זה כבר כמה שנים שאלפא רומיאו, היצרנית שידעה יותר עליות, ירידות ופיתולים מאשר הכבישים סביב אתר ההשקה באגם קומו נמצאת במצב נהדר ובעייתי. הוא נהדר כי בכל מה שקשור לתדמית ולזהות שלה, שני הדגמים שהיא מוכרת בשנים האחרונות - הסטלביו והג'וליה הם שני כלי רכב מדויקים מאוד. הסטלביו הוא מהטובים בקבוצתו בכל הקשור לספורטיביות ודינאמיות והג'וליה, לפחות לטעמי - היא הטובה ביותר מבין המתחרות שלה. וכאשר זה מגיע לתדמית באלפא - זה תמיד היה הנכס עליו היא ביססה את עצמה. מהבחינה הזו, כמותג היא גם נאמנה יותר לאתוס של הנאה מנהיגה מרוב היצרניות סביבה.
עד כאן הנהדר, לגבי הבעייתי, שני הדגמים האלו הם מאוד ייחודיים. ייחודיים בפלטפורמה שלהם, במנועים, ברכיבים, בייצור, בקהל הלקוחות שלהם ועוד - וזה משהו שאם את לא יצרנית ממש, אבל ממש עשירה, את פשוט לא עושה היום בתעשיית הרכב. אם בפולקסווגן יש מנוע, הוא צריך להתאים לכמה שיותר דגמים בהיצע, ואם בפורד יש משאבת דלק, היא תצטרך להתאים לכמה שיותר מכוניות ועוד לא אמרנו מילה על פלטפורמות משותפות וגמישות.
וכאשר היום היא תחת מותג העל "סטלנטיס" שנוצר מהאיחוד של PSA, FCA וכולל שלל כלי רכב, מפיאט 500 חשמלית ועד ראם TRX - ומעל החנות מתנוסס השלט "בהנהלה חדשה" ברור שהעסק הזה חייב להשתנות. להשתנות כן, אבל לא במחיר של מחיקת הזהות. והיא מוזמנת להסתכל על לנצ'יה ולשאול את עצמה אם היא רוצה לגמור כמוה.
אז היצרנית הזו חייבת להתחיל להכניס כסף לא בעתיד, אלא אתמול וזה ברור. ולמי שעוד לא יודע - הדרך הכי מהירה היום להכניס כסף - זה בהברחות קוקאין. אבל אם אתם בתעשיית הרכב, הפתרון הוא לצמצם בהוצאות הפיתוח ולהצטרף לקטגוריה הכי חמה בשוק - את שני הדברים האלו עושה הטונאלה.
טונאלה הוא אחיו הקטן של הסטלביו, כך זה במקרה של מעברי ההרים שעל שמם הם קרויים, כך זה בהיצע הדגמים של אלפא. אח קטן, אבל כזה שבהיבט הטכני נושא מעט מאוד מה-DNA של הבכור. העיצוב החיצוני מזוהה מיד כאלפא, לא רק כאלפא, אלא גם ברוח שלה - הוא מלא קימורים, ספורטיבי, נושא את סממני ההיכר של היצרנית הזו מהחרטום לזנב ואפילו בדוגמאות החישוקים נוסח "חוגת הטלפון". אפשר להתווכח על פרופיל הצד הגנרי למדי, אבל זו פחות או יותר הביקורת על כמעט כל רכב בסגמנט שלהם.
אם יש מקום בו הוא מזנק לתחום שאלפא לא משחקת בו תפקיד היום, זה בתא הנוסעים. כי עם כל הכבוד לג'וליה ולסטלביו - אם יש פער בינן לבין המתחרות הוא בתא הנוסעים שלהן. פה? פה הסיפור שונה. המראה שלו עכשווי, עם שילוב של מתכת, פלסטיק בגוון מתכתי ועור - אבל בלי להיסחף למחוזות המראה הקר והעתידני. חלק מזה בגלל המינון הנכון של שילוב בין תפעול דרך המסך 10.25 אינץ' (רזולוציה ומהירות תגובה מצוינים) ובין כפתורים פיזיים למערכת המיזוג ובורר מצבי הנהיגה. מה שעוד תורם לתחושה הנעימה הזו בפנים הוא הליטוף הקטן לבלוטת הנוסטלגיה שעושה לוח המחוונים הדיגיטלי (12.3 אינץ') שפונט הספרות בו הוא זה של לוחות המחוונים באלפות הקלאסיות.
