במותג היוקרה של סטלנטיס - DS, הבהירו מתחילת הדרך דבר אחד, אנחנו לא עושים פה מחוות, פה לא יהיה רטרו, השימוש שלנו באותיות האלו לא כובל אותנו לאותה מכונית היסטורית, אלא מחבר אותנו למסורת צרפתית של עידון, אופנה עילית וסגנון. אנחנו נהייה השאנל והרמס של עולם הרכב. האותיות האלו הן אלו שיעזרו לנו לעשות לגרמניות הקומפקטיות קו מז'ינו הפוך בגרסה המוטורית - אנחנו נבוא אליהן באיגוף ונכה אותן מהמקום הבלתי צפוי.
אי שם בשנות ה-50, סיטרואן DS הייתה מכונית מהפכנית צרפתית, כזו שהקדימה את זמנה ונשארה כזו עשרות שנים אחר כך, היא הייתה פורצת דרך, חדשנית, מתקדמת, אייקונית, אבל לא ממש שינתה לחלוטין את העולם. היום ב-2022 ה-DS4 היא זו שרוצה לעשות מהפכה צרפתית, האם לה יש סיכוי לעשות את זה?
הדבר הראשון שברור במפגש איתה זה שכאן לא באים לשחק ב"מה את מזכירה לי", כי היא פשוט שונה מאוד. אנחנו לא נדבר על יפה או לא, כי כמו מלפפון במלח או קורנישון בחומץ וסוכר - זה עניין של טעם. אבל אי אפשר להתעלם מזה שהיא מעוצבת מהוונטיל ועד קצה הטמבון. בניגוד ליצרניות אחרות שצריכות "להיראות כמו כולן במשפחה", ל-DS אין את זה והמעצבים שלה ניצלו את זה עד הסוף.
בתא הנוסעים יש ערבוביה של חומרים, מרקמים, צבעים ושילובים. החל מעץ טבעי ועד מתכת בריקוע עדין בדוגמת יהלומים, כל תפר מוביל למקום מסוים, כל פאנל מונח במקומו מסיבה מסוימת שמתקשר למעוינים בריקוע של הקונסולה שמתכתבת עם זו בחלון האחורי, שקשור ללוגו וכן הלאה.
יש לה אפילו מושבים מעוצבים שלא תראו בשום מקום אחר. זה מתחיל במראה שלהם, התפירה הייחודית שנראית כמו משהו שתזמינו מרפד-אמן במיוחד לרכב שלכם. התמיכה בגוף טובה מאוד, אבל אני יכול להבין כאלו שיהיה חסר להם ריפוד ועובי. המושבים עצמם חשמליים ועם המון אפשרויות הקשחה והתאמה שלהם, ויש עוד דברים, אבל זה נמצא בסעיפי האבזור.
להנדסת האנוש פה יש שני חלקים, הטכני והטכנולוגי. את הטכני ניתן להגדיר כ"מוזר"בחלק מהמקרים; כיוון פתחי מיזוג שנעשה למעלה למטה עם ידית אחת ושמאלה ימינה עם גלגלת, פקדי החלונות שמפוסלים נהדר ומשתלבים בדלת, אבל ממוקמים בצורה לא נוחה. ומחזיקי הכוסות, מי חשב על לשים אותם מאחורי מסך המגע החכם באופן בו הם לא נגישים וברור שזה עניין של זמן עד שיישפך עליו משהו? המסך עצמו מעניין בדקות הראשונות, ובהתחלה לא חושבים שזה משהו שמשנה לגמרי את תפעול תא הנוסעים כפי שהכרתם אותו. רק אחרי יומיים של שימוש לומדים להעריך את האפשרויות של ליצור "מסך בית" של קיצורי דרך שעושים חיים קלים מאוד בתפעול שלה. בפיצ'ר שמאפשר "לכתוב" על גביו כדאי להשתמש רק כשהמכונית בעמידה.
