בסוף בסוף, אחרי כל הקשקושים כדי שמכונית תהייה ממש טובה, אתם צריכים בבסיס מושג אחד פשוט - יחס הספק וגודל נכון. אבל עזבו התנהגות, זה מעניין חמישה אנשים וחצי, תחשבו על השימושיות שיש למכונית. האם אנחנו באמת זקוקים לכל המטראז' הזה של פח סביבנו כדי לנהוג רוב הזמן לבד? או שכמו במקומות אחרים, לגודל יש פה תפקיד אחר לגמרי.
במשהו כמו עשור וחצי האחרונים, משהו במשוואה הזו השתבש באופן קיצוני. החיפוש אחר נוחות, אבזור ובטיחות הפכו את המכוניות שלנו לגדולות, כבדות ומסורבלות יותר, מכוניות סופר מיני חמות מודרניות שוקלות כמו קומפקטית ספורטיבית של הדור לפניהן. לב.מ.וו סדרה 2 הקודמת היה בדיוק מה שצריך כדי להיות מכונית סופר מהנה לנהיגה, ולא משנה באיזו גרסה בחרתם וכבונוס הייתה לה גם הנעה אחורית. הדור הנוכחי, עובר להנעה קדמית ומוסיף תצורה - קופה ארבע דלתות, בדומה למה שעשתה כבר לפני כמה שנים מרצדס עם CLA. אבל יש עוד משהו, המכונית הזו, כמעט זהה במידותיה החיצוניות לסדרה 3 של שני דורות אחורה, ה-E90, כפרה עליה.
עושה סיבוב
כאמור, הדור הנוכחי עובר להנעה קדמית כמו הסדרה 1 עליה הוא מבוסס. זה אומר שהפלטפורמה (UKL) זהה, אבל המרכב ארוך יותר, התוספת האחורית מטשטשת מעט את הבולבוסיות והעגלגלות של סדרה 1 הנוכחית וזה טוב. מה שפחות טוב, אלו סממני העיצוב שהושאלו מהסדרה 8 החדשה ונראים מעט מאולצים על המימדים שלה, יש דברים שפשוט עובדים טוב יותר על מכוניות גדולות. כמובן שמה שבולט ביותר הוא קו גג שמשתפל למטה מאחורי הדלתות האחוריות, עם דלתות נטולות מסגרת ועד לתא המטען שבגרסת ה-M ספורט הנבחנת מקבל ספויילר צנוע. עוד תוספות חיצוניות של רמת גימור זו כוללות חצאיות וספוילר קדמי ובתוך תא הנוסעים הגה ודוושות עם לוגו M.
כמו בגרסה נטולת הזנב, תא הנוסעים פה מרשים, איכותי, מהונדס היטב, אישית אני גם אהבתי את הגישה המאופקת שלו. אבל אני בהחלט יכול להבין למה יהיו כאלו שיביטו על המפגן המרהיב שיש למערכת ה-MBUX של מרצדס להציע ויעדיף אותה. קל מאוד להגיע לתנוחת הנהיגה המדויקת בזכות טווח רחב של כיוונונים להגה ולמושב, אבזור הנוחות והבטיחות בסביבת הנהג בהחלט מניח את הדעת למכונית בסכום של 260 אלף שקלים.
כמקובל בז'אנר שלה, הכניסה למושב האחורי מקבלת ציון בינוני, נדרשים כיפוף לא מבוטל של הראש וגם תנועת אגן קלה, כי המושב עצמו שקוע ביחס למשקוף. איכות החומרים, המרקמים והשילוב בניהם נופלים אך במעט מאלו שמלפנים, מה שאומר שהם טובים מאוד. המרווח ראוי לשני מבוגרים, גם אם הם במידות נורמליות. שטח החלונות מפתיע בגודל שלו ביחס למכונית בתצורה הזו, לבחירה בדלתות ללא מסגרת יש כמובן חלק חשוב בכך. אין ידיות אחיזה לנוסעים וגם יציאות מיזוג נעדרות מגרסה זו, אבל יש שני שקעי USB C ותאורה ליושבים מאחור.
