ושארדואן יתפוצץ: נהגנו בטויוטה קורולה היפנית שחזרה לארץ

מחיר: 160 אלף שקל
מתחרות: יונדאי אלנטרה, סקודה אוקטביה, צ'רי אריזו 8
אהבנו: מחיר, צריכת דלק, נוחות, איכות ייצור, בטיחות, מוניטין אמינות ושמירת ערך
לא אהבנו: בידוד רעשים, אבזור, מרווח פנים, התנהגות כביש
ציון: 8/10

הקורולה לימיטד אדישן מתמרנת לצילום ליד המבנה המרשים של הספריה הלאומית החדשה בירושלים. לא בטוח שאנחנו עדיין עם הספר, אבל אנחנו בטוח עם הקורולה. יותר מ-320 אלף קורולות נמכרו בארץ מאז תחילת הייבוא ב-1992, כ-200 אלף עדיין נוסעות כאן הופכות אותה למכונית הנפוצה בארץ.

בעשור האחרון הצליחה הקורולה סוף סוף להפוך לראשונה גם למכונית הנמכרת בארץ, מעמד שהיה לה בעולם מאז הדיחה את הגולף ועד שנעקפה בידי טסלה מודל Y ובעיקר ראב4. להיט בשוק המשומשות, עם קהל מעריצים אדוק שמהלל את שמירת הערך והאמינות, שהפוליטיקאים פה בכנסת ממול היו מתים שיהיו להם. מעמד של קנייה בטוחה, שמרנית, נטולת סיכונים וצרות, כאשר המעבר להנעה היברידית רק הגביר את הביקוש. עכשיו היא לא מנצחת רק את לוי יצחק, אלא גם את משאבות הדלק.

ואז בא רג'יפ טייפ ארדואן ועצר את החגיגה באפריל 2024 עם החרם על ייצוא לישראל מהמפעל האירופי של הסדאן. צחוק הגורל: פעם טויוטה הייתה מי שנכנעה לחרם הערבי על ישראל, כעת בקצב זהיר וטויוטאי היא לא זנחה את השוק המקומי ולמרות שאצלנו עברו די בקלות ליאריס קרוס הזולה יותר ולקורולה קרוס היקרה יותר, החברה החלה לספק לנו קורולה מהמפעל ביפן ומתוך הייצור לקנדה. תקינה אמריקאית בתוספת לוח מחוונים בקמ"שים.

לנטישת התקינה האירופית יש כמה חסרונות שעוד ניגע בהם, אבל היא אפשרה תג מחיר זול ב-10,000 שקל מבעבר: מ-160 אלף שקל, זולה מיונדאי אלנטרה ההיברידית ומאזדה 3 2.5 ליטר בנזין, מצ'רי אריזו פלאג אין, שווה במחיר לסקודה אוקטביה בסיסית, ויקרה רק מניסאן סנטרה הוותיקה. מה יש לה להציע לנו ב-2025, רגע לפני השקת הדור הבא שכבר נרמז לנו בקורולה קונספט לפני חודשיים?

זאת אותה קורולה מוכרת, ועדיין קצת אחרת. החזית שונה וגם האחוריים, החישוקים ירדו לגודל 15 אינץ' במקום 16, ונעלמו מסגרות הניקל מסביב לחלונות. פשוטה יותר, אבל גם קצת יותר צעירה במפתיע.

סביבת הנהג ותא הנוסעים: גם כאן מורגש השינמוך, כמעט בכל היבט, מה שמלמד הרבה על תנאי השוק בצפון אמריקה, ושהמחיר הזול שם של רכב חדש הוא לא רק פונקציה של מיסוי נמוך, אלא גם מפרט בסיסי יותר. והרשימה ארוכה: מסך מולטימדיה מרכזי 8 אינץ' בלבד במקום 9 או 10.5 אינץ' בקורולה סדאן הטורקית והסטיישן הבריטית, לוח מחוונים דיגיטלי רק בחלקו, עם מסך 7 אינץ' וגרפיקה של משחק ווידיאו משנות ה-80. אין טעינה אלחוטית לנייד ושקע ה-USB מתחבא בתוך תא האחסון שבין הנהג לנוסע.

שינויים אחרים כבר קשורים לתקינה הצפון אמריקאית: מראות הצד לא מתקפלות חשמלית והן קטנות יותר והרדיו לא קולט תדרים אי זוגיים.

ובכלל חומרי תא הנוסעים פשוטים יותר, הפלסטיקים אפורים יותר ואפילו ההגה נטול ריפוד עור.

מה שמשפר את המצב הוא הנדסת אנוש מצוינת, עם שפע של כפתורי תפעול פיזיים שמחליפים את המסע המסתכל והמסוכן בין מסכים במכוניות חדשות אחרות, רובן סיניות. גם היכן שנדרש שימוש במסך, כדי לעבור לאנדרואיד אוטו ובחזרה לתפעול הרכב, קל להבין מייד מה לעשות, על מה ללחוץ ואיפה לחפש את הפונקציה המבוקשת.

הישיבה נוחה, אם כי המושבים האמריקאים מספקים פחות תמיכת צד, וגם הראות.

