עד 20 אלף שקל: 10 משומשות שישמרו על חופש התנועה שלכם גם בסוף השבוע

"מי שאין לו רכב שלא ייסע בשבת", קבע לאחרונה בראיון לוואלה יו"ר יהדות התורה, ושר השיכון הבא, יצחק גולדקנופף, מבהיר למי שעוד קיווה כי לא תהיה בקרוב הרחבה של התחבורה הציבורית בשבת.
ואכן, בישראל קשה להסתדר ללא רכב פרטי. גם מי שמצליח להגיע לעבודה או ללימודים בהליכה, רכיבה או בתחבורה ציבורית, מגלה שיש לא מעט מקרים שרכב פרטי עדיף. לא רק בסופי שבוע, אלא גם למי שלא גר באזור עירוני עם תחבורה אלטרנטיבית טובה.
אבל מה יעשה מי שהתקציב שלו לרכישת רכב מוגבל? שוק המשומשות מלאה באפשרויות בכל תקציב ולכל מטרה. אבל בשביל המדריך הזה צמצמנו את הרשימה למכוניות שיהיו אמינות יותר מאחרות, פשוטות וזולות יותר לאחזקה, ובעיקר זולות ובעלות תמורה טובה יותר לכסף לעומת אייקוני משומשות, כמו קיה פיקנטו בקבוצת המיני, טויוטה יאריס בסופר מיני וטויוטה קורולה במשפחתיות. אלה לא המכוניות המהירות, הנאות והמפנקות ביותר, וגם לא החסכוניות ביותר, אבל הן הקניות הכי בטוחות ברמת המחיר שבחרנו, עד כ-20 אלף שקל.
ברמת מחיר כזו אפשר למצוא מכוניות בנות פחות מעשר שנים, שיספקו את צרכי התחבורה של משפחה או סטודנט, יספקו בטיחות טובה לתקופה, וזמינות בשוק היד השנייה. בחרנו את אלטרנטיבות שיהיו כמה שיותר זולות אך גם כמה שיותר צעירות, וקיבצנו את המידע שאתם צריכים לדעת כדי להתחיל בחיפוש, כולל השנים הרלוונטיות לרמת המחיר שהגדרנו, רמת הבטיחות, היתרונות והחסרונות.
כמו תמיד, כללי האצבע של שוק המשומשות תקיפות גם כאן: חפשו בסבלנות מכוניות פחות שחוקות, הצליבו את נתוני הקילומטראז', בדקו את היסטוריית התאונות במאגר מרכז הסליקה של חברות הביטוח, התרשמו מהמוכר ואמינותו לא פחות מזו של המכונית. וזכרו: אין ודאות של 100% לגבי איכות המכונית שתרכשו, אבל אפשר בהחלט להפחית סיכונים. ועוד כלל אצבע: היכן שיש אופציה ידנית היא תהיה זולה משמעותית מהאוטומטית, חסכונית יותר, אמינה יותר וזולה יותר, כך שתוכלו באותו מחיר לרכוש את אותה מכונית חדשה בשנה עד שלוש.

המכונית שהמציאה מחדש את שוק הקטנות בארץ שורדת יפה גם היום ומוצעת במספרים גדולים יחסית. חונה בכל מקום, חסכונית מאוד הודות למנוע 1,000 סמ"ק עם 68 כ"ס, גיר ידני 5 הילוכים או אוטומטי אמיתית 4 הילוכים. פשוטה בתכנון, אבל יעילה בביצוע, שופרה במהלך 2011 כאשר שודרגה מ-4 ל-6 כריות אוויר.
שנים: 2009-2013
בטיחות: 3 כוכבים עם 4 כריות אוויר, 4 כוכבים עם 6
למה כן: חסכונית, זולה מאוד לאחזקה, מזגן חזק, קלה לנהיגה ולחנייה.
למה לא: רק 4 מקומות ישיבה, האוטומטית איטית, כולם רועשות, צפופות מאחור ובתא המטען, ותא הנוסעים שלהן דל.

