אנחנו מכירים את זה שבשפות שונות יש למילים זהות משמעויות אחרות לגמרי. תגידו למשל לדובר פרסית "אני משוגע על קור!" ותראו אותו מסמיק. בעולם הרכב אנחנו גם מכירים את זה שדגמים בעלי שם זהה הם למעשה שתי מכוניות שונות בשווקים שונים. אבל כאשר זה מגיע לטויוטה וללנד קרוזר נראה שהסיפור הזה הלך או יותר נכון - נסע - למקום רחוק מאוד.
כי למעט מי שבקיאים בהסתעפויות המשפחתיות וההיסטוריות של טויוטה לנד קרוזר, לו תפגשו תושב דרום אפריקה, איחוד האמירויות, יפן או איסלנד ותראו לו תמונה של הלנד קרוזר הישראלי שלכם הוא בעיקר יעשה פרצוף מוזר ויגיד לכם בשלל שפות: "זו בהחלט טויוטה, אבל ככה לא נראה בכלל לנד קרוזר".
הסיבה? טויוטה לנד קרוזר הוא כבר הרבה שנים לא דגם אחד, אלא משפחה שלמה של כלי רכב החוסים תחת אותה מטריית על, אבל נמצאים במקומות אחרים לגמרי. רגע לפני מפגש עם הדור החדש של הלנד קרוזר "שלנו", אנחנו עושים סדר בשושלת.
בראשית בראה טויוטה את ה-BJ
השנים לאחר מלחמת העולם השנייה היו שנים קשות לכלכלה היפנית שמעבר לנזק הכלכלי, העיצומים והקנסות התמודדה גם עם שינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי של המדינה השמרנית מאוד. בתוך הנפגעות מהמצב הזה הייתה גם טויוטה, כבר אז יצרנית רכב קטנה עם שאיפות גדולות.
במקביל, המאבקים הבין גושיים הביאו למתיחות בקוריאה הסמוכה וביוני 1950 פורצת מלחמת קוריאה. ארצות הברית שנכנסת למלחמה לצד הדרום מול ברית המועצות שתומכת בצפון, עושה שימוש ביפן כבסיס עורפי לכוחותיה ונזקקת לכמה שיותר כלי רכב. האמריקנים מזהים הזדמנות כפולה - לייצר קו אספקה מקומי ומהיר לכלי רכב וגם לאפשר לתעשיית הרכב היפנית דחיפה קדימה.
מי שמרימה את הכפפה היא טויוטה, שממהרת לקחת פלטפורמה של משאית קלה לשלב אותה עם רכב אחר שלה, ה-AK10 (חיקוי יפני לג'יפ של וויליס שבסופו של דבר לא נכנס לשירות) ולהסב אותה לרכב הנעה כפולה בהשראת הג'יפ המקורי. כבר אז היה הוא היה כל כך מזוהה עם רכבי שטח עד שטויוטה לא התבלבלה ופשוט קראה לו "טויוטה ג'יפ BJ", כאשר האותיות BJ הן שילוב של האות B על שם סדרת המנועים בהם השתמשה וה-J קיצור של ג'יפ.
כמו הג'יפ המקורי קצב הפיתוח היה מהיר וקדחתני ובינואר 1951 כבר עמד אב טיפוס מוכן עם מנוע שישה צילינדרים 3.3 ליטרים בהספק 75 סוסים, הנעה כפולה ומרכב בסיסי מאוד שהזכיר לא מעט את הוויליס. במהלך נסיעת המבחן שלו ביולי כבר טיפס ה-BJ לנקודה מספר 6 מתוך 10 בהר פוג'י, זה היה הגובה הרב ביותר אליו טיפס כלי רכב עד אז.
הצבא האמריקני וויתר בסוף על התכנון של טויוטה, אבל היצרנית שהבינה שיש לה פה משהו מיוחד ביד סירבה לוותר. בנוסף, גם לוויליס היו כמו שאתם מניחים השגות על השימוש המפורש בשם "שלה" ואחרי כמה גלגולים ועדכונים בשנת 1953 מתחיל הייצור של ה"ג'יפ BJ". שנה מאוחר יותר בעקבות תביעה של וויליס מוחלף השם לאחר כבוד והרכב מקבל את הכינוי "לנד קרוזר".
