פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      החשמליות באות: כל מה שצריך לדעת על טעינת רכב

      שנת 2020 צפויה להיות שנת מפנה בשוק הרכב הישראלי, עם חדירה של למעלה מ-10 דגמים חדשים של כלי רכב חשמליים ופריסה של עוד אלפי עמדות הטענה לרכבים חשמליים בכל רחבי הארץ. זה הזמן לעשות קצת סדר בעניינים

      שאלות ותשובות: טעינת מכוניות חשמליות (קינן כהן)
      מה דורש מעבר למכונית חשמלית בהיבט השימוש ברכב?

      זה יתחיל בטפטוף, זו תהייה נחלתם של אנשים מסוימים מאוד, חובבי טכנולוגיה, מאמצי חידושים ובעיקר כאלו עם חניה צמודה, טווח נסיעה יומי קבוע ואפשרות לסגל את אורח החיים שמכתיבה מכונית חשמלית. כרגע הן נמצאות בעיקר בקטגוריות הפאר עם כלים כמו אודי e-tron, יגואר i-PACE, מרצדס EQC ואצל המותגים העממיים עם ניסאן ליף, MG ZS EV וכעת עם ה-GE3 של GAC ואחרות, אבל במבט של פחות מעשור קדימה, אנחנו נראה יותר ויותר דגמים, עם יותר ויותר יכולות שיהפכו מכונית חשמלית מקוריוז לאלטרנטיבה אמיתית למכוניות בעירה פנימית רגילות. אבל עד אז, יש לא מעט חסמים ובעיות בדרך. כדי לעשות סדר בבלאגן החשמלי, אנחנו מבקשים מרונן יבלון מנכ"ל EV-edge לעשות לנו קצת סדר.

      השוק מתעורר - תמונת מצב

      ש: ברחבי ישראל צצות מידי יום עוד ועוד עמדות טעינה. השוק מתעורר וזה הזמן לשאול - זה באמת כל כך טוב לנו? מהם היתרונות? ואילו חסרונות יש לרכבים חשמליים?

      ת: זה טוב לנו במספר רב של היבטים -
      • משבר האקלים - הפחתת זיהום אוויר כללי על ידי הפחתת פליטות גזי חממה CO2.
      • בריאות וצמצום תחלואה - הפחתת זיהום אוויר במרכזי הערים, שם ישנו ריכוז כלי רכב.
      • מדיני - צמצום התלות המקומית בנפט.
      • כלכלי - חסכון משמעותי בעלויות טעינה לעומת תדלוק, ועלויות אחזקה זולות משמעותית.
      • חווית נהיגה שקטה ונעימה.

      עם זאת, קיימים עדיין מספר חסמים מרכזיים:
      • טווחי הנסיעה נמוכים מרכב מנוע בעירה.
      • מחיר הרכב החשמלי גבוה ביחס לרכב עם מנוע בעירה.
      • תשתית עמדות טעינה עדיין אינה מספקת.
      • היצע דגמים של רכבים חשמליים מצומצם עדיין, אם כי צפוי לגדול משמעותית במהלך 2020.
      • המדיניות רגולטורית אינה מספיק מגובשת.

      ש: מתי אנחנו צפויים לראות בישראל מסה של רכבים חשמליים? מה בא קודם הביצה (העמדה) או התרנגולת (הרכב)?

      ת: כל החסמים שצינתי נמצאים בשלבים שונים של הסדרה או שיפור, כמובן במגמה חיובית לטובת הרכב החשמלי. אנו צופים שבשנים 2021-2022 יבשילו כל התנאים לחדירה מסיבית של רכבים חשמליים לישראל.

      ש: מה המצב בישראל לעומת אירופה? שאר העולם? ומהן הסיבות לפערים אם יש?

