מבחן דרך: קיה קרניבל (דיזל)

נעשה את זה קצר, אנשים שזקוקים לרכב 7 מושבים אמיתי, מוכנים להוציא רבע מיליון שקלים על זה ולא נוסעים בשטח - אם הם לא קונים קיה קרניבל - אני לא יודע מה יש להם במקום מוח. כאילו, אני כן יודע, אבל לא נעים לי לכתוב.

וזה לא היה כך תמיד, הדור הראשון שלו היה מהשנים הרעות של קיה, וכשאני אומר שנים רעות, אז תחשבו על השנה של הקורונה - אז יותר רעות ממנה. הדור השני כבר התאפס על עצמו מבחינת איכות הרכבה ואמינות, אבל היה רכב לא באמת נוח ולא באמת נעים לנוסעים - וכאשר התפקיד שלך הוא להסיע אנשים זה דיל ברייקר. לעומת שני אלו, הדור השלישי, כבר היה שייך לקיה כפי שאנחנו מכירים אותה היום, זו של מוצרים איכותיים ואחרי שכבר שמה את היפניים והאירופים בין כוונות והתחילה לסחוט הדקים.

ואז מגיע הדור הזה, הרביעי. מבחינה חיצונית ברור לגמרי מה קיה ניסתה לעשות פה, להפוך את הקובייה הזו למשהו עם מסר ואפיל קצת יותר מפתה. המציאות מוכיחה שאנשים מוכנים לקנות אשליות בעיצוב, אבל כאן זה קצת מתאמץ מדי ברצון להרשים.

סביבת הנהג שלו אדירת מימדים, שופעת איכות, נדיבת מסכים, עשירת חומרים, בנויה לתלפיות ועם יותר תאי אחסון מסליק נשק של הפלמ"ח. עם עוד קליק באיכות החומרים זו לגמרי סביבת נהג שלא היינו מרימים גבה אם הייתה במותג יוקרה. מידע ובידור משני מסכי 12.3 אינץ' קלים לשימוש, סידור הנדסת אנוש טוב למערכת המיזוג ושאר הפונקציות שמשולבות בכפתורי מגע ולא בתוך המסך (אבל על הפלסטיקה המבריקה אפשר לוותר).

רמת הגימור שבמבחן "פרימיום" מאובזרת מאוד, למעשה מאובזרת מדי. על הרוב המוחלט של האבזור אותו היא מוסיפה על רמת הכניסה EX אפשר וכדאי לוותר, וזה חוסך לכם 20 אלף שקלים. אני מדבר על כיוון חשמלי למושב הנוסע, פקדי הילוכים מאחורי ההגה, בורר הילוכים בצורת חוגה (שבנוי חכם ונכון, בניגוד לזה בפורד למשל), הצגת צילום "שטח מת" בלוח המחוונים באיתות, כרום לידיות הדלתות, שני גגות שמש וחישוקי 19 אינץ' האם אמא של המיותר. למעשה שני הפריטים שהייתי משאיר הם הפתיחה ללא מגע לדלת תא המטען ומצלמות ה-360 מעלות היעילות.

כך או כך, אבזור נוחות נדיב מקבלים פה כבר בבסיס: בקרת אקלים ל-3 איזורים, יציאות מיזוג, USB ומחזיקי כוסות בכמות גדולה ממספר המושבים, תאימות אפל ואנדרואיד, מפתח חכם, ריפוד עור (שגם עליו היינו מוותרים, אבל הוא מגיע כסטנדרט), פתיחה חשמלית של דלתות הצד, גם מהשלט וגם כאשר עומדים צמוד אליהן שלוש שניות - נכס כאשר רוצים להטעין פנימה את הילד שנרדם על הידיים. גם את מערך הבטיחות המלא מקבלים פה בכל מקרה: בלימה אוטומטית, התרעת תנועה חוצה לפנים ולאחור, תיקון סטייה מנתיב עם שמירה על מרכז נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, מניעת פתיחת דלת בזיהוי תנועה חולפת, מערכת מבוססת חיישן תנועה למניעת שכחת ילדים ועוד.