430 ליטרים יש לתא המטען, 50 ליטרים יותר מתצורת חמש הדלתות ו-30 ליטרים פחות מאשר במתחרה הישירה מרצדס CLA. הוא עמוק כדי לקלוט תיקים גדולים וב.מ.וו הצליחו לייצר לו מפתח נוח לשימוש. יש פה את הדברים הרגילים, שקע 12 וולט, וו תלייה ותא צד עם רשת.
בערים ובהרים
שני מנועים משודכים לסדרה 2 גראן קופה בישראל, 1.5 ליטרים ו-2.0 ליטרים. הראשון נמצא בגרסת ה-218 הנבחנת והשני ב-235 הבכירה. במכונית המבחן שלנו נמצא הראשון. זהו מנוע 1.5 ליטר של ב.מ.וו עם שלושה צילינדרים, מוגדש טורבו ובהספק של 140 כ"ס ב-4,600 סל"ד ו-22.4 קג"מ ב-1,480 סל"ד. למרות שהמנוע הוא עם שלושה צילינדרים וגם ההספק לא מרטיט מקלדת, הביצועים טובים וגם הגמישות שלו עד השליש העליון של הסל"ד, משם הוא מאבד קצת אוויר. כבונוס נציין שהצליל שהוא מוציא רחוק מטרטור שלושה צילינדרים אופייני ויש לו אפילו מין גרגור ספורטיבי בסל"ד סרק. המכונית זריזה, או לפחות מעבירה את תחושת הזריזות שמשקפת את 8.7 השניות שלה ל-100 קמ"ש. להוציא עקיפות בעליות הרציניות במסלול המבחן, לא הייתה לרגע תחושה של היסוס אם לצאת לאחת כזו, כמעט בלי קשר למהירות.
כמו המנוע, גם תיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמד עושה עבודה טובה מאוד ברוב המוחלט של המצבים. רק שבניגוד אליו היא דווקא זורחת במצבי עומס ובמצב הספורטיבי שלה היא פחות נעימה בזחילה בואך עמידה, שם מדי פעם היא תשחרר איזו חבטה קטנה בשילוב ההילוך. ואם איתרע מזלכם לחוות שילוב הילוך יחד עם התנעה של מערכת העצור-סע - תגלו קומבינציה לא נעימה.
נוחות הנסיעה טובה בעיר, ה-2 גראן קופה לא בולעת את כל השיבושים אבל בשורה התחתונה על רקע חישוקי 18 אינץ' וההבטחה הספורטיבית שטומנת מכונית מתוצרת ב.מ.וו זו פשרה שהיא יותר מאשר חיסרון של ממש. מכיוון שבזמנו הנהיגה על הסדרה 1 נעשתה על חישוקי 17 אינץ' - הפגיעה בנוחות נזקפת רק לרעת קוטר החישוק. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה וההתמודדות שלה עם שברים, גלים ושיבושים טובה מאוד וכך גם בידוד הרעשים.
כמו בסדרה 1, גם כאן השלדה ההדוקה מחוברת לשני מרכיבים שהופכים את המעבר של ב.מ.וו להנעה קדמית לכזה שאפשר לחיות איתו. שני המרכיבים האלו נמצאים תחת שם מערכת אחד - ARB. שמשלבת מערכת הכוונת מומנט כדי לבלום את הגלגל הפנימי לעיקול בכניסה אליו ועבור היציאה ממנו יש לה דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה אלקטרוני. צריך קצת זמן להתרגל לפעולה שלו, כי הוא מאוד, מאוד טוב. זיכרון השרירים שלך אומר שאם תאיץ בצורה X בפניה הזו במכונית הנעה קדמית יקרה משהו Y, אבל האף שלה פשוט דוקר את הפניה ומושך אחריו את כל המכונית. זה בעיקר אומר שאפשר לדחוף אותה ממש הרבה יותר מאשר היית דוחף מכונית הנעה קדמית לא דינאמית ברמה שלה. זה לא טוב כמו הנעה אחורית, זה לא גרוע כמו שהייתם חושבים.