התחושה במושב הנהג היא של רכב שמאוד "כרוך" סביב הנהג, שבדרך כלל זו הדרך של עיתונאי רכב מנומסים להגיד שזה צפוף, אבל זה לא המקרה הפעם, כי הוא לא. זו תחושה שנובעת בעיקר בגלל הקונסולה המרכזית הגבוהה וקורות A שנמצאות במיקום אחורי ובזווית חדה יחסית. זה גם גורם להרגשה כאילו אנחנו נוסעים ברכב שגדול מהמימדים האמיתיים שלו. איכות החומרים טובה וגם רמת האבזור, לפחות בגרסת הוולוצ'ה - הגבוהה ביותר מבין שלוש רמות הגימור של הדגם (תחתיה נמצאות ה-Ti והספרינט - הם ממש חזקים בנוסטלגיה). מנופי העברת הילוכים ענקיים שזה ממש קטע של אלפא ואני מת על זה, יש שלל שקעי USC רגילים ו-C, תאימות לאנדרואיד ואפל, תפעול קולי ותמיכה בעוזרת הקולית של גוגל, יש גם פיצ'רים של שליטה מרחוק בבית החכם ופתיחה וסגירה של הרכב מרחוק באמצעות האפליקציה. באלפא רואים עולם בו שליח מגיע לרכב ולאחר אימות, ניתן לפתוח את המכונית כדי שיוכל להשאיר בה חבילה גם בלי שנצטרך להיות שם פיזית. יש גם איזה משהו של תיעוד הטיפולים ברכב בפרוטוקול מוצפן ייחודי בטכנולוגיית NFT, אבל כאן כבר קצת איבדתי קשב וריכוז.
ישיבה קצרה מאחור מגלה מרווח סביר, לא משהו יוצא דופן ביחס לקבוצה שלו למרות בסיס גלגלים של 264 ס"מ, פחות משל וולוו XC40 למשל שמציע 270 ס"מ. מאחורי המושב יש תא מטען בן 500 ליטרים, גם זה שם אותו במקום טוב באמצע.
מבחינת מנועים, הטונאלה הוא צעד ראשון באסטרטגיית "0 ל-0" עד שנת 2027 של אלפא רומיאו ואם זה נשמע לכם כמו חידת היגיון אז הנה ההסבר - על פי חזון היצרנית הזו והמנכ"ל המאוד החלטי שלה ז'אן פיליפ אימפראטו, אלפא יוצאת למסע ובו מ-0 דגמים מחושמלים כיום היא תגיע ל-0 פליטות מזהמים ב-2027. רוצה לומר - בקצב של דגם אחד לשנה בערך, אלפא רומיאו מתכוונת לנטוש את מנועי הבעירה הפנימית לחלוטין (גימיק שיווקי בחינם ממני: לחלק ללקוחות בקבוקון עם שמן כדי לטפטף מתחת לאוטו לזכר הימים הטובים. ומותר לי, הייתה לי אלפא). אימפראטו, שנכח בהשקה עצמה, אירוע נדיר מאוד בתעשיית הרכב שרק מעיד על החשיבות של המכונית הזו ליצרנית, לא רק שב והדגיש את המחויבות הזו, אלא גם פירט את הלו"ז המדויק. שבעיקרו הוא שבסביבות חודש מאי של כל שנה אמור לצאת דגם נוסף.
