מבחן דרך: ריינג' רובר וולאר SE

ריינג' רובר וולאר לא זכה לתפוצה רבה במקומותינו ועכשיו הוא מנסה לכבוש לו חלקה, באמצעות גרסאות שחותכות מאות אלפי שקלים ממחירו המקורי. אז איך נראה חיסכון באלפיון?

רמי גלבוע

במרוצת השנים בנתה לעצמה לנד רובר מעמד עולמי של יצרנית רכבי שטח עתירי יכולות; עם הצגת דיפנדר החדש נטש היצרן הבריטי את עולם השטח המסוקס והתמקד בשפיץ היוקרתי-יקר של עולם השטח. יחד עם זאת, רכבי השטח של לנד רובר (דיסקברי, דיפנדר, ריינג' רובר) שמרו על יכולות שטח מתקדמות, משולבות ברמת עידון גבוהה מאוד.

עוד בוואלה!

מבחן דרך: דיפנדר 90 S200

לכתבה המלאה

ב-2008 נרכש היצרן הבריטי על ידי 'טאטא' ההודית, שהשכילה לאפשר לבריטים להמשיך בפילוסופיה האליטיסטית שלהם. לנדר רובר הייתה חייבת להציג גרסה משלה לעולם הקרוסאוברים וכך נולד "דיסקברי ספורט" שהוא אינו דיסקברי וגם לא 'ספורט', אבל הוא הפך להיות ביצת הזהב של המפעל הבריטי. אחריו הופיע "איווק" הקומפקטי וב-2017 הוצג הקרוסאובר-פרימיום, "וולאר".

החרטום נראה כמו לנד רובר מתוח, שאר המרכב מוכוון כביש (צילום: רמי גלבוע)

איני אוהב את הכיתוב "ריינג' רובר" המתנוסס על ישבן הוולאר, מכיוון שהוא נטול יכולות שטח שהיו המאפיין המדליק ביותר של ריינג' רוברים לדורותיהם. כך אני מרגיש אבל עלי להודות כי מבחינה מסחרית, הבריטים עשו את הדבר הנכון - למנף את מותגיהם הנחשקים (ריינג' רובר, דיסקברי), כדי לקדם דגמים נטולי אוריינטציית שטח.

המרכב ארוך ומתוח, עם "גג צף" המתנשא מעל קו מתניים אופקי. הישבן מתכנס כלפי מעלה (צילום: רמי גלבוע)

ים של שקלים

בתחושה זו אנו פוגשים שנית את הוולאר, עליו כבר כתבנו בדצמבר 2017. לאחרונה הציגה חברת המזרח וולאר בסיסי יותר, דגם S אותו היינו אמורים לבחון היום. 'אמורים' היינו לבחון אבל מסתבר שהיבואן בכלל לא מחזיק רכב הדגמה בגימור S, כי הביקוש לו דליל מאוד... יוצא שכמו לקוחות רבים, גם אנחנו הגענו לאולם התצוגה בעקבות מחיר 'אטרקטיבי' של 494,000 שקלים, ויצאנו עם דגם SE שבתוספת חבילת R-Dynamic עולה 578,000 שקלים. וולאר נמכר גם ברמת גימור HSE העולה 648,000 שקלים; גרסאות פלאג-אין המופיעות בקטלוג אינן נמכרות עקב מחסור עולמי, הדיזל מגיע רק בהזמנה מיוחדת.

ישבן אלגנטי וקטום, שונה מאוד מעולם הקרוסאוברים הקלאסי (צילום: רמי גלבוע)

שמלת כלה

לוולאר יש מרכב ארוך, נמוך ורחב יחסית, בשונה מהמקובל במשפחת לנד רובר. עבור שוחרי המותג הבריטי, וולאר הוא רכב בעל אוריינטצית כביש המובהקת ביותר במשפחה. ה-DNA ניכר היטב בחרטום האלגנטי, כולל מכסה מנוע ארוך במיוחד; פנסי החזית והשבכה הקדמית, כונסי האוויר בדפנות, יש אפילו זכר למשטחי הדריכה שהיו ממוסמרים על הכנפיים הקדמיות של דיפנדרים קשישים.