בהיבט הטכנולוגי היא דווקא מרשימה מאוד בפיצוח של המון המון מערכות ותתי מערכות מצד אחד, אבל לא בגישה הגרמנית עם תפריטים קבועים ש"אם ככה בחרנו לעשות את זה, זה הכי טוב ואם אתה יודע מה טוב בשבילך, אתה תתאים את עצמך" אלא עם יכולת התאמה אישית של כל הרכיבים בתצוגה ובתפעול, חופש כמעט בלתי מוגבל לנהג להגדיר, להסדיר, להציג, למיין, להנגיש ושאר פעלים ממין אלו. יש אפילו ספריה שלמה של סרטוני הדרכה בווידאו שמסבירים איך להפעיל את כל היופי הזה, שווה בינג'. כמות תאי האחסון טובה, טוב לראות לפחות פה העיצוב הנקי של התא ושלל הגימיקים בו לא באים על חשבון שימושיות.
ה-DS4 ברמת הגימור "קרוס" עמוסה בציוד, מחבילת העיצוב של "כמו שטח" מבחוץ ועד תא הנוסעים שמכיל פינוקים שלא תמיד תמצאו בקטגוריה או שתיים מעליה - לא רק גג השמש הפנורמי, לא העוזרת הקולית, אני מדבר על עיסוי למושבים עם 8 תוכניות ו-3 רמות חוזק, קירור מושבים שהיה תענוג מובהק באוגוסט של בקעת הירדן, תאורת מטריקס-לד חדה ומדויקת, תצוגה עילית מורחבת וצבעונית (שבמהלך המבחן קצת השתבשה בשתי הזדמנויות ואז חזרה לעבוד כשורה לאחר הנעה חוזרת - הנושא בבדיקה) ועוד. מערכות הבטיחות המתקדמות כוללות התרעת תנועה חוצה מאחור, תיקון סטיה מנתיב כולל שמירת מרכז נתיב, התרעה על רכב ב"שטח מת", בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי שלטי מהירות והתאמת המהירות בבקרת השיוט.
בכל הנוגע למושב האחורי, לאור הדלת הגדולה שמובילה אליו, הייתם מצפים למצוא פתח כניסה גדול מאוד, אבל זה לא המצב והכניסה בסך הכל סבירה. רק שאם אתם מסיעים נוסעים על בסיס קבוע, אולי כדאי לוותר על הקטע של מושב הנהג שזז אחורה עם כיבוי המכונית. מרווח הרגלים טוב במונחי קומפקטיות ומרווח הראש טוב מאוד. יש שני שקעי טעינה ומיזוג ליושבים מאחור ולזכותה יצוין שאין כמעט פערי איכות מבחינת חומרים בין מה שקורה פה ומה שיש מלפנים, לא מובן מאילו. על תא המטען אין הרבה מה להתעכב, נפח בינוני של 390 ליטרים, סף הטענה גבוה (מחיר הסוללות שתחתיו) ופתח לא נדיב בהתחשב בעובדה שזו האצ'בק (מחיר העיצוב).
התמקמות מהירה במושב הנהג מגלה ישיבה שהיא "בתוך" המכונית, מכסה המנוע הזוויתי יחסית מקל על היכולת למקם את פינות הרכב, ובכל מקרה היא מצוידת בשלל החיישנים המקובלים. שאר הראות החוצה סבירה סך הכל, קורות A קצת עבות, שמשה אחורית קטנה מדי לטעמי ומראות צד שכדאי היה לעשות אותן גדולות יותר, בטח כאשר הראות החוצה לא אופטימלית.
ל-DS4 שתי יחידות הנעה, אחת עם מנוע בנזין בלבד והשנייה פלאג אין שאותה אנחנו בוחנים פה. גרסה זו משלבת מנוע בנזין ומנוע חשמלי עם אפשרות טעינה של סוללת 12.4 קוט"ש וטווח נסיעה של עד 59 ק"מ מוצהרים בכוח החשמל. אנחנו הצלחנו להגיע ל-51 ק"מ ביום חם עם מזגן פעיל מאוד. לשתי הגרסאות הספק זהה - 225 כ"ס ויחידת בנזין זהה - 1.6 ליטרים מוגדשת, תיבת הילוכים זהה - עם 8 יחסי העברה והנעה קדמית.
