מחיר: 680 אלף שקל
ציון: 9/10
אהבנו: תא נוסעים, התנהגות, מנוע
לא אהבנו: מחיר, הנדסת אנוש
לו ידעו האחרים מזראטי שהדגם התחרותי ביותר בהיצע המכוניות שלהם ב-2023 יהיה קרוסאובר הם היו מתהפכים בקברם. כלומר, קודם כל הם היו מנסים להבין מה זה לכל הרוחות קרוסאובר, ואז אחרי משהו כמו 45 דקות של הסבר - הם היו מתהפכים בקברם. כי נכון להיום, 109 שנים אחרי שהוקמה שני הדגמים שעליהם פחות או יותר נשענת היצרנית הזו - הלבנטה והגרקאלה - רחוקים מאוד ממה שבנה את המוניטין שלה כיצרנית, מכל אותן מכוניות ספורט קלות, מהירות ומכוניות GT גדולות ואלגנטיות, לתהילת מסלולי המירוצים. אבל בקונצרן האם "סטלנטיס" הבהירו שאין סנטימנטים, מי שלא תכניס כסף תגמור כמו לנצ'יה והיום מה שמכניס כסף זה קרוסאוברים והרבה מהם.
אז במזראטי לקחו את פלטפורמת ג'ורג'יו של אלפא רומיאו, זו המשמשת אצלה את הסטלביו, העבירו אותה מקצה שיפורים ועדכונים וקראו לה כמו לדגמים אחרים במזראטי על שם רוח, הפעם אחת ים תיכונית - גרקאלה.
עיצוב: הרכיב הבולט המרכזי של הגרקאלה נמצא בחזית, לוע עמוק מאחורי גריל מסורג ומשורג, סמל קלשון ענקי אבל עם פונקציה - יחידת הרדאר מסתתרת בתוכו. יש פה מאמץ למניפולציה ויזואלית שתייצר את החזית הספורטיבית המזוהה של היצרנית על רכב גבוה למדי. היא עושה את זה על ידי הפרדה מפלסית של הגריל והפנסים, גם פורשה מנצלת את הטריק הזה במקאן, דומה או לא, תחליטו אתם. משאר הזוויות שלו הגרקאלה מציג את המראה השגרתי של הקרוסאוברים המודרניים.
תא נוסעים: כניסה לתא הנוסעים של הגרקאלה פוערת עיניים, הוא מרשים למראה לא רק ביחס לתאי הנוסעים של דגמי היצרנית האחרים שסובלים ממראה מיושן, אלא גם מול המתחרים האחרים שלו. מזראטי הלכה פה על האיזון העדין בין תא נוסעים "קלאסי" וספורטיבי לצד מראה הייטקי רב מסכים וצגים. זה בעיקר עניין של טעם, אבל העור החום ודיפוני הדלתות הרגילים הולמים אותו יותר מהמופע המעט צעקני של סיבי הפחמן שזורי הנחושת והתפר הצהוב בתא הנוסעים של מכונית המבחן.
הגרקאלה קצר מהלבנטה ב-15 ס"מ באורך הכללי וב-10 ס"מ בבסיס הגלגלים, אבל גם עם 290 ס"מ הוא מציע מרווח טוב מאוד ליושבים מאחור. שני נוסעים יקבלו פה מרווח, יציאות מיזוג, שקעי חשמל, משענת מושב מתכווננת, מושבים בגודל ומבנה טובים מאוד. הנוסע השלישי יקבל פה בעיקר תחושה שהוא לא רצוי. תעלת ההינע הגבוהה, הקונסולה הבולטת לאחור ומבנה המושב יבהירו לו את זה היטב.
תא מטען: במזראטי התאפקו לא להצטרף לטרנד הקרוסאובר קופה. ולכן תא המטען מקבל מבנה יעיל, הוא רחב ידיים, נוח להעמסה ועם 535 ליטר שימושיים שמגובים בגומיות עיגון, טבעות, וו תלייה ושקע 12V. למי לא נשאר מקום? לגלגל חלופי.
אבזור: הגרקאלה משווק בשלוש גרסאות, GT היא גרסת הכניסה, מודנה הנבחנת היא האמצעית ולמעלה נמצאת הטרופאו הספורטיבית. בעתיד תגיע גם הפלוגרה הכל-חשמלית. רמת הגימור מודנה כוללת לוח מחוונים ומסך מולטימדיה בגודל 12.3 אינץ' ופאנל שליטה נוסף בגודל 8.8 אינץ', יש גם טעינה אלחוטית ותאימות לאנדרואיד ואפל, גג שמש פנורמי, חימום למושבים העור החשמליים מלפנים. תצוגה עילית, חלון גג פנורמי, דלת תא מטען חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת ל-3 אזורים ומערכת שמע משובחת של Sonus Faber עם 14 רמקולים.
מערכות הבטיחות כוללות בלימה אוטומטית והתרעת תנועה חוצה בצומת, זיהוי תמרורים, התרעה על רכב ב"שטח מת" כולל מניעת מעבר נתיב, תיקון סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית.
ביצועים: ברמת הגימור מודנה, עושה הגרקאלה שימוש במנוע 2.0 ליטר מוגדש עם 330 כ"ס. תחתיה נמצאת ה-GT, עם אותו מנוע והספק של 300 כ"ס ומעל שתי אלו הטרופאו עם V6 בנפח 3.0 ליטרים, שני מגדשי טורבו ו-530 סוסים. על הכביש הגרקאלה בעיקר קליל. מגיב במהירות ללחיצה על הדוושה כמעט בלי קשר למהירות בפועל, אם זה זינוק מהמקום, יציאה לעקיפה מהירה בתאוצת ביניים או טיסה מפניה לפניה.
השילוב של המנוע הנמרץ עם ההנעה הכפולה ותיבת הילוכים פלנטרית עם 8 יחסי העברה מייצרים מכונית עם ביצועים טובים על הנייר ותחושה אפילו טובה יותר על הכביש.
צריכת דלק: בסיום ימי המבחן בהם העמסנו 570 ק"מ על הגרקאלה עמדה צריכת הדלק על 11.4 ק"מ לליטר. לא רע בכלל עבור חיה גדולה, ספורטיבית, כפולת הנעה ולא קלה כמותו.
נוחות והתנהגות: מבחינת הנוחות, הגרקאלה מצליח להפתיע בזכות בולמים אדפטיביים שמשנים את האופן שבו הוא מטפל בשיבושים בצורה מאוד משכנעת. מצד שני מי שחושב שזה מה שיעזור כאשר הוא רוכב על חישוקי 21 אינץ', בחתך 40 מלפנים ו-35 מאחור - שישכח מזה. נוחות מקבלים מנעליים אורטופדיות לא על נעלי העקב שלו.
מצד שני מי שקונה אותו כדי לנהוג בו ולא רק כדי לנסוע בו יגלה קרוסאובר שיודע גם לזוז ממש טוב בין פניות. עם הבולמים במצב הקשיח שלהם הוא משייף פניות כמעט בלי זוויות גלגול, עובר מבלימה חזקה, להפנייה של ההגה החד והמהיר וחזרה לגז בצייתנות. אבל אפשר לשבור אותה די בקלות אם רוצים, דיפרנציאל מוגבל החלקה מכאני (אלקטרוני בטרופאו, ללא ב-GT) והעדפה לגלגלים האחוריים במערכת ההנעה הכפולה יסדרו לכם נדנוד זנב על אחיזה לא מושלמת.
השורה התחתונה
הצליח לה למזראטי, למעט ה-MC20 הלא רלוונטית לקהל הרחב, הגרקאלה הוא המוצר התחרותי היחיד שלה בשנים האחרונות ואולי גם אי פעם. הוא מכונית מצוינת שמגיעה עם הרבה יותר "בעד" מאשר "נגד" ברמת המוצר. וכאשר מבודדים את מה שעושה מזראטי למזראטי - התנהגות הכביש והאפיל הספורטיבי, הוא מציג את הטיעונים שלו באופן הכי משכנע. אם זה מה שאתם מחפשים - הוא עושה את זה הרבה יותר טוב מכל המתחרים שלו, אולי להוציא פורשה מקאן, שלמרות הגיל שלו, עדיין עושה קרקס מהמתחרים בתחום הזה.
אז ברמת המוצר הוא מרשים מאוד, מה עם המחיר? טוב, פה אנחנו פחות מחמיאים. מחירה של מכונית המבחן עומד על 680 אלף שקל. זה יותר מהמתחרים שלו, זה יותר מפורשה מקאן. כל אלו בנו לעצמם מוניטין, קהל לקוחות ושם. מזראטי יכולה לספר לעצמה סיפורים על הנחשקות שלה כ"בייבי פרארי", אז תג המחיר הזה אולי יתרום לנחשקות הזו שלה, אבל בטח יקשה עליה להביא לקוחות לחוות אותה.
על הצד הטכני: מזראטי גרקאלה מודנה
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, כפולה
הספק/מומנט: 45.9/330
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (מ'): 4.8
רוחב (מ'): 2
גובה (מ'): 1.7
בסיס גלגלים (מ'): 290
תא מטען (ליטר): 535
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 5.3
מהירות מירבית (קמ"ש): 240
צריכת דלק (מבחן): 11.4 ק"מ לליטר
בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: לא נבחן
בטיחות אקטיבית: תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת", בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים
זיהום אוויר: קבוצה 15 מ-15
אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ
מתחרים:
ב.מ.וו X3, פורשה מקאן, מרצדס GLC, אודי Q5, יגואר E PACE