מחיר (בסיס/רכב מבחן): 190/185 אלף שקל
מתחרים: ג'אקו 7, לינק אנד קו 01, BYD סי ליון 5
אהבנו: מרווח, אבזור, איכות חומרים, טווח חשמלי
לא אהבנו: הנדסת אנוש, נוחות והתנהגות כביש, צריכת דלק, קצב טעינה איטית, אחריות
ציון: 8/10
ישראל מתחברת לשקע, אבל קצת אחרת. מתחילת השנה עלו לכבישי ישראל 38 אלף מכוניות חשמליות לגמרי, לעומת 22 אלף דגמי פלאג אין הייבריד, כלומר כאלה שיודעים להיטען גם מהשקע ולנסוע עשרות קילומטרים על חשמל. בתקופה המקבילה בשנה שעברה הפער היה הרבה יותר גדול: 49 אלף חשמליות לעומת 5,500 פלאג אינים.
עליית הפלאג אינים היא אחת הסיבות לירידה במכירת מכוניות 100% חשמליות. הם מאפשרים לרוב הישראלים לנסוע חשמלית ביום יום, לעבודה, לקניות וללימודים ולצאת לנסיעות ארוכות ללא חרדת טווח. נגמרה הסוללה? קיבלתם רכב היברידי קצת פחות יעיל, כי הוא סוחב סוללה הרבה יותר כבדה משל סתם רכב היברידי, ועדיין חסכוני בהרבה מרכבי בנזין שאינם מחושמלים.
זה לא שלא נמכרו כאן פלאג אינים בעבר, קיה נירו PHEV ו-MG EHS מכרו כאן כל אחד אלפים רבים בשנים הקודמות. אבל השנה ההיצע זינק: נירו פלאג אין עזבה את הבניין, גרסת הפלאג איו של יורשת ה-EHS, שנקראת HS הגיעה, ובמקביל נחתו כאן ג'אקו 7 שהפך לרכב הנמכר בישראל, גרסאות פלאג אין של צ'רי טיגו 7 ו-8, ובקרוב גם לינק אנד קו 01 שחוזר אחרי מתיחת פנים והוזלה, לינק 08 עם טווח רשמי מרשים של 200 ק"מ, טיגו 9 הגדול יותר, אומודה 7 ו-9, וגם BYD סיל U ובקרוב גם סי ליון 5 החדש.
כולם, אגב, סינים: הממשל בבייג'ינג מעודד את הטכנולוגיה עבור מי שאין לו עמדת טעינה קבועה לרכב חשמלי, ומכירות הפלאג אינים בסין חצו את רף ה-50% מהשוק. ליצרניות האירופיות והקוריאניות יש פלאג אינים משלהן, גם תקנות הזיהום באירופה מעודדות ייצור דגמים כאלה, אבל הם הרבה יותר יקרים מהסינים. אז לישראל מגיעים כמה דגמי יוקרה פלאג אין אירופאים, אבל אף לא אחד ממותג עממי.
בקיצור זמן טוב עבור ליפמוטור להשיק אצלנו את ה-C10 פלאג אין. הקרוסאובר הגדול שהוצע כאן עד כה בגרסה חשמלית שנמכרת באיטיות בגלל יכולת טעינה חד פאזית איטית, זוכה לגרסת בנזין חשמל שמשוחררת מהחיסרון הזה, במחיר קצת יותר גבוה: 185 אלף שקל ללייף הבסיסי ו-190 אלף לדיזיין המאובזר שבו נהגנו (בחשמל הפערים גדולים יותר: 170 ו-185 אלף, בהתאמה).
מילה על ליפמוטור: עוד סטארט אפ חשמליות סיני שמחקה את טסלה, כמו אקספנג, אבל אחד ש-21% ממנו נמכרו לקבוצת סטלנטיס האירופית-אמריקנית (פיג'ו-סיטרו אן+פיאט וג'יפ), שקיבלה אחריות על המכירה שלו בעולם. העסקה עדיין לא הביאה לייצור של ליפמוטור באירופה אבל הקפיצה את המכירות של המותג ב-91% במחצית הראשונה של 2025 ל-221 אלף יחידות. אם אינך יכול לנצח, קנה מהיריב נתח.
עיצוב: הפלאג איו נראה כמו החשמלי, חוץ מתוספת פתח תדלוק. כלומר עיצוב שמצד אחד די גנרי, אבל מזכיר קצת פורשה קאיין, מכובד, סולידי אבל ממש לא מסובב ראשים. האלמנט הבולט הוא הגודל: הממדים זהים לחשמלי עם 4.74 מטר אורך, 1.9 מטר רוחב, 1.68 מטר גובה ובסיס גלגלים של 2.825 מטר. זה 24 ס"מ יותר באורך מג'אקו 7 ו-13 ס"מ יותר בבסיס הגלגלים.
