מחיר: 115 אלף שקל
מתחרות: קיה פיקנטו, דונגפנג בוקס, ליפמוטור T03
אהבנו: תחושה של רכב גדול, מקום ל-4 מבוגרים, עיצוב, אבזור, התנהגות
לא אהבנו: טווח, 4 מושבים, מחיר, הנדסת אנוש
ציון: 8.5/10
לרגע, אפילו כמה רגעים, אפשר היה לקנות בארץ מכוניות זולות. ב-2009 הושק בארץ המיסוי הירוק שהעניק הנחה למכוניות חסכוניות ומזהמות פחות ופתאום נחתה בארץ סוזוקי אלטו ידנית ב-60 אלף שקל מהניילונים. אחר כך הגיעו גם סיטרואן C1 ושברולט ספארק שבמבצעים אף ירדו ל-50 אלף שקל בלבד.
היום כשקיה פיקנטו חדשה עולה 110 אלף שקל, מדובר בזיכרון מתוק. המדינה הבינה שתיקנה את מיסוי הרכב באופן נדיב מדי לטובת האזרח ויצרני הרכב הרגו את רוב דגמי המיני שלהם, אחרי שהתקנות הזיהום והבטיחות המחמירות והולכות הפכו את ההשקעה בהם ליקרה מדי. כל שלושת הדגמים שאוזכרו בפתיח כבר לא מיוצרים בכלל (סיטרואן ושברולט) או שכבר לא נמכרים באירופה (אלטו), תנאי למכירה בישראל.
היום נמכרות בארץ רק שתי מכוניות מיני עם מנועי בנזין, פיקנטו וטויוטה אייגו, ולצידן מיני חשמלית אחת, ליפ מוטור T03, שגם הוזלתה ל-90 אלף שקל לא הריצה לקוחות אל אולם התצוגה שלה, בהיותה קטנה ובסיסית למדי.
בנסיבות כאלה כל מיני נוספת שנוחתת בארץ מעוררת עניין. אחרי ציפייה ארוכה נחת בארץ המשלוח הראשון של BYD דולפין סרף החשמלית. הסרף נמכרת בשתי רמות גימור, שנבדלות גם במנועים בהספקים שונים. לפני חצי שנה בחנו באיטליה את הדגם החזק ("קומפורט") עם הספק נאה של 156 כ"ס, וכעת הגיע זמנו של דגם הבסיס ("בוסט"), עם 88 כ"ס, אבל יתרון קטן בטווח ומשמעותי יותר במחיר: 115 במקום 124 אלף שקל.
עיצוב: כשאתה עומד ברמזור ומסתכל בעיניים לנהג במאזדה CX-5, לא מלמטה, אתה לא מרגיש במכונית מיני. הדולפין סרף קיבלה מידות לא שגרתיות לקבוצה, עם גובה של קרוסאובר (1.59 מטר) וגם אורך שדומה יותר לסופר מיני (3.99 מטר). היא גם לא נראית כמו שאר דגמי BYD, כשהספוילר האחורי האגרסיבי מנסה ליצור לה דימוי של ספורטיבית קטנה. את מחיר העיצוב משלמים חלונות אחוריים קצת קטנים, שיקשו על פעוטות לצפות החוצה ומחשיכים את המושב האחורי.
תא נוסעים: סביבת הנהג בנויה לפי הנוסחה הקבועה של היצרן הסיני, עם לוח מחוונים דיגיטלי אמיתי בגודל, 7 אינץ', ומסך מולטימדיה 10.1 אינץ'. הגימיק של סיבוב המסך על צירו עדייו כאן, מכפתור ייעודי על ההגה, האנדרואיד אוטו והאפל קארפליי אלחוטיים, והשילוב ביניהם למערכת המולטימדיה יעיל וברור, עם מעברים פשוטים. איכות החומרים והבנייה טובה עבור רכב במחיר הזה. זו לא המייבאך של ניר ברקת.