      ת: ישראל נמצאת כמה שנים מאחור לעומת אירופה, סין וארה"ב בכל הנוגע לרכב חשמלי. באופן פרדוקסלי, אחת הסיבות לכך היא היותנו החלוצים בתחום (בטר פלייס), וה"טראומה" שהכישלון השאיר לגורמים שונים שהיו מעורבים (כולל לקוחות פרטיים ועסקיים, ספקים).

      שאלות ותשובות: טעינת מכוניות חשמליות (יח"צ , ABL)
      כל עוד עמדות טעינה ציבוריות לא יהפכו למחזה נפוץ, למכונית החשמלית יהיה קשה להוות חלופה (צילום: יח"צ)

      ש: איפה התחום הזה הכי מתקדם ולמה אנו רואים את המגמה הזאת דווקא שם?

      ת: התחום הכי מתקדם כיום בנורבגיה, הולנד, גרמניה. הסיבה להבדלים בהתקדמות היא אחת: תכנית תמיכה ממשלתית רחבה וארוכת טווח בקידום רכב חשמלי. התכנית צריכה לכלול גם מענקים והטבות שיעודדו מעבר לרכב חשמלי, וגם מערך כללים ואכיפה שיענישו גורמים מזהמים (כניסה למרכזי ערים, חנייה במקומות יעודיים לרכב חשמלי, ציי רכב מזהמים וכד').

      ש: האם התמיכה שמעניקה המדינה מספיקה? האם היא ניתנת במקומות הנכונים על מנת לגרום להאצת התחום באופן משמעותי?

      ת: התמיכה שהמדינה מעניקה בהטבת מס קניה (10% לעומת ~60%) טובה. "קולות קוראים" שהוציא משרד האנרגיה יובילו להקמת 2,700 עמדות טעינה ציבוריות, מספר מכובד מאוד. הכיוון הוא חיובי, אך צריך להמשיך להעניק הטבות במקומות נוספים, כמו עמדות טעינה לבתים פרטיים, תקני חובה בבניית חניונים, חניה חינם לרכב חשמלי / נתיבים יעודיים וכד'.

      שאלות ותשובות: טעינת מכוניות חשמליות (קינן כהן)
      סימון חניות ייעודיות למכוניות חשמליות ונטענות ושמירה שלהן לשימוש זה הכרחית

      איך, כמה כסף וכמה זמן?

      ש: האם כל עמדה יכולה להטעין כל כלי רכב חשמלי?

      ת: כן. כל עמדה ציבורית אשר אינה מגיעה עם כבל צמוד (רובן המוחלט של העמדות) יכולה להטעין כל רכב חשמלי / פלאג-אין.

      ש: כמה זמן בממוצע לוקח לטעון רכב? וכמה ק"מ בממוצע אפשר לנסוע בכלי רכב כשהוא טעון במלואו?

      ת: זמן הטענת הרכב והק"מ הממוצע בין טעינה לטעינה משתנים בין דגמי הרכבים. זמן הטעינה תלוי בגודל הסלולה, קצב הטעינה של עמדת הטעינה וקצב הטעינה אותו הרכב יכול לקבל. בטעינה איטית (AC) מדובר על טעינה שבין 3 ל- 4 שעות. כיום ניתן לנסוע בין 220 ל- 350 ק"מ בין טעינה אחת לשנייה, בתלות בגודל הסוללה ואופי הנהיגה. בטעינה מהירה (DC) מדובר על כחצי שעה לטעינה של 80 אחוזים מהסוללה.

      ש: מהי עלות ההטענה? כיצד משלמים?

      ת: עלות קוט"ש בעמדת הטעינה משתנה לפי מפעיל העמדה ויכולה לנוע בין 80 אג' ל-2 שקלים בעמדה ציבורית. התשלום הוא במקרים רבים באמצעות אפליקציה ייעודית ואמצעי תשלום חכמים נוספים. בשלב זה ולטובת הציבור, הטעינה ברבות מעמדות הטעינה הפרושות בישראל היא ללא עלות כספית.

