טויוטה יאריס: מכונית גדולה קטנה

תשאלו חובבי נהיגה, "מי היצרנית הכי פריג'ידרית בעולם המכוניות?", מה תהיה התשובה? טויוטה, ברור. אבל אני בכלל לא בטוח שהם צודקים. זה נכון שטויוטה היא שהמציאה את תפיסת ה"פריג'ידר-על-גלגלים" למכוניות, אבל כשהיא מחליטה לעשות משהו מיוחד, היא מגישה לחובבי הרכב אגדות. תשאלו כל חובב שטח שנסע בלנד קרוזר כלשהו, תשאלו כל חובב נהיגה שנהג ב-MR2 או ב-GT86 או בסופרה הנכונה, תשאלו כל בעל משפחה שפגש מקרוב בפריוויה, תשאלו כל חובב התוכנית "טופ גיר" שראה איך ג'רמי קלארקסון מנסה להרוג טויוטה היילקס בכל דרך אפשרית, ללא הצלחה.

טויוטה יאריס היא סיפור מעניין בפני עצמו. כשהיא נולדה היא היתה אחת ממכוניות הסופר-מיני הפחות-פרקטיות, אבל היותר מקסימות: לוח המחוונים התלת ממדי, העיצוב החוצפני, וגם הקלילות והמנועים המצוינים, שיצרו - במכונית כביש של טויוטה, חוויית נהיגה אמיתית. על כל אלו, העניק לה חבר השופטים את תואר "מכונית השנה" בשנת 2000 והייתה היפנית השנייה בלבד לזכות בתואר עד אז (קדמה לה ניסאן מיקרה). והאמינות? היא מגיעה מצרפת ולא מיפן, אבל זוהי אחת הטויוטות האמינות בהיסטוריה. כלומר, האם מצאנו את אחת המכוניות האמינות בהיסטוריה?

עם השנים היא הלכה והתברגנה, יותר פרקטית, יותר כבדה, פחות חצופה, אבל במהלך הדור הקודם עבר משהו על היצרן. החליטו שם שחייבים לנער את התדמית הפריג'ידית ולרענן את טויוטה עם דגמים מושכים ומהנים. בתקופה הזו, פחות או יותר, נולדה ה-GT86, הסופרה חזרה, וג'רמי קלארקסון מאותה טופ גיר, הודיע כי מכונית של הקונצרן (לקסוס LFA) היא המכונית הטובה ביותר שבה נהג אי פעם. טויוטה יאריס? היא קיבלה גרסת ספורט נדירה, GRMN, לא מאוד חזקה, אבל מאוד מלוטשת.

ואז הגיע הזמן לדור הזה, הרביעי, החדש. וטויוטה מאוד רוצה להחזיר את הניצוץ לעיניים של רוכשי המכוניות הקטנות. רואים, נכון? בטח בצבע האדום והצביעה הדו-גונית וחישוקי ה-16 אינץ' ותאורות ה-LED, שהם כולם בלעדיים לגרסת "פרמייר אדישן" במהדורה מוגבלת שהגיעה אל מבחן הדרכים.
אי אפשר להתעלם ממנה. זאת קלישאה, נכון, אבל אי אפשר להתעלם ממנה. היא בוהקת, אפילו זוהרת, לאן שלא מסתכלים רואים איזשהו חיתוך/פיסול/ליטוש, קו החלונות שנחתך מאחור בפתאומיות, קו הפנסים שמתעלם מאותו קו חלונות, פנסים קדמיים שכאילו עוצבו בעטים קליגרפיים ואחוריים שמייצרים מיני-ספוילר, ומסגרות בולטות, כמעט חושניות, לגלגלים. אי אפשר.

