פורד פיאסטה, מי שהייתה במשך שנים מחזה נפוץ מאוד על כבישי ישראל, המכונית הראשונה המיתולוגית של רבבות צעירים והמכונית השנייה האולטימטיבית של רבבות עקרות בית כבר רחוקה מאוד מהמעמד ההיסטורי שהיה לה בישראל עם צניחה חופשית בפופולריות. כבר יותר מ-20 שנה שהיא הולכת וניגפת הולכת ונעלמת מפני השטח.
אבל בחו"ל המכונית הזו הוסיפה להיות אחת מרבות המכר ההיסטריות של פורד. במיוחד בשוק הבריטי שם היא לא הורידה את הרגל מהגז מאז הוצגה ב-1976 ועד היום. אולם כעת החגיגה של הפיאסטה מסתיימת, כאשר פורד מודיעה שהייצור שלה ייפסק ביוני 2023.
הפסקת הייצור של הפיאסטה הינה חלק משינוי הכיוון של החטיבה האירופית של פורד הממקדת את המאמצים שלה במהלך של התחשמלות המותג. כאשר היעד הוא לעבור להנעה חשמלית של מכוניות הנוסעים עד 2030 ועד 2035 לעבור להנעה חשמלית לאורך כל שדרת הדגמים. יחד עם הפיאסטה, יופסק הייצור של עוד שני דגמים וותיקים של היצרנית - ה-S MAX והגלאקסי המיוצרים בספרד.
את מקומם של דגמים אלו יתפסו שלוש מכוניות נוסעים חשמליות ועוד ארבעה כלי רכב מסחריים חשמליים שיוצגו עד שנת 2024, הפסקת הייצור של הדגמים העדכניים תאפשר לחברה להסב את מתקני הייצור שלה לבנייה של כלי רכב אלו.
הבחירה להפריש את הפיאסטה לגמלאות לא נוגעת בהכרח למכירות הדגם הזה, שאמנם נחלשו לאחרונה, אך היא עדיין נחשבת לאחרת המכונית הנמכרת ביותר בבריטניה (5 מיליון חתיכות ב-46 שנים), אלא מההיחלשות הכללית של הסגמנט והרווחים ההולכים ומצטמצמים של המכוניות האלו.
לפחות אחד מהדגמים החשמליים האלו אמור להיות מחליף ישיר לאותה פיאסטה, אם כי לא ברור תחת אותו שם או שהחברה תצא לדרך חדשה. הדגם הזה אמור יהיה להוות אופוזיציה לשורת דגמי סופר מיני כל חשמליים מהדור הבא שכבר מתחממים על הקווים. מדובר בדגמים כמו קופרה רבל, ה-ID LIFE של פולקסווגן, היורשת המודרנית של רנו 5 ואחרות. מכוניות שאמורות להיות ה"דור הבא" של סופר מיני חשמליות שכיום מאוכלס בעיקר על ידי הסבות כמו פיג'ו 208e ואחותה התאומה אופל קורסה e.
רגע של היסטוריה
הרעיון להתחרות מול האירופים במגרש הביתי שלהם - תרתי משמע - באירופה ועם מכונית קטנה התחיל להתגלגל אצל מי שהיה מנכ"ל פורד המיתולוגי לי איאקוקה ז"ל, שהגה אותה עוד בראשית 1970. אבל חילוקי דעות עם הבוס הגדול, הנרי פורד ה-2 (טיפוס די מפוקפק, תזכירו לי לעשות עליו כתבה), הביאו אותה להידחות שוב ושוב ופורד ראו את השוק הזה גדל וגדל בלי מענה ראוי מצידם עם הצגה של מכוניות כמו פיאט 127 (אם מכוניות הסופר מיני) ב-1971 ורנו 5 ב-1972.
האישור לפיתוח התקבל רק ב-1972 תחת שם הקוד "בובקט" (או בעברית שונר - חתול פראי וטורף קטלני שלא יהסס לתקוף גם חיות גדולות ממנו כמו זאבים). והמכונית עצמה שהוצגה ב-1976 כדגם של שנת 1977 פספסה את הבום הגדול של הביקוש למכוניות קטנות אחרי משבר הדלק של 1973. למעשה היא התגלגלה להצלחה מסחררת רק כאשר איאקוקה כבר היה עם רגל אחת מחוץ לחברה בה צמח ואותה הצמיח עד שנפלט ממנה ב-1978.
על העיצוב הקופסתי-תכליתי של הפיאסטה היה חתום מעצב הרכב האמריקני טום טג'ארה מסדנת גיהה האיטלקית. הרעיון מאחורי הקווים הרבועים היה להציע מקסימום של מרווח פנימי על מינימום גודל חיצוני. המראה הזה היה שיא האופנה באמצע שנות ה-70 לצד פולקסווגן גולף הגדולה יותר.
טג'ארה עצמו למי שלא מכיר היה חתום על שלל יצירות מוטוריות שהזמן לא הקהה את היופי שלהן. דה תומאסו פנתרה, אסטון מרטין לגונדה, פרארי 365 קליפורניה אבל גם מכוניות עממיות יותר כמו פיאט 124 ספיידר, רנו דופין, סאאב 900, אוטוביאנקי Y10. אם כי למען האמת צריך לציין גם כמה תקלות כמו סיאט רונדה, קרייזלר לה ברון ועוד כמה.
במהלך 46 השנים שלה, הפיאסטה ידעה אי אלו גרסאות מיוחדות, כאלו בלי גג, כאלו ספורטיביות ממש, ספורטיביות או רק ספורטיביות למראה. הפכה לאחת מחביבות הצעירים חובבי השיפורים בגרסאות ה-RXi2 ומאוחר יותר ה-ST והיא ידעה גם תקופות מרתקות בסבבי הראלי העולמי.
אבל אם צריך לשים את האצבע על גרסה אחת שהיא המיוחדת ביותר בתולדותיה זו חייבת להיות ה"טוארג" מ-1979. נכון, רק מכונית קונספט, נכון, מעולם לא התכוונה להגיע לייצור - אבל תראו את הדבר המדליק הזה - לא יאומן שהיא הקדימה את מי שהיום נחשבת ליורשת שלה - הפומה בכל כך הרבה שנים.
סיפור צדדי מעניין לגבי השם "פיאסטה" - חגיגה בספרדית - הולך כך: במקור השם הזה היה שייך לג'נרל מוטורס - היריבה הגדולה של פורד. זו הייתה רמת גימור של תצורות הסטיישן באולדסמוביל. ג'נרל מוטורס במהלך קוליגיאלי של אדיבות, העניקה לפורד את הרשות לעשות בשם הדגם הזה שימוש בחינם. אגב, המלצת מחלקת השיווק בפורד הייתה בכלל לקרוא למכונית בראבו, הבחירה הסופית בשם פיאסטה הייתה של הנרי פורד. אם אתם שואלים אותי - בובקט הייה עדיף על שני אלו. כי בסוף המכונית הזו לא באמת הייתה חגיגה גדולה לאורך החיים שלה, אבל לאתגר גם גדולות, נחשבות וגם ותיקות ממנה היא הצליחה לא רע.