תא הנוסעים: אין מפתח. הכניסה היא כמו בטסלה, באמצעות אפליקציית היצרן בנייד שלכם (שיכולה גם להפעיל את המיזוג וקרור המושבים מרחוק, לדווח על מצב הטעינה ועוד), או הצמדת כרטיס NFC למראת הצד.
גם סביבת הנהג זהה לזו של הגרסה החשמלית, וגם כאן יש השפעה גדולה של טסלה, ולא לטובה. איכות החומרים גבוהה יותר, אבל הכל מתנהל ממסך ה-14.6 אינץ', כולל תפעול בקרת האקלים ואפילו קביעת כיוון זרימת האוויר. מהדברים שמרשימים באולם התצוגה ואז לוכדים תשומת לב מסוכנת בכביש. לפחות יש לוח מחוונים נפרד לנהג.
החסרון היחידי שטופל לעומת החשמלית הוא ההתרעות ההיסטריות של מערכות הבטיחות. הן לא ממש כוילו אחרת, אלא שנוספה אופציה יעיל לנתק כמה מהן ביחד בכל תחילת נסיעה. אין גם אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, אלא אפליקציית שיתוף מסך ודונגל שמספק היבואן ולא יעילה כמו האפליקציות שהיא נועדה להחליף.
מה שיש הוא המון מקום, מלפנים ועוד יותר מאחור. צריכים להסיע שלושה מבוגרים או שלושה פעוטות בכיסאות בטיחות? זה האוטו. מאחור הרצפה שטוחה, יש יציאת מזגן ושקעי טעינה ובניגוד לסיניות רבות אחרות המושב לא נמוך מדי.
תא מטען: גדול יחסית לסיניות ומספק בהחלט עם נפח של 435 ליטר בדגם הבסיס ו-400 במאובזר. יש גם כיסוי למטען שלא היה בעבר. גלגל רזרבי עדיין אין.
אבזור: יש כאמור שתי רמות גימור:
לייף (מ-185 אלף שקל): חישוקי 18 אינץ' קלים, גג פנורמי כולל וילון חשמלי, מסך מולטימדיה ותפעול 14.6 אינץ', לוח מחוונים דיגיטלי 10.25 אינץ', מושבי נהג ונוסע מתכווננים חשמלית, ריפודי עור מלאכותי, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים עם יציאה למושב האחורי ועוד.
דיזיין (190 אלף שקל): מוסיפה דלת תא מטען חשמלית, מושבים קדמיים עם אוורור וחימום, חישוקי 20 אינץ' ותאורת אווירה. כך שכבר ברמת הבסיס ה-C10 מאובזר משמעותית יותר מג'אקו 7 (מושבים חשמליים מלפנים, גג פנורמי).
בטיחות: ה-C10 קיבל 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי בשנה שעברה. יש בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, אזהרה מפתיחת דלת כשהנתיב לא פנוי ואור גבוה אוטומטי.
מנוע וביצועים: לרכב מנוע חשמלי בהספק של 215 כ"ס, שמניע את הגלגלים האחוריים, ומנוע בנזין 1,500 סמ"ק שמשמש לטעינת הסוללה, ומשמש רק כמאריך טווח שאינו מתחבר לגלגלים.
למרות שההספק זהה לגרסה החשמלית, אופי העברת הכוח של המנוע, ותוספת של כ-50 ק"ג למשל הופכים את התאוצה לזריזה פחות, אם כי עדיין טובה. יש מצב קומפורט לחסכון וספורט שמשפר את התאוצות.
טווח, צריכה וטעינה: סוללה בקיבולת של 28.4 קוט"ש היא הגדולה ביותר בדגמי פלאג אין מתחת ל-200 אלף שקל ומבטיחה טווח חשמלי יוצא דופן של 145 ק"מ. בפועל השגנו כ-120 ק"מ בנהיגה שכללה לא מעט נסיעה עירונית, פקקים וגם שיוטים רגועים של 90-110 ק"מ בכביש מהיר. זה נתון מצוין הרבה מעבר לנסיעה היומיות של רוב הישראלים.
ליפמוטור נוקבת בנתון של 250 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת, והוא ריאלי כמו חזון השתלטות המכונית האוטונומית על העולם. אחת הסיבות היא שבניגוד לפלאג אינים מודרניים אחרים, ל-C10 אין מצב היברידי שבו הרכב מחליט לבד מתי להפעיל איזה מהמנועים, ומציג צריכה אופטימלית. וכאשר מנוע הבנזין מתעורר ומתחיל לטעון הוא לא תמיד שקט.
