אחרי זעזועי הקורונה, משבר השבבים, האילוץ למעבר מהיר מדי של ייצור מכוניות חשמליות בו השקיעו מיליארדים ומהן הן מתקשות לראות רווחים בטווח הזמן הקרוב - החל מהיום, יצרניות הרכב עומדות בפני קטסטרופה אפשרית בעקבות החלת מיסוי בגובה 25% שהטיל טראמפ על ייבוא כלי רכב ממקסיקו וקנדה.
וזה הולך לכאוב ליצרניות ובעקבות זאת לצרכנים, אולי לא בשיעור המלא של העלאת המס אותו ינסו הספקיות והיצרניות "לבלוע", אבל זו התייקרות שבהחלט תבוא לידי ביטוי אם לא מיד אז בהמשך. התחזיות נעות בין אופטימיסטים לפסימיסטים ורואי השחורות. הראשונים טוענים שגלגלי הכלכלה חזקים מהפוליטיקה, ומה שהיה ישוב להיות אחרי שטראמפ יקבל את ליטרת תשומת הלב והכותרות שלו.
מהצד השני מתריעים בתעשיית הרכב כי אנחנו עשויים לראות הפסקת ייצור בתוך שבוע בשל מחסור בחלקים לפסי הייצור, בין אם אלו במקסיקו ובין אם אלו בארצות הברית ואליהם מגיעים חלקים מדרום לגבול. לכל השבתה כזו של פס ייצור משמעויות של מיליוני דולרים באופן ישיר ליצרנית, ובאופן עקיף לספקי משנה אחרים - ברגע שפס ייצור נעצר, נעצרות גם ההזמנות לספקי המשנה של היצרנית - כלומר, הפגיעה היא היקפית בכלל הכלכלה האמריקנית אולי יותר מאשר בזו המקסיקנית או הקנדית.
אם תשאלו אדם מהישוב היכן מיוצרת ניסאן, הוא יענה לכם בקלות שמדובר במכונית יפנית, ב.מ.וו ואודי גרמניות ופורד ושברולט אמריקניות. אלא שבעולם המודרני של ייצור מכוניות יש סיטרואן מסלובניה, אלפא רומיאו מפולין, וולוו מארצות הברית וטויוטה מצרפת או טורקיה. מקסיקו, היא שחקנית מרכזית במשחק הגיאו-מוטורי הזה.
רגע לפני שנצלול לקשר המקומי שלנו, סדרי גודל. בשנת 2024 ייצאה מקסיקו 3.479 מיליון כלי רכב, זה שיא ייצוא שעקף במקצת את שנות השיא שלפני הקורונה (3.253 מיליון ב-2017, 3.449 מיליון ב-2018 ו-3.388 מיליון ב-2019).
רשימת היצרניות שמחזיקות במדינה מפעלים ארוכה מאוד וכוללת את ניסאן, ג'נרל מוטורס, פורד, פולקסווגן, מאזדה, קיה, טויוטה, אודי, ב.מ.וו, מרצדס, הונדה וקרייזלר. אבל לא רק מכוניות, אלא גם מנועים כמו סדרות הדורטק והפאוור סטרוק של פורד, מנועי ההוריקן וה-Hemi של קרייזלר ודודג' או ג'יפ, מנועי ה-3.5 ו-6.3 ליטר של ג'נרל מוטורס, תיבות הילוכים, חלקי גוף ועוד.
הן נהנות מכוח עבודה זול יחסית מצד אחד ומצד שני קרבה יחסית לגבול ולשוק האמריקני שמאפשרים הגעה מהירה המהפעל ללקוח, מינימום מלאים עומדים ועלויות שילוח נמוכות.
אז בניסיון לסייע להגברת הייצור בארה"ב טראמפ דווקא פוגע בתעשיית הרכב האמריקנית, אבל זו עשויה להיות הזדמנות מצוינת עבור השוק הישראלי.
35,888 מכוניות שמוצאן ממקסיקו נעות בארץ. אלו מגיעות כמעט מכל אותם יצרנים שהזכרנו; אודי, ב.מ.וו, הונדה, טויוטה, מאזדה, ניסאן, אינפיניטי, פורד ושברולט. אגב שברולט ומקסיקו, הוותיקה בילידות מקסיקו לפי נתוני משרד התחבורה היא שברולט קוואליר ירוקה מ-1996 שעדיין מסתובבת פה, כבוד.
מתוכן 2,901 עלו על הכבישים בשנתיים המלאות האחרונות - 2024 ו-2023. למה זה חשוב? כי אלו המכוניות הרלוונטיות ביותר ביבוא הסדיר לישראל שעשויות להיות מושפעות מהטלת המס החדש. בין 2,901 המכוניות האלו הבולטות ביותר הן ניסאן סנטרה, ב.מ.וו סדרה 2 לסוגיה, שברולט בלייזר ואקווינוקס, אודי Q5 ואינפיניטי QX.
טוןלגבי האחרונה, ניסאן כבר הקדימה תרופה למכה והחליטה להפסיק את ייצור הקרוסאוברים שלה, הם היו שני הדגמים הנמכרים ביותר שלה בישראל. בתחום היבוא המקביל והאישי, משם מגיעים אלינו פורד מוסטאנג מאך E והברונקו ספורט.
כעת, נוצר מצב מיוחד ואפילו הזדמנות ליבואניות שיוכלו לנסות ולפתוח את היבוא ממקסיקו בצורה נרחבת יותר. ליצרניות האמריקניות יש שתי ברירות, לנסות לשחוק את שולי הרווח שלהן ושל ספקיות המשנה שלהן כולל סכנת קריסה, להסתכן בהפסדים פוטנצאליים בשל השבתות פסי ייצור, או להתפשר על המחיר מעט ולשלח את המכוניות מעבר לים, ולא ש-1,500 חתיכות בשנה או אפילו 3,000 ו-10,000 לא יגרמו להם להרוויח יותר אבל לפחות לצמצם את ההפסדים.
בין הדגמים שעשויים להיות רלוונטיים אלינו אפשר למנות את קיה K4 מכונית הסדאן שמחליפה את הפורטה, פורד מוסטאנג מאך E, הטנדר-פנאי הקטן של פורד המאבריק, ניסאן קיקס שממוקם בין הג'וק לקשקאי וחסר מאוד להיצע של ניסאן, והטנדר של טויוטה, טאקומה.
לאלו אפשר להוסיף דגמים שכבר מיובאים לפה, אבל עשויים להינות ממחיר נמוך יותר בשל תעדוף של השוק המקומי. הונדה HR-V, שברולט סילבראדו, מאזדה CX-30, CX-3, ו-3, ג'יפ קומפאס, פולקסווגן טיגואן ומספר דגמים של ב.מ.וו.