הרבה פחות מחמאות מגיעות להגה. שיש לו שטח מעורפל בתחילת ההפנייה שלו. הרבה הרבה פחות מחמאות הולכות לבלמים, להם חסרה נשיכה בתחילת המהלך וכל רגש בשליש עד מחצית ראשונה של הלחיצה. מה שקורה עם סוג כזה של בלמים זה שאתם מוצאים את עצמכם בולמים יותר ממה שהיה דרוש ואז צריכים לגייס את המנוע בחזרה כדי להאיץ. לא תרגישו שום דבר בנהיגה מתונה ומנהלתית, אבל כשרוצים קצת "מיץ" זה חסר.
כמקובל אצל מכוניות צנומות נפח ועתירות גדישה. בנהיגה איטית ומתונה, הציגה המכונית 16.6 ק"מ לליטר בקלות בשיוט לכבישי הנהיגה המפותלים. אבל אחרי הקטע הזה זינקה הצריכה ל-8.6 ק"מ לליטר ובסיכום הנסיעה התייצבנו על 10.2 ק"מ לליטר אחרי חזרה מנהלתית הביתה.
סיכום
לאורך ימי המבחן, התייחסתי ל-2 גראן קופה כ"מכונית הקטנה של ב.מ.וו". ביום האחרון שלי איתה חשבתי על נושא הגודל שעליו דיברתי בתחילת הכתבה. תפקיד המכונית הזו הוא להוות כרטיס כניסה של לקוחות ב.מ.וו לעולם סמל הכחול לבן. היא מצליחה לעשות את זה משלוש סיבות. 1. היא באמת כרטיס כניסה מבחינת הגודל שלגמרי יכול להספיק למשפחה עם שני ילדים. 2. אל תתנפלו, אבל במונחי ב.מ.וו וקבוצת הפרימיום, גם המחיר שלה נחשב לכרטיס כניסה. 3. במצב הדברים הנוכחי, כאשר העולם נוהה אחרי ג'יפונים וקרוסאוברים, אם מה שצריך כדי שימשיכו לצאת כאן מכוניות רגילות - מעבר להנעה קדמית הוא קורבן מניח את הדעת.
המתחרות שלה על לב הלקוחות הן מרצדס CLA ואודי A3 סדאן החדשה. הראשונה מרשימה ואיכותית, אבל גדולה ומרווחת יותר מה-2 גראן קופה וכן יקרה ממנה משמעותית כאשר ה-CLA180 ברמת הגימור "קופה אדישן" מתחילה ב-276 אלף שקלים. כך שעד כאן הכל בסדר, המקום שמתחיל לגרד לי מאוד כאשר אני מסתכל על תג המחיר של 260 אלף שקלים למכונית הנבחנת, הוא שאם לא מדובר בלקוח שמגרד שאריות חסכונות כדי לקנות אותה, זה מחיר שהוא קרוב מדי ל-295 אלף השקלים שמהם מתחילה הסדרה 3 בגרסת ה-330e שהיא לא רק גדולה, הרבה הרבה יותר חזקה, נעימה יותר לנהיגה אלא גם ב.מ.וו "אמיתית" עם הנעה אחורית ושם שהוא מוניטין בן עשרות שנים. אבל מה אני מדבר, בסוף כולם הרי ייקנו קרוסאובר...
על הצד הטכני: ב.מ.וו סדרה 2 גראן קופה 218i
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 3 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,499 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 4,600/140
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,480/22.4
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 453
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 142
בסיס גלגלים (ס"מ): 267
תא מטען (ליטרים): 430
ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.7 שניות
מהירות מירבית: 213 קמ"ש
מתחרות:
מרצדס CLA, אודי A3 סדאן
מחיר:
260 אלף שקלים (מבחן), 250 אלף שקלים (בסיס)