כאשר ז'אן פליפה אמפראטו, האיש שנשלח להציל את אלפא רומיאו מדבר על "ביצועים", הוא לא מדמיין יציאות מהירות מרמזורים או הקפות חורכות מסלולים. הוא מדבר על ביצועים בהיבט אחר לגמרי - כלכליים, אלו שעתיד החברה שבראשה הוא עומד תלויה בהם על מנת להמשיך ולהתקיים.
אמפראטו משוחח איתנו באירוע ההשקה של אחד הדגמים החשובים ביותר של היצרנית הזו בשנים האחרונות - הג'וניור (במקור נקרא הרכב מילאנו, אך לאחר עימות עם ממשלת איטליה העניקה לו אלפא שם חדש ישן). זהו קרוסאובר קטן, מה שמכונה B SUV שימוקם מתחת לטונאלה ועושה שימוש בפלטפורמת חברת האם סטלנטיס. אותה אחת שמשמשת גם את אופל מוקה, פיג'ו 2008, פיאט 600, סיטרואן DS3 וג'יפ אוונג'ר, וכמו כל אלו מציע הנעת בנזין וחשמלית טהורה. ובאלפא רומיאו מודעים היטב לנקודת המוצא הלא פשוטה תדמיתית הזו ומבטיחים שברגע שננהג בו, נבין שהפלטפורמה זהה אבל הפרפורמה שונה לגמרי.
ורגע לפני שנספר לכם על הפרטים הטכניים, מה הוא עושה ואיך, צריך להסביר רגע את התפקיד של הדגם הזה, לפחות בעיני היצרנית והקונצרן. אלפא רומיאו על כל העבר המזהיר שלה והמכוניות המפוארות שמשובצות בו, היא יצרנית שכבר לא יכולה להמשיך ולחיות על אדי הבנזין של הנוסטלגיה. ב-2023 ייצרה אלפא רק כ-68 אלף מכוניות. אפילו פורשה מכרה כמעט פי 5. לקסוס כבר מעל 800 אלף מכוניות בשנה והגרמניות מעל 2 מיליון כל אחת. אלפא חייבת למכור הרבה יותר מכוניות והיעד שלה הוא לגדול ל-כ-300 אלף מכוניות בשנה כבר בתוך 4-5 שנים.
"בלי להכפיל את הרכבים החשמליים שלנו עד 2030 אנחנו מתים", אומר אמפראטו בגלוי ובלי להסתיר את האמת הלא פשוטה שבפניה ניצבות יצרניות הפעילות באירופה. שם, מוטל קנס שעשוי להגיע לאלפי ועשרות אלפי יורו לכל מכונית תחת נוסחה המחשבת את משקל המכונית ופליטת המזהמים שלה. לכן, אלפא הכריזה בשנת 2021 על תוכנית 10 השנים שלה, עשור בו היא תעבור מ-0 מכוניות חשמליות ל-0 פליטות מזהמים עד 2030. זה כולל הצגת דגם חדש בכל שנה מאז, כך היה עם הטונאלה ב-2022, עם הסטרדאלה ב-2023, השנה עם הג'וניור, סטלביו חדש ב-2025 (שיעשה שימוש בפלטפורמת ה-3008 ויציע עד 700 ק"מ של טווח חשמלי) ואחריו יגיעו הברלינה והג'וליה החדשה.
והמטרה הראשונה של הדגמים האלו בשלב המיידי והנוכחי הוא לא להיות הומאז' להיסטוריה של היצרנית - אלא פשוט להקנות לה יציבות כלכלית. "לאלפא רומיאו שהצטרפתי אליה" הוא אומר, "היו שתי בעיות - היא לא הייתה כלכלית והמכוניות שלה לא היו טובות". ושוב, כאשר הוא אומר "לא טובות" הוא לא מתכוון לתכונות הדינאמיות של הסטלביו והג'וליה - אלא בעיקר ליכולת שלהן לספק את ה"ביצועים" עליהם סיפרתי בתחילת הכתבה.
וזו בדיוק התפיסה שלו לגבי השאלה שלי האם אלפא רומיאו לא חסרה כיום "מכונית הילה" שניתן להציג באולמות התצוגה ולמשוך אליו קהלים שאולי יקנו בסוף טונאלה או סטלביו, אבל יחלמו עליה. אמפראטו חוזר על המנטרה הקבועה שלו - הוא אינו מתנגד למכוניות הילה כאלו, אבל הן חייבות להגיע רק ממקום של קרקע יציבה וחברה רווחית. "אנחנו צריכים לשמור על עצמנו באמצעות מכוניות שמוכרות, אם בעתיד נוכל להעמיד את היתרות הכספיות שלנו לבנות דור חדש של GTV נעשה את זה, אבל אנחנו מחויבים קודם כל לתוכנית הנוקשה שלנו".