גם מאחור המרווח אדיר. תצורת ההושבה פה היא 2+3, כלומר שני מושבי קפטן בגודל מלא ושורה אחורית של שלושה מושבים. בכולם ישבו מבוגרים, פשוט מאחורה יהיה צפוף יותר. לילדים ונוער זה בכלל לא יפריע. הסידור הזה ולא של שני ספסלים שהיו מאפשרים הושבה של 3+3 (שמונה נוסעים בסך הכל) נובע מכך שהיצרנית דרשה מהיבואן לבחור בין תקינה אירופית לאמריקנית, בזו הראשונה לא ניתן להרכיב את המושב האמצעי בשל תקן שונה של חגורות בטיחות. בזו השנייה לא ניתן לקבל מנוע דיזל. ההכרעה נפלה לטובת הדיזל. שורת המושבים השנייה נעה על מסילה והגענו לחיסרון היחיד האמיתי שמצאתי בקרניבל, תסתכלו על המסילות שלהם - זה בדיוק הגודל ששואב אליו חתיכות לגו, דמויות פליימוביל, מוצץ, במבה, חרצן של משמש, גולה (או ג'ולה אם אתם ירושלמים) ועוד. עכשיו נחשו מה יש הכי הרבה במיניוואנים? נכון, את כל הדברים האלו.

ואז מגיע השוס, כי בכל שאר כלי הרכב שמרמים אתכם לחשוב שמיועדים ל-7 נוסעים, כאשר משתמשים בכל המושבים נשארים במקרה הטוב עם תא מטען לא גדול, במקרה הרע הוא מביך, ומעליב. עכשיו, אני לא אומר כלום, אבל תסתכלו על התמונה עם בקבוק הליטר וחצי ותבינו לבד מה הולך פה גם כאשר כל המושבים בשימוש, I rest my case כמו שאומרים.

קיה קרניבל משווק בישראל עם שני מנועים. בנזין 3.5 ליטר V6 ודיזל 2.2 ליטר ארבעה צילינדרים. למבחן קיבלנו את הדיזל, לעצמי ארגנתי עצמאית סיבוב קצר באחד עם מנוע בנזין - אם צריכת הדלק לא קריטית לכם באופן חריג - מבחינת אופי, נינוחות ושקט הבנזין עדיף משמעותית.

אבל כאמור, אצלנו יש את הדיזל. יש פה 201 כ"ס ב-3,800 סל"ד ו-45 קג"מ ב-1,750 סל"ד. זה לא נשמע הרבה במיוחד למול ה-272 סוסים בבנזין. בפועל זה מנוע מעולה והוא מזיז את הקרניבל בקצב שהוא לגמרי מספק עבור סוג השימושים שלו. קצת "רזה" בטווח הפעולה שלו וקצת רועש במאמץ, אבל שום דבר שיפריע אם אתם לא מנסים למצוא את הקצוות כמו בנסיעת מבחן. אגב, גם אחרי זה, 11.9 ק"מ לליטר - מרשים מאוד. תיבת ההילוכים עם 8 יחסי העברה מנגנת כינור שני למנוע כדי לוודא שהוא תמיד ברצועה שבה תקבלו את מירב התמורה ללחיצה על הגז.

הרכות הבסיסית שלו מסדרת לקרניבל נוחות נסיעה טובה כאשר הוא לא מועמס, למעט החלק האחורי שמעט קופצני כאשר הרכב לא מעמיס משקל על תא המטען ושאר המושבים. כאשר נסענו בו בהרכב של שני הורים, שתי הבנות שלי ושני ילדים ששאלנו מהשכנים (זה בסדר, יש להם עוד) והעמסנו ציוד טיול בלי חשבון העסק הסתדר פיקס.

עם 516 ס"מ מפגוש לפגוש ו-199 ס"מ מצד לצד קחו בחשבון שהוא דורש פרק הסתגלות לנהיגה שלו בעיר. כל עוד זוכרים שיש פה רכב לא קטן ומתאזרים בסבלנות בחיפוש אחר חניה זה אפשרי, תנוחת הנהיגה הגבוהה והראות המשופרת החוצה ביחס לדור היוצא בהחלט מסייעים פה.

