מבחן דרך: ב.מ.וו 420i קבריו

יש מעט מאוד דברים שצועקים "חופש" יותר ממכונית פתוחה, יש מעט מאוד דברים שצועקים את זה בקול רם יותר כאשר זו ב.מ.וו פתוחה. אבל אתם מכירים את זה שאתם מחכים כל כך לחופש ואז כשהוא מגיע אתם אומרים לעצמכם - מה, זהו? אז ככה זה היה בערך.

מתחילת הדרך שלה, אי שם מאז צורפה לראשונה להיצע הגרסאות של הסדרה 3 בשנת 1978, גרסאות הגג הנפתח היו נערות הפוסטר של היאפים, הצעירים, היפים, המצליחים - לא משנה אם זה היה במנהטן, בסוהו, מינכן, טוקיו או תל אביב. טריוויה למיטיבי הגה - הגרסה ההיא לא יוצרה על ידי ב.מ.וו אלא על ידי סדנת באוור (שבנתה חלק ניכר מהגרסאות הפתוחות של ב.מ.וו במשך עשורים) ולא הייתה קבריולה לגמרי, אלא גרסה ששמרה על מסגרות החלונות והפשילה את הגג בלבד. טוב, אני שם תמונה, זה יהיה ברור יותר.

והתמונה הזו מובילה אותנו לעיצוב של ה-420 קבריו, כמו הקופה היא מקבלת את החזית ה... איך נקרא לזה, דורשת זמן לעיכול. דבר אחד היא עשתה - סובבה הרבה ראשים אחריה. שינוי עיצובי וטכני נוסף בדור הזה הוא החזרה המבורכת לגג הבד. פחות משקל, פחות סרבול ואפילו תרומה לעיצוב שמאפשר כעת אחוריים פחות מגושמים.

סביבת הנהג היא סך רשימת המחמאות הרגילות לב.מ.וו, מאיכות החומרים, תפעול המולטימדיה, מושבי ספורט שלא תרצו לצאת מהם, הגה שלא תרצו להוריד ממנו את הידיים ותנוחת נהיגה מעולה שנוצרת ביחס בין השניים. הערות לחובתה? היעדר צימוד למכשירי אנדרואיד והתחכמות מובנת אך לא מוצדקת בדמות מד סל"ד "הפוך" בלוח המחוונים. מובנת כי זה מפנה מקום לתצוגה גדולה יותר במרכז, לא מוצדקת כי יצרנים אחרים פתרו את זה באמצעות תצוגות יצירתיות יותר.

בגרסת הכניסה הזו יש חישמול למושבי העור, טעינה אלחוטית, חיישני חנייה סביב סביב, שליטה על ההילוכים מההגה, חישוקי 18 אינץ' ובקרת אקלים מפוצלת עם יציאות ושליטה נפרדת למושב האחורי. משפט לגבי המושב האחורי, כדי להושיב שם מבוגר קומפקטי מישהו יצטרך להתפשר - הנהג שיישב קרוב מדי, או הנוסע שיצטרך להביא את הרגליים בנפרד. אם תבחרו לעשות שימוש בהתקן שחוסם את מערבולות הרוח, תוותרו על המושב האחורי לגמרי.

רשימת מערכות הבטיחות כוללת תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטומטית גם ברוורס, התרעה על רכב ב"שטח מת" עם מניעת מעבר לנתיב לא פנוי ועוד.

בהיותה החלשה בהיצע, היא עושה שימוש במנוע ה-2.0 ליטרים ארבעה צילינדרים טורבו ולו 184 כ"ס ו-30.6 קג"מ, ההנעה היא כמובן אחורית ותיבת ההילוכים האוטומטית (מהפלנטריות הטובות בשוק ובכלל) בעלת 8 הילוכים. זה נוסע בסדר כל עוד ההתנהלות היא מנהלתית או ממש מעט מעל זה. 8.2 שניות ל-100 הם לא מספרים שחלומות עשויים מהם ולא שתאוצה ל-100 היא הדבר הכי חשוב במכונית ספורטיבית, אבל יש בזה כדי לרמוז על אופי וכאן זה אופי די רדום. בשל יחס הספק-משקל שדן אותה לביצועים פושרים ביחס לתדמית.