בשלב הראשון אלפא מתחילה עם מנועים היברידיים. אלו שבהם פגשנו בהשקה הם בנפח 1.5 ליטרים, מוגדשי טורבו בשתי רמות הספק, 130 ו-160 כ"ס, כאשר אנחנו נהגנו בחזק יותר. בבסיס, זהו "מנוע מדף" שניתן למצוא גם בגרסאות של ג'יפ קומפאס ורנגייד. זהו מנוע שפותח מראש מתוך כוונה להשתלב ביחידות הנעה היברידיות ופועל בשיטת מחזור מילר. מחזור מילר באופן מופשט ביותר: השהייה של סגירת שסתום היניקה של המנוע בזמן שהבוכנה עולה למעלה בפעימת הדחיסה, מאפשרת "לפלוט" בחזרה לסעפת תערובת אוויר-דלק (או רק אוויר במנועי הזרקה ישירה), ולכן לעשות שימוש בפחות דלק ועדיין להשיג מהלך בוכנה מלא. המחיר של המנועים החסכוניים האלו הוא תפוקת כוח נמוכה יותר שמורגשת בעיקר בסל"ד נמוך (אנחנו שורפים פחות דלק זוכרים?), לכן אלו מנועים שבהם עושים שימוש לרוב במכוניות היברידיות, בהן התגבור החשמלי "מחפה" על נקודת התורפה הזו. נקודה מיוחדת נוספת במנוע הזה הוא השימוש במגדש טורבו במנוע היברידי - משהו די נדיר בתעשייה. אגב טורבו, זה של גרסת 160 כ"ס עושה שימוש במגדש עם להבים בגיאומטריה משתנה.
בעתיד תצטרף גם גרסת הנעה כפולה עם מנוע פלאג אין 1.3 ליטרים לגלגלים הקדמיים ומנוע חשמלי אחורי בהספק משולב של 275 כ"ס.
תנאי ההשקה היו רחוקים מכאלו שמאפשרים התרשמות של ממש מהמנוע. אבל מהמעט שהיה אפשר לטעום בכל פעם שהצלחנו לנוע כמה מאות מטרים בלי להסתכן בקישוט בצורת רוכבי אופניים על הפגוש של הטונאלה, אפשר היה לקבל טעימה קטנה מהמנוע. בעיר ובגלישה ללא לחיצה על המצערת, המערכת ההיברידית הצנועה יחסית (מנוע 48V) שמותקנת ישירות על תיבת ההילוכים שמתנתקת למעשה ממנוע הבנזין ומאפשרת תנועה בכוח החשמל בלבד. זה פטנט מרשים, סידור מאוד לא מקובל ויעיל למדי, עם מחיר אחד - השילוב של מנוע הבנזין בחזרה לעניינים פחות חלק מאשר בהיברידיות אחרות בהן היחידה החשמלית מחוברת למנוע. גם המנוע עצמו, למרות התחכום, הוא לא בדיוק החומר שממנו עשויים חלומות. כל עוד רק מתנהלים איתו בעדינות, זה בסדר, תחת עומס הוא מחוספס ורועש - לא בהכרח בקטע טוב. הדברים אמורים גם לגבי תיבת ההילוכים, זו כפולת מצמד בת 7 יחסי העברה וכדרכן של תיבות כאלו - תנו לה נסיעה רגועה והכל בסדר. תתחילו ללחוץ אותה במצב הדינאמי בבורר ה-DNA של הנהיגה והיא כבר פחות זורמת.
גם עם שימוש בפלטפורמת רנגייד/קומפאס - באלפא רומיאו יודעים מה מצופה מרכב עם הלוגו של היצרנית הזו. מי שאחראי לגרום לטונאלה לעשות את זה הוא דומניקו בגנסקו האחראי באלפא לכלי הרכב הספורטיביים שלה. דומניקו, כמו כל איטלקי טוב, לא מסוגל לעמוד במקום בשקט, מדבר הרבה עם הידיים מסביר לי על השינוי בזווית מתלה המק'פרסון מלפנים שמעניק חדות משופרת בשינויי כיוון, הרחבת מפשק הגלגלים כסגולה לחיסול תת היגוי ובולמי ה-FSD (כן, אלו של KONI) שעושים שימוש בפטנט של שיכוך משתנה בהתאם ל"תדר" השיבושים שמועברים מהגלגל. הוא כמעט מוציא לי עין כשהוא מסביר לי אחר כך על יחס ההיגוי (היחס בין כמה אתם מפנים את ההגה לתנועה של הגלגלים) שעומד על 13.6 - המהיר ביותר בסגמנט שלו. הבלמים הם של ברמבו, ובגרסאות ההנעה הקדמית הטונאלה מדמה פעולת דיפרנציאל מוגבל החלקה וגם הכוונת מומנט כדי לשפר את היכולת שלו להיכנס לפנייה באמצעותם. בהסבר על הקשחות המרכב בטונאלה הוא כבר ממש יוצא במחרוזת מחולות עממיים של מחוז לומברדיה וקשה שלא להיסחף בהתלהבות שלו. אני רושם לי מפגש איתו על מסלול הניסויים של אלפא בפעם הבאה שאני מגיע לבאלוקו.