הוא בן לוויה מדהים לשיוטים ארוכי טווח, קטר בין עירוני נינוח ונעים, כך שהעצירות הן רק תולדה של נפח שלפוחיות השתן של הילדים. התנהגות כביש? בואו, במיניוואן אפשר להסתפק מראש במועט, וזה גם מה שיש פה - ממש מועט. הוא בטוח ואוחז, לא יפתיע אתכם באיזו תגובה לא צפויה לטעות נהיגה. הבלמים הראו עמידות יפה מאוד גם לשימוש לא "נכון" בירידות, אבל אל תדחקו בהם.

מה שכן, היה משעשע מאוד למצוא בו בין מצבי הנהיגה השונים גם את מצב "ספורט", שזה יעיל והכרחי ברכב כזה כמו חיל הפרשים הפולני או לפחות כמו צרפת במלחמת העולם השנייה.

מעבר לכל הסגולות שלו, קיה קרניבל נהנה מיתרון נוסף. להוציא קרייזלר פסיפיקה, שגם הוא טוב מאוד אבל סובל מתמחור שפוסל אותו מרלוונטיות - הוא די לבד במשחק. אם מצרפים לפה את הונדה אודיסי (שפחות טוב ממנו) או טויוטה סיינה (לא נבחן בדור החדש שלו) שמגיעים בערוצי היבוא המקביל התמונה מתאזנת, זה עדיין מסלול רכישה שלא יורד לכולם חלק בגרון.

ומה לגבי כלים כמו טויוטה היילנדר, פורד אקספלורר, סובארו איוולטיס, שברולט טראוורס ויונדאי פאליסייד? כולם שם כלי רכב טובים, וטכנית גם הם מציעים 7 מושבים, אבל לעומת הקרניבל הם חבורה עלובה מאוד בפתרון שלהם לשימוש הזה לעומת מה שיש לקרניבל להציע. על זה שהוא מכסח בלי למצמץ את הכלים הקטנים יותר כמו קיה סורנטו, מיצובישי אאוטלנדר, ניסאן אקסטרייל, סקודה קודיאק, יונדאי סנטה פה ודומיהם אני בכלל לא מדבר, אבל להם לפחות יש תירוץ - הם זולים ממנו.

כי הקרניבל לא בדיוק מיניוואן לכל כיס. הוא מתחיל ב-250 אלף שקלים לגרסת ה-EX בנזין (בעיני העסקה הטובה ביותר) ו-270 אלף שקלים לרמת הגימור פרימיום. גרסאות הדיזל יעלו עוד עשרת אלפים שקלים (260 אלף ב-EX ו-280 אלף בפרימיום). אבל כמו בפתיח, אם אתם כבר שם תקציבית ודמוגרפית ולא הולכים עליו, אני באמת לא מבין את זה. ואני יודע מה התירוץ, זה מביך להיראות במיניוואן - אבל בחייכם, כאילו שלהסתובב עם ארבעה ילדים בסחנה או חורשת טל - זה לא בדיוק הקלאסה של משפחת המלוכה הבריטית, אז על מי אתם עובדים?

מנוע, הנעה: דיזל, טורבו, קדמית
נפח (סמ"ק): 2,151
הספק/סל"ד (כ"ס): 3,800/201
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,750/45
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 516
רוחב (ס"מ): 199
גובה (ס"מ): 177
בסיס גלגלים (ס"מ): 309
תא מטען (ליטרים): 627 (7 מושבים בשימוש)

ביצועים:
תאוצה 0-100: 10.7 שניות
מהירות מירבית: 202 קמ"ש

מתחרים:
ישירים: קרייזלר פסיפיקה, הונדה אודיסי, טויטה סיינה, עקיף: טויוטה היילנדר, סובארו איוולטיס, פורד אקספלורר

מחיר:
250,000 שקלים (בסיס), 280,000 שקלים (מבחן)