בקבוצת ה"סופר מיני", קבוצת המכוניות שאליה משתייכת טויוטה יאריס, ישנן מכוניות יפות, אפילו יפות מאוד (הציצו בפיז'ו 208 החדשה, למשל), אבל אופי כל כך בועט, בולט, מיוחד כמו היאריס - זה נדיר מאוד. יודעים איפה זה פחות או יותר הסטנדרט? בקבוצת המיני, של המכוניות העירוניות, ה"צעירות". פיאט 500, רנו טווינגו, שברולט ספארק - לפחות הקודמת וכן, גם טויוטה אייגו ושותפותיה, סיטרואן C1 ופיז'ו 108.

בפנים, למרות שמדובר בגרסת העל, אין כמעט צבע, אבל יש הרבה עיצוב, אפילו פיסול, בידיות, בשפע תאי האחסון, בפאנלים שבולטים החוצה. גם לוח המחוונים הדיגיטלי בגרסת העל מזכיר יותר את זה של אופנוע או מכונית מיני, עמוס מאוד פרטים, אבל מוסיף חיים.

מה שכן, ההרכבה והחומרים לא מדהימים, ולא כדאי לנסות למשוך חזק מדי במסגרות או רכיבים, כדי לבדוק את איכות החיבור. המחיר של האיכות הלא-מושלמת הזו מגיע בעיקר תוך כדי נסיעה, אז הבידוד אינו מרשים - המכונית רועשת למדי בתחומי הרוח ורעשי הכביש, וגם מהמרכב עצמו נשמעים קולות.

גם המושב האחורי מזכיר מעט מכונית מיני, והוא לא בהכרח יהיה מאוד שימושי למשפחה קטנה: המושב עצמו, אמנם, שטוח יחסית, דבר שמקל התקנת מושבי בטיחות, אבל זווית הפתיחה של הדלת לא נדיבה במיוחד, כך שקצת קשה להשתחל פנימה. נוסף לכך, המרחב הפנימי מאוד מצומצם שם. אני גבוה יחסית, אבל כדי להסיע את הילדים שלי מאחור, הייתי חייב להתקדם. מאחור גם אין שקעי טעינה, אבל יש תאים בגב המושבים ומקום לבקבוק בדלת.

עם 286 ליטרים תא המטען קצת קטן יחסית לסופר-מיני. נתנחם בכך שהוא הוא נגיש ומרווח, בין היתר כיוון שהיבואן בחר להביא אותו עם ערכת ניפוח לגלגלים, כחלופה לגלגל חלופי.

בנסיעה טויוטה יאריס ההיברידית היא מכונית, ובכן, היברידית - אבל לא רק שילוב של חשמל ובנזין, אלא שילוב של מכונה ממוחשבת-מנותקת עם מכונית פאן זריזה ומתגמלת. נראה לי שאצטרך להסביר את הסתירה הפנימית הזו, וראוי שאתחיל עם מערכת הכוח עצמה.

מתחת לפני השטח יש כאן מנוע בנזין 3 צילינדרים, בנפח 1.5 ליטר, והוא אחד ממנועי הבנזין הסדרתיים היעילים בהיסטוריה (עם נצילות אנרגטית של 41%), שביחד עם מנוע חשמלי הם מייצרים 115 כ"ס. הנתון הזה נשמע סביר וזהו, אבל כדאי לזכור את האופי של המנוע החשמלי בחבילה: כי ברגע שלוחצים על הדוושה, מקבלים את כל הכוח שלו, פחות או יותר. כך הופכת היאריס לחיית רמזורים, מזנקת אל עבר הרמזור הבא ומשאירה מאחור את כל המכוניות עם ההזרקות, הטורבואים והגירים המתקדמים, שמגיבים ל-א-ט לנהג.

מצד שני, מנוע הבנזין נכנס לפעולה בצורה לא מאוד מעודנת, וכשצריך את כל הכוח המשולב כדי לפרוץ למהירות גבוהה ועכשיו, דווקא אז לוקח למערכת יותר זמן להגיב. שוב, העסק מתאים הרבה יותר לסביבה העירונית הזריזה, ופחות לסביבה הבינעירונית המהירה.

