נוהרים לליסינג הפרטי בלי לעשות חשבון

החוויה המפוקפקת של בעלות על מכונית בישראל היא לא איזו חדשה מסעירה. הסחרחורת למראה מחירי המכוניות החדשות לעומת המחירים שלהן בחו"ל, התחושה שבשוק המשומשות אין שום סיכוי למצוא מכונית נורמלית, ההרגשה ההיא שכרטיס האשראי שלכם פתאום קל יותר אחרי כל ביקור במוסך, הטסט השנתי ואיך אפשר בלי הטקס של פרסום המכונית למכירה כמשומשת והטיפוסים שמתקשרים אליך בשעות לא שעות. למעשה, אם אינכם נמנים על יחידי הסגולה שצולחים את הסיפור הזה טוב - אתם מבינים על מה אנחנו מדברים, אם לא מחוויה, לפחות בהיכרות של זה אצל האנשים סביבכם.

את הסיטואציה הכאובה הזו גילו בשנים האחרונות חברות הליסינג, הגדולות, הבינוניות והקטנות. אלדן, אלבר, אופרייט, אוויס, ליסקאר, שלמה ואחרות מציעות מסלולי ליסינג תפעולי ללקוחות פרטיים. על פניו הסיפור פשוט: אתה תשים מקדמה של כמה אלפי שקלים, ותמורת תשלום חודשי של 2,500 שקלים תמורת סיאט אטקה ברמת הגימור "סטייל" לדוגמה תקבל חבילה שלמה של שקט. לא תראה מוסך או מכון רישוי, לא תעשה טלפון אחד של השוואת מחירי ביטוח, לא תצטרכו אפילו לבדוק אוויר (שזה חבל מאוד!), או להחליף גלגל במקרה של פנצ'ר ובסוף התקופה המכונית פשוט תיעלם מחייך בלי נודניק אחד שיגיד לך "יקר אחי, יקר, לאוטו אין שוק" לפני שאמרת את המחיר.

והאנשים, כך מסתבר מנתוני המחלקה הכלכלית של "קבוצת שלמה" - בהחלט מוצאים בזה פתרון. ועם נתח של 40 אחוזים מהשוק, אפשר לראות בנתוני החברה כמייצגים בצורה די נאמנה את המציאות. על פי המספרים של סיכום חמש השנים האחרונות כ-30 אחוזים מהמכוניות שנקנו על ידי השוק המוסדי מופנות לליסינג הפרטי התפעולי - או במילים אחרות, כל מכונית רביעית שנרכשה על ידי גוף מוסדי מסיימת בעסקת ליסינג פרטי. וזו התוצאה של עלייה הולכת ומתגברת בשנים 2015-2020 מהיקף של 5 אחוזים ועד 30 אחוזים כאמור. והם באים ונשארים, כאשר כ-70 אחוזים מהלקוחות מחדשים את העסקה עם תום התקופה המקורית.

ההסבר של מוטי ברטון, מנכ"ל הליסינג הפרטי של קבוצת שלמה, מתרכז בשלושה אפיקים. החיסכון בכסף בשקלול עלויות האחזקה, הביטוחים, הטיפולים וירידת הערך של המכונית (חיסכון שהמחשבון שלנו לא הוכיח שבאמת בא לידי ביטוי). ההיבט השני הוא שאצלם בכל אופן הם מזהים ומאפשרים ללקוחות לבחור גם את רמות הגימור הגבוהות יותר של חלק מהדגמים. ההיבט השלישי הוא הנוחות וחוסר הרצון להתעסק בקנייה בתחזוקה ובמכירה, גם במקרים בהם זהו רכב שני או שלישי בבית, כאשר הראשון מהם הוא רכב צמוד מהעבודה והלקוחות מחפשים חווית בעלות (או יותר נכון היעדר "חווית" בעלות) דומה.

חיזוק לאבחנה של הסעיף השלישי, אפשר למצוא בכך ש-36 אחוזים מהעסקאות בשלמה הם על מכוניות קטנות. הלהיטים? יונדאי i10, קיה פיקנטו, סיאט איביזה, מיצובישי ספייס סטאר. אבל כמו בשוק הפרטי, גם פה הג'יפונים והקרוסאוברים הקטנים והבינוניים הם נותני הטון עם 46 אחוזים בצירוף שתי הקטגוריות. פה? המבוקשים ביותר הם קיה ספורטאז', סטוניק ו-X CEED, מיצובישי אאוטלנדר, מאזדה CX30 ו-CX5, פיג'ו 3008 ויונדאי טוסון.

דרך אחת לבדוק כמה עסקה כזו כדאית לכם היא במחשבון מסלולי המימון של קארזון ועדיין, אם בכל זאת נכנסים לעסקה כזו שהיא לא רק סיפור שתהפכו את זה כמה שתרצו - בשורת הסיכום יקר יותר על אף הנוחות שבו - נדרשת תשומת לב לכמה פרטים חשובים מאוד לפני שחותמים על הנייר, או על המסך (15 אחוזים מהעסקאות נעשות באופן מקוון).

• 1. בדקו את פוליסת הביטוח שכלולה בעסקה, השוו אותה לזו שאתם מקבלים בחברות השונות ותגלו לא פעם פערים לא מבוטלים בכיסוי שלה.
• 2. ברוב המקרים יצויין כי הטיפולים על פי הוראות יצרן, אבל באילו חלפים? על מסנן המזגן לא היינו מפוצצים עסקה, אבל הייתם מתפשרים על רפידות בלמים ממותג עלום?
• 3. מה כוללת חבילת השירות? למשל, לאילו צמיגים יחליפו לכם אחרי שאלו המקוריים יסיימו קדנציה. האם לזהים לאלו שאיתם הגיע הרכב או תואמים להם באיכות ובמחיר?
• 4. מה קורה אם הרכב נזקק לאשפוז בן כמה ימים, איזה רכב חלופי תקבלו ולכמה זמן?
• 5. יש לכם נהג צעיר או חדש בבית? זה ישפיע על המחיר. אבל לא רק, מה קורה אם משאילים את הרכב לחבר שנתקע בלי סידור לאסוף את הילד מהחוג.
• 6. נוסעים הרבה? בדקו מה מגבלת הקילומטרים. הרף העליון עומד על כ-20 אלף ק"מ
• 7. אם יש לכם תכנון על וו גרירה או אפילו אם אתם אודיופילים שחייבים מערכת שמע בבנייה פרטית - וודאו מה עמדת החברה לגבי שינויים כאלו, מי אחראי להתקנה שלהם, במיוחד וו גרירה שדורש רישום ברישיון.
• 8. חפשו את הג'וקר - סעיף ה"השבה לקדמות" בחוזה. המשמעות מאחוריו היא חיוב שלכם על כל התיקונים הקטנים, קוסמטיים ברובם שנדרשים לרכב לפני שהוא מוצע למכירה הלאה. מדובר בפינה שלעיתים עלולה לעלות לכם ביוקר. ודאו מה כולל הסעיף הזה והאם ניתן "לגדר" את העלות המקסימלית בגינו.