מבחן דרך: מיצובישי אאוטלנדר החדש

מיצובישי אאוטלנדר כיכב אצלנו בשבע השנים האחרונות, לא מכיוון שהוא היה קרוסאובר מתקדם או מתוחכם במיוחד; הוא ענה לנוסחת 'מקסימום מושבים במחיר סביר', והפך להיות בחירת 5+2 הטבעית של ציי רכב. מתחריו הישירים הם סקודה קודיאק ופיג'ו 5008, כמו גם ניסן אקסטרייל הבא שעתיד לחלוק איתו מכלולים רבים.

עוד על כלי רכב 7 מושבים:
- מבחן: קיה קרניבל - יקר, שווה כל שקל
- סקודה קודיאק מקבל מתיחת פנים, מה נשתנה?

הדור הרביעי צמח בסנטימטרים בודדים לכל צד, בעיקר לרוחב ולגובה. תוספת המרחב משפרת את האטרקטיביות המשפחתית, בעיצוב מוחצן ואמריקני מאוד. חרטומו מתריס וזקור, יחידות התאורה קיצוניות עד מוגזמות, יש שפע כרום וכיתוב OUTLANDER נרחב על מכסה המנוע. לא כולם יאהבו את המופע, אבל הוא יספק את המוחצנים שבלקוחות. בחלק האחורי שמרו המעצבים על איפוק. חישוקי 20 אינץ' נעוצים בפינות המרכב, ברמת הגימור 'אקזקיוטיב' תקבלו חישוקי 18 אינץ' צנועים אך שימושיים יותר.

תא הנוסעים מרווח ומודרני, חלקו הקדמי עם חומרים איכותיים למראה ולמגע. צג 9 או 8 אינץ' שולט במערכות הרכב בהתאם לרמת הגימור, סביבו יש פקדים פיזיים המקלים על תפעול הצליל והמיזוג. יש קישוריות מלאה עם צימוד אנדרואיד ואפל, טעינה אלחוטית וכיו"ב. ברמות הגימור הבכירות תקבלו לוח מחוונים 12.3 אינץ', בגרסאות הבסיס התצוגה אנלוגית וצנועה יותר. התחושה הכללית היא של עושר ואיכות משודרגים, בוודאי ברמות בכירות הכוללות גם תצוגה עילית, מערכת BOSE, ועוד.

עם בסיס גלגלים מוגדל, מרחב הפנים נדיב מלפנים ובשורה השנייה, אותה ניתן להסיט הרחק לאחור - על חשבון המרווח בשורה השלישית המתאימה בכל מקרה רק להסעת ילדים. נפח תא המטען נע בין 160 ליטרים צנועים בתצורת 7 מושבים, עד 793 ליטרים ענקיים בתצורת חמישה מושבים. בדגמים הבכירים יש גג פנורמי.

אאוטלנדר החדש שוקל כ-150 קילוגרם יותר מהדגם היוצא והוא חמוש במנוע בנזין אטמוספרי 2.5 ליטר, עם הספק מירבי של 181 כ"ס ו-25 קג"מ. רצועת הכוח צרה וממוקמת גבוה למדי, בין 3,600 ל-6,000 סל"ד. תוספת הכוח משמעותית והרכב נמרץ למדי, אבל זו לא יחידת כוח מהטובות שבסגמנט; מיצובישי דילגה על שלב המנועים המוגדשים, ודגם היברידי יגיע רק ב-2022. תיבת ההילוכים הרציפה מנסה ליצור תחושה של שמונה יחסי העברה אבל ברגע שמנסים לדחוק בה, ממריא הסל"ד גבוה מאוד, בלי לייצר תאוצה מספקת.

אאוטלנדר החדש משייט מהר ומטפס היטב (כ-9.9 שניות מאפס ל-100), תוך כדי שידור תחושת מאמץ - בניגוד למנועים אירופים מוגדשים, או מכוניות היברידיות מודרניות. התאמצות זו מתבטאת בתחנת הדלק עם 12 קילומטרים לליטר בנסיעה בינעירונית זורמת, פחות מ-10 קמ"ל ברגע שאתה לוחץ על הדוושה. צריכת הדלק המשולבת בתנאי המבחן עמדה על 10.5 ק"מ לליטר. זה בסדר, לא יותר מזה לרכב אטמוספרי וגדול.

רמת הבטיחות גבוהה עם 11 כריות אוויר, בלימה אוטומטית, התראה על כניסת רכב ל"שטח מת" ובקרת שיוט אדפטיבית. מערכת אקטיבית לשמירת נתיב נעדרת מכיוון שמיצובישי טרם ערכו בדיקות התאמה שלה לישראל, והיצרנית אינה מאפשרת ציוד המכונית במערכת זו טרם עברה אישור, כך שהאאוטלנדר מסתפק בהתראה על סטייה מנתיב. ב-2021 ובמחירים החורגים מ-200,000 שקלים, זה מאכזב.