מבחן דרכים:
סוזוקי אלטו במבחן השוואתי מול המתחרות

שלישיית רכבי המיני של קבוצת פולקסווגן הן מכוניות פשוטות טכנולוגיות וחכמות תכנונית, שאמנם כבר לא מיובאות לארץ, אבל עדיין מיוצרות כיום בגרסה חשמלית. גרסאות 3 ו-5 דלתות, מנוע 1,000 סמ"ק, עם 60 או 75 כ"ס, תיבה ידנית או רובוטית 5 הילוכים. איכות בנייה טובה מאוד, גיר רובוטי אמין יחסית וזול לאחזקה (כ-6,000 שקל להחלפת מצמד במוסכי היבואן, 3,500 במוסכים פרטיים מתמחים). גרסאות פולקסווגן וסיאט מעט יותר מאובזרות.
שנים: 2012-2016
בטיחות: 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.
למה כן: מרווחות יחסית לגודל, נוחות יחסית למכוניות קטנות, בטוחות מאוד לזמנן, כולל בלימת חירום אוטונומית נדירה אז (עד 30 קמ"ש). חסכוניות מאוד (17-19 ק"מ לליטר), כושר תמרון מצוין וביצועים טובים אפילו עם המנוע החלש.
למה לא: אבזור דל, כולל חלונות מושב אחורי שנפתחים רק לחרך צר וללא מחשב דרך. גיר רובוטי מהסוג המטלטל.

מבחן דרכים:
נהיגה ראשונה: מיני קטנה וזולה

לא צמד התאומים הזה יכניס את מיצובישי להיכל התהילה המוטורי, לכל היותר לבית הדין המוטורי בהאג בגלל העיצוב של האטראז'. אבל מכונית המיני (שנחשבה עוד לסופר מיני כאשר הושקה) וגרסת הסדאן המוגדלת המבוססת עליה הן סוסוני עבודה יעילים ולא מפונקים. מנוע 1,200 סמ"ק בנזין (71-80 כ"ס) ביחד עם תיבה אוטומטית רציפה או ידנית, מספק צריכת דלק מצוינת. אמינות? בצה"ל עוד יש אטראז'ים שעברו יותר מ-200 אלף ק"מ בתנאי סדנת שבי, ושרדו בלי להוציא הגה
שנים: 2013-2014
בטיחות: 4 כוכבים לספייס סטאר במבחן הריסוק האירופי.
למה כן: צריכת דלק של 15-16 ק"מ בחיים האמיתיים, תא מטען של 450 ליטר באטראז', שיכולה להסיע שני מבוגרים בנוחות מפתיעה. הספייס סטאר קלה מאוד לחנייה, שתיהן מאובזרות היטב.
למה לא: רועשות כמו תרגיל של התותחנים, בידוד רעשים של מרכבה סימן 4, מתנדנדת בסיבובים, מושב אחורי צר לשלושה.

מבחן דרכים:
מיצובישי ספייס סטאר חזקה בתמורה למחיר

ילדת הסנדביץ' שבין האלטו והסוויפט, יצאה לאבא ואמא סוזוקי גבוהה כמו ג'יפון, מה שהעניק לה תנוחת ישיבה בהתאם, הפך אותה למרווחת יותר ממכוניות מיני אחרות, קלה לכניסה וליציאה ולבעלת שדה ראייה מצוין. מנוע ב-1,200 סמ"ק הפיק במקור 86 כ"ס, אך שודרג ל-94 כ"ס במתיחת הפנים ב-2012. יש בחירה בין תיבה אוטומטית 4 הילוכים, לידנית 5 הילוכים, שמספקת כרגיל בונוס בצריכת הדלק ובביצועים. עוד יפנית מוצלחת שלא הצליחה להפוך ללהיט כשהייתה חדשה, וסובלת מאז ממחירי שוק נמוכים.
שנים: 2011-2013
בטיחות: 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.
למה כן: תנוחת ישיבה גבוהה, כושר תמרון בעיר, מרווחת, מאובזרת, ואמינה.
למה לא: תא מטען קטן אפילו במושגי מיני, אין תא ככפפות, רק 4 מקומות ישיבה.