אבל שוב, עם כל הכבוד לבגנסקו, בשל תנאי הנהיגה המוגבלים מאוד בהשקה, לא היו הזדמנויות לבחון את כל ההצהרות האלו בצורה שמאפשרת לייצר תובנות רציניות על מאפייני הנהיגה שלו. אבל מהמעט שטעמנו, נראה שהטיפול הזה בכל זאת יצר כלי שמגיב היטב להפניות הגה, ובהחלט לא ממהר לעזוב ידיים או גלגלים גם כאשר מאתגרים אותו בפניות חדות. לתובנות נוספות על יכולות, התנהגות, נוחות ושאר פלפולים - נמתין לנהיגה המקומית.
באלפא רוצים לראות את הטונאלה מביא לקוחות חדשים-ישנים של היצרנית הזו - אלו שהם לא בהכרח לקוחות הפרימיום הגבוה, אלא גם בעלי הכנסה ממוצעת או ממוצעת פלוס פלוס בסדרי הגודל של מחירי המכוניות בישראל. אלו שרוצים מכונית אחרת, עם חווית הנהיגה והתדמית של אלפא. אלו הלקוחות שפעם קנו את הג'ולייטה, את ה-147 את ה-146, ה-33 ואפשר ללכת אחורה עד לאלפא סוד.
באירופה, הם מתכוונים לעשות את זה עם תמחור אגרסיבי, עם תוכניות מימון שיפרקו את הסיפור הזה לתשלומים חודשיים נוחים לעיכול. בינתיים, בישראל קשה לומר מה יהיה הכיוון כאשר המו"מ מול היצרנית לגבי המחיר שתצליח סמלת היבואנית לקבל עדיין לא נסגר.
השאיפה אצלם היא להצליח להעמיד גרסה מאובזרת בנדיבות בגזרת המחיר של 230 אלף שקלים, כלומר זול ב-50-70 אלף שקלים ממחירי הכניסה של השלישייה הגרמנית מרצדס GLA, ב.מ.וו X1 ואודי Q3, וראש בראש מול וולוו XC40 ולקסוס UX. האם זה יצליח? ביולי, חודש ההגעה הצפוי שלה לישראל כנראה נדע סופית.
אז כן, אם הייתם עושים סקר בקרב מיליוני מעריצי המותג אלפא רומיאו עם השאלה "מהי המכונית שהייתם רוצים לראות מאלפא?" סביר להניח שהתשובות המובילות היו רודסטר ברוח הספיידר, או קופה קטנה כיורשת לג'וניור. ועדיין, במצב הדברים הנוכחי, אין רכב מדויק ונכון יותר עבור אלפא מאשר הטונאלה. וכן, עדיף אלפא רומיאו עם טונאלה מאשר עולם הרכב בלי אלפא רומיאו. על האתגרים הגדולים שלה בשלבים הבאים של האבולוציה - המעבר לחשמל שהיא מתכננת - בפעם אחרת.
על הצד הטכני: אלפא רומיאו טונאלה 160 וולוצ'ה
מנוע, הנעה: בנזין, היברידי, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,469
הספק/סל"ד (כ"ס): 160
מומנט/סל"ד (קג"מ): 24.5
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 7 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 453
רוחב (ס"מ): 184
גובה (ס"מ): 160
בסיס גלגלים (ס"מ): 264
תא מטען (ליטרים): 500
ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.8 שניות
מהירות מירבית: 210 קמ"ש
מתחרות:
אודי Q3, וולוו XC40, ב.מ.וו X1, DS7 קרוסבק, קאדילק XT4, מרצדס GLA, לקסוס UX
מחיר:
טרם נקבע