הוצאה מהקשרה: מבחן ראשון לב.מ.וו סדרה 5 החדשה

מחיר: 470 אלף שקל
מתחרות: מרצדס E קלאס, אודי A6, ג'נסיס G80
אהבנו: סביבת נהג, נוחות, התנהגות, איכות
לא אהבנו: מנוע, סף כניסה, אבזור, מחיר

ציון: 8/10

בכל דור ודור, כבר יותר מ-50 שנים, נדרשת ב.מ.וו סדרה 5 לעמוד ברף ציפיות לא פשוט. בעוד עם אחותה הקטנה הסדרה 3 אף אחד לא ידקדק בסוגיות של פאר ואיכויות, ולסדרה 7 לא יבואו בטענות אם היא לא תתנהג כמכונית ספורטיבית וקלילה - הסדרה 5 היא זו שבה שני הצירים סביבם נעה היצרנית הזו - נפגשים. מצופה ממנה להיות מכונית מהודרת ולכסות מאות קילומטרים של נהיגת אוטובאנים בנוחות יוצאת דופן, ולהסתער על מעברי הרים מפותלים בלהט ורהט. וזה עוד לפני שנגענו במתחרות שלה, אלו ממרצדס (E קלאס), אודי (A6), וולוו (S90), לקסוס (GS), ג'נסיס (G80), קאדילק (CTS) - בקיצור, כל מי שרצתה להראות שהיא משהו, ניסתה לאתגר אותה - עבור רובן עצם ההשוואה מולה הייתה הישג הגדול ביותר, אבל ב.מ.וו סדרה 5 נותרה בפסגה.

אלא שכל היופי הזה נמצא כעת בנקודת מפנה. קודם כל לראשונה היא מתייצבת להתמודדות בשתי גרסאות - חשמלית מלאה מפה ועם מנוע בנזין מכאן. והדבר השני הוא שינויים בהרגלי הצריכה שבהם המושגים המסורתיים של ביצועים, היסטוריה, מורשת, מוניטין - עומדים לבחינה מחדש על ידי הלקוחות. כן כולל על ידי מותגים סיניים שמצהירים על עצמם כמותגי יוקרה לגיטימיים, ולך תתווכח עם ניו...

עיצוב: ועם כל המחשבות האלו אני יורד לפגוש אותה בחניון. והנה היא גדולה, מעוצבת ומאוד לבנה. אני יודע שיש כאלו שלבן משדר להם יוקרה, לא יודע, מכונית לבנה מבחינתי זה כאילו נכנסתם לגלריה לאומנות, הסתכלתם על כל היצירות ובסוף קניתם בד קנבס לבן. מכיוון שהיא חולקת מרכב עם הגרסה החשמלית, היא נדמית לרגע לאחת כזו, גריל אטום, ידיות דלתות שקועות, קווים מסותתים - לא תבלבלו אותה עם מכונית אחרת, לא של ב.מ.וו ולא בכלל. זה רק פס הפלסטיק השחור בתחתית המרכב שיוצר אשליה אופטית של מכונית גבוהה מדי ודי מחבל במה שהן בסך הכל פרופורציות נאות מאוד.

תא נוסעים: זמן להיכנס פנימה, הדלת נפתחת לרווחה לסביבת נהג מאירת עיניים וטכנולוגית, אבל קודם צריך ממש למעוד לתוך תא הנוסעים. הוא מתחיל מאחורי אחד מספי הדלת הגבוהים ביותר שפגשתי, הוא מגיע לי לקצת מעל לאמצע עצם השוק - זה אומר הנפת רגל מאוד גבוהה כדי להיכנס ולצאת.

זה כבר כמה שנים שב.מ.וו מצליחה לייצר לעצמה "שפה" בתא הנוסעים שלה. ושפה היא אמצעי תקשורת, ואת האתגר של לתקשר עם הנהג - למסור לו את המידע באופן בהיר ונהיר - היא עושה מצוין. התצוגות מעולות, הצבעים עשירים, הן ברורות, קלות להתמצאות למרות שפע המידע שהן אוצרות. גם סידורי התפריטים הגיוניים מבחינת סדר והימצאות במקום שבו תצפו לראות אותם. את רובם אפשר לרכז לרשימה קצרה של קיצורי דרך מהירים.

