את היבבות שלנו אתם כבר מכירים - מהקטגוריה התוססת של "ג'יפים עירוניים" שנמכרו כאן בשנות התשעים של המאה שעברה נשארנו היום עם לנד קרוזר, גרנד צ'ירוקי, רקסטון, וג'ימני. המצב בעולם אינו מאוד שונה, למרות שבארה"ב ממשיכים להימכר דינוזאורי 4X4 - הם מרשימים למראה ומפרטיהם טובים, אבל הם גדולים מכדי להיחשב רכבי מסעות שאפשר להשחיל לנקיקים או כאלו שיתאימו לחיי הכרך בישראל.
כאן נכנסת לתמונה סצנת ה-4X4 באוסטרליה. יבשת הקנגרו היא טריטוריה ענקית ובה כבישי אספלט מעטים; נהיגת שטח היא צורך אמיתי שם, לא רק לשעשועי סופ"ש או מסעות חוצי מדבר. האוסטרלים נוהגים ברכבי שטח רציניים, חלקם הגדול חמוש במנועי בנזין חזקים. עולם השיפורים האוסטרלי עלול לגרום תעוקת לב לכל חובב שטח - הגבהות, צמיגים, מיגונים, ציוד 'אוברלנד' מכל סוג, מיכלי דלק כפולים, כל מה שצריך. יש באוסטרליה מסלולי שטח מיתולוגיים כמו "דרך הבקר CSR" הנמתחת לאורך 1,850 קילומטרים מדבריים, מדבריות סימפסון וקימברלי מהווים כר נרחב לטיילי שטח, ומכאן סצנת שטח מפותחת להפליא.
אנחנו אוהבים לראות ב-Youtube טויוטות מסדרה 70 או פטרולים ישנים וקשוחים, אבל באוסטרליה יש גם קטגוריית ביניים של רכבי שטח עירוניים 'כמו שהיו עושים פעם', בשנות התשעים של המאה שעברה. אלו גרסאות משפחתיות של טנדרים המוכרים לנו בישראל - מיצובישי מוכרת באוסטרליה 'פג'רו ספורט' המבוסס על טרייטון הנוכחי, לאיסוזו יש את MU-X, טויוטה מציעה את 'פורצ'יונר', פורד מוכרת 'אוורסט' ולסאנגיונג יש את... רקסטון הנמכר גם אצלנו, מבוסס על טנדר מוסו שאינו מגיע אלינו בשנות המודל האחרונות.
מהפך טכנולוגי-מסחרי
הקונספט פשוט ויעיל - לוקחים טנדר 1-טון, בונים עליו מרכב המכיל שלוש שורות מושבים, מחליפים את קפיצי העלים האחוריים בסלילים מעודנים והנה, יש לנו רכב שטח משפחתי. חלק מהמרכבים נראים קצת מאולצים אבל בסך הכל, אלו רכבי שטח מודרניים עם 5+2 מושבים, שלדת סולם וסרן אחורי חי, הילוך כוח אפקטיבי וצמיגים ראויים לשטח.
נציגים בודדים של השיטה הגיעו גם אלינו; בראש ובראשונה סאנגיונג רקסטון הנוכחי, ובעבר הרחוק נמכרו כאן איסוזו רודיאו ופג'רו ספורט. השימוש בפלטפורמה קיימת מאפשר ליצרנים להציע כלים אלה במחירים זולים יחסית; נבירה במחירונים אוסטרליים מצביעה על מחירים צפויים בישראל, בסדר גודל של 260-285 אלף שקלים לרכב שטח חסון עם שבעה מושבים. גם עם מרווח טעות של כמה אלפי שקלים, זו עדיין הצעה שיהיה קשה לעמוד בה.
מכירותיו הצנועות של רקסטון בישראל יכולות להצביע על כך שאולי אני טועה - אבל בואו נלביש על רכב כמו רקסטון מותג 'נחשב' כמו טויוטה (כ-260,000 שקלים באוסטרליה), מיצובישי (275,000) או איסוזו (284,000), ותקבלו תורים ארוכים באולמות התצוגה. המחירים הנקובים מעלה מייצגים את מחירה הצפוי של רמת גימור הגבוהה ביותר, מאובזרת במערכות בטיחות מתקדמות; האוסטרלים מציעים גם רמות גימור הזולות ב-10%-15% מהמחירים הנ"ל. גם באוסטרליה נחשב רקסטון הקוריאני למותג פחות נחשק ממתחריו היפאנו-תאילנדיים ולצורך זה, היבואן מעניק לא פחות משבע שנות אחריות, מפגוש לפגוש. לתשומת לב טלקאר, "ככה בונים מותג" וחודרים למעמקי השוק.
אז למה הם לא מגיעים אלינו? מאותה סיבה מעצבנת בגללה אנחנו מפסידים עוד דגמים מלהיבים, בכביש ובשטח. לרכבי שטח אלה אין תקינה אירופאית או אמריקנית, ובזאת נגמר העניין (למרות שחלקם נמכר בבריטניה). הגרסאות האוסטרליות מיוצרות עם הגה ימני, כמובן, אבל גרסאות הגה-שמאלי נמכרות באיחוד האמירויות; שם כן, אבל לא אצלנו. כמה חבל.
איזה מהם הכי טוב?
במבחן דרכים אותו ערך אתר www.carsguide.com.au האוסטרלי, נבחנו חמשת ה-SUV'ים מבוססי הטנדר. המנצח הכללי היה פג'רו ספורט שהצטיין בכל הקטגוריות - נוחות, בטיחות, שטח, כביש ושימושיות. למקום שני הגיע פורד אוורסט, שהיה פחות מרשים ביכולות שטח. במקום שלישי סאנגיונג רקסטון שקיבל ציונים טובים מאוד, אבל יכולת השטח שלו התגלתה כנחותה מזו של האחרים. במקום רביעי איסוזו MU-X ולמקום האחרון נדחק טויוטה פורצ'יונר, שאכזב מאוד בתחומי נוחות ועידון הנסיעה.
ומה מכל אלה הייתי לוקח לעצמי, אתם שואלים? כמובן שהייתי בוחר בלנד קרוזר 70 הקרבי והחסין-אש, סוס עבודה ומסעות העולה באוסטרליה כ-75% ממחירו של הלנד קרוזר הנמכר במקומותינו. אתם מבינים אותי, רכב מסעות מדהים במחיר של 300,000 שקלים? וואלה חלום.