מבחן דרך: וולוו Inscription B5 XC90

וולוו XC90 הוא עוף נדיר למדי במחוזותינו; בקטגוריית הפרימיום זה עשוי להיחשב כיתרון מכיוון שאף אחד לא רוצה להשכיב חצי מיליון שקלים על מכונית רק כדי למצוא את התאום שלה בכל פינה. מתחריו הישירים של XC90 הם אודי Q7, ב.מ.וו X5 או מרצדס GLE - הם יקרים ממנו בכ-100,000 שקלים לפחות, לכולם מנועי 6 בוכנות, מול ה-4 בוכנות 2.0 ליטר השוודי. מלמטה נדחקים קרוסאוברים קוריאניים ויפאניים הזולים ממנו במידה דרמטית, אבל אין להם את העידון, המיצוב והניחוח האירופאי, החביבים כל כך על לקוחות פרימיום.

XC90 איתנו מאז 2015, ומתיחת הפנים הנוכחית לא עשתה בו מהפכות. השינוי הבולט ביותר מופיע בשבכה הקדמית שקיבלה קימור פנימי המייחד אותה מעט מהסטנדרט, נאה אך לא מהפכני. יחידות התאורה עודכנו, וכונסי האוויר הוגדלו. הדופן האחורית נשארה זקופה ורבועה, זה מעניק ל-XC90 מראה קשוח בניחוח שטח, ומגדיל את המרחב לאנשים ולמטען. עם 4.95 מטרים מפגוש לפגוש הוא ארוך בסנטימטרים ספורים מ-X5, מעט קצר מ-Q7 או דיסקברי. שינויי עיצוב נוספים בוצעו בדפנות ובישבן (פס כרום רוחבי) אבל באמת, השינויים מינוריים מאוד. יחידות התאורה האחוריות שמרו על העיצוב האנכי הייחודי, מבטיחות זיהוי מיידי של הרכב גם בחשיכה.

לשמחתנו, גם השינויים בתא הנוסעים מינימליים; מאז ומתמיד אהבנו אותו, אז למה לשנות את מה שעובד טוב? וולוו XC90 מעניק לנוסעיו מרחב מחיה נעים ומתוחכם, מפנק בניחוח טכנולוגי. האלמנט השולט בלוח המחוונים הוא מסך מגע 9 אינץ', בעל פרופורציית 'טאבלט' אנכית. מבנה זה מאפשר מיקום פתחי המזגן משני צידי המסך, כך שאצבעות הידיים אינן קופאות.

שטח המסך גדול יחסית אם כי הוא פחות מרשים ויזואלית, ממסכי 10.5 אינץ' שהפכו לסטנדרט בסגמנט הפרימיום. למרות גודל המסך הפונטים קטנים לטעמי, חבל שאי אפשר להגדיל את האותיות. כאשר מצמדים סמארטפון למסך האנכי, הוא מוצג בצורה אופקית; זה מגביל את רוחב התצוגה, ביחס לזו שהייתה מתקבלת אילו היה המסך אופקי. בסך הכל, צג המגע של XC90 עובד מצוין: התצוגה צלולה וצבעונית, תגובות המסך מהירות, יש הרבה מידע המוגש למשתמש. השליטה במזגן מתבצעת בעזרת המסך, אבל היא מהירה ואפקטיבית יותר מהמקובל. מצלמות 360 מעלות מעניקות לנהג תצפית מעולה על סביבותיו, זה עוזר בתמרוני חנייה והידחקות בסמטאות השוק.

בגרסת המבחן Inscription תקבל שפע פינוקים וטכנולוגיות; פתחי מזגן ושקעי טעינה בכל מקום, מערכת צליל מצויינת (אם כי לא Bowers Wilkins המוצעת רק בדגמים יקרים יותר). תנוחת הישיבה מלפנים גבוהה ושולטת, המושבים מוצקים ותומכים היטב בגוף. מושבי השורה השלישית זהים בגודלם לאלה מהשורה השנייה, הם מוגבהים וקרובים זה לזה; זה מעניק ליושבים מאחור תצפית טובה על הנוף מסביב. מרווח שם מאחור אבל הגישה למושבים 6 ו-7 קצת צפופה, בוודאי לבעלי גוף.