תא הנוסעים מפואר ומפנק, לא מאוד מרווח. חומרי הריפוד והדיפון מצוינים (צילום: רמי גלבוע)

החופש מהצורך לתחוב שורת מושבים שלישית בתא המטען אפשר לייצר זנב בעל קימורים העולים כלפי מעלה, זה נראה טוב וייחודי. חישוקי 20 אינץ' שחורים בארבעת הפינות, בדגם S הם יהיו 19 אינץ' (הם בוודאי נוחים יותר מאשר אלה של רכב המבחן - לכשעצמו נוח למדי, למרות חישוקיו הגדולים). אחד הגימיקים בוולאר הן ידיות פתיחה השקועות בדלתות. הן מעניקות לרכב מראה חלק ואירודינמי יותר, אבל רק כאשר אתה בנסיעה; כאשר אתה מתקרב אל הרכב בחנייה, הן נשלפות החוצה ופוגעות במראה הנקי והחלק.

המרחב מאחור טוב, מרווח הראש אינו נדיב במיוחד (צילום: רמי גלבוע)

קו המותניים ישר ומאוזן וכמו בריינג' רובר אחרים, תא הזכוכית שמעליו שחור לחלוטין, כולל שמשות, עמודי גג והגג הפנורמי הנרחב. החלונות גדולים למדי, אלו לא חרכי ירי כמקובל אצל חלק מהמתחרים. תא הנוסעים מרווח עבור ארבעה, אם כי לא כמו ברכבי השטח האמיתיים של היצרן הבריטי; קורות הגג המלוכסנות מחייבות הרכנת ראש בכניסה, ואין המון מרחב מסביב למושבים. מערכת המולטימדיה כוללת שני צגי 10-אינץ' הניצבים זה מעל זה. חשבנו לפרט לכם את מאפייני האבזור המבדילים בין רמות הגימור S, SE ו-HSE; החלטנו שהמשימה תהיה משעממת וטרחנית, ולכן נציין רק כמה מהפריטים עליהם תוותרו בקניית דגם S הבסיסי (אם ניתן לקרוא כך לרכב שמחירו נושק לחצי מיליון שקלים).

הישבן ממש מתרומם לקראת החלון האחורי (צילום: רמי גלבוע)

בדרגת גימור S חסרים כמה פריטים תמוהים כמו בקרת שיוט אדפטיבית (הקיימת רק ב-HSE), לוח שעונים וירטואלי ותצוגת נתונים עילית, קירור ועיסוי במושבים הקדמיים (תסכימו איתי שזה לא פריט חיוני), מערכת צליל עם Surround (גם המערכת הנוכחית מצוינת), חלק מההתראות על תנועה בשטח מת או בנסיעה לאחור, כוונון חשמלי לגלגל ההגה... קל להסתלבט על חלק מהחסכונות (ראו למשל את המנגנון המגושם לכוונון ההגה) אבל האמת היא שגם בגרסת S, ריינג' רובר וולאר הוא רכב מפנק ונעים מאוד. נעים ומפנק, אבל לא כפי שמצופה ברכב העולה קרוב לחצי מיליון שקלים ומחסיר מערכות שיש במכוניות העולות רבע ממנו.

עוד בוואלה!

סדנת LUNAZ הבריטית משפצת רכבי אספנות קלאסיים, ומשתילה בהם מנועים חשמליים

לכתבה המלאה

על הכביש

לרכב המבחן יש מנוע 2.0 ליטר מוגדש המספק 250/5,000 כ"ס ו-37.2/1,300 קג"מ, זו יחידת כוח ראויה מאוד. במשקל עצמי של 1,875 קילוגרם וולאר אינו ארנבת רמזורים, אבל הוא נוסע מהר וחזק. התאוצה ל-100 נמשכת 7.5 שניות, עד 217 קמ"ש מירביים. הגרסה ההיברידית-נטענת מספקת 404 כ"ס ו-5.4 שניות, אבל היא אינה זמינה בחודשים אלו. מי שמחפש עוד יותר כוח ימצא בבריטניה את גרסת הביצועים P550 עם מנוע V8 5.0 ליטר, 500 סוסים נזעמים ו-4.4 שניות מאפס ל-100; בהצלחה עם תהליכי הייבוא האישי.

למרות הנעת 4X4 ומצב 'שטח' בלוח המחוונים, אל תפתחו ציפיות שטח. זה לא באמת ריינג' רובר (צילום: רמי גלבוע)

תיבת 8 הילוכים פלנטרית שומרת את הוולאר בסל"ד נמוך יחסית, הוא רגוע יותר מהוולוו XC90 אותו בדקנו רק לאחרונה. הוולאר אינו מתעופף מרמזורים, אבל ביצועיו מספיקים - כולל תאוצות ביניים ועקיפות נחרצות. תצרוכת הדלק טובה למדי, 10-11 קילומטרים לליטר בשיוט בינעירוני מהיר ורגוע. בנהיגה חסכונית ניתן להוציא גם 14-13 קמ"ל, ובתקיפת כביש הררי יצנחו הנתונים לרמה של 7-8 קמ"ל. לא נראה לי שהלקוחות ידרשו קצב כזה מהקרוזר הבריטי.

