הודעה קצרה בשנת 2016 ב"אוטוקאר" - גוף עיתונות הרכב הוותיק ביותר בעולם - סיפרה בלקוניות על כך שוולוו חותכת את שיווק ה-S60 קרוס קאונטרי בבריטניה עקב נתוני מכירות מאכזבים. ו"מאכזבים" זה אנדרסטיימנט בריטי מנומס מאוד לתיאור העובדה ש-34 יחידות נמכרו שם במשך שנתיים של שיווק הדגם.
השוק הבריטי לא היה לבד בסיפור הזה - בארצות הברית נמכרו ב-2015 רק 287 יחידות של מכונית הסדאן המוגבהת וכפולת ההנעה הזו, בשנת 2016 היה המספר 563 יחידות, 312 בשנה לאחר מכן ו-273 ב-2018 שנת השיווק האחרונה של הדגם. נשמע לכם בוננזה היסטרית לעומת הבריטים? אז רק כדי להכניס את הדברים לפרופורציה - וולוו S60 כמשפחת דגמים מכרה 24,124 יחידות ב-2015 בארה"ב.
המסקנה היא די פשוטה - וולוו S60 קרוס קאונטרי כקונספט, כדגם, כרעיון הייתה כשלון מובהק.
באותה שנה ממש ב-2016 מציגה וולוו את ה-40.2 קונספט - מציגה ומיד גונזת את המכונית. תסתכלו על התמונה שלה פה מתחת, ותבינו שזו הייתה נבצרות זמנית והמכונית הזו חזרה, אבל לא כוולוו. והאזכור שלה פה הוא לא מקרי.
שנים חלפו, ויש סיכוי טוב שיצרניות רכב בכל העולם תלו תמונה של הוולוו S60 קרוס קאונטרי הזו בכל חדר שבו ישבו צוותי החשיבה של דגמים חדשים עם אזהרה ברורה ומפורשת "הבא שמציע את הרעיון של סדאן גבוהה, או אפילו חושב על זה - שיארוז את החפצים שלו וילך הביתה". שנים חלפו ובכלל, למעט השוק האמריקני שעוד הראה סימנים של חיבה למכונית הסדאן וכמה שווקים במדינות מתפתחות או סתם מפגרות, שם מכונית סדאן היא "מכובדת" - העולם הלך והפנה עורף לתצורת שלוש הקופסאות הקלאסית לטובת האהבה החדשה שלו - קרוסאוברים.
אבל 7 שנים אחרי אפיזודת ה-S60 על עקבים נראה שמשהו משתנה בעולם הרכב - טויוטה ביפן, פולסטאר השוודית-סינית וסיטרואן הצרפתית מחזיקות כל אחת מכונית סדאן גבוהה - כזו שמבקשת להביא את היתרונות של מכונית סדאן ולשלב אותה עם תנוחת הנהיגה הגבוהה שכולם נראה שמחפשים היום. ורגע לפני שנכיר את המכוניות האלו בואו נספר קצת על היתרונות ההיסטוריים והעכשוויים של תצורת הסדאן.
בתקופה שבה עוד קראו להם "רכבי שטח" או אפילו SUV, לפני שהפכו לסטיישנים וההאצ'בקים המגושמים שהם היום - לכלים האלו שהיו כבדים ומסורבלים ממכוניות רגילות הייתה צריכת דלק גבוהה בשל המשקל שלהם, אווירודינמיקה של מקרר בגלל העיצוב, התנהגות כביש מזעזעת של התנודדות על בולמים וקפיצים ארוכי מהלך, ובטיחות גבולית מאוד במקרה שהם מתהפכים בעקבות ההנהגות הזו.
מכונית סדאן לעומת זאת שקלה פחות, הייתה זולה יותר לרכישה ואחזקה, התנהגה טוב יותר ולכן הייתה עם פחות סיכוי להיות מעורבת בתאונה וכאשר זו התרחשה, הציעה הגנה טובה יותר על הנוסעים שלה. עוד בונוסים? היא הייתה חסכונית בדלק בזכות המבנה שאפשר לאוויר דרכו היא נעה "להחליק" על גבי המרכב ולא לייצר התנגדויות ויתרון עליו מכוניות סדאן שומרות עד היום - האפשרות לייצר תא נוסעים שמנותק מתא המטען והוא חלל שעומד בפני עצמו - בונוס כאשר מדובר בבידוד רעשים. הייתה סיבה טובה מאוד שאם רצית להגיע לאנשהו במכונית יוקרה אמיתית מעולמות הפאר של בין קאדילק עבור במרצדס וכלה בבנטלי ורולס רויס - תנו לנו לנחש, היא לא הייתה סטיישן או רכב שטח ואפילו דומה לו.