אז השם ג'יפ BJ הוחלף ל-FJ20, סביבת הנהג הפכה פחות ספרטנית וכל הנוסעים זכו למושבים נוחים יותר, קפיצי העלים קיבלו עוד כמה שכבות והמנוע הוחלף. עדיין עם 6 צילינדרים, אבל בנפח 3.9 ליטרים ו-135 כ"ס. בהמשך נוספה גרסת נוסעים סגורה. וה-FJ20 הופך להיות גם הרכב הראשון של היצרנית שנמכר מחוץ ליפן ב-1957 ושנה מאוחר יותר הוא מגיע לארצות הברית בה נמכר אקזמפלר בודד, אחד בלבד של הרכב. אחד בלבד.
- העתיד נמצא בעבר: טויוטה חשפה את הלנד קרוזר החדש
- נהיגה בלעדית: לנד קרוזר 79 עם מערכת המתלים הישראלית המהפכנית
- מבחן דרך: לנד קרוזר המחודש והמחוזק
בתוך שנים ספורות הלנד קרוזר כבר יוצר לעצמו מוניטין ושם של כלי קשוח, עביר ועמיד. טויוטה, מבינה שיש פה משהו ששווה להמשיך לפתח ובשנת 1960 היא מציגה את ה-FJ40. הדגם הזה שנחשב לקלאסי ביותר מבין הלנד קרוזרים כבר נהנה משיטות יצור מתקדמות יותר, משימוש בתיבה עם יחס העברה נמוך, מנוע 4.2 ליטרים שהצטרף ב-1975. וה-FJ40, על שלל מרכביו עם גג קשיח או מתפרק, ארגז קצר או ארוך, וגרסאות בסיס הגלגלים שלו הופך להיות למעשה קרש הקפיצה שמטיס את השם הזה למעלה כאשר הוא משמש משלחות מחקר, חקלאים, יערנים, טיילים, חוואים ומי לא בכל רחבי העולם. ירידה לנבכי תתי הגרסאות של הדגם הזה עשויה להיות מסע מבלבל וארוך אבל רק נציין שהיו לו גם את ה-41 וה-42 בעלי בסיס הגלגלים הקצר, ה-43,44 ו-46 עם בסיס הגלגלים הבינוני וה-45 ו-47 עם בסיס גלגלים ארוך.
כמה מוצלח הוא היה? אחרוני ה-FJ40 יורדים מפס הייצור ב-1984, 24 שנים לאחר השקת הדגם.
לנד קרוזר איחוד ולנד קרוזר מאוחד
בשנת 1967, כאשר ה-FJ40 עדיין בנסיקה, טויוטה מציגה במקביל את הלנד קרוזר 55. מרכב סגור ידידותי יותר לנוסעים, פחות גס מה-40 ועדיין בעל יכולות שטח ללא פשרות. גם המנוע, בראשית ה-3.9 ולאחר מכן 4.2 ליטרים, מקבלים תכנון חדש שהופך אותם לנעימים יותר גם בשיוט במהירות כביש מהיר.
זה בעצם היה הפיצול הראשון שחווה השם לנד קרוזר. פיצול שממנו בעצם נולדת שושלת שלמה של דגמים שנמשכת עד היום ובעצם יוצרת קו גזע נוסף לדגם. כאשר את ה-55 מחליף ב-1980 ה-60, שמוחלף בתורו בשנת 1989 על ידי ה-80, המוחלף על ידי ה-100 ב-1998 ואחריו ה-200 ב-2008 וה-300 שהוצג בשנת 2023. לאורך כל השנים האלו, הם זכו למעמד של כלי רכב בלתי ניתנים להשמדה. הם יכלו להיראות בפרברים של סולט לייק סיטי או קורעים את המדבריות בראלי דקאר ממנו חוזרת טויוטה עם מקום ראשון בקטגוריית הדיזל הסטנדרטית שלוש פעמים עם הדגמים האלו.