בכלל, יש כאן יחסית הרבה מתגים פיזיים עבור מכונית סינית, שזה טוב. אף אחד לא שולח אותך לכוון את המראות ואת כיוון זרימת האוויר מבקרת האקלים מהמסך. אבל על המסך יש מתג מגע קבוע רק לשליטה בעוצמת המזגן, כל שינוי אחר בבקרת האקלים מחייב לחיצה נוספת ומעבר למסך התפעול הרלוונטי.
מה שבעייתי יותר הוא הצורך של המהנדסים והמעצבים להמציא בכל פעם את הגלגל: כמוט הילוכים משמש כפתור שממוקם בשורת הכפתורים בדשבורד, לחיצה למעלה מעבירה לרוורס, לחיצה למטה - לדרייב. תמיד יהיה נהגים שברגע של חוסר ריכוז ועייפות יתבלבלו, ויזנקו פתאום בכיוון הנסיעה ההפוך משתכננו, ולא תמיד זה יגמר רק בברקס מהיר או בפחחות. מה השלב הבא, כפתורים להאצה ולבלימה? יש דברים שעדיף לא לגעת בהם.
כבר בגרסת הבסיס יש כוונון חשמלי למושבים, מה שמקל על מציאת תנוחת נהיגה מוצלחת. המרווח טוב וגם הראות לפנים, הראות לאחור טובה פחות. אז אמנם יש מצלמת רוורס, אבל יש עוד כמה נהגים זקנים שזוכרים שכדאי וצריך ממש לסובב את הראש לאחור ברוורס, ובעיר זה קורה לא מעט.
מאחור יש רק שני מקומות ישיבה, למרות שברוחב של 1.72 מטר לא הייתה בעיה לשלב מושב שלישי, שגם אם לא יאפשר הסעת מבוגרים, יהיה שימושי להסעת ילד נוסף. לפחות יש מספיק מקום לנוסע מבוגר, עם מרווח ברכיים הולם ומרווח ראש עצום.
תא המטען, בנפח 308 ליטר גדול יחסית למכוניות מיני ואפשר להשליש את הנפח בקיפול צמד המושבים האחורי. אבל רצפת התא נמוכה יחסית לדלת מה שיקשה על הובלת משאות כבדים. גם אין גלגל רזרבי.
אבזור: הבוסט (115 אלף שקל, כאמור) מגיעה עם מסך מולטימדיה ותפעול 10.1 אינץ' מסתובב על צירו, לוח מחוונים דיגיטלי 7 אינץ', מושבי נהג ונוסע בכוונון חשמלי, ריפודי עור מלאכותי, אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיים, שני שקעי USB-c, מפתח חכם ואפליקציה לתפעול מרחוק. יש אפשרות לטעון מכשירי חשמל חיצוניים מסוללת הרכב בקצב של 3.3 קילוואט. צבע מטאלי מוצע ללא תשלום. אפשר לפתוח את הרכב מהאפליקציה ומכרטיס NFC, כולל משעוני ספורט תומכים.
הקומפורט (124 אלף שקל) מוסיפה טעינה אלחוטית לנייד, מצלמת 360 מעלות, פנסי לד מלפנים וחלונות אחוריים כהים.
בטיחות: החודש זכתה דונגפנג בוקס החשמלית בציון מאכזב של 3 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, ובאזהרה מפני שלמות גוף הרכב בתאונה. הדולפין סרף זכתה ל-5 כוכבים באותו מבחן, ציון גבוה כיום למכונית קטנה. המפרט כולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב ומניעת סטייה, בקרת עייפות וריכוז לנהג. בולטת בחסרונה התרעה על רכב בשטח מת במראות.
מנוע וביצועים: 88 כ"ס הם לא נתון הספק בולט כיום, בטח לא לאוטו ששוקל 1.44 טון, חצי טון יותר ממכוניות מיני בנזין. אז אל תצפו לבעיטה בגב בכל האצה שהפכה לסמל המסחרי של חשמליות, אבל הביצועים סבירים גם במצב החסכוני, וטובים במצב ספורט. זמינות הכוח של ההנעה החשמלית מסייעת להתגבר על הנתונים היבשים ואין בעיה להיות בלי הרבה מאמץ מהירים יותר מקצב התנועה ולעקוף. אם אתם באמת מחפשים ביצועים, לכו על הדגם החזק.
