ה-EQE היא שלב נוסף במעבר של מרצדס לעולם החשמלי, שלב מתקדם יותר מאשר ה-EQA הקטן וה-EQC שהיה החלוץ שלה, ששניהם מבוססים על מכוניות בנזין שלה. ה-EQE והאחות הגדולה ה-EQS הן כבה מכוניות על בסיס פלטפורמה ייעודית למכוניות חשמליות. העיצוב החיצוני הוא המראה המוכר של ה-EQS, רק בתצורת סדאן ומימדים קטנים יותר. מרשים בשונות שלו, בחדשנות החללית שלו, אבל משום מה, לא משדר את הפאסון המרצדסי ההוא של הגריל המסורתי. האם אנחנו בעולם שבו כמו את המכוניות שלה, מרצדס גם מחליפה קהל לקוחות?
עיצוב תא הנוסעים המרהיב שלה, גם הוא סוג של העתק-הדבק של זה מה-EQS, עם תצוגות ענק בהירות ומרהיבות, כולל ההקרנה על השמשה הקדמית. האפקט נפגע בהיעדר המסך השלישי שמול הנוסע. כאן יש פאנל פלסטיק עם הדפס של לוגו מרצדס, קצת פחות "יוקרה" וקצת יותר טפט בקופת חולים. מלבד זה זו אותה מערכת MBUX מופלאה, מהטובות אם לא הטובה ביותר כיום בתעשייה לשלב בין עושר פונקציות לפשטות תפעול. רק בעיה אחת בתחום התפעול - המחיר שמשלם החלון האחורי על העיצוב משאיר חריץ קטן של תצפית לאחור.
ברמת הגימור Electric Art הבכירה מבין שתי רמות הגימור רשימת האבזור ארוכה מאוד, חבל לעבור על כולה. אבל שתיים שכדאי מאוד לשקול את רמת הגימור הזו בשבילן - ההיגוי האחורי שלה ובולמי האוויר. איכות החומרים בתא הנוסעים גבוהה, גבוהה אפילו יותר ממה מהרושם שאני זוכר מה-EQS, אבל זה לא ה"פששש..." שמרצדס הייתה משאירה בחלל האוויר פעם. רק חבל שבריצה המתאמצת של לא רק להיות חדשנית ומתקדמת, אלא גם להיראות חדשנית ומתקדמת, היא קצת זנחה את המראה המהודר והטרקליני של תאי הנוסעים במרצדס העור החום הכהה, העץ הכבד מין הדר של "כסף ישן". גם רשימת מערכות הבטיחות פנטסטית, עם כל מה שאתם מכירים או לא מכירים אבל בטוח תרצו שיהיה בזמן חירום.
הרווח הגדול משימוש בפלטפורמה חשמלית ייעודית הוא האפשרות להנדס מחדש את ה"תשתית" של המכונית. אין מנוע אז אפשר לדחוק את תא הנוסעים קדימה, אין גל הינע ומערכות מורכבות של העברת כוח, אז אפשר לדחוף אותו לאחור. והתוצאה היא בסיס גלגלים מעולה של 312 ס"מ, שהם לצורך ההשווה משהו כמו 20 ס"מ יותר מאשר E קלאס, כך שהמרווח במושב האחורי הוא ברמת מכוניות פאר של ממש. תא המטען פחות מרשים -430 ליטרים.
כרגע מוצעת ה-EQE עם גרסת הנעה אחת בישראל - ה-350+. מתחת לגוף יש מנוע חשמלי אחד בהספק של 292 כ"ס ו-56.5 קג"מ. את החשמל למנוע מספקת סוללת 90.56 קג"מ.
אז נכון, 292 כ"ס על משקל עצמי של 2,355 ק"ג הם לא בדיוק מתכון למכונה מהירה במיוחד, וזו אכן "גרסת הכניסה" של ההנעות בדגם הזה. אבל עדיין, הביצועים טובים בכל קנה מידה סביר של שימוש נורמלי ובפועל בגלל המיידיות של העברת הכוח והזמינות שלו, התחושות בפועל זריזות יותר מ-6.4 השניות הפורמליות ל-100. ומכל מקום, בשום מקום לא מורגש חיסרון בכוח, אלא אם כן הגעתם ממכונית בנזין מ-א-ו-ד חזקה.