אפשר לבחור בין מצב חשמלי שיתניע את מנוע הבנזין לטעינה אחרי שהסוללה תרד ל-25%, מצב שידחה את ההתנעה ל-9% אחוז סוללה, ומצב של שימור הסוללה ונסיעה בטעינה ישירה ממנוע הבנזין. וכך, אחרי שהסוללה התרוקנה, לא השגנו יותר מ-12 ק"מ לליטר כשהמנוע פועל.
טעינה מהירה אפשרית בקצב של 65 קילוואט, או איטית ב-6.6 ק"ו, האחרון נתון איטי שיחייב כחמש שעות טעינה לסוללת ה-28.4 קוט"ש הגדולה.
נוחות והתנהגות: כיול המתלים רך, מה שמסייע לעתים במהירויות עירוניות, אבל מטלטל קצת בכבישים גליים. המתלים גם מתקשים במפגש עם בורות קצת יותר גדולים. זווית הגלגול בסיבובים גדולה מדי, מרתיעה את הנהג מלבחון את גבולות האחיזה. למרות ההנעה האחורית, אל תחפשו כאן התנהגות ספורטיבית. בידוד הרעשים סביר.
השורה התחתונה: לא קל לייצר מכונית מוצלחת באמת. ולמרות שליפמוטור היא יצרנית שרק בעוד שלושה חודשים תחגוג יום הולדת 10 שנים, היא לא רחוקה משם ועוקפת יצרנים ותיקים וגדולים יותר. אפשר להבין למה סטלנטיס, שכמה מהמותגים שלה כבר בני יותר מ-100 שנה מיהרה להשקיע בה.
ה-C10 פלאג אין הוא רכב מרווח, מאובזר, איכותי וחסכוני בשימוש נכון. ויש לו תג מחיר תחרותי ותמורה טובה למחיר. גרסת הפלאג עוקפת את הטעינה האיטית שממנה סובלת החשמלית (ודגם חדש שלה שפתר את הבעיה הוצג כבר בעולם). פתרון מוצלח למי שרוצה רכב חשמלי אבל סובל מחרדת טווח, ויכול לטעון את האוטו על בסיס יומיומי - כאן הוא לעולם לא יתקע בגלל סוללה מרוקנת. מנגד רבים מרוכשי רכבי הפלאג אין לא נוהגים לטעון כלל את הרכב, או לעתים רחוקות, ומי שישתמש ברכב הזה כרכב היברידי רגיל יקבל צריכה גבוהה, דומה לזו של קרוסאובר בנזין.
בנוסף הנדסת האנוש עדיין לא מספיק טובה, הגיע הזמן למערכות בטיחות מכוילות נכון ורכב ב-2025 צריך להגיע עם אנדרואיד וקארפליי, ולא עם הבטחה שהם יתווספו בעתיד בעדכון תוכנה לכל המכוניות. גם האחריות על הרכב קצרה יותר מלרוב הסיניות האחרות. הקרוסאובר הזה הוא רכב טוב, שיכול היה להיות מצוין עם קצת יותר תשומת לב שעוד לא מאוחר להעניק לו.
ליפמוטור C10 פלאג אין דיזיין: על הצד הטכני
מנוע: 1.5 ליטר בנזין + מנוע חשמלי, בהספק משולב של 215 כ"ס, מומנט משולב של 32.6 קג"מ
תיבת הילוכים: תמסורת ישירה, הנעה אחורית
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 8.5
מהירות מרבית: 170 קמ"ש
טווח חשמלי (יצרן, ק"מ): 145
טווח חשמלי (מבחן, ק"מ): 120
צריכת דלק במצב היברידי (יצרן, קמ"ל): 15.6
צריכת דלק במצב היברידי (מבחן, קמ"ל): 12
חשמל:
קיבולת סוללה (קוט"ש): 28.4
טעינה איטית (AC, קילוואט): 6.6
טעינה מהירה (DC, קילוואט): 65
ממדים:
אורך (מטר): 4.739
רוחב (מטר): 1.90
גובה (מטר): 1.68
בסיס גלגלים (מטר): 2.825
נפח תא מטען (ליטר): 400
משקל (ק"ג): 2,025
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב ותיקון סטייה, ניטור רכב בשטח מת ומניעת התנגשות, אור גבוה אוטומטי
אחריות:
4 שנים או 100 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 160 אלף ק"מ לסוללה