מאז ומתמיד שמה וולוו דגש עם שימושיות, תכונה שלא הלכה לאיבוד במעבר מתצורת 'סטיישן' הקדמונית, לעולם הקרוסאוברים המודרני. הדופן האחורית זקופה, מעניקה 356 ליטרים למטען כאשר שבעת המושבים זקופים, זה נתון מצוין. בתצורת 5 מושבים גדל הנפח ל-1,007 ליטרים וכאשר כל המושבים מקופלים, עומד לרשותכם האנגר תעשייתי בנפח 1,856 ליטרים. תא הנוסעים שימושי, מתוחכם ומפנק, אבל הוא עדיין לא ברמה של חלק מהמתחרים הגרמניים; ככל שהוא טוב, הוא אינו מעניק את תחושת הפינוק והפאר המלטף, של חלק ממתחריו. מפרט הבטיחות מלא ומספק, לא נטרח לפרט את כל הרשימה.

שום דבר אינו רחוק יותר מעולמו הצונן של יצרן סקנדינבי, מאשר חודש מאי בישראל. במקום לראות מבעד לחלון הגג את הזוהר הצפוני מרפרף מעל שוודיה המושלגת, קיבלנו גיהינום מבעבע ואלים, עם מטחי רקטות המפלחים את השמיים. עוד קיבלנו ברכב המבחן מנוע בנזין 2.0 ליטר מוגדש, המספק 250 כ"ס ו-35.7 קג"מ. הבחירה במנוע זה נובעת מרצון היבואן להוזיל את מחיר גרסת הכניסה אל מתחת לרף ה-500,000 שקלים; המנוע ההיברידי-קל מסתפק ב-4 בוכנות (מול 6 אצל המתחרים הישירים), ואין בו מגדש-על הקיים בגרסאותיו המתוחכמות יותר. עם משקל עצמי של 2,064 קילוגרם, המנוע אינו מעניק ל-XC90 את הדחף המתבקש; הבעיה אינה דווקא בנתוני התאוצה (0-100 קמ"ש ב-7.7 שניות), אלא בכך שהמנוע מתאמץ כל הזמן כדי לשמור על זריזות, צלילו נוכח בתא הנוסעים יותר מכפי שהיית מצפה.

היציאה מהמקום מהוססת למדי, אבל שיוט מהיר אינו בעייתי. הבעיה היא שכל עקיפה במהירויות תלת ספרתיות מניבה 2-3 הורדות הילוכים והמראת הסל"ד ל-4,000, עם המשך ל-5,000 סל"ד או יותר. לקוחות רבים לא יבינו על מה אני מדבר; אם אתה מתנהל ברגיעה, לא עוקף בלחץ ומשייט ב-110-120 קמ"ש, המנוע הזה בסדר גמור. יחסי ההעברה הארוכים של התיבה (2,000 סל"ד ב-130 קמ"ש) מאפשרים שיוט רגוע וחסכוני, 11 קילומטרים לליטר בנסיעה בין עירונית הזורמת עם התנועה. הדיזל אמור להיות חסכוני בכ-25%.

הבעיה היא שאם אתה הלקוח האמיד והצעיר המצפה לקצת יותר אקשן, מנוע זה יהיה 'רדוד' וקצת חלש עבורך. בוודאי אם אתה מכיר את הביצועים המקובלים בכלי רכב חשמליים או היברידיים-נטענים. תוכל להזמין את ה-XC90 שלך בגרסת T8 חזקה ויקרה יותר או אפילו בגרסה היברידית-נטענת, בהספק כולל של 303 כוח סוס; זה רכב מהיר ושרירי עם 5.8 שניות מאפס ל-100, אבל הוא כבר עולה 565-620 אלף שקלים. גרסת הדיזל הבשרנית עשויה להעניק שקט ורגיעה בתא הנוסעים, וביצועים משופרים מאלה של רכב המבחן; מחיר הדיזל הוא 560,000 שקלים. נסכם את נושא המינוע בכך שזה מה שמקבלים ב-490,000 שקלים, מחיר אטרקטיבי ביחס למתחרים הישירים. גם עם מנועיו החזקים יותר, ה- XC90 עדיין זול ממתחריו.

