מתחילת השנה נרשמת האטה במכירות מכוניות חשמליות בישראל, שנתח השוק שלהן בקרב המכוניות החדשות ירד מכ-25% ל-16%.
לירידה יש סיבות רבות, החל מהעלאת מס הקנייה השנה, ביטול ההנחה באגרת רישוי וההבנה שלפחות כרגע שמירת הערך של החשמליות פחות טובה משל היברידיות וחלק מדגמי הבנזין.
משרד האנרגיה לא יכול לטפל בשלוש הבעיות האלה -ענייני המס והאגרות הם באחריות האוצר שרואה בחשמליות בעיקר איום על ההכנסות ממסים - אבל מנסה לטפל בבעיה אחת שמטרידה את נהגי החשמליות ובתכל'ס את המדינה עצמה: אין לי מושג היכן יש עמדות טעינה, איטיות ומהירות.
משרד האנרגיה מפרסם רק מיקומי עמדות שנבנו בסבסוד שלו, שחלקן ברשת הולך וקטן משום שחלפו כבר שלוש שנים מאז קיבל המשרד תקציב ל"קול קורא" חדש בתחום.
השבוע פרסם המשרד להערות הציבור טיוטה של תקנות שידרשו מכל מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות לפתוח את נתוניהם ולדווח באופן אחיד ורציף מידע שימושי על עמדות הטעינה, ובכלל זאת מידע על מיקום עמדות הטעינה, תקינותן, מחירי הטעינה ופרטים נוספים. המידע שייאסף ישמש את הציבור הרחב ויהיה פתוח ליישומונים השונים, ובכך ייתן מידע מרוכז, מקיף, זמין ורציף לנהגים על כלל העמדות הציבוריות - והכל ביישומון אחד לבחירת הנהגים. מידע זה יקל על הנהגים לבחור את עמדת הטעינה הציבורית המתאימה ביותר בעבורם בכל רגע נתון, בהיבטים של פניות, מיקום ומחיר.
לפי המשרד, אחד החסמים המרכזיים למעבר לכלי רכב חשמלי הוא החשש של הציבור מהיעדר נגישות וזמינות של עמדות טעינה ציבוריות, דבר המייצר "חרדת טווח" בקרב הנהגים. חסם זה נפוץ בכל מדינות העולם וגם בישראל, כפי שעלה מסקר שביצעה הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה בשיתוף עם משרד האנרגיה והתשתיות. מסקר זה עולה, בין היתר, כי הציבור חש שיש צורך משמעותי בשיפור נגישות ואיכות המידע לגבי עמדות הטעינה הציבוריות. במסגרת מחקר משווה שביצע המשרד, נמצא כי במרבית המדינות הרלוונטיות, על מנת להתגבר על חסם זה קיימת אסדרה ממשלתית בנוגע למנגנוני דיווח והנגשת מידע על עמדות טעינה ציבוריות.
בנוסף, מוצע כי תוטל חובה על גורמים עסקיים משמעותיים הפועלים בענף עמדות הטעינה (יבואני עמדות טעינה, מתקיני עמדות טעינה ועוד) לדווח באופן תקופתי על עמדות הטעינה הציבוריות והפרטיות בישראל.
המידע ישמש את הממשלה והציבור לקבל תמונת מצב עדכנית על ענף הטעינה המתפתח, ולגבש מדיניות ממשלתית והסרת חסמים מותאמת.
אולם חבל שבאותה הזדמנות לא מטפלת המדינה בבעיה משמעותית אחרת בתחום הטעינה: סירובן של החברות לשתף פעולה ולאפשר לשלם דרך אפליקציות חיצוניות על הטעינות. רק חלקן ודווקא לא הגדולות הסכים לכך בינתיים, ונהגי חשמליות צריכים להחזיק בנייד חמש אפליקציות ועדיף גם צ'יפים לטעינה של כל חברה בנפרד. ועוד לא דיברנו על היעדר האפשרות לשלם בכרטיס אשראי ברוב המוחלט של העמדות. הדבר דומה לנוסע בתחבורה ציבורית שיצטרך להחזיק בנפרד אפליקציות תשלום או כרטיסי רב קו נפרדים לאגד. דן, סופרבוס, רכבת ישראל וכו'.
במשרד האנרגיה אומרים בתגובה כי הצורך במאגר מידע אחד עלה בסקרים שהוא מבצע. המשרד בוחן את סוגיית הסליקה ההדדית, וכי בשלב זה אפשר לומר כי לא מדובר במדיניות הנפוצה בקרב המדינות המפותחות. חשוב להדגיש כי בניגוד לענף כמו תחבורה ציבורית, בו הממשלה מהווה שחקן פעיל במערכי התשלום (גבייה וכו'), שוק עמדות הטעינה מבוסס כולו על חברות פרטיות ואין בו מעורבות ממשלתית או גורם המרכז את התשלומים.
עוד נמסר כי "בסיס המידע האחיד והמחייב לכל החברות, שאנחנו מקימים עכשיו, יכלול בקרה ואחידות בצורת הדיווח, והוא יהווה תשתית משמעותית לסליקה הדדית בעתיד, בין אם תתפתח באופן אורגני על ידי השוק או באמצעות רגולציה ממשלתית".