מחיר (בסיס/רכב מבחן): 130/124 אלף שקל
מתחרים: קיה פיקנטו, BYD דולפין סרף, MG3 היברידית
אהבנו: עיצוב, אבזור יכולת דינמית, צריכת דלק
לא אהבנו: מרחב במושב האחורי, מחיר
ציון: 8/10
ערב פסח יתבצע העדכון הבא של מחירי הדלק בארץ, הראשון מאז פרוץ מערכת "שאגת הארי", חסימת מצרי הורמוז, הפגיעות במתקני הפקת הנפט במדינות המפרץ ומשבר האנרגיה העולמי של 2026.
אין ספק שטויוטה אייגו X המחודשת הגיעה לידינו בעיתוי הטוב ביותר עבורה: מתיחת הפנים השתילה בה את יחידת ההנעה ההיברידית של היאריס, וכעת היא מתגאה בנתון צריכת דלק רשמי של עד 27 קילומטרים לליטר - מספר שהרבה ישראלים יפנטזו עליו אחרי התדלוק הבא והמכה בכיס.
הדור השלישי של המיני היפנית הוא גם הראשון שטויוטה תכננה ומייצרת לבד במפעל בצ'כיה, שבעבר שימש את מיזם הקטנות הצרפתי-יפני שהנפיק לנו מכוניות כמו פיג'ו 107 ו-108 וסיטרואן C1.
הצרפתים החליטו שאין עוד מקום למכונית בנזין קטנה בשוק שחטף מהאיחוד האירופי רגולציית זיהום קשיחה, שחייבה מאמצים יקרים כדי לעמוד בה, והחליטו לפרוש.
טויוטה, שראתה את קבוצת פולקסווגן נוטשת גם היא את השוק הזה ומפסיקה לייצר את האפ!, סיאט מי וסקודה סיטיגו, ואת פיאט ממשיכה עם הפנדה העתיקה, זיהתה הזדמנות. ספק אם היא ידעה אז שגם יונדאי תעצור את ייצור ה-i10 לאירופה, כמעט שנתיים אחרי שאיבדנו אותה בישראל בגלל אמברגו ארדואן.
וכך נותרה האייגו לבדה מול קיה פיקנטו, שהיצרנית שלה בחרה בפתרון זול יותר: מעבר ממנוע ה-1,200 סמ"ק (79 כ"ס) ל-1,000 סמ"ק החלש יותר (67 כ"ס), אך המזהם פחות - שינוי שיגיע אלינו בשבועות הקרובים.
בגרסת הבנזין שלה, עם מנוע ה-1,000 סמ"ק הוותיק (72 כ"ס) ששורשיו עוד ביאריס הראשונה מ-1999, התקשתה האייגו X להתחרות בפופולריות של הפיקנטו בארץ, למרות שהייתה זולה ממנה. כעת יש לה מנוע חדש, גם כן מהיאריס, אבל 1,500 סמ"ק היברידי מלא בהספק של 116 כ"ס, שמשפר דרמטית את הביצועים ואת צריכת הדלק. האם נמצאה התשובה לאיראנים?
קרב מכוניות המיני:
טויוטה אייגו מול קיה פיקנטו, יונדאי i10 ומיצובישי ספייס סטאר
עיצוב: כבר כאשר השיקה את הדור הנוכחי קיבלה טויוטה החלטה חשובה. בתקווה ליצור הצדקה בעיני הלקוחות להתייקרות הדגם, היא בנתה אותו כקרוסאובר קטן, עם גובה של 1.525 מטר, רוחב של 1.74 מטר ובסיס גלגלים של 2.43 מטר, כמו שעשתה קודם סוזוקי עם האיגניס, שגם היא לא זכתה ליורש. כעת, כדי לארגן מקום ליחידת הנעה גדולה יותר ולסוללה שלה, נאלצה טויוטה להגדיל את תא המנוע, כך שהרכב התארך ב-8 ס"מ ל-3.78 מטר, ללא שינוי בבסיס הגלגלים. הסוללה של המערכת ההיברידית נשלחה אל מתחת למושב האחורי. שינוי גדול ויקר יחסית למתיחת פנים. כדי שגם מבחוץ נדע שמשהו השתנה, קיבלה האייגו X חזית חדשה, ובדגם המאובזר שבו נהגנו גם צביעה דו-גוונית. סך הכל מכונית נאה.
