משפחתית עם תוספת: קיה נירו פלוס פלאג אין במבחן

דרכו של עולם היא שהחדש מוציא את הישן, "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" אמר קהלת, אבל עם כל הכבוד, מה עושים כאשר הדור היוצא של הנירו סיים קדנציה אבל הדור החדש מבושש להגיע והארץ לעולם עומדת על הביקוש למכוניות חדשות? טוב, במקרה הזה מגיעה היצירתיות של שיתוף הפעולה בין יצרנית ליבואנית בהעמדה של גרסה חדשה-ישנה לאחד מרבי המכר המקומיים - תצורת ה"פלוס" לקיה נירו.

קיצור תולדות הנירו: בשלהי 2016 מציגה יונדאי (בעלת הבית של קיה) שני פתרונות לשינוע משפחתי-קומפקטי היברידי. יונדאי מקבלת את האיוניק וקיה את הנירו הקרוסאוברי. התצורה, ההנעה, המחיר והליסינג הביאו אותו למעמדו המכובד כאחת מאבני היסוד של המותג בשוק המקומי. בסוף 2021 מוצג הנירו החדש, אולם זה מבושש להגיע לשווקים ובכללם לישראל.

חיצונית אין כל כך איך לברוח מהעובדה הפשוטה שנירו פלוס הוא תולדה תכליתית מאוד של הנירו המקורי. במילים אחרות, אם הנירו מעולם לא היה מועמד למסובב ראשים, הנירו פלוס כן, אבל לצד השני. בעוד מילים אחרות, בואו, מראה חיצוני הוא לא אחת מנקודות המכירה. מלבד החטוטרת שנוספה לאחוריו, החזית שלו מגיעה במראה האטום של הגרסאות החשמליות בעבר ועוד כמה שינויים מינוריים ביחידות התאורה.

בסביבת הנהג, המראה המוכר של הנירו. כשהוצג זה היה בסדר, היום זה כבר קצת מיושן אל מול המופעים הפירוטכניים של לוחות המחוונים הדיגיטליים. מיושן או לא, למי שרק רוצה תפעול פשוט, נוח וברור של סביבת הנהג הוא עושה את זה נהדר - כפתור וחוגה לכל פעולה - פטנט שעדיין עובד.

שינויי אבזור נוספים הם צמיחה של מסך המולטימדיה מ-8 ל-10.25 אינץ', בתוכו תוכלו למצוא לא רק צימוד לאייפון ואנדרואיד, אלא גם שלל תצוגות מידע אודות צריכת הדלק-חשמל. רמת הגימור הנבחנת EX מיועדת ללקוחות הפרטיים וכוללת בין השאר ניווט WAZE מובנה, מפתח חכם, חיישני גשם וחניה מושבים משולבי עור ובד ומראה מתכהה אוטומטית. רמת הגימור LX לציי הרכב נעדרת את שלושת האחרונים.
במפרט הבטיחות אין הבדל בין השתיים. בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, תזכורת למניעת שכחת ילדים, שליטה אוטומטית באורות, התרעת עייפות נהג ועוד.

הפלוסים בנירו פלוס מתמקדים במושב האחורי. כגרסה שנולדה לתת מענה לשוק המוניות הוא מדייק את השימוש באגף הזה בצורה נהדרת. מפתח הדלתות שגדל, הגג שהוגבה ב-8 ס"מ וידיות האחיזה שנוספו בקורה האמצעית הופכים את הכניסה והיציאה ממנו לנוחים במיוחד. צריכים לחגור ילדים בכיסאות בטיחות? קלי קלות. תוספת נוספת שעושה כאן חיים נעימים הרבה יותר הן יציאות מיזוג נחוצות וחשובות ליושבים פה. שקעי טעינה? לזה הם לא הגיעו עדיין.

נפח תא המטען שנוטה להצטמצם בגרסאות פלאג אין לא רק שלא נפגע, אלא אפילו גדל מ-324 ל-367 ליטרים בנירו פלוס. זה לא כל כך מורגש ברמת רצפת תא המטען, אבל למי שמעמיס המון ולגובה - הפתח הרבוע וקו הגג החדש מוסיפים מימד חדש של שימושיות. גלגל חלופי אין, שיהיה בהצלחה.

הנעת הנירו הנבחן משלבת מנוע בנזין 1.6 ליטרים ומנוע חשמלי הניזון מסוללת 8.9 קוט"ש נטענת. ההספק המשולב הוא 141 והמומנט הוא 27 קג"מ. ההנעה קדמית ותיבת ההילוכים היא כפולת מצמד בת שישה יחסי העברה. לא מדובר בנתונים מסחררים והקצב בהתאם, מאוד רגוע. המיידיות של אספקת הכוח במצב החשמל מאפשרת לנוע איתו בלי יותר מדי פשרות כל עוד לא מגזימים. מערכות החשמל של יונדאי-קיה זוכות לשבחים על הנצילות הגבוהה שלהן, פה המצב לא שונה. הטווח המוצהר של 49 ק"מ נמצא לא רק כנתון ריאלי לגמרי, אלא ככזה שניתן בקלות לעלות עליו בנהיגה מתונה. אני כיסיתי 44 ק"מ בתנאי נהיגה אמיתיים.