והתוכנית הזו כוללת, מה לעשות, את הסיפור הזה של מכוניות שאנשים קונים באמת ולא רק מפנטזים על לקנות, כי בסוף הם צריכים כסף אמיתי שם בסטלנטיס. וזה התפקיד של המילאנו.
אז כאמור, הוא מתבסס על פלטפורמת הדגמים הקטנים של סטלנטיס ויהיה דגם הכניסה לעולם של היצרנית הזו. הוא מעט ארוך יותר מאחיו התאומים למחצה עם 4.17 מטר, 1.78 מטר לרוחב וגובה של 1.5 מטר. בסיס הגלגלים לא צוין במפורש, אבל צפו ל-2.56 מטר שאנחנו מכירים מהאחרים שלו לפלטפורמה - הרבה מקום במושב האחורי אין מההתרשמות של ישיבה קצרה בו. גם איכות חומרים יוצאת מן הכלל לא מצאנו שם - זהו רכב שמשאיר את עיקר הרושם במראה החיצוני שלו.
מסוג הכלים שהתמונות על המסך עושות לו עוול, כי במציאות הוא בעל פרופורציות מצוינות, עם חרטום שיציע חזית אטומה ועליה הכיתוב אלפא רומיאו בפונט הקלאסי בגרסה החשמלית וכזה שבו מוטמע לוגו הנחש בגריל עצמו בגרסאות הבנזין. אבל בעיקר מושך את העין ה"קודה טרונקה" שלו - שאפשר לתרגם ל"זנב חתוך" כך הם קוראים לחלק האחורי שלו. משם גם נובע האורך שלו ביחס לדגמים האחרים וגם צמיחה קלה של תא המטען ל-400 ליטרים (380 באוונג'ר לצורך השוואה).
תא הנוסעים נאה, אם כי פחות מרהיב מהמופע החיצוני. הארכיטקטורה הבסיסית מתחת לעיצוב היא זו של אחיו בסטלנטיס - שני מסכי 10.25 אינץ', למערכת המולטימדיה וללוח המחוונים שכאן נמצא תחת חופות עגולות - סימן היכר בסביבת הנהג של אלפא רומיאו. הרכב יושק לפחות באירופה עם אפליקציה המאפשרת לשלוט מרחוק על הטעינה, פתיחה וסגירה של הרכב, מיקום ועוד. למערכת ההפעלה שלו מצטרפת סייעת קולית שמתעוררת בהכרזה "הי אלפא" ועושה שימוש בצ'אט GPT וזיהוי קולי על מנת לבצע מטלות מבלי להוריד את הידיים מההגה ואת העיניים מהכביש. בגרסאות הבכירות אפשר יהיה לקבל מושבי sabelt ספורטיביים ותומכים.
ההנעה שלו תהיה עם מנועי בנזין או חשמליים, עם הנעה קדמית או כפולה. את כל המנועים האלו כבר פגשנו, כלומר, זה לוגם ה-95 אוקטן יהיה בנפח 1.2 ליטרים מוגדש עם 136 כ"ס מחובר לתיבת 6 הילוכים כפולת מצמד. הגרסה החשמלית תגיע בהספק של 156 כ"ס ב"ספציאלה" או 240 כ"ס ב"וולוצ'ה". גרסה זו ניזונה מסוללת 54 קוט"ש שעם המנוע החלש יביאו אותו לכ-410 ק"מ של טווח. זה הספק נאה, אם כי רחוק מההספק הכפול שמציעים מתחרים כמו וולוו EX30 וסמארט 01 בגרסת הבראבוס. קצב הטעינה המהירה בעמדות DC יעמוד על 100 קילוואט)
ועדיין, זה לא אומר שבאלפא שכחו מה הם מייצגים ובגרסת ה-240 כ"ס הוא מקבל הנמכה של 25 מ"מ, בולמים מוקשחים, מוטות מייצבים מעובים, מערכת בלימה של אלקון עם דיסק 380 מ"מ, קאליפר 4 בוכנות ודיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור.