בסעיף החיסכון בדלק, הדגל של מכונית היברידית ואחת מנקודות הזכות הגדולות של הדור הקודם - המסורת נשמרת ומשופרת עם 20.4 ק"מ לליטר בתנאי נסיעה מגוונת של מבחן הדרכים.

ולגבי הניתוק והתגמול, השילוב הממוחשב הזה בין מערכת חשמלית ובנזין, ניהול מחושמל להגה, לדוושות ההאצה ולבלימה, כל אלה מרחיקים מהנהג את התחושות המיידיות של מה שקורה מתחת לגלגלים. אבל, וזה אבל גדול, היות שיש כאן מכונית קלה, זריזה, עם תגובות מהירות ובסיס מאוזן ומדויק, הנהג בכל זאת ייהנה מאוד מהפיזיקה - הזריזות שבה המרכב והמערכת יגיבו לפעולות הנהיגה. חדוות נהיגה אינה מובנת מאליה במכונית היברידית.

בנוחות, כבר הזכרנו את הרעש, אבל מלבד זאת זוהי מכונית נוחה בהחלט, במונחים של מכוניות קטנות, ועם גלגלי 15 אינץ' (בשתי הגרסאות הזולות יותר) היא צפויה להיות אפילו נוחה יותר. המתלים מרסנים את המרכב בצורה אלגנטית - לא רכים מדי, לא מתרסקים, כן שומרים על איזון ושלווה.

משהו טוב עובר על טויוטה, ונולדות אצלה יותר ויותר מכוניות רעננות, מעניינות, שמוסיפות צבע לכביש ולרחוב. עם זאת צריך, אולי, להזכיר שבישראל אנחנו חיים עם מיסוי כל כך גבוה ושכר כל כך נמוך, ש"מכוניות לצעירים" מתאימות אצלנו לצעירים אמידים בני 40 וכדי לשים יד על "מכונית זולה לעיר" צריך הסטודנט הממוצע לעבוד משהו כמו 300 או 400 משמרות בבית הקפה, בהנחה שבינתיים הוא חי ברחוב ולא אוכל.

בסביבה כזאת אנחנו מחפשים מכוניות קטנות שהן כאילו גדולות, ולא מכוניות קטנות, שהן כאילו עוד יותר קטנות. לרע, ובהחלט גם לטוב, טויוטה יאריס מזכירה לנו יותר מכונית עירונית מוגדלת, מאשר מכונית משפחתית מוקטנת.

מצד שני, ישנם לא מעטים בישראל שהפרוטה מצויה בכיסם, והם מחפשים רכב שני, עירוני אבל לא קטן מדי, חסכונית להפליא, ממותג שהם מכירים וששוק המשומשות יכיר בהמשך. מי שיגשר בין תג המחיר ובין הפרקטיקה, ייהנה מאחת ממכוניות הסופר-מיני החיוניות והחמודות שהיו כאן. לאלו ולאלו נאמר שרמת הפרמייר אדישן ב-120 אלף שקלים יקרה מאוד, ושתי רמות הגימור הנמוכות יותר ב-113 ו-116 אלף שקלים הן הקנייה ההגיונית יותר.

מנוע, הנעה: בנזין, 3 צילינדרים, היברידי, קדמית
נפח: 1,490 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 116
מומנט/סל"ד (קג"מ): חסר נתון
תיבת הילוכים: רציפה

מידות:
אורך (ס"מ): 394
רוחב (ס"מ): 175
גובה (ס"מ): 150
בסיס גלגלים (ס"מ): 256
תא מטען (ליטרים): 286

ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.7 שניות
מהירות מירבית: 175 קמ"ש

מתחרות:
סיאט איביזה, פיג'ו 208, רנו קליאו, סיטרואן C3, אופל קורסה

מחיר:
120 אלף שקלים