טווח וטעינה: נהיגה של כמה מאות קילומטרים, כולל עירונית ועליות וירידות מירושלים, הסתכמה בטווח מעשי של כ-290 ק"מ, 32 ק"מ פחות מנתון היצרן לדגם הזה. זה פער קטן מהמקובל, שזה טוב, אבל זה עדיין טווח קצר יחסית למי שמרבה בנהיגה בין עירונית. חבל שיש רק סוללת 43.2 קוט"ש ואין אופציה לאחת גדולה יותר עם טווח ארוך יותר.
הטעינה היא תלת פאזית, טעינה מהירה מ-10% ל-80% תארך כ-30 דקות, בעוצמה מירבית של 85 קילוואט. טעינה איטית אפשרית בקצב המקובל של 11 ק"ו. חבל שאין אפשרות לנהיגה בדוושה אחת, יש שני מצבי טעינה חוזרת, שגם החזק בהם מאט מעט את הרכב.
התנהגות ונוחות: מכוניות מיני טובות הן בדרך כלל קלילות, משנות נתיב בזריזות, ומעניקות תחושה של קרטינג מודרני. עם משקל של כמעט טון וחצי זה לא יקרה כאן היום, הדולפין סרף מגלה מאפיינים של רכב גדול ובוגר. היא לא מתנדנדת מדי בפניות, להגה שלה יש משקל נכון, ונוחות הנסיעה בה טובה, עד כמה שאפשר להשיג עם בסיס גלגלים של 2.5 מטר.
השורה התחתונה: BYD דולפין סרף היא מכונית קטנה מוצלחת, שמעניקה תחושה של מכונית גדולה יותר. היא מרווחת מספיק לארבעה, מאובזרת ובטוחה והאיכות שלה טובה יחסית לקבוצת המחיר שלה. שתי הפשרות היחידות הן הוויתור על המושב החמישי ששימושי למשפחות עם ילדים וטווח הנסיעה שלמרות שהוא יותר ממספק לנסיעה של רוב הקטנות, עדיין דורש היערכות בנסיעות ארוכות. וכמובן: כדאי מאוד שתהיה לכם עמדת טעינה ביתית זמינה, או לפחות במשרד אם אתם מגיעים אליו מדי יותר, כל עוד המדינה ורוב הרשויות המקומיות לא מתעוררות ומקדמות התקנת עמדות ציבוריות זמינות במרחב העירוני.
הסרף יקרה מפיקנטו ב-5,000 שקל, עניין שמתאזן בהוצאות תדלוק וטיפולים נמוכות יותר, אולם שמירת הערך עדיין בסימן שאלה. BYD מאבדת בינתיים פחות ערך מחשמליות אחרות, אך חשמליות עדיין מאבדות מערכן מהר יותר ממכוניות היברידיות, למשל. אבל היא מזכירה מאוד את הפיקנטו באופי של מכונית קטנה שלא מעניקה תחושה של מכונית זולה, אחת הסיבות שקיה הפכה ללהיט. האם שוק הקטנות בשל ללהיט חשמלי? הניסוי המעניין הזה מתחיל עכשיו.
BYD דולפין סרף: על הצד הטכני
מנוע: חשמלי, 88 כ"ס 17.5 קג"מ
תיבת הילוכים: תמסורת ישירה. הנעה קדמית
חשמל:
סוללה (קוט"ש): 43.2
טעינה איטית (קילוואט): 11
טעינה מהירה (קילוואט): 85
ממדים:
אורך (מטר): 3.99
רוחב (מטר): 1.72
גובה (מטר): 1.59
בסיס גלגלים (מטר): 2.50
נפח תא מטען (ליטר): 308
משקל (ק"ג): 1,445
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 12.1
מהירות מירבית (קמ"ש): 150
טווח משולב (יצרן, ק"מ): 322
טווח מעשי (מבחן, ק"מ): 290
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, אור גבוה אוטומטי
אחריות: 6 שנים או 150 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 200 אלף שקל לסוללה ו-8 שנים או 150 אלף ק"מ לשאר מכלולי ההנעה.