כיול המתלים 'אמריקני' למדי; על כביש איכותי האאוטלנדר נוח מאוד, למרות נטייה קלה לנדנודי חרטום. בכביש משובש הוא פחות מבוקר, המרכב מתנודד למדי. כניסה מהירה למפגעי אספלט תזעזע את תא הנוסעים, לעתים תוך חדירת רעש מוגזם; זו לא רק מגבלת המתלים והבידוד האקוסטי, זוהי גם פגיעתם הרעה של צמיגי 255/45R20 הספורטיביים מדי.

למרות משקלו ומתליו הרכים יחסית, האאוטלנדר מפתיע בהתנהגות כביש טובה למדי. החרטום מגלה היענות מרשימה לצלול לפנייה, רכינת המרכב מבוקרת. לא תיקח אותו להשחזת צמיגים מזדמנת, אבל הוא טוב לאין שיעור מהדגם היוצא (משימה קלה למדי). הבלימה השתפרה גם היא, וההיגוי חד יותר; האם הוא ברמה של קודיאק או 5008? בקרוב נדע.

לא אסיים פרק זה בלי להתלונן על צמיגי 255/45R20 הרחבים וספורטיביים מדי. זו בחירה אופנתית מאוד, הלקוחות אוהבים את המראה הספורטיבי. אבל הצמיגים האלה רחבים ונמוכים מדי, פוגעים בנוחות הנסיעה ובעמידות כנגד פגיעת מדרכות ומפגעי שביל. גרסת 'אקזקיוטיב' הבסיסית נועלת צמיגי 235/60R18 המעניקים נוחות נסיעה טובה יותר, בעיקר במהירויות עירוניות ובכבישים משובשים; לא תוכלו לקבל אותם בגרסאות הבכירות, חבל שכך.

עם מרווח גחון של 21.3 סנטימטרים והנעת 4X4 בדגמים הבכירים, אאוטלנדר היה עשוי להיות רכב שבילים לא רע. בורר מצבי נהיגה (רגיל, חסכוני, ספורטיבי, עפר, שלג, בוץ) עשוי לטעת בנו ציפיות שטח אבל עם חישוקי 20 אינץ' וזוויות מרכב מוגבלות, האאוטלנדר אינו יכול להחליף את הפג'רו זצ"ל. לצערי למדתי כי אי אפשר להזמין את חישוקי ה-18 אינץ' על גרסאות ה-4X4; נראה שגם היום, לא נפגוש עדרי אאוטלנדרים הרועים בשבילי הנגב. דרכי כורכר מפולסות, שבילים מסודרים? אין בעיה.

אני יכול להתלונן עד מחר על מידת הצמיגים או על יחידת הכוח השמרנית, אני יכול להתייפח על היעדר שמירת מסלול אקטיבית, אבל הצלחת האאוטלנדר החדש כבר קבועה מראש. הקהל הישראלי אהב את הדגם היוצא והאאוטלנדר החדש טוב יותר, כמעט בכל היבט. עיצובו בוטה ומוחצן, מנועו משופר, התנהגות הכביש טובה יותר, וכך גם המרחב הפנימי.

ציי רכב יילכו בעיקר על 'אקזקיוטיב' הבסיסי אבל אני חושב שהוא מתאים גם ללקוח פרטי; האקזקיוטיב פחות מאובזר אבל הוא מספק לטעמי, נוחות הנסיעה שלו טובה יותר, והוא יחסוך לכם 20-30 אלף שקלים. רוב הלקוחות הפרטיים יבחרו בגרסאות המהודרות ויקבלו רכב משפחתי מרווח ומודרני, עם תא נוסעים משובח ביחס לקטגוריה. החרטום המוחצן הזה, עוד יהפוך למראה שגרתי ברחובותינו.

מנוע, הנעה: בנזין אטמוספרי, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 2,448 סמ"ק
הספק מרבי (כ"ס/סל"ד): 181/6,000
מומנט מרבי (קג"מ/סל"ד): 24.9/3,600
תיבת הילוכים: רציפה, עם סימולציה ל-8-הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 471.0
רוחב (ס"מ): 186.2
גובה (ס"מ): 174.8
בסיס גלגלים (ס"מ): 270.6
מרווח גחון (סנטימטרים): 21.3
תא מטען (ליטרים): 160/793
משקל עצמי (ק"ג): 1,690
צמיגים: 255/45R20

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): כ-9.9 (מוערך)
מהירות מירבית: חסר נתון

מחיר: 214,900 (מבחן), 179,000 (בסיס)