לאורך השנים הפכה הסדרה הזו לכזו שיותר ויותר מוכוונת כביש, מעודנות יותר, עם עוד אביזרי נוחות והידור אבל לכל אורך הדרך תוך שמירה על יכולות שטח גבוהות מאוד, כמעט ללא פשרות. בישראל לא ממש זכינו לראות אותה. היו מעט כרכבי שגרירויות או בצבע לבן עם הכיתוב UN עליהם ופינטזנו בימים שטויוטה עדיין נכנעה לחרם הערבי ולא נמכרה בישראל.
רק ב-2008, כשטויוטה כבר תקעה כאן יתד, שווק כאן ה-200 בידי היבואן יוניון מוטורס, כאשר הקליינטורה העיקרית שלו הייתה משרד ראש הממשלה והיחידה לאבטחת אישים. את שאר הכלים הייתה צריכה היבואנית להתחנן שיקנו, כי בכל זאת, חצי מיליון שקלים לטויוטה בשנת 2008. בדיעבד מי שכן רכש אחד גילה שזו מניה מוצלחת מאוד, נסו לקנות היום אחד כזה פרטי ממישהו.
- אמבולנס חדש בכוחות הביטחון: ממוגן, עם יכולת שטח ומנוע V8
ובעוד ה-55 פיצל את השושלת לכיוון הנינוח בואך יוקרתי, בשנת 1984 מוצג יורש ל-FJ40 ההוא, הקשוח - זה היה ה"סדרה 70" - כמו קודמו, גם הוא שם עבירות ושרידות מעל לכל. גם הוא הגיע בשלל אורכים, מרכבים, גרסאות, עבר שלל מתיחות פנים וגם הוא כמו המקבילים שלו מאנגליה (לנד רובר דיפנדר) ומגרמניה (המרצדס G וואגון) - התגלה על ידי יחידות מיוחדות וכוחות צבא ברחבי העולם ככלי העבודה שאתם רוצים לצדכם באיזורים הנידחים ביותר, כאשר תנאי השטח קשוחים לפחות כמו האויבים שלך.
אפילו אצלנו לצה"ל הוא הגיע למבחנים על מנת לבדוק אם יתאים להחליף את הדיפנדרים המזדקנים. ה-70 פעיל, בועט, מושך, גורר, מעמיס ודוחף עד היום בשווקי אפריקה, אוסטרליה, אסיה ואחרים וכנראה ימשיך לעשות את זה הרבה אחרינו.
הסתעפות העלילה הבאה גם היא מתרחשת ב-1984. טויוטה הבינה שבפועל מתחיל להיווצר פער בין הכלי הקשוח שהוא ה-70 לבין סדרות ה-60 וה-80 שהלכו גדלו והתייקרו. פער שאותו רצתה למלא באמצעות דגם אחר, כזה שגם יוכל להתחרות במיצובישי פאג'רו למשל. לקו הגזע הזה, השלישי במספר הוצמד הכינוי פראדו - שפירושו "שדה" או "אחו" בספרדית ופורטוגזית.
זה גם היה הדגם שבדור השלישי שלו שהוצג ב-1996 הגיע אלינו לישראל בשנת 1998, אחרי שטויוטה סוף סוף פתחה כאן אולמות תצוגה רשמיים ב-1992. הפראדו נחת כחלק מגל עלייה של רכבי שטח, בעיקר יפנים, שנחתו על שוק שאומנם למד לחבב רכבי שטח בצבא, אבל הכיר בעיקר את גרסאות הג'יפ האמריקאי המתולוגי, קצת ואגונירים ושברולט בלייזר ומעט סוזוקים קטנים.
יחד עם הלמד קרוזר פראדו נחתו כאן מיצובישי פאג'רו, לנד רובר דיסקברי 2, ניסאן טראנו ואיסוזו טרופר - כולם מיותר לציין כבר לא איתנו היום, לא כחדשים, לא בפורמט המקורי. אבל עזבו, בואו ניתן למספרים לדבר, נכון להיום נעים על כבישי ישראל 23,616 לנד קרוזרים, זאת לעומת 7,841 מיצובישי פאג'רו, 1,765 דיסקברים, 1,568 טרופרים ובניסאן נותרו 693 יחידות פעילות.
עלילות פראדו בארץ הקודש
וכך נחת הלנד קרוזר בישראל בדגם שנקרא "90" בגרסת חמש הדלתות או "95" בגרסת ה-3 דלתות. הוא זכה לקבלת פנים אוהדת, הפך למלך הבלתי מעורער של הקטגוריה וקנה לעצמו קהל לקוחות נלהב ונאמן מאוד. למרות שבגרסאות האבזור הרגילות שלו מדובר היה בכלי ספרטני למדי, ושקט ומעודן הוא לא היה מעולם, הוא כן הציע שילוב של נוחות, מרווח, התנהלות סבירה בכביש, ביצועים פושרים ממנוע ה-3 ליטרים 125 כ"ס, אבל יכולות גבוהות מאוד בשטח ומעל כל אלו מוניטין האמינות והעמידות שנושא השם "לנד קרוזר". לאורך השנים הדגם הלך והתחדש, התעדכן, התעדן והתחזק. למנוע נוספו אינטרקולר הזרקת מסילה משותפת והעלאת הספק ל-163 כ"ס.
- טויוטה לנד קרוזר מול סאניונג רקסטון במבחן השוואתי
- השוואתי שטח: טויוטה לנד קרוזר מול מיצובישי פאג'רו
ב-2004 התחלף ה-90 ב-120 ו-125 (שוב, גרסה ארוכה וקצרה בהתאם), הילוך חמישי נוסף לתיבת ההילוכים וההספק טיפס עוד קצת ל-173 כ"ס. נעילת הדיפרנציאל הפכה לאלקטרונית, תא הנוסעים עודן מעט יותר. טויוטה שמטה את הכינוי פראדו, והתחילה לקרוא לדור החדש גם בארץ לנד קרוזר.
ואז קרה לרכב השטח היפני משהו מוזר: אולי בגלל המחיר שהציב אותו בליגת רכבי יוקרה, בזכות גרסת 7 המקומות הפופולרית ומוניטין האמינות של טויוטה, הפך הלנד קרוזר לסמל ססטוס ישראלי. המכירות זינקו לכ-2,000 כלים בשנה, לאחר שגם אנשי עסקים ומשפחות אמידות שמעולם לא ירדו לשטח רכשו אותו. במחירון לוי יצחק הוא הפך לדגם הזה שלא מאבד ערך, ובפועל עוד נמכר מעל למחירון.
ב-2010 קיבלנו את הלנד קרוזר 150, שהיה סוג של עוד עדכון גרסה. ההספק עלה ל-190 כ"ס ואז ירד ל-177 כ"ס עם החלפת המנוע ל-2.8 ליטרים ב-2015. מאז הוא עבר עוד מתיחת הפנים ב-2018 ומכהן עד היום, עד שיוחלף סוף סוף על ידי ה-250 הכל חדש. לאורך השנים החלק הארי של המכירות הלך לכיוון מנועי הדיזל, אבל פה ושם היה אפשר לקנות גם את גרסאות הבנזין שלו שהציעו הספקים של 250 ו-283 כ"ס עם צימאון אדיר לבנזין.
אבל אם נהייתה לכם סחרחורת מכל המספרים והשמות, עזבו רגע, אמרנו קליטה נלהבת? אמרנו קהל אוהדים אדוקים? אז הנה שניים מהם. אמיר גולדשטיין קנה לנד קרוזר 90 מודל 2003 בנזין, וכשאני כותב "קנה" אני מתכוון לקניה מאולם התצוגה.
האיש הזה חוגג 21 שנות זוגיות עם לנד קרוזר וכאשר אני מעיז להעלות את הסיכוי של התנסות במשהו אחר הוא לא מוכן אפילו לשמוע, "שום מחשבה על משהו אחר, לא מסתכל לא ימינה ולא שמאלה". למה בעצם? "תראה", הוא מסביר "אני סומך עליו, אני פשוט סומך עליו. אני יודע שאני נכנס איתו לשטח ובטוח יוצא החוצה".
הלנד קרוזר של אמיר כבר עם יותר מ-330 אלף ק"מ, זה לא הרבה לרכב בגילו ועדיין מספר מכובד, הוא מספר שמעולם לא נגע במנוע מלבד טיפולים שוטפים ושכל קלקול שנתקל בו היה תוצאה של נהיגה בשטח, אף אחד מהם לא כתוצאה מתקלה או כשל, למרות שבפועל גם ללנד קרוזר יש כמה סוגיות של תקלות וחולשות אופיינות מבחינת האמינות.