היושבים מאחור איבדו במסגרת קבלת הגרין קארד את יציאת המזגן, מה שהופך את הקורולה לאחת המשפחתיות האחרונות כרגע ללא יציאת מזגן אחורית. הרצפה שטוח והמרווח לברכיים ולראש טוב, אך רוחב המושב יקשה על חגירת שלושה פעוטות בהתקני ריסון במקביל.

לתא המטען נפח של 371 ליטר, אבל הוא זהה לזה של הקורולה הטורקית עם 471 ליטר, כך שההבדל נובע משיטת מדידה שונה. מצד שני אין גלגל רזרבי כמו שיש בקורולה ששווקה כאן בעבר. פתח הטעינה לא גדול.

בטיחות: הקורולה סדאן קיבלה 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. בניגוד לשאר המפרט, בסעיף הזה הקורולה הצפון אמריקאית מציגה שדרוג: 10 כריות אוויר במקום 7, עם תוספת של כריות צד לנוסעים מאחור וכרית בין הנהג לנוסע מלפנים. בנוסף הקורולה האמריקאית כוללת כסטנדרט ניטור רכב בשטח מת שלא הוצע בכל גרסאות הגימור של הקורולה הטורקית, וזיהוי רכב חוצה מאחור, שגם חסר לאחרונה.

מנוע וביצועים: הבדלי המדידה רק מתחילים בתא המטען. למרות שמדובר ביחידת זהה, היברידית על בסיס מנוע בנזין 1,798 סמ"ק, לאמריקאית יש רק 138 כ"ס רשומים במקום 140 כ"ס. גם התיבה האוטומטית רציפה זהה. נתון התאוצה הרשמי הוא 10 שניות במקום 9.3, אבל בפועל הביצועים זהים. הקורולה לא זריזה כמו משפחתיות טורבו בנזין או חשמליות, אבל יודעת לעקוף כשצריך, במחיר של רעש מנוע מוגזם כאשר התיבה מעבירה את המנוע לסל"ד גבוה שהוא לא אוהב.

צריכת דלק: גם כאן הנתון הרשמי טוב פחות, עם 21.3 קילומטר לליטר במקום 22.7 קמ"ל. בפועל צריכת הדלק טובה מאוד. את ימי המבחן סיימנו עם 20.5 ק"מ לליטר, שכללו לא מעט שיוטים בין עירוניים, נהיגה עירונית וגם קטעי נהיגה מאומצת. אף משפחתית בנזין לא יכולה להתקרב למספרים כאלה, וגם צ'רי אריזו 8 פלאג אין תשיג פחות במתווה השימוש הישראלי המקובל, ללא טעינה מהשקע. היחידה שיכולה לאתגר את הקורולה כאן היא יונדאי אלנטרה ההיברידית. סביר שהשימוש בצמיגים קטנים יותר שיפר את צריכת הדלק.

נוחות והתנהגות: הקורולה האמריקאית רועשת יותר, תוצאה של הפחתת חומרי ומשטחי בידוד רעשים. אבל היא גם רכה יותר ונוחה יותר בעיר. זה אומר שהיא גם נוטה יותר בנהיגה מהירה יותר בסיבובים, שפחות נפוצה בקרב קהל הלקוחות שלה.

המחיר התחרותי יותר אינו מקרי. הקורולה האמריקאית היא מוצר פשוט יותר מהטורקית אירופית, ופחות מפנק. אבל היא גם בטוחה יותר, ולא הפסידה שום דבר חשוב באמת במעבר בין פסי הייצור, מלבד ביטול יציאת המזגן מאחור. הנוחות עדיפה, מפרט הבטיחות שופר וזו אחת המשפחתיות החסכוניות בשוק.

אין כרגע סיבה לחשוש שהיא לא תבלוט גם בשני פרמטרים אחרים שמבחני דרכים לא יכולים למדוד, של אמינות ושמירת ערך. הסיבה היחידה שהיא כבר לא תחזור להיות להיט היא השינוי בשוק וההעדפה הגורפת של לקוחות לקרוסאוברים, שמציעים ישיבה גבוה יותר וכניסה ויציאה עדיפות.

לקורולה סדאן תהיה מחליפה בשנה הבאה, אבל היורשות שלה בפועל הן יאריס קרוס וקורולה קרוס. הסדאן תישאר נחלת הלקוחות הקלאסיים שמחליפים קורולה בקורולה, ושל ציי רכב שעדיין מתעקשים משום מה לרכוש מכוניות סדאן.

מנוע: בנזין 1,800 סמ"ק + מנוע חשמלי. הספק משולב 138 כ"ס
תיבת הילוכים: אוטומטית רציפה, הנעה קדמית

ממדים:
אורך (מטר): 4.63
רוחב (מטר): 1.78
גובה (מטר): 1.435
בסיס גלגלים (מטר): 2.70
נפח תא מטען (ליטר): 371
משקל (ק"ג): 1,385

ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 10
מהירות מרבית (קמ"ש): 180
צריכת דלק משולבת (יצרן, ק"מ לליטר): 21.3
צריכת דלק משולבת (מבחן, ק"מ לליטר): 20.5

בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, ניטור רכב בשטח
מת, אור גבוה אוטומטי ועוד

אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ לרכב, 5 שנים למערכת ההנעה החשמלית, 8 שנים או 160 אלף ק"מ לסוללה החשמלית