זכות ראשונים זה דבר חשוב כאשר את חברה שרוצה להוביל, ולמרצדס יש רשימה ארוכה של כאלו. היא לא היססה לצאת להרפתקאות שבדרך כלל לא מאפיינות יצרנית גדולה ומבוססת, דברים כמו ה-A קלאס המקורית, הסמארט הזערורית, ה-B קלאס, החייאת מותג "מאייבך", ה-CLS שהביאה את רעיון הקופה ארבע דלתות ועוד. בחלק מהמקרים זה עבד, בחלק פחות - אבל היא לא הפסיקה לנסות. גם ה-GLB הוא ניסיון שכזה, ג'יפון באורך 465 ס"מ (קצר יותר ממיצובישי אאוטלנדר לצור ההשוואה) שדוחס 7 מושבים בתוכו.
העיצוב החיצוני משרת את המסר היעיל והתכליתי שאיתו הוא מגיע. כאשר הוא מתרחק במופגן מהעגלגלות הכרסתנית של מיני קרוסאוברים וג'יפונים ומציג קווי מתאר רבועים. קווי הדימיון ל-GLS המפלצתי (ולפחות לטענת מרצדס גם ל-G קלאס) קיימים פה ושם ולא במקרה. בהשקה שלו דובר לא מעט על כך שהוא יציע גם יכולות שטח כאלו ואחרות, אך במקרה של רכב המבחן הוא מועמס בחבילת AMG "ספורטיבית" שמגבילה אותו עם חישוקי 19 אינץ' וחתך 50.
תא הנוסעים הוא החגיגה הרגילה לעיניים של מערך ה-MBUX של מרצדס, זה נאמר על כל מכונית שלהם שעושה בו שימוש וזה יאמר כאן - זו המערכת הטובה ביותר כיום בתעשיית הרכב הן בהיבט התצוגה והן בהיבט התפעול. רק דבר אחד מעיב על החגיגה - השימוש בגרסה הפחות גדולה של מערך התצוגה שלא נפרשת על כל המסך. רשימת האבזור טובה מאוד, ברמת הגימור הזו אין חוסר מהותי שאפשר להצביע עליו למעט העובדה שמושב הנוסע החשמלי הוא אופציה בתוספת תשלום. גם חבילת הבטיחות נאה וכוללת בקרת שיוט עם היגוי אקטיבי, בלימה אוטומטית, התרעה על רכב ב"שטח מת", התרעת פתיחת דלת עם רכב חולף ועוד.
המרווח מלפנים מצוין, זה של המושב האחורי מרשים לא פחות, גם בשל בסיס גלגלים של 283 ס"מ ובמיוחד בזכות האפשרות להזיח את שורת המושבים לפנים ולאחור על גבי מסילות וכבונוס יש יציאות מיזוג נפרדות. גם כאשר המושבים במצב הקדמי המרווח סביר, ואז מתפנה מקום לילדים היושבים בשורת המושבים השלישית, כן, כתוב ילדים וזה מה שנכנס שם, אבל לפחות יש שם עוד שני שקעי USB C להעסיק אותם עם הטלפון הנייד.
בשימוש בכל המושבים תא המטען סמלי, 130 ליטרים זה כל מה שנשאר שם, בקיפול השורה השנייה, אהלן וסהלן ל-500 ליטרים סופר שימושיים למשפחה המטיילת.
מהבחינה האובייקטיבית, בהיבט של שימושיות, כלים "עממיים" כמו יונדאי סנטה פה, סקודה קודיאק או פיג'ו 5008 עדיפים עליו כמובילי משפחה.
מרצדס GLB מגיע לישראל בשתי גרסאות הנעה, הבסיסית נקראת 200 ומצוידת במנוע ה-1.3 ליטר ארבעה צילינדרים מוגדש הטורבו של מרצדס-רנו-ניסאן עם 163 כ"ס שנמצא בכל הפלטפורמות הקומפקטיות של מרצדס, החל ב-A קלאס, ב-GLA ועוד. הגרסה הנבחנת ה-250 מצוידת במנוע 2.0 ליטרים, ההספק הוא 224 כ"ס והמומנט הוא 35.7 קג"מ. ההנעה בגרסה זו היא כפולה קבועה ותיבת ההילוכים כפולת מצמד בעלת 8 יחסי העברה (7 הילוכים בגרסת ה-200).