כל עוד הסוללה טעונה ושני המנועים עובדים יחד, ה-DS4 היא מכונית זריזה למדי. זריזה, לא ספורטיבית, אין פה הדבקות ראש למשענת ונשימה נעתקת, אבל הקצב מפולפל והשילוב של מנוע החשמל עם זה של הבנזין תופר תגובות מהירות של היענות מהירה לדוושת התאוצה ואז מנוע הבנזין מצטרף כאשר הוא בטווח היעיל שלו.
הבעיה הגדולה שלה, כמו של כל נטענות השקע בעלות הסוללה הגדולה יחסית היא שכאשר הסוללה נגמרת, נשארים עם מנוע הבנזין שצריך לסחוב תוספת משקל של 234 ק"ג שזה אומר לסחוב לכל מקום שווה ערך למשקל שני מבוגרים ממוצעים וילד. וזה גם אומר מנוע שמתאמץ ועושה את זה ברעש שרחוק מלהיות מגרה.
תיבת 8 ההילוכים עובדת מצוין עם המנוע, העברות ההילוכים חלקות ונעימות, וזה די ברור, כשרוצים משהו נעים - אין תחליף לתיבה פלנטרית טובה. היו פעמיים במהלך המבחן בהן שילוב ל-D לווה בטלטול קל של המכונית, לא הצלחתי לשחזר את זה עם שילוב של זינוקים בעליה, מישור, ירידה, בשילובים שונים של מערכות ההנעה ועד.
כמכונית שאפילו לא מנסה להעניק לעצמה כסות או דאווין ספורטיבי, הציפיות מה-DS4 בכביש מפותל די מתונות. היא לא מאכזבת ועונה עליהן בדיוק באופן הזה - מתון. ההגה מהיר מאוד, אבל אין דיוק באופן שבו הוא מכניס את האף לפנייה - ב.מ.וו היא לא. על משקל אין ממש מה לדבר, בין אם זה תחת האצה, בהפניה שלו או בבלימה - המשקל כמעט זהה, כך שלדעת בדיוק מה שקורה למטה אי אפשר.
התנהגות הכביש היא עם נטייה מובהקת לבטוח ולצפוי. כל עוד אתם במצב נהיגה רגיל, זוויות הגלגול יורידו את החשק לנהיגה מהירה ואם תגזימו היא תרחיב את הפנייה עם האף. מעבר למצב ספורט משפר את העסק מבחינת התמיכה בגוף וצמצום זוויות הגלגול וגם המהירות והדיוק בהגה, בעיקר בשל הוספת "משקל" להגה.
בלמים במכונית כמו זו, עם מערכת השבת אנרגיה בבלימה, מה שקרוי בלימה רגנרטיבית נוטים להציג אופי בלימה מדורג ולא טבעי, בו בתחילת המהלך זו המערכת החשמלית שממירה את האנרגיה לטעינה מחודשת של הסוללות ורק לאחר מכן מגיעה בלימה מכאנית. אז גם כאן יש את זה, עם מהלך ראשוני מלחיץ משהו שבו אין "נשיכה" ראשונית של עוצמה.
על כל סוגי הדרכים והכבישים, ואפילו על שביל כורכר אחד, נוחות הנסיעה נותר מצוינת. הסידור הזה של המצלמה שסורקת את תא השטח לפנים ומתאימה את פעולת הבולמים, בדומה לזה שכבר פגשנו ב-DS7 עובד באופן יוצא מן הכלל גם פה. ומאפשר לה נוחות נסיעה מצוינת למרות חישוקי 19 אינץ'. בידוד הרעשים מצוין בכל טווח המהירויות, מה שהופך אותה למכונית שקל, נוח ונעים לנסוע בה הרבה ולמרחקים ארוכים. המקום היחיד בו היא עושה את זה פחות טוב זה נטרול צליל המנוע, סליחה, רעש המנוע שכאמור חודר בנקל לתא הנוסעים וצלילו לא ערב במיוחד.
