מבחן דרך: יונדאי סונטה 1.6 טורבו

אני מודה, אני פתי של גאדג'טים. במיוחד אלה מהזן המיותר, שכבר בשימוש הראשון ברור שאין מה לעשות איתם או שקל יותר לבצע את המשימה בלי אותו גאדג'ט מהולל. מזל שלצידי יש את "הצודקת" שיודעת לשים את הברקס כשצריך ולמנוע ממני עוגמת נפש מיותרת (ואם את קוראת את זה, אז דעי לך שאני לא מסכים אם המשפט האחרון שכתבתי).

יש שיאמרו שגם בסונטה טורבו שזה עתה הגיעה לישראל, יש אחד כזה: היכולת לנהוג את הרכב הזה בקו ישר לפנים ולאחור באמצעות השלט בלבד, כשהנהג נמצא מחוץ לרכב. לחצן אחד מניע את המכונית - המצאה גאונית שכבר שנים קיימת כמעט בכל מכונית שמיוצרת בארה"ב. לחצן אחר בשלט מאפשר לנווט את המכונית ולהביאה אליך. זה לא גימיק לבטטות כורסה שישמחו שהמכונית תגיע אליהם במקום לפסוע 3 צעדים, זה פיצ'ר שנועד להוציא או להכניס את המכונית לחניה צפופה שבה קשה יהיה לפתוח את הדלתות.

הנה, יש פתרון לכל אותם חניות סרדינים: בסופר, בחוף הים, בקניון, איפה לא. כל אותם מקומות בהם אתה מגלה כי מי שהחנה לצידך פחות מודע לגודל הדלת שלו, וטורח לסמן לך את זה במכה נאה, ושריטה תואמת על הדלת שלך. אני עפתי על הגדג'ט זה. "הצודקת" פחות. כלומר הוא היה לה נחמד, אבל היא לא הייתה מוציאה עליו שקל אחד נוסף, אם הוא היה בתוספת תשלום. בעיקר כי לטענתה אותן "נשמות" טהורות שחונים לצידה צריכים את זה יותר ממנה. אז שהם ישלמו, וכל האנושות תרוויח מזה.

יש לומר שזה לא גאדג'ט חדש, הוא כבר קיים שנים בדגמי הקצה של מותגי יוקרה, ואפילו הופיע באיוניק 5 החשמלית, אבל זו פעם ראשונה שזה מגיע לסונטה בישראל, וזה אחד ההבדלים הבודדים בין סונטה טורבו החדשה לעומת זו ההיברידית שכבר מתגלגלת בינינו מזה שנה ולא מציעה את הפיצ'ר. השתיים מציעות את אותם ממדים חיצוניים, את אותו מרווח פנימי, את אותן מערכות בטיחות מתקדמות, את אותו עיצוב (למעט הבדלים קלילים בתחתית הפגושים), ופחות או יותר את אותו אבזור נוחות. מבט בדף הנתונים יגלה כי לשתיהן הספק דומה, ומשקל כמעט זהה. אז האם באמת יש הבדל ביניהן? ובכן, כן. גדול למדי, ולא רק במחיר.

הסיבה להצטרפות גרסת הטורבו עכשיו היא התייקרות הגרסה ההיברידית (בין 9% ל-12%, תלוי ברמת הגימור) כתוצאה ממעבר מקבוצה 2 לקבוצה 3 של המיסוי הירוק. לגרסת הטורבו מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר שמפיק 180 כ"ס ומשולב לתיבת 8 הילוכים אוטומטית. לגרסה ההיברידית מנוע 2.0 ליטר בנזין אטמוספרי ומנוע חשמלי שיחדיו מייצרים הספק משולב דומה, 192 כ"ס, ומשודכים לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. לכאורה הספק דומה ומשקל כמעט זהה, אמורים להניב ביצועים דומים. אז זהו, שלא. סונטה ההיברידית היא שייטת אוטוסטרדות מאוד מהירה. גרסת הטורבו זריזה הרבה יותר ועוד דוחסת בך אדרנלין כבר מהלחיצה הראשונה על הדוושה. למעשה היא עושה זאת בצורה מעט מפתיעה. לחיצה עדינה על הדוושה לא מביאה להתקדמות הרצויה, ואז לוחצים מעט יותר והמכונית נורית מהמקום בצורה שיכולה להיות חזקה מהמצופה, ולעייף לאורך זמן. זה נובע גם מרגישות הדוושה וגם מהעובדה שהמון מומנט מגיע מסל"ד מאוד נמוך ודוחף חזק.

אבל זו למעשה התלונה היחידה שיש לומר על יחידת הכוח הזו, כי את כל השאר היא מבצעת מצוין. שיא המומנט מגיע מסל"ד מאוד נמוך, 1,500 סל"ד, ונשאר יציב עד 4,500 סל"ד. זהו טווח גדול ויעיל שמאפשר לקבל המון כוח כמעט בכל רגע נתון. גם אין ממש טעם למשוך את המנוע לכיוון הקו האדום שנמצא ב-6,000 סל"ד. בטווח הזה מקבלים בעיקר צליל רועם יותר, ופחות דחף. עדיף להעביר הילוך באמצעות הידיות הנוחות מאחורי גלגל ההגה ולהישאר בחלק היעיל של שיא המומנט.