עם ההספק הזה, 1,670 ק"ג על המשקל, הנעה כפולה ונתון רשמי של 6.9 שניות ל-100 קמ"ש הציפייה הייתה לרכב זריז יותר. אבל האופי של המנוע נוטה יותר לספק מומנט וגמישות מאשר תזזיתיות - זה לא דבר רע זה פשוט מה שהוא מתוכנן לעשות וזה בסדר גמור לייעוד שלו. פחות הרשימה תיבת ההילוכים, היא הפגינה גסות בנסיעה איטית בואך זחילה ויציאה מהמקום - לא חריג לתיבות כפולות מצמד - לא משהו שקל לקבל במרצדס.
תנוחת הנהיגה ב-GLB גבוהה מאוד, הסידור של שמשות זקופות יחסית והמרכב הרבוע חוברים אליה ויוצרים רכב שקל מאוד לתמרן בביטחון מבחינת גבולות הגזרה של המרכב. הנוחות בעיר פחות טובה ממה שרכב יומיומי לשימוש משפחתי אמור להציע. זה חלק מהמחיר שמשלמים על חבילת ה-AMG וחישוקי ה-19 אינץ'. אתם אולי אוהבים את המראה, אבל בסוף צריכים לנסוע בזה, הבעיה היא שגרסת ה-250 מגיעה רק עם הערכה הזו (ובאופן פרדוקסלי גם עם מערכות עזר בשם "חבילת שטח").
בכביש המהיר הנוחות משתפרת משמעותית, הוא נטוע היטב ותענוג גדול לכסות איתו מרחקים. לאלו שמתכננים לשהות פרקי זמן משמעותיים במהירות גבוהה, תפריע שריקה שמופיעה מדי פעם מכיוון הגג הפנורמי במהירות של מעל ל-130-140 קמ"ש. נשמע כאילו מישהו מסובב פורפרה ענקית על הגג.
על הכביש המפותל השילוב של מצב הספורט המהיר והחכם בתיבת ההילוכים, המומנט של המנוע, ההנעה הכפולה והכיול הנוקשה יחסית של הבולמים מאפשרים לא מעט חיוכים. שליטה מצוינת על המרכב שלא ממהר להתפזר כמו מיני מוגבהים אחרים. בסך הכל ה-GLB מאפשר משחקים מהנים בהעברות משקל מרוסנות עם הרבה מקדמי ביטחון לפני מגבלות האחיזה שלו.
צריכת הדלק נעה בין 13.5 ק"מ לליטר בנהיגה מנהלתית רגועה וירדה כדי 6.9 ק"מ לליטר בסיום הקטע התובעני של הנהיגה.
סיכום
אחרי כמה מאות קילומטרים עם ה-GLB, כאשר מסכמים מה אהבנו בו ומה פחות, יש בהחלט רשימה מכובדת של הדברים בהם הוא מצטיין. מהמראה החיצוני, הרעיון עצמו של רכב יוקרה עם 7 מושבים במרכב קומפקטי, הנדסת האנוש, ההתנהגות ועוד. הבעיה היא שאת הדברים שהוא אמור לעשות לא כל כך הצלחנו להכניס לרשימה הזו. שורת המושבים השלישית מאפשרת פתרון מאוד לא אידיאלי לשימוש כדרך קבע, גובה מחיר של ממש בתא המטען ונוחות הנסיעה ביום יום לא מרשימה. אבל אלו עיקר הדברים שבגללם תרצו רכב משפחתי עם 7 מושבים.
ואז מגיע המחיר, גרסת ה-200 אקסלוסיב מתחילה ב-350 אלף שקלים (וצפויה להוות עיקר מכירות הדגם), עבור ב-390 אלף שקלים לרמת הגימור פרימיום ולא פחות מ-436 אלף שקלים לרמת הגימור 250 הנבחנת.
בשורה התחתונה, אם החלטתם ללכת על מותג יוקרה עם אפשרות ל-7 מושבים, כנראה שרמת הגימור הגבוהה של גרסת ה-200 תהייה הבחירה הנבונה יותר. הגרסה החזקה לא מעניקה ערך מוסף של ביצועים או יכולות שטח ורק גורעת מהנוחות ומייקרת אותו, קשה להמליץ דווקא עליה.
על הצד הטכני: מרצדס GLB250
מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, כפולה
נפח: 1,991 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/224
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,800/35.7
תיבת הילוכים: אוטומטית, כפולת מצמד, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 465
רוחב (ס"מ): 183
גובה (ס"מ): 171
בסיס גלגלים (ס"מ): 283
תא מטען (ליטרים): 500-640 (5 מושבים), 130 (7 מושבים)
ביצועים:
תאוצה 0-100: 6.9 שניות
מהירות מירבית: 236 קמ"ש
מתחרים:
לנד רובר דיסקברי ספורט
מחיר:
436 אלף שקלים