למרות היעדר בולמי אוויר/אדפטיביים וצמיגים בחתך נמוך, נוחות הנסיעה טובה מאוד. הוולאר מגהץ היטב גלי אספלט בינעירוניים, אבל שיבושי דרך גסים חודרים לתא הנוסעים, בעיקר בעיר. הוולאר מתאים להפליא לשיוט רגוע ומהיר; נסענו איתו לניצנה, עוד קפיצה לרמת הגולן, ומנהלות במרכז. זהו אחד הכלים המרגיעים ונעימים ביותר לנהג שאינו מחפש ביצועי קצה. מערך הבטיחות מלא.

בכבישים מהירים מפגין הוולאר יציבות של קטר (צילום: רמי גלבוע)

מה שחשוב יותר מביצועי המנוע הם מנהגי הכביש של הוולאר; המרכב הנמוך מעניק לו התנהגות טובה מזו של קרוסאוברים מקבילים. הוולאר ממעט לרכון על צידו, הוא בולם בחוזקה בלי שהחרטום יצלול, זו התנהגות המזכירה מכונית כביש טובה ומאוזנת. מצד שני, אתה גם לא יושב גבוה כמקובל בקרוסאוברים קלאסיים; אתה מתבונן במכוניות כביש בגובה העיניים, לא תמצא כאן את התנוחה השלטת המביאה לקוחות לאולמות התצוגה.

סיכום

הוולאר האלגנטי הזכירה לי את הרובר Vitesse SD1 משנות השמונים, מכונית כביש קלאסית רבת הדר. גם ל- Vitesseהקשישה היה עיצוב ייחודי ואלגנטי בתצורת האצ'בק, והיא נחשבה לרכב ספורטיבי שהקדים את זמנו. היא הייתה קצרה ונמוכה בכמה סנטימטרים מהוולאר העכשווית ובהתאם, שקלה רק 1,400 קילוגרם. מנוע V8 אטמוספרי 3.5 ליטר סיפק 190 כוח סוס ו-30 קג"מ, היו לה חמישה הילוכים ידניים והנעה אחורית, עם צמיגי 205/60R15 דקיקים עד כדי גיחוך במונחים מודרניים. ABS? בקרת יציבות? עוד לא ידענו מה זה בכלל. ה- Vitesse ההיא עודדה אותי לנהוג מהר וחזק; נהניתי להחליק את ישבנה בכבישי הארדנים המתפתלים עד שהיא החליטה להשליך אותי אל כר דשא נרחב, לגעייתן המבוהלת של פרות מקומיות...

מרחב נעים להעביר בו יום עבודה או חופשה משפחתית (צילום: רמי גלבוע)

הוולאר ממחיש את קפיצת המדרגה הטכנולוגית שעשה עולם הרכב בשנים האחרונות; עדיין מנוע בנזין, עוד לא אוטונומי, אבל מפנק, יציב, בטיחותי, ואפילו לא מזהם יותר מדי. הקרוסאובר הבריטי שומר על ייחוד ועל זיקה ל-DNA הבריטי, מזה עשרות שנים. מצד שני אין בו שום דבר הקשור לשטח, למרות הנעת AWD ומצב OffRoad בלוח סגנונות הנהיגה. וולאר הוא רכב מיוחד וחריג, לא תפגוש בו בכל פינה. שוחרי המותג הבריטי ימצאו בו אופציית כביש מעניינת, למרות כמה התקמצנויות מעצבנות בסעיף האבזור.

תודה לדודי מוסקוביץ - צלם מוצרים על עיבודי התמונות.

על הצד הטכני: ריינג' רובר וולאר SE

מנוע, הנעה: בנזין מוגדש 4 בוכנות, הנעה כפולה
נפח: 1,997 סמ"ק
הספק מרבי (כ"ס/סל"ד): 250/5,000
מומנט מרבי (קג"מ/סל"ד): 37.2/1,300
תיבת הילוכים: פלנטרית 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ):
480.3
רוחב (ס"מ): 214.5 (כולל מראות)
גובה (ס"מ): 166.5
בסיס גלגלים (ס"מ): 287.4
תא מטען (ליטרים): 568/1,374
משקל עצמי (ק"ג): 1,875
צמיגים: 255/50R20

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות):
7.5
תצרוכת דלק בין עירונית (קילומטר לליטר, מבחן): 11.0

מחיר רכב המבחן (שקלים): 578,000 (494,000 בגרסת S)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully