתיחת דלת לכביש לא פנוי, בקרת עירנות נהג, זיהוי תמרורים
אחריות:
5 שנים או 150 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 200 אלף ק"מ לסוללה