אז מה בעצם קרה? אפשר להתחיל לספר על עליית רכבי השטח, המעבר שלהם למה שמכונה "ג'יפונים" אלו ששמרו על יכולות שטח מסוימות אבל שילבו אותן עם מנהגי כביש מתורבתים ועם הזמן הפכו לקרוסאוברים - אותם יצורי כלאיים, לא בשר ולא חלב, המקבילה המוטורית לבליל רכיבים ולמעורב ירושלמי על גלגלים בו לא ברור איפה עובר גבול הטעם הטוב בין מציאות, לבין ממבו ג'מבו שיווקי שמשוכנע שאם נשים קשתות גלגלים מפלסטיק שחור ותחתית פגוש מפלסטיק כסוף - המאזדה המשפחתית שלכם תיראה קשוחה מאוד.
אבל עם הצלחה באולמות המכירה קשה היה להתווכח, זה מה שהלקוחות רצו, זה מה שהיצרניות מכרו להם - עד שמגיעה המציאות - זו שמפגישה בין התנועה ההולכת ומתגבשת לכיוון החשמלי ומי שעדיין לא שם על מלא מלא, אז לכל הפחות לכיוון של חיסכון בדלק ופליטת מזהמים - ונחשו מי עושה את זה פחות טוב? נכון, כל מכונית שאינה סדאן או דומה לזה.
והנה דוגמה אחת לסיפור הזה מהמקום בו החיסכון הוא המלך והיעילות היא המלכה - הטווח של מכונית חשמלית. אלו כמה מהחשמליות עם הטווח הארוך ביותר בעולם: לוסיד אייר, מרצדס EQS, טסלה מודל S, מרצדס EQE, יונדאי איוניק 6, טסלה מודל 3, ב.מ.וו i7 המשותף לכולן? הן מכוניות סדאן. רק בשלב הזה אנחנו נגיע לאיזורי המכוניות שאולי בקושי אפשר להגדיר כ"קרוסאובר" כמו טסלה מודל Y ומודל X, קיה EV6 ועוד (שתכל'ס בצללית מוחשכת לא שונות מהותית מפריוס בפרופיל). נכון, תוכלו לאנוס פנימה את ה-GMC האמר EV - רק שהוא שוקל יותר מ-4 טונות ויש לו סוללה שיכולה להספיק ל-4 מכוניות חשמליות...
אבל בשנים האחרונות משהו משתנה בעולם הרכב והוא קורה במקומות שונים לגמרי בעולם, מיצרניות שונות לחלוטין ב-DNA שלהן, בסגמנטים שונים - אבל עם מכנה משותף אחד - הצורך להיות יעילות ועדיין אטרקטיביות לקהל שכבר ראה הכל ומחפש את האחר.
וכך, בשנת 2019 מציגה פולסטאר, פעם חטיבת הספורט של וולוו והיום יצרנית חשמלית תחת כנפי ג'ילי הסינית (בעלת הבית של וולוו), את הפולסטאר 2 - מכונית בתצורה שנראית ממש כמו סדאן מוגבהת שמתבססת על קרוסאובר, במקרה הזה ה-XC40. ואם המראה הזה נראה לכם מוכר, אז כן, היא פשוט גרסת הייצור של אותו קונספט 40.2 של וולוו שנגנז ופשוט נכנס להקפאה עד למועד מתאים יותר ליציאה לשוק.
עכשיו קבלו קטע - שימו שניה בצד את גרסת הלונג ריינג' של הפולסטאר 2 עם 546 ק"מ, בואו ניקח תפוח מול תפוח - וולוו XC40 החשמלי בגרסה עם המנוע הכפול והפולסטאר 2 בגרסת המנוע הכפול המקבילה - מזכיר לכם - אותה פלטפורמה, אותם מנועים בהספק משולב זהה של 408 כ"ס (407 בוולוו), אותו מומנט של 67.3 קג"מ, אותה סוללת 78 קוט"ש אבל הטווח? בפולסטאר הוא 465 ק"מ, בוולוו 414 ק"מ - אלו 11% יותר, פער גדול מאוד במכונית חשמלית, עדיין לא משוכנעים? אז הנה עוד משהו קטן, הפולסטאר עושה את כל זה כשהיא שוקלת 158 ק"ג יותר.
שלוש שנים קדימה, בסוף יוני 2022, מציגה סיטרואן את ה-C4X, זו שממש עכשיו נחתה אצלנו - הקונץ-פטנט פשוט לקחו את ה-C4 הקומפקטית-קרוסאוברית והוסיפו לה תא מטען על מנת להציע יותר שימושיות ויותר אטרקטיביות לשווקי הודו, אפריקה ודרום אמריקה - מנועי הצמיחה שסימנה לה היצרנית. ומכיוון שכאן מדובר ממש באותה גברת עם שינוי גיבנת, עשינו את התרגיל הקטן של השוואת הגרסאות. הפער פה הרבה פחות מובהק מאשר בפולסטאר וולוו - 5 ק"מ יותר בטווח לגרסת הסדאן שגם לדברי היצרנית נובע מהתצורה האווירודינמית יותר של ה-C4X.
וחודש אחרי, ביולי 2022, בצד האחר לגמרי של העולם טויוטה מרעידה את אמות הסיפים כאשר היא לוקחת את אחד השמות הוותיקים ביותר בארסנל הדגמים שלה - הקראון (Crown) והופכת אותה ממכונית הסדאן הבכירה והיוקרתית ביותר שלה למכונית סדאן ענקית עם 4.93 מטר מפגוש לפגוש, בסיס גלגלים של 2.85 מטר - עד כאן הכל עוד בסדר, מה שתצפו ממכונית דגל של יצרנית. אלא שהיא גם מוגבהת מאוד מוגבהת עם גג ב-1.54 מטר - ס"מ בודד פחות מה-CHR בשביל הפרופורציה.
גם במקרה של הקראון, הבחירה ללכת על מכונית הסדאן המוגבהת מגיעה לענות על שתי דרישות שהן לכאורה מנוגדות - איך משאירים את מכונית הדגל, מהוותיקים בשמות הדגמים של טויוטה שמסתובב ובא מאז 1955 רלוונטית גם בעידן שבו כולם רוצים קרוסאוברים שיושבים בהם גבוה? התשובה של טויוטה הייתה לעצב מכונית סדאן שנראית אחרת מאוד ועדיין שמה את הנהג בקו העיניים עם כל המכוניות הגבוהות האלו שצצו מסביב.
אז לאן הולך הטרנד הזה? אל תשאלו אותי, אני ואופנה הם שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם. קודם כל, אין חשש שהתצורה הזו תשתלט על העולם. אבל בהערכה מפוכחת קדימה, למרות הדוגמאות המערביות שהבאנו כאן, הסיכוי הטוב ביותר של תת הז'אנר הזה נמצא דווקא בסין ובהודו - הראשונה מעצמת רכב מתעצמת, השנייה מתחממת על הקווים - שם נפגשים הרצון להמשיך לנסוע במכונית "מהודרת, מהוגנת ומכובדת" מצד אחד והחיבה לתנוחת הישיבה הגבוהה, מצד שני. וכבר היום אפשר למצוא דוגמאות כאלו כמו הבאוג'ון RC בסין לצד דוגמאות נוספות דומות לה ואצל מהינדרה ההודית את מכונית הקונספט BE מהפתיח. שתיהן לוקחות את מכונית הסדאן המוכרת ופשוט מוסיפים לה כמה ס"מ לגובה.
ורק כדי לארוז לכם את זה עם חומר למחשבה על מספרים, מציאות ודימיון - לסובארו לאונה 1987 היה מרווח גחון של 17 ס"מ - מישהו רוצה לנחש מה מרווח הגחון של קיה ספורטאז' הנוכחי? I rest my case כמו שאומרים, אם מישהו חושב שהמצאנו משהו חדש, שיחשוב שוב.