הבעיה עם ה"שפה" הזו, היא כאשר אתה צריך לתקשר איתה, יותר מדי משטחי מגע, יותר מדי כפתורים נסתרים מתחת לכיסוי פלסטיק מבריק, יותר מדי פתרונות "חכמים" למשהו שהוא לא באמת בעיה - כמו כיוון יציאות המזגן באמצעות "ג'ויסטיקים" קטנים. זה נראה נהדר, זה ממש לא לעניין לגשש ולתהות אם אתה עם האצבע במקום הנכון. והלכלוך והאבק שתופסים כל המשטחים המבריקים האלו, לא לעניין. איכות החומרים מצוינת, וגם ההרכבה טובה מאוד, ב.מ.וו לא שכחו את הבסיס בזמן שהיא הלכו קדימה. תנוחת הנהיגה מצוינת, המושבים נמצאים בנקודת האיזון בין חביקה לכורסה נינוחה, הראות החוצה טובה מאוד בזכות שטח חלונות נדיב, משהו שתמיד ליווה את ב.מ.וו. ההגה (שוב) גדול מדי, זו לא פעם ראשונה שאני נתקל אצלם בהגה בקוטר מוגזם ממש, ומתגעגע להגאים הקטנים של ב.מ.וו מפעם, ותחסכו ממני את הבדיחה.

ואחרי שיושבים מלפנים עוברים גם למושב האחורי, שוב אותו סף דלת גבוה ואחריו מקום מאוד נעים לישיבה. בסיס הגלגים הנדיב שלה מאפשר התרווחות וגם המושבים עצמם עמוקים ונוחים לישיבה גם בנסיעות ארוכות מאוד. יש כאן יציאות מיזוג (ללא שליטה נפרדת) ושתי יציאות USB. גב המושבים הקדמיים עשוי חומר פלסטי קשיח, יעריכו את זה מאוד מי שצריכים לנקות סימני רגליים ממנו, פחות יעריכו אותו אנשים שמשלמים קרוב לחצי מיליון שקלים ובטח כבר לא מסיעים זאטוטים במכונית הזו.

תא מטען: לחיצה על כפתור הפתיחה של דלת תא המטען מקפיצה אותו למעלה במרץ, כן, גם אני הופתעתי לגלות שבמחיר הזה הפתיחה אינה חשמלית. התא עצמו גדול, אם כי 520 הליטרים שלו הם בעיקר לאורך והתא עצמו די רדוד. זה המחיר של חלוקת המרכב עם הגרסה החשמלית, גם כאשר אין שם סוללה מתחת, תא המטען נותר באותו מבנה. כן שמחתי למצוא גלגל חלופי מתחת לרצפה. אמצעי העיגון-תליה-אחסון לא ממש קיימים.

אבזור: נכון לעכשיו מגיעה הסדרה 5 עם מנוע הבנזין בגרסה אחת ה-520 וברמת גימור אחת ה-M ספורט והיא די בסיסית. מלבד חבילת אבזור ברוח M עם צבעי הלבן-אדום-כחול והריפודים דמויי העור מהטובים ביותר בתעשייה, אין פה הרעפה של אבזור וציוד. כן, המושבים הקדמיים מתכווננים חשמלית וגם ההגה, כן, המסכים פה גדולים מאוד, זה של המולטימדיה 14.9 אינץ' ולוח המחוונים בגודל 12.3 אינץ', יש פתיחה דרך האפליקציה, קישוריות אפל ואנדרואיד, גג שמש פנורמי עם וילון חשמלי ובקרת אקלים מפוצלת - זו רשימה יפה, אבל בואו, ראינו ארוכות יותר במכוניות שעולות הרבה פחות. זה בעיקר אומר שיש פה המון איכות והקפדה, אבל פחות שפע במובן הקלאסי של המילה.

ביצועים: ואם נגענו במובנים קלאסיים של ב.מ.וו, יש גם את המנוע. היסטורית, המכוניות הבכירות של ב.מ.וו תמיד התהדרו במכסי מנוע ארוכים, רמז לכך שמתחתם יש מנועי 6 צילינדרים בטור, V8, V10 ואפילו V12 בסדרה 7 הטובה ביותר אי פעם ה-E38 שחוגגת ממש השנה יום הולדת 30. כאשר מרימים את זה של הסדרה 5 רואים שם קוביה קטנה מאחורי המון פלסטיק. היא עדיין נמצאת איפה שמנוע צריך להיות - בקו עם בתי הבולמים - אבל הוא קטנצ'יק. 2.0 ליטרים, ארבעה צילינדרים טורבו עם 208 כ"ס, עם תגבור היברידי מתון 48V. כל זה מניע את הגלגלים האחוריים עם תיבת 8 הילוכים. וזה לא שהוא לא מנוע טוב, שימו אותו בכל מכונית אחרת והוא הפנינה של האוטו, אבל פה, בב.מ.וו, פה בב.מ.וו סדרה 5 הוא פשוט לא שייך. הוא לא מייצר את הדחף, את המשיכה, את הצלילים הנכונים, את האופי החלק כמשי של שישה צילינדרים. והוא בהחלט לא משדר את תדמית הכוח והשפע של מכוניות סאלון.