      שאלות ותשובות: טעינת מכוניות חשמליות (יח"צ)
      זמני הטעינה משתנים בין סוגי עמדות והתאמת כלי הרכב (צילום: יח"צ)

      ש: כמה עמדות יש בישראל? וכיצד ניתן לדעת היום איפה ממוקמות העמדות הפעילות?

      ת: כיום קיימות כמה עשרות עמדות טעינה פעילות בישראל. בימים אלו פורשות החברות מאות עמדות טעינה נוספות ברחבי הארץ. קיימות מפות שמאחדות את תמונת עמדות הטעינה בישראל, כמו פלאג-שייר ויוזמות פרטיות נוספות וכמובן ניתן להתעדכן במיקום עמדות הטעינה באפליקציות של החברות.

      ש: מה חשוב ללקוח הפרטי לדעת כשבוחרים איזו עמדת טעינה להתקין?

      ת: חשוב לבחור עמדת טעינה מיצרן בעל שם עולמי ובעל ניסיון עשיר בהתקנת עמדות טעינה. עמדת טעינה "חכמה" תאפשר ניהול עומסים, גבייה וניהול היסטוריית טעינות (מאפיינים קריטיים אם מדובר בעמדה המותקנת בבניין משותף). העמדה צריכה לתמוך בתשתית חד / תלת פאזית בהספק של עד 22 ק"ו ולאפשר גמישות בהתאם לסוג הרכב החשמלי גם בעתיד.
      חשוב מאוד לוודא שהכנת התשתית לעמדת הטעינה מבוצעת על ידי חשמלאים מוסמכים, בהתאם לחוקי החשמל ולתקני עמדות טעינה בישראל.
      מומלץ לבחור בחברה המפעילה מערך שירות לקוחת טלפוני ומערך טכנאים בפריסה ארצית הפועל 24 שעות ביממה.

      ש: כיצד ניתן לוודא שהטעינה לא תגרום נזק לרכב? האם התחום הזה מפוקח ועל ידי מי?

      ת: חשוב לבחור בעמדת טעינה אשר עומדת בתקן ישראלי IE 61851-1 ובטוחה הן לרכב והן לנהג, להבין את הנחיות יצרן הרכב בנושא טעינה ולפעול לפיהן.

      שאלות ותשובות: טעינת מכוניות חשמליות (קינן כהן)

      ש: האם עלינו להסתגל במעבר לעולם של רכבים חשמליים? כיצד זה שונה מהדרך בה אנו מתנהלים עם רכבי הבנזין?

      ת: המעבר לרכב חשמלי יוביל קודם כל לעולם נקי יותר, פחות רועש וחסכוני הרבה יותר. אופי הטעינה ישתנה ולמעשה הנהג יוכל להטעין באופן חלקי את הרכב בכל מקום בו יחנה. לדוגמא, הנהג יגיע לעבודתו ויטעין את הרכב בחניון במהלך היום ובהגעה לביתו בסוף היום, יחבר את הרכב לטעינה לילית.

      ש: באילו קשיים אנו עלולים להיתקל במהלך הדרך?

      ת: בשלב ראשון יהיה תהליך של התרגלות למחשבה על הצורך בטעינה והחשש להתרוקנות הסוללה, הימנעות מחניה של רכב רגיל בחנית עמדת טעינה חשמלית. יש להיזהר מהתקנות ופתרונות זולים, לא איכותיים ולא בטיחותיים.

      בעתיד הרחוק יותר, בטווח הזמן של עשרות שנים יביא לעיצוב חדש של כל המעטפת סביב המכוניות. גם ברמה הארצית של ניהול משק אנרגיה אליו נוספות עשרות אלפי צרכניות חשמל ועד שינוי בקונספט של תחנות דלק והפיכת מתחמי טעינה למרכזי קניות או בילוי. בשורה התחתונה: היא אולי שקטה ואיטית - אבל שלא נטעה - זו מהפכה.