אנחנו אוהבים לבכות את לכתו של רכב השטח הקשוח, המקורי ובעל היכולת, למראה ערימות על ערימות של פלסטיק ומתכת מעוותת של מגיפת הג'יפונים והקרוסאוברים. אבל עם יד על הלב, בשנה וחצי- שנתיים האחרונות הגיחו בזה אחר זה שלושה כלי רכב ממזרח עד מערב שמהווים חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ומפוארת.
מהסוזוקי ג'ימני הקטון מהמזרח, מרצדס G קלאס מאירופה ועד ג'יפ רנגלר וגלדיאטור מארצות הברית. לשלישיה הזו מצטרף כעת לנד רובר דיפנדר.
כדי להקיף את כל מה שיש, כל מה שחדש וכל מה שמעניין בדיפנדר החדש, אתם תצטרכו לפנות דקות ארוכות של קריאה ואנחנו עוד נפגוש אותו פנים אל פנים בהמשך, שם נצלול פנימה, אז לעת עתה בואו נרוץ על הנקודות העיקריות.
1. העיצוב
כמו באוריגינל, גם היום, הדיפנדר הוא בשום פנים ואופן לא רכב שאפשר להתבלבל בזיהוי שלו (טוב, נו, אפשר אולי להתבלבל עם סקודה ייטי זצ"ל). עם אזכורים לקונספט DC100 משנת 2011, עם תזכורות מהדיפנדר המקורי כמו מכסה המנוע וחלונות הגג המאורכים, התפיחות מתחת לקו החלונות, הגלגל שתלוי מאחור ועוד. המראה הייחודי הזה מבטיח שגם בדור הזה, הוא יישאר מובחן ושונה. יפה? זה כבר עניין של טעם ועד המפגש הפיזי איתו, אני לא הולך לומר מה אני חושב. מעבר לשני אורכי מרכב, 90 ו-110 (גרסת 130 תצטרף בהמשך) וחמש רמות גימור לדיפנדר יש גם ארבע חבילות עיצוב "אדוונצ'ר", "קאנטרי", "אקספלורר" ו"אורבן" וכל אחת מהן בהופעה שונה. בהמשך מתוכננות גם גרסאות וואן עם פאנלים במקום חלונות לשימושים מסחריים.
2. המימדים
בשלב הראשון תצא לשוק גרסת ה-110 הארוכה ובמהלך השנה הבאה תצטרף אליה הגרסה הקצרה ה-90. בתצורת ה-110 האורך הוא 476 ס"מ ובסיס הגלגלים של 302 ס"מ מאפשר גם הושבה בסידור של שבעה מושבים כאשר שני האחוריים בתא המטען ומצומצמים במידותיהם לכדי גודל ילדים. בתצורה הקצרה האורך הוא 432 ס"מ ובסיס הגלגלים 259 ס"מ.
בעוד זווית הגישה של 38 מעלות וזווית הנטישה של 40 מעלות זהות בין התצורות. הרבה מזה בזכות השימוש בגלגל התלוי על הדלת האחורית, מה שמאפשר לקצר את סרח העודף האחורי. מהמידות השונות נגזרת זווית בטן שונה, זו של הארוך היא 28 מעלות ובקצר 31 מעלות. בשימוש בבולמי אוויר, מרווח הגחון נע בין 21 ל-29 ס"מ. עומק הצליחה הסטנדרטי לפני הגבהת פתח יניקת האוויר הוא 90 ס"מ.
בתור רכב מסעות ומשאות, דיפנדר בעל כושר העמסה של 900 ק"ג, זה בסדר לטיולי סהרה, זה רחוק מהיכולות של הדור הקודם, אבל נחשו למי יש יותר כסף לבזבז, לחוקרים וחקלאים או לקהל האמיד שרוצה להתקשט בגלגול האחרון של הדיפנדר? בגרסת ה-100 תא המטען יכיל 1,075 ליטרים ועל הגג יעמיס הדיפנדר עד 168 ק"ג בנסיעה (עומס דינאמי) או עד 300 ק"ג בעמידה (עומס סטאטי). בגרירה הוא ייסחב עד 3.7 טון.
תא הנוסעים
פה בפנים ניכרת קפיצת הדרך הגדולה ביותר של הדיפנדר. הוא זונח את הגיבוב המוזר, אך חינני של מערכות התפעול לטובת קווים אופקיים ונקיים. שמסתירים המון טכנולוגיה, הבטחה למרווח פנים טוב יותר ואיכות גבוהה בהרבה (טוב, זה לא קשה כל כך...). בניגוד לכל מה שהכרנו בעבר מעבר לתאי נוסעים שנועדו לשרוד בשטח, הדיפנדר החדש יוכל להתאבזר גם בגימורי עור ואפילו עץ.