צריכת דלק: אז המנוע פחות הרשים אותנו בביצועים שמייצרים כוחות G מסעירים, אבל בכל הקשור לצריכת דלק - הוא בהחלט ראוי לציון. את ימי המבחן סיימנו עם תוצאה שנעה בין 15.2 ל-14.6 ק"מ לליטר, במכונית סאלון גדולה בת 1.8 טון, שתפרה קצת יותר מ-800 ק"מ בפחות מ-48 שעות.

נוחות והתנהגות: ועל כל מה שהחסיר המנוע פיצתה המכונית הזו בכיול שלדה, מתלים, הגה ובלמים שתענוג לפגוש בכל פעם אצל היצרנית הזו. נכון שהמנוע עשה לה עוול ביכולות של השלדה הזו לבוא לידי ביטוי, והכוח שלו רחוק מלאתגר אותה דינאמית, אבל למרות שהיינו שמחים להספק כפול לפחות, וגם בלי להרגיש שפעת סוסים שמאיימת לקרוע את הצמיגים האחוריים מאחיזתם - עם מספיק מומנטום או כביש מפותל במורד, אפשר באמת להעמיס עליה כוחות צד, לשחק עם העברות המשקל ובאמת להעלות חיוך. בקטע הנהיגה המפותל האחרון אפילו כבר שכנעתי את עצמי שזה אפילו מאתגר, איך ב.מ.וו הצליחו להוציא ממנה כמה שיותר התנהגות עם כמה שפחות סוסים, שגם הם, מסימני הדור הנוכחי - נהיו מוצר זול וזמין.

ב.מ.וו סדרה 5 החדשה, בגרסת הבנזין של מנוע ה-2.0 ליטר היא מכונית מאתגרת לסיכום. יש לה תא נוסעים מתוכנן היטב, שברגע שהוא מתרחק למחוזות הגימיקים לא שומר על הרמה הגבוהה המצופה. יש לה איכות חומרים מצוינת ועשירה, אבל אבזור שרחוק מלהרשים לעומת מה שמציעות מכוניות שעולות הרבה פחות ממנה. היא מכונית עשויה היטב בסעיפים הדינאמיים, אבל חסרה את המנוע שיביא אותם לידי ביטוי.

בשוק שעובר טלטלות ועם מותגים שלא רק מכריזים על עצמם כ"יוקרתיים" אלא באמת מעמידים מוצרים תחרותיים מאוד, ואני מדבר על ג'נסיס G80 למשל, ב.מ.וו סדרה 5 כבר לא יכולה להסתפק בהילה ומורשת.

בשוק שהולך ונגדש בחשמליות שמציעות הספקים וביצועי מכוניות על בהרבה פחות מהמחיר שלה, היא צריכה להיות עם הצעת ערך רצינית מאוד. והיא לא כזו, לא בכל הסעיפים.

במחיר של 470 אלף שקל היא עולה כמעט כמו גרסת הפלאג אין של הדור היוצא, ועל אף שהדור הזה מתקדם, טכנולוגי ועשיר יותר בתא הנוסעים שלו, בגרסת הכניסה הזו שלו הוא עם פחות מדי דגש על החלק של "מנועים" במכוניות של חברה בשם Bayerische Motoren Werke "חברת המנועים הבווארית". וחבל.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, אחורית
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 33.6/208
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (מ'): 5.06
רוחב (מ'): 1.9
גובה (מ'): 1.52
בסיס גלגלים (מ'): 300
תא מטען (ליטרים): 520

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 7.5
מהירות מירבית (קמ"ש): 230
צריכת דלק (מבחן): 15.2 ק"מ לליטר

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" עם מניעת מעבר נתיב, התרעה על רכב חולף בפתיחת דלת, התרעת תנועה חוצה מאחור, בלימה אוטומטית, שחזור נסיעה לאחור למרחק 50 מטרים

זיהום אוויר: 13/15

אחריות: שלוש שנים ללא הגבלת ק"מ