תא הנוסעים: כבר בכניסה רואים שמדיניות החיסכון לא השתנתה, עם הרבה מתכת חשופה בדלתות, ללא כיסוי פלסטיק. מה שכן, סביבת הנהג שודרגה. לוח המחוונים הוא כעת דיגיטלי מלא, 7 אינץ', במקום חלקי עם מסך 4.2 אינץ', ולצידו מסך מולטימדיה 9 אינץ'. מה שחשוב יותר - נוסף פתח אוורור מרכזי למערכת המיזוג, אם כי הוא ממוקם בחלקו העליון של הדשבורד ולא ממש מול הנוסעים. כעת זה הספיק, לא בטוח שביום חם באוגוסט.
עוד שדרוג הוא מעבר לבלם יד חשמלי, מה שפינה מקום לעוד תא אחסון. יש גם שיפור באיכות הפלסטיקים שכן נמצאים, אבל שתי פשרות מרכזיות שנועדו להוזיל עלויות לא טופלו: ההגה עדיין מתכוונן רק מטה-מעלה ולא לעומק, והחלונות האחוריים נפתחים הצידה ומעט, ולא יורדים לתוך הדלת.
תנוחת הישיבה גבוהה, מה שמקל על הכניסה והיציאה ומשפר את הראות החוצה. המושב הקדמי מעט קצר, אבל סך הכל סביר למכונית מיני.
המושב האחורי עדיין זעיר. החל מהדלתות הקטנות עם מפתח הכניסה הצר, ועד המושב עצמו שנטול כמעט מרווח ברכיים. המושב עצמו נוח וגבוה, ומבוגר בגובה ממוצע יכול לשבת מאחור, אבל נוח זה לא יהיה. גם להסיע פעוט בכיסא תינוק יהיה צפוף מאוד. מקסימום עם בוסטר.
אין שינוי גם בתא המטען. נפח של 231 ליטר הוא סביר למכונית מיני, אבל עדיין קטן, ובמקרה הזה גם סובל מסף הטענה גבוה מאוד שיקשה על הרמת מטענים כבדים. גלגל רזרבי עדיין אין.
המפרט כולל שלוש רמות גימור, ושימו לב למחיר:
Pure (מ-124 אלף שקל) מגיעה עם מסך מולטימדיה בגודל 9 אינץ' עם צימוד אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיים, לוח מחוונים בגודל 7 אינץ', חישוקי פלדה 17 אינץ', מפתח התנעה, בקרת אקלים ומראות צד חשמליות. זו גרסה שנועדה בעיקר לעסקים שזקוקים למכונית זולה וחסכונית, כמו חברות שמירה וסיור.
רמת Pulse (125 אלף שקל) מוסיפה חישוקי סגסוגת בגודל זהה, משטח טעינה אלחוטית, כפתור התנעה, קיפול מראות אוטומטי ופנסי ערפל לד.
רמת Peak שבה נהגנו מעפילה ל-130 אלף שקל ומוסיפה צבע חיצוני משולב גג שחור, תאורת פרוג'קטור LED מלאה (קדמית ואחורית), חיישן גשם וחלונות אחוריים כהים. עוד נחזור לנושא המחיר.
בטיחות: האייגו X קיבלה 4 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי ב-2025. היא מגיעה עם בלימת חירום אוטונומית אך גם בקרת שיוט אדפטיבית שנדירה במכוניות קטנות, שמירת נתיב, סיוע בהיגוי, מרכוז נתיב לנסיעה ואור גבוה אוטומטי.
מנוע וביצועים: 116 כ"ס זה הרבה למכונית מיני, אפילו שהאייגו X ההיברידית כבדה ב-140 ק"ג מגרסת הבנזין. התוספת של 44 כוחות הסוס בהחלט מורגשת. הנתון הרשמי מורה על 6 שניות בתאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש, ועל הכביש זה מורגש היטב, גם ברמזור וגם בעקיפות. יש בחירה בין שלושה מצבי מנוע: רגיל, חסכוני וכוח, עם פערים לא גדולים בביצועים. תוספת ההספק והסיוע החשמלי מביאים לכך שמנוע הבנזין גם מתאמץ פחות ושקט יותר מבעבר, למרות שהגרסה ההיברידית נותרה עם תיבה אוטומטית רציפה.
צריכת דלק: כאן השיפור אפילו גדול יותר. בגרסת הבנזין נתון הצריכה המשולב היה 20 ק"מ לליטר, ובהיברידית הוא נע בין 25.6 ל-27 קמ"ל, תלוי ברמת הגימור. נסיעה עירונית ארוכה, עם מעט קטעים פרבריים, הסתכמה בנתון מצוין בחיים האמיתיים של 24 ק"מ לליטר. אחרי שהוספנו נהיגה בינעירונית וקטע מאומץ קצר, ירדה הצריכה ל-22 קמ"ל בסיכום המבחן - הנתון הטוב ביותר שראינו ממכונית היברידית.