הסידור המחודש שמביא את ידית ההילוכים למעלה הקונסולה, מאפשר גם שילוב של מושב שלישי מוגבה בשורת המושבים הקדמית. אם אתם משרתים ביחידות הנכונות, זה יעלה לחלוחית של התרגשות גם בעיניכם. למרות שעם כל הטכנולוגיה שלו, והירידה משלדת סולם וסרנים חיים, כנראה שהפעולות הנועזות ביותר שלו יהיו ניווט אורבני ופחות דהרה מופשלת חלון בחיפוש אחרי מנחת מאולתר במדבר עלום.
בדיפנדר הקודם נהג זה שמעבד את האדמה, בדיפנדר הנוכחי יש כבר מעבדים ממוחשבים עם מחשב על מרכזי, עשרות חיישנים ואפילו עדכונים מרחוק על גבי רשת האינטרנט של הרכב. אבל אחרי מסכי המולטימדיה, אחרי מצלמות ה-360 מעלות, נשארה שאלה אחת חשובה - האם אפשר יהיה לנהוג בו עם המרפק בתוך הרכב?
ההנעה
כאמור, הדיפנדר החדש עוזב את התצורה הקלאסית של שלדת סולם וסרנים חיים לטובת מרכב אחוד (מונוקוק) עשוי אלומיניום, זה אמנם מדרדר משמעותית את יכולת הנשיאה שלו ועל הנייר לפחות, זו תצורה שנחותה ביכולות השטח שלה. אם כי לנד רובר כבר הפתיעה אותנו בעבר עם היכולות שמעניקה מערכת ה- Terrain Response המהוללת שלה. מצד שני, היצרנית מצהירה כי היא מאפשרת מנהגי כביש מתורבתים בהרבה מאלו שהיו לדיפנדר. המרכב האחוד הקשיח פי 3 מזה של דיפנדר הקודם גם מאפשרת לו להיות נוח יותר (בגדול, מרכב קשיח מאפשר כיול מתלים טוב יותר בשל העיוות המופחת של הגוף). מתלים נפרדים מחליפים את הסרנים החיים ועל העבירות הוא ישמור בעזרת נעילת דיפרנציאל מרכזי ואחורי, כאשר למיטב הבנתי, זו האחורית תלויה ברמת הגימור.
מתחת למכסה המנוע, יש כרגע ארבע יחידות הנעה, שתיים מהן בנזין ושני מנועי דיזל. מנועי הבנזין הם ארבעה צילנדרים בנפח 2.0 ליטרים בהספק של 300 כ"ס, הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 8.1 שניות, המנוע השני הוא שישה צילינדרים בטור, בנפח 3.0 ליטרים שמייצר 400 כ"ס ועושה שימוש במערכת עזר חשמלית שמאפשרת דימום מנוע לפרקי זמן ארוכים יותר וסיוע בתחילת תנועה, אך לא נסיעה בכוח החשמל. כאן הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 6.4 שניות.
מנועי הדיזל, שניהם ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים אך בהספקים שונים. הראשון עם 200 כ"ס וזינוק ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות והשני עם 240 כ"ס וזינוק קצר יותר עם 9 שניות בלבד. לשני המנועים נתון מומנט זהה של 43.8 קג"מ.
כל גרסאות הדיפנדר יעשו שימש בתיבת שמונה הילוכים של ZF, שום מילה או רמז לתיבת הילוכים ידנית. מה שיש ביותר מרמז הוא ההודעה כי במהלך השנה הבאה תצטרף גם גרסת פלאג אין היברידית להיצע של הדיפנדר.
6. האביזרים
הדיפנדר החדש, שבואו לא נשלה את עצמנו, הוא אביזר אופנה לא פחות מאשר רכב שטח - יציע מאות שילובי אבזור ועשרות תוספות. רשימה חלקית כוללת תיק תואם המתלבש על המושב האחורי, תא אחסון חיצוני, קומפרסור, מקלחת ניידת, אוהלי גג מקוריים, ווי גרירה נשלפים, ציפוי נגד שריטות, כיסויי מראות מפלסטיק קשיח, מסילות גג, ומסילות צד לעיגון ציוד, שנורקלים, כננת אינטגרלית עם שלט רחוק, גג בד נגלל ואנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון.