רנו אוסטרל במבחן ישראלי ראשון

מחיר (בסיס/מבחן): 175 אלף שקל/200 אלף שקל
מתחרות: יונדאי טוסון, קיה ספורטאז', טויוטה ראב4, פיג'ו 3008
אהבנו: איכות, נוחות נסיעה, הנדסת אנוש, מרווח, אבזור
לא אהבנו: מנוע, ביצועים
ציון: 9/10

כבר די הרבה שנים שלרנו אין איזו פצצה אמיתית ביד. כן, הקליאו עובדת לא רע בכלל, והקפצ'ור, טוב, אתה לא יכול להיות קרוסאובר קטן ולא להצליח היום, אבל פצצה אמיתית? איזו הברקה מדהימה כמו שהביאה לעולם בשנות ה-90 עם הטווינגו, המגאן והסניק, מכוניות שהטיסו את היצרנית הזו למעלה? קשה לשים אצבע על דגם אחד ממש משמעותי עם סמל המעוין.

ואם זה היה רק זה ניחא, הבעיה הייתה שכדי להוסיף חטא על פשע, הדגם שהיה לה בסגמנט הפופולרי והרלוונטי מאוד בשנים האחרונות - רנו קדג'אר, זה שהגיע להתמודד עם שאר הקרוסאוברים הבינוניים, היה בעצמו, איך לומר - בינוני למדי. ובינתיים הכל השתנה מסביב, השוק הפך לתחרותי מאי פעם, החשמליות מנסות לפתות את הלקוחות, המחירים טיפסו. במילים אחרות, על מנת לחזור למשחק ועם שאיפה לנצח בו, לרנו צריך להיות משהו אחר לגמרי. האם האוסטרל הוא אחר לגמרי?

עיצוב: לכאורה, במבט ראשון אין משהו בולט במיוחד ברנו אוסטרל עוד קרוסאובר רבוע עם כל הקלישאות הרגילות של ניפוחי מרכב וקשתות גלגלים שחורות. רק במבט שני שמים לב לגריל המדויק, ליחידות התאורה המתוחכמות, לסמל שהוא בעצם הרדאר של המכונית ולפסי הכרום בקורה האחורית. הוא לא המופע עם אפקט ההגעה שהיה לספורטאז' ולטוסון, אלא משהו חמקמק יותר, מאופק אבל עשיר.

תא נוסעים: אבל ההופעה החיצונית היא הסיפור הקטן יותר פה. תא הנוסעים שלו הוא הסיפור המעניין יותר. זהו ללא ספק אחד מתאי הנוסעים המדויקים והעשויים על הצד הטוב ביותר שפגשתי בשנים האחרונות, ולא רק בקבוצה שלו. זה מתחיל מהעיצוב, עובר לחומרים האיכותיים, לשילוב שלהם זה בצד זה בתחושה של מכונית יקרה יותר ב-25-50%. ממשיך להנדסת האנוש ומסתיים במרווח.

מישהו ישב וחשב טוב מאוד על התמהיל הנכון בין מסך מגע גדול שחולש על הפונקציות המתקדמות של המכונית ובין כפתורים פיזיים נגישים לפונקציות הבסיסיות כמו הפסקת מנגנון העצור-סע, שליטה על בהירות התצוגה או ביטול הסטיה מנתיב - כולם בכפתורים. מישהו התייחס ברצינות לפתרונות האחסון הנכונים בגודל ובנגישות. מישהו הינדס פה נכון מאוד מכונית שחמש דקות מהרגע שהתחלתם לנהוג הבנתם מי נגד מי ואיך מפעילים הכל. וכן, מישהו גם פיקשש קצת עם לא לשים כפתור עוצמת שמע ולהסתפק בכפתורי מגע ועם מיקום ידית ההילוכים, שגם ביום האחרון שלנו יחד עדיין התבלבלה לי עם הפעלת המגבים.

גם בשאר ההיבטים, אלו של תנוחת נהיגה, מרווח, ראות החוצה, נוחות המושבים ועוד הוא מקבל פה מחמאות. וכשעוברים לשורה האחורית העסק לא מאבד גובה, בסיס הגלגלים הרשמי פה, 2.67 מטר, לא חריג בקבוצה שלו, אבל המרווח בהחלט מספק. וכמו מלפנים, שוב פוגשים באיכות חומרים טובה מאוד, מרווח מצוין, מושבים נוחים וגם בסעיפי האבזור ליושבים פה - יציאות מיזוג, שקעי USB, ואפילו תאורה בגג למושב האחורי, משהו שיצרניות נוטות לחפף בו, בטח כשיש גג שמש פנורמי במכוניות.

תא מטען: הנפח הרשמי של 500 ליטר מסתייע במבנה רבוע ונוח לשימוש. עם שקע 12V, תאי אחסון, גלגל חלופי מלא, ווי תליה, טבעות עיגון וקיפול מושבים קליל באמצעות ידיות מתא המטען. הרשימה הזו הייתה מעניקה לו ציון גבוה מאוד אלמלא ההחלטה של היבואנית להתקין רמקול בלוטות' נשלף (מה שמכונה בשפת העם "בוקסה" ימח שמה ושמם של הממציאים והמשווקים שלה), הוא מפריע לשימושיות וההתקנה שלו במקרה הטוב חובבנית.

אבזור: מכונית המבחן הגיעה ברמת הגמור "טכנו" המאוד מאובזרת מעמיסה על המכונית כל טוב. מצלמות היקפיות, מושב נהג חשמלי עם עיסוי, חימום למושבים הקדמיים, חימום להגה, ריפוד עור ובד, תאורת אווירה, גג פנורמי ועוד. באמת שאת הדברים החשובים פה, אפשר לקבל גם ברמות האבזור הנמוכות יותר; מסך המולטימדיה 12 אינץ' תומך העברית עם מערכת ההפעלה המעולה של גוגל, מערכת השמע, לוח המחוונים הדיגיטלי 12.3 אינץ', בקרת האקלים המפוצלת עם יציאות המיזוג לאחור ועוד - כולם זמינים גם ברמות הגימור הנמוכות יותר ולמעט מי שחייב ללכת על הכי הכי - בהחלט לא תחסר לכם בקרת מצבי הנהיגה שחוץ מלהחליף צבעים בתא הנוסעים לא עושה הרבה וגם עם משענת יד אחורית בלי מחזיקי כוסות אני מאמין שתשרדו. רק על זה שבקרת השיוט האדפטיבית מוצעת רק ברמת הגימור הגבוהה ביותר ברנו צריכים להצטער, עבור לא מעט לקוחות זה דיל ברייקר רציני.

ברמת אבזור הבטיחות המתקדמת האוסטרל מגיע עם בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, כאשר זיהוי רכב ב"שטח מת" עם התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף הוא מציע רק ברמת הגימור הגבוהה ביותר. לאוסטרל גם 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.

ביצועים: מתוך שתי גרסאות ההנעה של האוסטרל, אנחנו לקחנו את זו עם מנוע הבנזין 1.3 ליטר מוגדש הטורבו ולה 158 כ"ס ו-27.5 קג"מ ברמות הגימור הנמוכות הוא מצויד באותו מנוע, אבל בהספק 140 כ"ס. ישנה גם גרסה היברידית שמשלבת מנוע 1.2 ליטרים ומנוע חשמל להספק של 200 כ"ס, ב-250 אלף שקל יקרים.

כל עוד השימוש מתון לא תרגישו חולשה מיוחדת של המנוע וברוב השימושים השוטפים הוא מספיק. זה רק כאשר מגיעים לתחום תאוצות הביניים, אלו שמשמעותיות בעקיפות, אז תרגישו את המחסור בכוח וכן בכביש הררי בו הוא פשוט חלש מדי. מי שלא עוזרת פה היא תיבת ההילוכים הרציפה שלו, שמתפקדת בסדר ברוב המקרים ואפילו מדמה תיבת הילוכים אוטומטית רגילה, אבל תחת עומס פשוט חוזרת לגרור את הסל"ד לתחום העליון.

צריכת דלק: האוסטרל משלם מחיר על השימוש במנוע הקצת חלש בצריכת דלק שהיא לא יותר מסבירה, 12.8 זה מה שקיבלנו בנהיגה מנהלתית למדי בתנאי אמת.

נוחות והתנהגות: אחרי תא הנוסעים, נוחות הנסיעה היא בהחלט אחת המעלות הגדולות של האוסטרל. בלי בולמים אדפטיביים, בלתי מתלי אוויר, השיכוך על פני כל סוגי המהמורות היה יוצא מן הכלל. הוא מטפל היטב בשברים חדים, בורות, סלילה גלית ושאר מריעין כבישין. הוא אפילו הרשים מאוד כאשר ירדנו לשביל כורכר מחורץ. גם בידוד הרעשים מעולה ברוב המוחלט של המקרים, למעט במהירות גבוהה. שם צפונה מ-120-130 מתחילים רעשי רוח מכיוון המראות וקורה A. המקומות בהם הוא לא הבריק היו כבישים עם שיבושים קטנים, ואני בהחלט מייחס את זה לחישוקי ה-19 אינץ' המוגזמים במכונית המבחן.

התנהגות הכביש שלו טובה מאוד גם היא, לא במונחי ההנאה מנהיגה, אלא ביכולת שלו לעשות את זה באופן בטוח. יש לו שפע אחיזה, הוא עמד בכבוד במבחן הכביש המפותל מבחינת היכולת שלו לספק ביטחון בפניות, גם כאשר עשינו דברים שחורגים מתחום הטעם הטוב, או מה שהבעלים הממוצעים שלו יחלמו לעשות אי פעם. וזה לא כי ככה צריך לנהוג רכב כזה, אלא כדי להבין איך מגיבה מכונית כזו במקרה שהנהג הממוצע מוצא את עצמו במקרה חירום של התחמקות במהירות גבוהה.

כאמור, לרנו לא הייתה כבר שנים מכונית תחרותית ומבריקה באולם התצוגה, לפחות לא בקטגוריות החשובות מאוד למעט הקפצ'ור, אבל בקרוסאובר קטן, היצרנית תמיד מוגבלת ברמת ההשקעה שהיא יכולה לצקת פנימה ולהישאר בטווח המחירים התחרותי.

זה לא המקרה של אוסטרל. אפשר לשכוח לגמרי מהקדג'אר אותו הוא החליף כי הוא הגרסה המשופרת שלו בכל היבט אפשרי. אבל האוסטרל לא מתחרה בקדג'אר, הוא מתחרה בשלל כלי רכב טובים מאוד אחרים שיש בשוק היום - מרבי המכר של קיה, יונדאי וטויוטה עד הפיג'ו 3008 שמראה שגם אריה זקן יודע להילחם. על פניו ובהסתייגות שאנחנו עוד לפני ההשוואה הישירה, למעט בתחום המנוע - האוסטרל מציג רף גבוה מאוד להתמודדות הזו והוא אחד מהקרוסאוברים היותר טובים בהם יצא לי לנהוג בשנים האחרונות.

בטווח מחירים שמתחיל ב-175 אלף שקל לגרסת הבסיס, 185 לגרסה שמעליה (שהיא המומלצת מבחינת איזון ותמורה למחיר), 195 אלף שקל ל"אייקוניק" ועד 200 אלף שקל לרמת הגימור "טכנו" הנבחנת הוא יושב בדיוק בטווח המחירים של המתחרים המרכזיים שלו. נכון, ליבואנית וליצרנית יש פער התחלתי ברמת התדמית וה"שוק", אבל בהיבט האובייקיטיבי, המדיד של איכות, ביצוע ותמורה, רנו אוסטרל החדש הוא בהחלט החדשות הכי טובות שהיו ליצרנית הזו בשוק המקומי.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית
נפח:
הספק/מומנט: 27.5/158
תיבת הילוכים: אוטומטית רציפה

מידות:
אורך (מ'): 4.5
רוחב (מ'): 1.83
גובה (מ'): 1.62
בסיס גלגלים (ס"מ): 267
תא מטען (ליטרים): 500

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 9.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 174
צריכת דלק (מבחן): 12.8 ק"מ לליטר

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת", בקרת שיוט אדפטיבית

זיהום אוויר: 10/15

אחריות: 3 שנים או 100 אלף שקל