גם בסיפור של נוחות הנסיעה העסק בנוי אותו הדבר, כל עוד מדובר בקרוזינג נינוח היא סופגת יפה את המהמורות, ועם גג סגור היא מציעה גם בידוד רעשים נדיר מאוד למכונית עם גג בד. אבל עם העלאת הקצב, הרכות הזו היא יותר מדי רכות כדי להחזיק יכולות דינאמית יוצאות דופן. ההיענות להפניית הגה, מה שנקרא turn in מעולה ומדויקת, אבל מה שקורה משם ואילך מעורפל בתקשורת ולמרות ההקשחות, הרחבת המפשק בין הגלגלים וההבטחות לדינאמיות (שמתגשמת בגרסת הקופה), זה לא עובד פה.

הבלמים לא מספיק עוצמתיים ונעדרים תחושת דוושה כדי להתאים לנהיגה ספורטיבית. ולבסוף המשוב החסר מההגה כדי לדברר את המעבר בין אחיזה לבין הידלדלות הקשר בין הצמיגים לאספלט לא עוזר. לא שיש לה מספיק כוח כדי להביא לידי ביטוי את היכולות של השלדה הזו, אבל אפילו על דיפרנציאל מוגבל החלקה שהיה מכניס קצת חיות למסיבה הייתי מברך.

אגב, את כמעט כל הרכיבים שמתקנים ומשפרים את העסק הזה (מנוע, בולמים אדפטיביים, דיפרנציאל מוגבל החלקה, בלמי M ועוד) אפשר לקבל אצל אחיותיה הבכירות יותר, ה-430 וה-440 כפולת ההנעה. והמחיר בהתאם.

צריכת הדלק הייתה סבירה למכונית שהעבדנו קשה מאוד כדי לקבל קצב ראוי - 10.1 ק"מ לליטר בממוצע.

כמו שחקנית הטניס בקאנטרי השכונתי היוקרתי (אם אתם גרים בשכונה הנכונה), ל-420 קבריולה יש את החצאית הנכונה, נעלי הספורט, הכובע ושאר הציוד המתאים, אבל היא לא סרינה וויליאמס, אנה קורניקובה או מריה שראפובה - אין לה את הכוח, הזריזות או היכולת לאתגר את מי שמחפש פה הנאה מנהיגה.

ולא שלרוב האנשים זה משנה באמת, עבור רוב האנשים שרואים אותה וכנראה להרבה מהאנשים שקונים אותה - מבחינתם יש לה את ההופעה הנכונה, המסר המתאים והחוויה שאותה הם מחפשים.

ולסיום, במחיר שלה שמתחיל ב-460 אלף שקלים אין פה תמורה מסחררת למעט האיכות בתא הנוסעים וההופעה החיצונית (שזה עניין פחות אובייקטיבי). נכון לעכשיו נקודת החוזק העיקרית שלה ואולי ההצדקה היחידה עבורה היא ההיעדר של כל אופוזיציה ואלטרנטיבה למי שמחפש מכונית פתוחה מסוגה, עם אודי A5 המזדקנת שגרסת הקבריולה שלה לא משווקת ומרצדס C קלאס היקרה ממנה בהרבה ועומדת בפני החלפה.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, אחורית
נפח (סמ"ק): 1,998
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/184
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,350/30.6
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 447
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 138
בסיס גלגלים (ס"מ): 285
תא מטען (ליטרים): 300/385 (גג פתוח/סגור)

ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.2 שניות
מהירות מירבית: 240 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 10.1 ק"מ לליטר

מתחרות:
בגדול: אודי A5 קבריולה, מרצדס C קלאס קבריולה

מחיר:
460 אלף שקלים