נוחות הנסיעה מעולה הודות לבולמי האוויר שלה, שיכוך הבורות, הגלים, המהמורות מעולה ומצטרף לשקט מופתי בתא הנוסעים המבודד. רק על כבישים עם רצף שברים קטנים נכנסים רעד ורעש לתא הנוסעים - אבל זה הסימפטום למחלה שנקראת חישוקי ה-20 אינץ' בחתך 40. הרכיב השני שהמלצתי עליו - ההיגוי האחורי הוא כבר game changer באופן בו הוא גורם למכונית של 495 ס"מ להשתחל, לתמרן ולפרסס כמו מכונית סופר מיני.
על אף יכולות יוצאות מן הכלל לעבוד איתה חזק בכביש מפותל, היא לא מכונית מהנה לנהיגה, היא לא ספורטיבית ואין פה יותר מדי ניסיון להכניס את הנהג למצב של עניין במה שקורה. המון ביטחון, המון יכולת אבל זהו. מה שכן יש לה, זה את הבעיה הזו בדוושת הבלם כאשר בוחרים במצב הרגנרציה (השבת האנרגיה) החזק ביותר - דוושת הבלם נלחצת מעצמה בהתאם לרמת ההאטה. היא נלחצת, וגם הנהג נלחץ - כאשר הוא מחפש את הדוושה איפה שהיא אמורה להיות ולא מוצא אותה.
במרצדס מצהירים על טווח של 630 ק"מ בין טעינות. הוא אולי אפשרי בנהיגה כל כך מתונה שאפשר לוותר על המכונית ולנסוע באוטובוס. אצלנו היא הוציאה בשימוש הגיוני ומתון צריכה של 18.1 קוט"ש ל-100 ק"מ - כלומר בערך 500 ק"מ של טווח. אם משקללים פנימה את החלק הדינאמי - אנחנו כבר בעולמות ה-400-415 ק"מ שזה עדיין יפה למכונית בגודל שלה. מצד שני, עם יכולת לקבל טעינה מהירה הסיפור הזה הופך לכזה שאפשר לחיות איתו. עצירה לקפה, מתיחות ומעבר על מיילים בעמדת טעינה 150 קילוואט של אפקון הביאה אותנו מ-34% ל-80% בתוך משהו כמו חצי שעה ולסוללה מלאה בתוך 50 דקות.
נכון להיום ובמצב השוק הנוכחי, בלי מתחרות ישירות מב.מ.וו או אודי, כאשר טסלה מודל S מבוששת להגיע וכאשר המענה הכי קרוב הוא ג'נסיס G80 החשמלית שהיא מכונית מוסבת, שלא כמו ה-EQE הייעודית. יש למרצדס כרגע את ההזדמנות שוב להיות הראשונה בשוק ולנצל את המצב הזה.
בכל תבחין חשמלי או ביחס למכוניות אחרות בכלל, היא מוצר יוצא מן הכלל ומרשים מאוד, ללא תחרות של ממש. אבל ביחס לאותו ערך מוסף של הדר, עידון וסגנון מרצדסי של פעם, מי שמחפש את זה - ה-EQE היא כבר מוצר אחר, שפונה ללקוח אחר.
במחיר שמתחיל מ-500 אלף שקלים ובמקרה של המכונית הנבחנת 600 אלף שקלים היא בהחלט פונה ללקוח האמיד יותר. אבל הוא צריך לדעת שהפעם הוא יקבל מוצר חשמלי מדהים, אבל מרצדס די בסדר סך הכל.
על הצד הטכני: מרצדס +EQE 350
מנוע, הנעה: חשמלי, בודד, אחורית
סוללה: 90.56 קוט"ש
הספק (כ"ס): 292
מומנט (קג"מ): 56.5
תיבת הילוכים: אוטומטית יחס יחיד
מידות:
אורך (ס"מ): 495
רוחב (ס"מ): 196
גובה (ס"מ): 151
בסיס גלגלים (ס"מ): 312
תא מטען (ליטרים): 430
ביצועים:
תאוצה 0-100: 6.4 שניות
מהירות מירבית: 210
טווח (מוצהר): 630 ק"מ
טווח (מבחן): 500 ק"מ
מתחרות:
ג'נסיס G80 חשמלית, טסלה מודל S
מחיר:
600 אלף שקלים