כרגיל, צריכות דלק במכונית פלאג אין יכולה להיות שונה לחלוטין בהתאם לאופי השימוש. עבור מי שלא חורג מאותם 50 ק"מ ביום וטוען את הרכב עם הגעתו הביתה, הגעה לתחנת דלק תהייה ממש נדירה. אצלנו בשימוש לא מתון של ימי המבחן עמדה הצריכה על 12.8 ק"מ לליטר. סביר מינוס, אבל שוב, ייתכן מאוד שלא משקף שימוש ברכב תחת תנאים אחרים.
מושג היוקרה או הרעיון של מותג פרימיום הוא תחום חמקמק מאוד. יהיו כאלו שהזיהוי הזה יהיה חייב להיות משויך לסמל בחזית, ולא משנה להם אם זו ב.מ.וו סדרה 1 שחולקת פלטפורמה עם מיני או אודי A3 שהיא בעצם פולקסווגן גולף מהודרת מאוד. ב-DS מנסים לחדור לעולם הזה בלי מסורת של ממש וזה אתגר לא פשוט, לקסוס במסלול הזה מאז 1989, וולוו נמצאת במסע הזה כבר שנים, ג'נסיס התחילה אותו בשנים האחרונות ובסיפור הזה אין קיצורי דרך. אבל יש גם קהל אחר ואליו מכוונת DS כזה שמגדיר יוקרה כאקסלוסיביות, כמוצר שלא בהכרח נושא היסטוריה מפוארת, אלא מביא איתו ערך מוסף ממקום אחר. זו יכולה להיות טסלה עם טכנולוגיה, תדמית חדשנית וביצועים וזו יכולה להיות DS עם מוצר שאורז לתוך מה שהיצרניות האחרות מכנות "דגם כניסה" את המיטב שיש לה להציע.
למרות שיש לה עוד כברת דרך לא מבוטלת כדי להתברג בשורה הראשונה של המותגים האלו מבחינת התפיסה, ויש לי גם חשש שהיא תתאהב בגימיקים ותשכח שבסוף היא צריכה גם להיות מכונית טובה ולא רק פלטפורמה להתחכמויות - בשורה התחתונה ה-DS4 הזו היא הפעם הראשונה שבה מוצר שנושא את הסמל הזה מעניק תחושה שהנה, יש בה את מה שצריך כדי להסתכל לגרמניות בלבן של פנסי הלד ולא למצמץ.
בטווח מחירים שמתחיל ב-219 אלף שקלים ומגיע עד 279 אלף שקלים למכונית המבחן, היא מכונית שיכולה להיות טובה יותר או פחות בסעיף כזה או אחר מהמתחרות שלה, והדיון על מה מקבלים פה תמורת הסכום הזה לעומת מה נותנות חברות אחרות בקבוצה שלה מחמיץ נקודה אחרת, ש-DS בכלל ו-DS4 בפרט הצליחה לחצוב לעצמה נישה מרעננת בשוק הצפוף הזה בלי לנסות להיות מישהי אחרת - ויש לא מעט אנשים שזה בדיוק מה שהם מחפשים בעולם שבו המכוניות הופכות לשיבוטים של שיבוטים.
על הצד הטכני: DS4 פלאג אין CROSS RIVOLI
מנוע, הנעה: בנזין, היברידי פלאג אין, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,598
הספק (כ"ס): 225 (משולב)
מומנט (קג"מ): 36.7 (משולב)
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 440
רוחב (ס"מ): 183
גובה (ס"מ): 149
בסיס גלגלים (ס"מ): 268
תא מטען (ליטרים): 390
ביצועים:
תאוצה 0-100: 7.7 שניות
מהירות מירבית: 233 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 12.8 ק"מ לליטר
מתחרות:
אודי Q3, ב.מ.וו סדרה 1, מרצדס A קלאס,
מחיר:
279 אלף שקלים