כמו רובם המוחלט של כלי הרכב בעלי ההנעה הזו, נקודת התורפה היא עם חיסול מלאי החשמל בסוללה והמעבר להנעת בנזין בלבד, בה מנוע ה-1.6 ליטרים על 105 סוסיו מתאמץ להזיז את הרכב. וזה מאמץ מורגש ונשמע היטב. תיבת ההילוכים ממתיקה את הגלולה בניצול טוב של המשאבים המוגבלים. קצב אחזור האנרגיה לסוללה בהחלט עוזר לו לשוב להנעה היברידית די מהר.

צריכת הדלק של הנירו פלוס פלאג אין במבחן שלנו עמדה על 21.2 ק"מ לליטר. ככל מכונית היברידית נטענת שקע - זהו נתון שיכול להשתפר באופן דרסטי אם הבעלים עושה שימוש תדיר באפשרות הטעינה והתנועה החשמלית אפילו לטווח של 40 ק"מ. לתושבי המטרופולינים הגדולים, זה יכסה נסועה יומית בקלות.

עם תחילת התנועה בנירו, קל לשים לב שתנוחת הנהיגה הגבוהה יחסית, מנקודות הזכות של הנירו בעיני לקוחותיו נשמרת גם פה, האם שני הס"מ שנוספו למרווח הגחון משנים משהו? לא שתרגישו. תוספת המשקל צנועה בגרסה זו, היא עומדת על 25 ק"ג בלבד, אז אין ממש הבדלים ברמת הנוחות וכיול המתלים. מה שיש זו נוקשות קלה על שיבושים קטנים במהירות נמוכה יחסית ושיפור עם העליה בקצב. למרות הצללית המוגבהת, רעשי הרוח נשארים בחוץ, אבל ישיבה במושב האחורי בזמן נסיעה מגלה שתא המטען לא מבודד מספיק וליושבים שם יש רעש קבוע.

התנהגות? לא באנו להנות, באנו לחסוך. משכך, העסק מהוגן, צפוי, בטוח ומאוד מאוד מרגיע כל רעיונות שאולי היו לכם על השתובבות. אם כן תנסו תמצאו את המגבלות בעיקר בנקודות בהן הוא מתקשה בשינויי כיוון מהירים במהירות גבוהה, שם העברות המשקל מערערות אותו. את מבדק הסלאלום והבלימה הוא צלח באופן סביר התואם את ייעודו.

קיה נירו פלאג אין אינו בשורה מוטורית בשום תחום. אין פה חדשות יוצאת דופן או הברקה תחבורתית. מה יש פה? מוצר שממשיך לעשות מה שעשה קודמו בתור ממלא מקום עד שיגיע הדור החדש. הוא כן מוסיף למעטפת השימושיות של הדגם במושב האחורי ותא המטען. כך שהוא פתרון מעניין לא רק לקהל המוניות אליו יועד לכתחילה, אלא גם למי שרוצה קרוסאובר פרקטי וקומפקטי.

נירו פלוס פלאג אין עולה 173 אלף שקלים. זו עלייה פרועה במחיר לעומת הדיל הסופר אטרקטיבי שהיה הנירו פלאג אין בעבר עם תג מחיר של 153 אלף שקלים. ברמת המוצר, קשה לומר שהוא טוב ב-20 אלף שקלים מאחיו קטום הגג. וצריך לומר, לא כל עליית המחיר נובעת מעליות המחירים הכלליות בשוק הרכב על בעיותיו, חלק ממנו גם נובע מצמצום הטבת המס למכוניות פלאג אין, בשל נחישות המדינה להחזיר לכיסה את הכסף שאיבדה בירידה בצריכת הדלק של המכוניות האלו.

ועדיין ולמרות הכל, עבור מי שמכונית פלאג אין תואמת את תמהיל השימושים שלו, אין היום בשוק הישראלי יותר מדי חלופות. גרסאות פלאג אין של קרוסאוברים גדולים ממנו כמו פיג'ו 3008, ספורטאז', ראב 4 נעות במחירים של בין 235 ל-265 אלף שקלים. היחיד שמתקרב למחיר הוא ה-EHS של MG שעולה 188 אלף שקלים, פחות יעיל ממנו אנרגטית, אבל מרווח ומאובזר ממנו. הצעת הערך ללקוח הפרטי כבר פחות טובה, כך שגם אם הוא ימשיך לככב, זה יהיה בעיקר בציים.

מנוע, הנעה: בנזין, פלאג אין, קדמית
נפח: 1,580
הספק משולב: 141 כ"ס
מומנט משולב: 27 קג"מ
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 439
רוחב (ס"מ): 181
גובה (ס"מ): 163
בסיס גלגלים (ס"מ): 270
תא מטען (ליטרים): 367

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 10.8
מהירות מירבית (קמ"ש): 154
צריכת דלק (מבחן): 21.2 ק"מ לליטר

מתחרות:
MG EHS

מחיר:
173 אלף שקלים