תיבת ההילוכים חלקה, ופועלת היטב עם המנוע הכוחני. היא גם מציעה שני הילוכים נוספים ביחס להיברידית, כששני ההילוכים הגבוהים מאפשרים שיוט נעים על סף גלישה נינוחה כמעט ללא התנגדות, אפילו במהירויות כביש 6. זה מצוין לצריכת הדלק, פחות כשאתה עוזב את דוושת התאוצה מתוך רצון להאט במעט את קצב הסגירה אל הפגוש של המכוניות שלפניך והמכונית פשוט ממשיכה להתגלגל ללא "בלימת מנוע" של ממש בשל יחס ההעברה הארוך.

צריכת הדלק הממוצעת לאורך תוואי המבחן עמדה על 11.5 ק"מ לליטר. בהתנהלות סבירה ביום יום תשיגו צריכה טובה יותר של סביבות 12-12.5 ק"מ לליטר. בשיוט רגוע על 120 קמ"ש לאורך כביש 6 הראה מחשב הדרך על צריכה של 17.8 ק"מ לליטר. ההשוואה לסונטה ההיברידית פשוט מתבקשת ובהתבסס על מבחנים קודמים שערכנו על אותם כבישים, סביר כי סונטה ההיברידית תהיה חסכונית בין 20%-25% אם עיקר ההתנהלות היא עירונית ו-20% ואף פחות אם עיקר הנסיעה היא בינעירונית.

סונטה ההיברידית היא מהמכוניות היותר נוחות בקטגוריה. שילוב של רכות בסיסית, וחישוקי 17 אינץ' אפשרו לה להיות סלחנית יותר במפגש עם שיבושים. גרסת הטורבו מציגה התנהלות קשיחה יותר, בעיקר כי היא נועלת חישוקי 18 אינץ' וצמיגים שונים: רחבים יותר ובעלי דופן נמוכה יותר (235/55). סונטה טורבו עדיין מצליחה לספוג היטב את המהמורות, ולנטרל את העוקץ מכל שיבוש שהוא, אבל היא מרצדת על כל מפגע. לא בצורה בוטה או לא נעימה, אלא יותר בסגנון של "נרשם בספר המסע של המכונית". בידוד הרעשים מוצלח למרות שההיברידית בעלת הצמיגים הצרים במעט, זכורה לי כשקטה עוד יותר.

כבישי הבקעה וכבישי הצפון השונים אפשרו לגרסת הטורבו לצלול בקצב גבוה בין שלל פניות ועיקולים בגבהים שונים. הצמיגים הרחבים הציעו המון אחיזה, כשהמתלים מצידם מציגים ריסון מצוין. זו עדיין לא מכונית מהנה לנהיגה ולא רק בגלל שההגה קל מידי לפניה, והבלמים התעייפו לאחר מאמץ ממושך.

אני אוהב את הדור הנוכחי של יונדאי סונטה. הוא נראה מצוין, רחב ואגרסיבי, מרווח מאוד, בעל תא מטען גדול ושימושי, חזק במידה מספקת, חסכוני ובעיקר מלא בגאדג'טים שונים שההתעסקות בהם מעבירה יופי את הזמן בהמתנה לסיום מסע הקניות של הצודקת.

הגרסה ההיברידית נושאת הילה "נקייה" יותר, חסכונית ומעט נוחה יותר מגרסת הטורבו שחזקה ממנה באופן מורגש, וגם זולה, סליחה, לא זולה, אבל פחות יקרה מההיברידית. רכב המבחן היה ברמת הגימור הגבוהה, 'לימיטד' ונשא מחיר של 200,000 שקלים - 18,000 שקל פחות (9%-) מההיברידית באותה רמת גימור. זהו פער ענק שייקח שנים לסגור בעלויות המעט עודפות של צריכת הדלק.

פער המחיר ברמת הגימור הנמוכה יותר, 'סופרים' בטורבו ו'פרסטיג'' בהיברידית, קטן יותר (6%), אבל כאן גם קיים הבדל גדול באבזור לטובת הטורבו המצוידת יותר. כך שעם כל הכבוד לצריכת דלק ולעולם הירוק - איך שלא הופכים את זה, גרסת הטורבו מעניקה תמורה עדיפה.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,598 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/180
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500-4,500/27
תיבת הילוכים: אוטומטית, פלנטרית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 490
רוחב (ס"מ): 186
גובה (ס"מ): 144
בסיס גלגלים (ס"מ): 284
תא מטען (ליטרים): 510

ביצועים:
תאוצה 0-100: 8.6 שניות
מהירות מירבית: 210 קמ"ש

מתחרות:
סקודה סופרב, טויוטה קאמרי, מאזדה 6, פיג'ו 508, למיטיבי לכת ובאותו מחיר: טסלה מודל 3SR

מחיר:
200,000 שקלים