כמה פעמים ביום אתה שומע את השאלה "מוכר?" - "וואוו, זה קורה בכל נסיעה בו - אני תמיד עונה את אותו הדבר - זה יהיה ארון הקבורה שלי, לא מוכר". אבל המציאות הישראלית מלמדת שפרידה מלנד קרוזר במכירה היא לא בהכרח אירוע מצער, היכולות שלו להתגבר על אתגרים בשטח מתגמדות לעומת היכולת שלו לנצח את המחירון ולהמשיך להיסחר מעל מחירי השוק.
מצד שני, ולמרבה הצער, יש עוד דרך להיפרד מלנד קרוזר בישראל - גניבה - מדובר בכלי רכב שהוא מהחביבים ביותר על אכלוסיית הגנבים. "הגניבות זה משהו שחיים איתו" אומר גולדשטיין, "פעם אחת ניסו לגנוב לי אותו, ירדתי לסיבוב עם הכלבה בערב ואני רואה שהחלון האחורי שבור. פותח את הדלת וחשכו עיני, כל הדשבורד מפורק, כל החוטים בחוץ בלאגן שלם. למחרת הגיעו השוטרים לקחת טביעות אצבעות ואני רק חושב כמה אלפי שקלים יעלה לי כל התיקון הזה והנזק וכשהם מסיימים אני מתיישב על המושב ורואה שהקונקטור של ההצתה לא מחובר, הכנסתי אותו למקום, כשכל החשמל ברכב מפורק וחוטים קרועים בכל מקום - נגיעה בסוויץ' והוא מניע".
מה אתה חושב על הדורות החדשים יותר שלו? שקלת פעם לשדרג? "אני פחות מתחבר אליהם, כל הלנד קרוזרים מאז הדור שלי הפכו למסורבלים יותר, גדולים מדי. אפילו על הקישוטי פלסטיק הייתי מוותר, סתם נופלים בכל נהיגה בשטח".
והסיפורים האלו חוזרים אצל בעלי לנד קרוזרים אחרים, גם אצל אבי, גם אצל שי וגם אצל שמוליק. הוא כבר עם החיידק של השטח 25 שנה, אחרי קורס מדריכי נהיגת שטח, מוביל טיולי גי'פים. היטלטל בסוזוקי סמוראי, עבר לדיסקברי בנזין, פאג'רו ששירת אותו עד שנמכר כדי לקנות רכב לבן שלו, אבל החיידק המשיך להציק.
אז שמוליק קנה סוזוקי ויטארה ומיד הבין שזה לא זה, במפגש מקרי במכון כיוון פרונט הוא פוגש את הבעלים של לנד קרוזר 1999 קצר. "ואני, מה לי וללנד קרוזר, כל הזמן הייתי משתגע מזה שאנשים מוציאים כל כך הרבה כסף על האוטו הזה". ואז הוא לקח את הרכב לסיבוב קטן וברגע שירד איתו לשטח הוא הבין שזהו.
"קניתי אותו עם 280 אלף ק"מ, מכרתי אותו 5 שנים וחצי אחר כך עם 470 אלף, מנוע מקורי שלא נגענו בו והוא עדיין נוסע". ומה החליף את הלנד קרוזר? הפתעה. הפעם זה היה לזד קרוזר 120 משנת 2007 שנקנה עם 300 אלף ק"מ. ומה אתה אומר על הדור החדש? "תראה, כל עוד הם שומרים על שלדת סולם וסרן חי מאחורה, אני מאמין שהבסיס עצמו יהיה מצוין. הבעיה שלי עם הדגמים החדשים זה שהם הופכים להיות יותר ויותר מורכבים ופחות קלילים ככל שהדורות מתקדמים".
מה הוא אומר על הגניבות? "מכה, תבין, הרכב הזה במחירון הוא 89 אלף שקלים, בשוק מוכרים אותו ב-110 בקלות - אם גונבים אותו - אני לא יכול לקנות אחד במקומו. מה עושים? שמים ברזלים על ההגה והדוושות, מה שאפשר. אבל היי - לפחות את סוזוקי ג'ימני גונבים יותר".