רכב המבחן רוכב על מתלי אוויר מתכווננים, המעניקים לו נוחות נסיעה גבוהה. הם מבודדים היטב את תחלואי האספלט הישראלי, אבל צמיגי ה-275/45R20 עושים להם עוול. החתך הנמוך אינו מאפשר ספיגת זעזועים קטנים כמו מכסי ביוב, קרעי אספלט ושאר מפגעים מקומיים. אלה חודרים אל תא הנוסעים, ואינם מאפשרים חוויית נסיעה רגועה באמת, כפי שניתן היה מצופה ממתלי האוויר הטובים. ניתן להזמין את ה-XC90 גם עם חישוקי 18 או 19 אינץ', לשיפור חוויית הנסיעה העירונית (באירופה הוא נמכר גם עם חישוקי 21 ו-22 אינץ' אופציונאליים, ישמרנו האל!).

עם מרכז כובד גבוה ומשקל של מעל 2 טונות, ציפיותינו הדינמיות לא היו בשמיים; באולם התצוגה של וולוו יש מכוניות כביש דינמיות יותר, אבל היום אנחנו במחלקת הקרוסאוברים. במונחים אלה, ה-XC90 עושה עבודה טובה. במצב 'דינמי' מתלי האוויר מוצקים למדי, שומרים על מרכב מבוקר היטב, וזוויות גלגול מינימליות. צמיגי ה-275 מפגינים אחיזה גבוהה, וניכר כי השלדה הזו גדולה על המנוע בכמה מספרים. קל להכניס אותו לפנייה הדוקה, אבל אל תצפה להיגוי חד כתער. אין מנופים לשליטה בתיבת ההילוכים, רק טיפטרוניק מהסוג הקדמוני. זו לא מכונית המיועדת לייצר ריגושי נהיגה, היא מתאימה יותר לשיוט מהיר או להתמודדות בפקקי התנועה, בין השאר הודות לבקרת שיוט אדפטיבית ואותה מערכת צליל מצוינת.

למרות מצב Offroad המופיע בגלגלת מצבי הנהיגה, ולמרות מרווח גחון המסוגל לצמוח עד 26.7 סנטימטרים מפתיעים (במצב 'מוגבה', עד 40 קמ"ש), ה-XC90 אינו מיועד לעבודת שטח. צמיגי הכביש ספורטיביים ורגישים מדי, ובמצב 'גבוה' הוא נוקשה ולא נעים לנסיעה. במצב לא מוגבה הוא סופג היטב את מהמורות השביל המתון, ואת המצב המוגבה צריך לשמור רק למצבי חירום קצרים ואיטיים. מי שמתעקש ומוכן לסכן פלסטיקה וצמיגים יוכל להרחיק לכת, לא העזתי.

סביר לשער שאת ה-XC90 בנזין 2.0 ליטר ירכשו בעיקר נהגים שאינם טוחנים מרחקים גדולים. ב-490,000 שקלים הם יקבלו קרוסאובר מרשים ומעודן, בעל חזות בולטת ותדמית אירופאית מתוחכמת וירוקה. ככל שמחיר זה אינו נגיש לבני תמותה רגילים, בקטגוריית הפרימיום הוא נחשב לאטרקטיבי יחסית. הדימוי של וולוו גבוה ואנין טעם, הוא מתוחכם ואינו מנקר עיניים כמו חלק ממתחריו. תא הנוסעים מרווח ועשיר, מקלט נעים לכל המשפחה. אבל ללקוחות שירצו ביצועי מנוע חזקים ומעודנים יותר אנחנו ממליצים לדלג מעבר למשוכת ה-500,000 שקלים ולהשקיע בגרסת דיזל, בנזין T8 מתוגבר או היברידי נטען.

תודה לדודי מוסקוביץ' - צלם מוצרים על הסיוע בצילומים.

מנוע, הנעה: בנזין מוגדש 4 בוכנות, הנעה כפולה
נפח: 1,969 סמ"ק
הספק מרבי (כ"ס/סל"ד): 250/5,400
מומנט מרבי (קג"מ/סל"ד): 35.7/1,800
תיבת הילוכים: פלנטרית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 495
רוחב (ס"מ): 214 (כולל מראות)
גובה (ס"מ): 177.6
בסיס גלגלים (ס"מ): 298.4
תא מטען (ליטרים): 356-1,856
משקל עצמי (ק"ג): 2,064
צמיגים: 275/45R20

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 7.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 180
תצרוכת דלק בין עירונית (קילומטר לליטר, מבחן): 11.0

מתחרים:
ב.מ.וו X5, לנד רובר דיסקברי ספורט, ג'נסיס GV80, מרצדס GLE, אודי Q7

מחיר רכב המבחן: 490,000 שקלים