מבחני דרכים:
ספלאש אוטומטית במבחן ראשון אחרי שהגיעה לארץ
ספלאש ידנית במבחן אחרי מתיחת הפנים

לאמינות של הפורד המשפחתית יצא שם רע, אבל זה בעיקר בגלל הדורות השלישי והרביעי (כיום נמכר הדור החמישי). הדור השני הוא המוצלח שבהם: מרווח, בטוח ואמין, עם מגוון נדיר בשוק, של סדאן (4 דלתות) עם תא מטען גדול, סטיישן (5 דלתות) וקומפקטית (5 דלתות). יש מנועי 1,600 סמ"ק (100 כ"ס) ו-2,000 סמ"ק (145 כ"ס, ממאזדה 3 של אותה תקופה), ותיבה אוטומטית 4 הילוכים. הדגמים המומלצים הם מסוף 2008 ועד סוף ייצור הדגם, עם בקרת יציבות כסטנדרט, 6 כריות אוויר ושיפורי איכות.
שנים: 2006-2011
בטיחות: 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.
למה כן: מרווחת, נוחה, התנהגות כביש טובה, סטיישן שימושית וגרסת 2 ליטר מהנה.
למה לא: ביצועים ב-1,600, צריכת דלק ועיצוב חיצוני די משעמם.

בשנים שסובארו עוד הייתה אייקון בשוק הישראלי, ועדין לא שם נרדף לג'יפונים, הגיע לארץ הדור השני של האימפרזה והנכדה של הליאונה המיתולוגית. נעזוב את האחיות הנחשקות WRX ו-STI ונתמקד בדגמי הבסיס עם מנועי 1,600 סמ"ק (95 כ"ס) ובסוף 1,500 כ"ס (105 כ"ס), ותיבת 4 הילוכים אוטומטית, או מעט ידניות 5 הילוכים. מכוניות מטופלות כאלה חוצות בקלות את רף ה-200 אלף ק"מ. יש גם מעט גרסאות סטיישן ואפילו 2 ליטר (150 כ"ס) עם הנעה כפולה, חמיות ונדירות.
שנים: 2001-2008
בטיחות: 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי
למה כן: פשוטה וקלה לנהיגה, נוחה ושימושית
למה לא: ביצועים ב-1,500/1,600, מרווח מאחור

במשך כמעט עשור וחצי הייתה מאזדה 3 המכונית הכי נמכרת בישראל. אבל אפשר לראות אותה בכבישים במספרים גדולים בזכות האמינות הגבוהה והשרידות הרבה שלה, איכות ייצור טובה, לצד פשטות טכנולוגית שמאפשר כמעט לכל מוסך לתקן אותה. הגרסה החשובה לעניינינו היא ה-1,600 סמ"ק (105 כ"ס) עם תיבה אוטומטית 4 הילוכים (יש גם 2 ליטר עם 150 כ"ס, אוט' 5 הילוכים, אבל לא באנו ליהנות, באנו לחסוך). אין בעיה למצוא מכוניות שמורות מידיים פרטיות.
שנים: 2009-2010
בטיחות: 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי
למה כן: איכות ובידוד רעשים משופרים לעומת השנים הראשונות. התנהגות כביש מצוינת, נוחות טובה, הנדסת אנוש מוצלחת. שפע חלפים ומוסכים זמינים.
למה לא: לא הכי חסכונית, וב-1,600 גם בטח לא הכי מהירה.