נוחות והתנהגות: המערכת ההיברידית לא רק הפכה את האייגו לכבדה יותר, אלא גם ריכזה יותר משקל בחלקו התחתון של הרכב. הנוחות טובה יחסית למכונית מיני, כאשר המתלים שכוילו מחדש נכנעים בעיקר לבורות עמוקים ומסתדרים בסדר עם פסי האטה. מחוץ לעיר המצב משתפר, אולם יש קצת רעשי רוח. כושר התמרון מצוין בזכות הממדים, וביחד עם היגוי קצר תענוג לתמרן עם האייגו בעיר ובתוך התנועה. גם מחוץ לעיר ובכבישים מפותלים האייגו נותרת נעימה ומהנה. הבלמים תוגברו בדיסקים מאחור, אבל החיבור לבלימה המחוזקת שיוצרת הטעינה החוזרת לסוללה לא תמיד מוצלח.
השורה התחתונה: אם יש משהו שמעיב על העדכון המוצלח של האייגו זה המחיר. המעבר להנעה היברידית הפחית 3,700 שקל ממס הקנייה על הרכב, שירד מקבוצת זיהום 4 ל-2. למרות זאת המחיר התייקר ב-19 אלף שקל - הפער בין גרסאות הבסיס לפני ואחרי העדכון.
אייגו יקרה כעת ב-14 אלף שקל מקיה פיקנטו, וב-9,000 שקל מ-BYD דולפין סרף החשמלית הקטנה, ששתיהן מרווחות ממנה. למעשה, אייגו יקרה יותר מדגמי סופר-מיני כמו סקודה פאביה וסיאט איביזה, ועולה כמעט כמו MG3 שהיא גם סופר-מיני וגם היברידית.
מולן, הנכס העיקרי של הטויוטה הוא היכולת שלה למצוא חנייה כמעט בכל מקום וצריכת הדלק המצוינת. עבור מי שנוסע כ-20 אלף ק"מ בשנה מדובר בחיסכון של כ-3,000-4,000 שקל בשנה מול דגמי בנזין קטנים, וכ-1,000 שקל לעומת MG3.
עלות האנרגיה ב-BYD תהיה נמוכה בכ-4,000 שקל לשנה מאשר באייגו למי שיכול לטעון את הרכב בעלויות של חשמל ביתי, אבל מוכן גם לקבל את ההתעסקות עם טעינות וחרדת הטווח הבלתי נפרדת מבעלות על חשמלית.
האייגו X היא פתרון עירוני מצוין, בעיקר למי שנוסע לבד או בזוג, אבל כאשר הטכנולוגיה הופכת כל כך יקרה, היא קצת מפספסת את הנקודה. באירופה היצרנים חייבים להשקיע במכוניות חסכוניות כדי לחסוך קנסות של מיליארדי יורו על זיהום, כך שמשתלם לטויוטה למכור כמה שיותר אייגו כדי לאפשר מכירה של לנד קרוזר רווחי הרבה יותר. בארץ המחוקק לא השכיל לייצר קשר כזה, אולי כי הוא מתעניין יותר בגביית המסים מענף הרכב, במקום לעודד מכוניות פחות מזהמות שצורכות פחות דלק יקר.
כך שלמרות שמדובר בסוג של הברקה, האייגו צפויה להישאר נדירה יחסית על הכבישים שלנו, וחבל.
על הצד הטכני: טויוטה אייגו X היברידית
מנוע: בנזין, 1.5 ליטר, 3 צילינדרים ומנוע חשמלי, 116 כ"ס
תיבת הילוכים: מפצל כוח, הנעה קדמית
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 9.2
מהירות מרבית (קמ"ש): 172
צריכת דלק משולבת (ק"מ לליטר, יצרן): 25.8
צריכת דלק משולבת (ק"מ לליטר, מבחן): 22
ממדים:
אורך (מטר): 3.78
רוחב (מטר): 1.74
גובה (מטר): 1.525
בסיס גלגלים (מטר): 2.43
נפח תא מטען (ליטר): 231
משקל עצמי (ק"ג): 1,090
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 4 מ-5 כוכבים ב-2025
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, זיהוי תנועה חוצה בצמתים, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור עייפות הנהג ועוד.
אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ לרכב, 5 שנים או 100 אלף ק"מ לסוללה.