בהשקת הג'וניור נכח גם לא אחר מאשר קרלוס טווארס, מנכ"ל קבוצת סטלנטיס, שהגיע הישר מטורינו שם נפגש עם נציגי ממשלת איטליה. זה חלק מקמפיין שלם בו הוא עוסק בימים אלו וחורג מתפקידו כמי שמנווט את הספינה בעלת 14 המותגים, אלא כזה שנוגע בעצבים הכלכליים והפוליטיים של תעשיית הרכב
באירופה. זו הניצבת בפני אתגרים לא פשוטים בדמות הדרישות ההולכות ומחמירות בנושא תקני זיהום האוויר ולא פחות מכך - החשש הוא מפני פלישה סינית. "אנחנו אוהבים מכוניות ואת המותגים שלנו גם כאשר הם לא מצליחים", הוא אומר וחושף בהמשך כי יצרנית סינית גדולה ניסתה לקנות בעבר את אחד המותגים הצרפתיים של הקבוצה מבלי להסגיר במי מדובר. זו לא פעם ראשונה שהסינים מביעים עניין בסוג כזה של רכישה, הפעם האחרונה הייתה לפני עשור כאשר דונגפנג ניסתה לבצע מהלך דומה מול פיג'ו-סיטרואן אז תחת PSA.
"אני כמובן סירבתי להצעה", מבהיר טווארס ועוקץ על הדרך את אלו שעשו את המהלך הזה "מי שמזמינים סינים לאיטליה הם על אותו מסלול של אלו שמכרו את וולוו לג'ילי ואת MG ל-SAIC - זה לא הולך לקרות באלפא ובסטלנטיס".
הדברים האלו הם ניסיונות להזים שמועות ו"פייק ניוז" כהגדרתו על הכוונה שלהם לפרק את פיאט ולצאת מאיטליה, "אנחנו בונים מפעלים למכוניות, תיבות הילוכים, סוללות ועוד" אמר.
זה לא אומר שאין כל מגעים בין הקונצרן לבין יצרניות סיניות, להיפך, בחודש אוקטובר 2023 רכשה סטלנטיס 21% מליפמוטור תמורת 1.6 מיליארד יורו, ועל פי הודעתה היא תתחיל לייצר דגמים על בסיס ההיצע של היצרנית הסינית בסוף 2024 במיזם משותף ובאופן די וודאי תעשה זאת על אדמת אירופה, ייתכן ואף במפעלי פיאט. לפי דיווחים ראשונים שטרם אושרו המהלך הראשון תהיה בניית ה-TO3 החשמלית הקטנה שתגיע בערכות הרכבה מסין, במפעל פיאט בפולין.
אגב, אמפראטו עצמו העריך בשיחה איתנו כי הוא צופה קריסה של יצרניות סיניות, ייתכן שאפילו בחודשים הקרובים. "למרות הכיסים העמוקים שלהם, הם מפסידים בין 5,000 ל-10,000 יורו לכל רכב, זה לא יכול להימשך", כך לדבריו.
בחזרה לג'וניור, באלפא רומיאו תולים תקוות גדולות בדגם וביכולת שלו להוות 40% ממכירות היצרנית ועל הדרך להרחיב ולהצעיר את קהל הלקוחות שלה. "עד לפני כמה שנים הלקוח שלנו היה גבר, בן 55 ועשיר", אמר לנו אמפראטור, "הטונאלה הכניס אלינו נשים ומשפחות, הג'וניור יביא לנו תערובת רחבה עוד יותר של לקוחות". ואם את הטונאלה הם כיוונו ל"בוגרי" ג'וליה, במקרה של הג'וניור הרי המועמדים הם אלו שקנו בזמנו את המיטו.
אחד האופנים בו הם מתכוונים לעשות את זה הוא מחיר אטרקטיבי. באירופה מתחיל מחירו של הג'וניור ב-30 אלף יורו, יקר יותר בכ-6,500 יורו מהג'יפ אוונג'ר, ובגרסה החשמלית שלו הוא צפוי לעלות 39 אלף יורו (עמדת טעינה כלולה במחיר), 4,200 יורו מעל לאוונג'ר החשמלי שנמכר בישראל במחיר של החל מ-190 אלף שקלים. כלומר, לו יישמרו פערי מחיר אלו ובכפוף לכך שהמחיר האירופי מושפע מתמריצים, אנחנו מסתכלים על מכונית שתתחיל בכ-210 אלף שקלים, יקר לעומת חשמליות ממותגים סיניים, קצת יותר יקר מסמארט 1 החשמלית, אבל דומה ללקסוס LBX ההיברידית וזול משמעותית לעומת ההיצע החשמלית של מותגי היוקרה הגרמנים. הבנזין תהיה זולה יותר.
הכותב היה אורח אלפא רומיאו באיטליה