מבחן דרכים:
מאזדה 3 מול שברולט קרוז

בזמן שהפיקנטו הפכה למכונית המיני הלאומית, עם מחירי שוק בהתאם, השוק דילג על משפחתית הסדאן של קיה, ולא בצדק. הפורטה היא תאומה ליונדאי i35, אבל זולה ממנה. יש לה את שני הרכיבים שכל מי שמחפש משומשת אמינה יותר יעדיף, מנוע בנזין ללא טורבו (1,600 סמ"ק, 124 כ"ס), ותיבה אוטומטית קלאסית, 4 הילוכים במקור ו-6 הילוכים מאמצע שנת הדגם 2011, ששיפרה את צריכת הדלק.
שנים: 2009-2011
בטיחות: לא נבחנה במבחן הריסוק האירופי, אבל קיבלה ציון "טוב" ממכון ה-IIHS האמריקאי.
למה כן: זריזה ומרווחת יותר במושב האחורי ממאזדה 3 מאותן שנים, וחסכונית יותר. זולה יחסית במוסך ובביטוח.
למה לא: מנוע רועש, לא מצטיינת בנוחות הנסיעה, וסביר שתצטרכו להחליף מתישהו את מוט ההגה וסלילי כרית האוויר.

מבחן דרכים:
קיה פורטה בנהיגה ראשונה: לא רק לנהגי הליסינג

הרבה לפני השקת הג'וק והקשקאי, ניסאן הייתה היצרנית היפנית עם המכוניות המוזרות שהישראלים לא אהבו. הטידה הייתה הראשונה שנמכרה במספרים יפים, בגרסאות 4 ו-5 דלתות, מנוע 1,600 סמ"ק עם 110 כ"ס, ותיבה אוטומטית. היא הייתה מאובזרת יפה בדגמי הויזיה לפרטיים ופחות בביזנס לליסינג, אבל חוסר הפופולריות של המותג פגע בביקושים עבורה בשוק היד השנייה, והעניק לה מחירי מציאה במושגי יפניות. שימוש לב שבשנתיים הראשונות לא לכל המכוניות יש בקרת יציבות ו-6 כריות אוויר.
שנים: 2008-2018
בטיחות: 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי (רק עם 6 כריות אוויר ובקרת יציבות)
למה כן: מושב אחורי מרווח יחסית לשני מבוגרים ובהאצ'בק נע על מסילה, כך שאפשר לשחק בין גודל תא המטען למרווח הברכיים במושב האחורי. תנוחת ישיבה גבוהה, נוחות נסיעה טובה, איכות חומרים טובה, זולה יחסית למשפחתיות יפניות
למה לא: מושב אחורי צר, הסדאן מכוערת טילים

מבחן דרכים:
נהיגה ראשונה בניסאן טידה החדשה

המשפחתית הקטנה של יונדאי הייתה תמיד מלכת הליסינג. הדור השני הציג שיפור גדול בכל התחומים, ובעיקר בבטיחות שהייתה גרועה בדור הראשון. והדור השלישי, שזכה גם לשם i25 במסגרת שיטת סימון הדגמים לשוק האמריקאי, הציגה שיפור נוסף, במרווח ובעיצוב. מנועי 1,400 סמ"ק עם תיבה רציפה (97-100 כ"ס), ו-1,600 סמ"ק עם תיבה אוטומטית (112-124 כ"ס). שניהם רשמו לעתים מאות אלפי קילומטרים כרכב צמוד של קציני משטרה, ושרדו
שנים: 2009-2011
בטיחות: 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי לדור השני, ציון טוב במבחן ה-IIHS האמריקאי
למה כן: האקסנט פשוטה בטוחה לזמנה. ה-i25 מרווחת, מעניינת וחסכונית יותר.
למה לא: הפשטות של המנועים מתבטאת לא רק באמינות, אלא גם בצריכת דלק גבוהה, בעיקר בדור השני.

מבחן דרכים:
יונדאי i25 הסטנדרט עלה כיתה

יש לכם עוד המלצות? מוזמנים להוסיף בתגובות

סייעו בהכנת הכתבה: איציק אסולין ממוסך אוטוויק בירושלים ורון אוחנה ממוסך רון בתל אביב