למעט הטראוורס שמתמקם לו בנוחות ברף הגודל העליון של הקבוצה שלו, בכל הקשור לדגמים האחרים של הקרוסאוברים משברולט, לכולם ללא יוצא מן הכלל יש את העניין הזה עם הגודל - מהבלייזר, דרך האקווינוקס וגם הטרייל בלייזר שלפניכם, שלושתם נמצאים באיזו משבצת של מתאימים-לא מתאימים לתבניות הסגמנטים שאנחנו מתוכנתים לתפוס. במקרה של הטרייל בלייזר, הוא נמצא על התפר בין הקרוסאוברים כמו קיה סלטוס ומאזדה CX30 לבין אלו הגדולים יותר כמו ניסאן קשקאי וצפונה אליו כמו יונדאי טוסון. ובניגוד לסיטואציות אחרות של one size fits all, במכוניות זה קצת פחות עובד - אנחנו אוהבים את המכוניות שלנו בתוך תבניות מוכרות.
דבר אחד לא ישאיר אתכם מבולבלים לגבי השיוך שלו - העיצוב. בשברולט ארזו את הטרייל בלייזר עם כל סממני העיצוב העכשוויים שלהם. מהאחוריים התפוחים ועד הגריל הגדול ויחידות התאורה המפוצלות אה-לה-קמארו. על אלו מוסיפים את התבלינים הקבועים של עדת הג'יפונים והקרוסאוברים של "מיגוני גחון", בתי גלגלים מפלסטיק ומסילות גגון ויש לכם את ההופעה הנדרשת. ועל אלו יש את צמיגי ה- Dynapro AT2 של הנקוק שפחות או יותר הפעם הראשונה שבה תראו צמיג עם "עיצוב" במקרה שלו זו דופן עם אשליה אופטית של צמיג שטח קשוח. אולי זה כל אלו יחד, אולי זו העובדה שהוא לא ממש נפוץ, אבל לפחות מהרושם בימי המבחן - הטרייל בלייזר קיבל די הרבה תשומת לב.
בפתיחת דלת וכניסה פנימה קודם כל מקבלים פה את שפע האבזור, הריפוד דמוי עור משולב בד, המושבים חשמליים, חלון גג פנורמי, דלת תא מטען חשמלית, מסך מולטימדיה 8 אינץ' (תאימות לאנדרואיד ואפל), בקרת אקלים, הנעה מרחוק, חימום מושבים, שקע 230V במושבים האחוריים ועוד ועוד. רשימת מערכות הבטיחות כוללת פה ובכל רמות האבזור בין השאר 10 כריות אוויר, זיהוי הולכי רגל, בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת", התרעת תנועה חוצה, מצלמת רוורס. זו רשימה יפה מאוד ויפה עוד יותר שהיא מופיעה כאמור בכל רמות הגימור.
המרווח מצוין, ולמי שאוהב לשבת גבוה ושולט - יש את זה פה לגמרי. פחות נחמד זה הצורך להתרגל לקורות קדמיות עבות מדי שגם "סוגרות" את תחושת המרווח וגם חוסמות את שדה הראיה. ואם אתם אוהבים לשבת רחוק, תבדקו שההגה יוצא מספיק החוצה, כי המהלך שלו די מצומצם. איכות החומרים במקומות בהם תשוטטו עם הידיים טובה מאוד, במקומות הפחות מתויירים היא נוקשה, פשוטה וחלולה. כמות תאי האחסון טובה ולמרות המראה המעט ארכאי בתא הנוסעים האנלוגי, למי שחובב סידור ברור והגיוני של פקדים בלי התחכמויות מיותרות - זה המקום.
עם 264 ס"מ בבסיס הגלגלים המרווח במושב האחורי של הטרייל בלייזר מצוין ככל שזה נוגע לרגליים ולגבי הפדחת קצת פחות למרות גובה של 167 ס"מ. המושב עצמו מעט קצר כדי לתמוך בירכיים של מבוגר בגודל מלא אבל לפחות זווית המושב עצמו טובה. כאמור יש כאן שני שקעי USB, רגיל ו-USB C וכן שקע 230V, פתחי מיזוג אין למרבה הצער. תא המטען גדול ושימושי, הנפח הרשמי של 716 ליטרים מתייחס למדידה עד התקרה ולכן מטעה. חוץ מנפח ופתח הטענה רחב הוא לא מציע פיצ'רים מיוחדים, וגם לא מדף... נחזור לזה בהמשך.
מתחת למכסה המנוע יחידת הנעה מאוד לא אמריקנית - מנוע 1.35 ליטרים שלושה צילינדרים מוגדש טורבו. ההספק של 155 כ"ס מועבר בגרסה זו לארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים פלנטרית עם 9 יחסי העברה. זה אומר המון התרוצצות בין ההילוכים כדי לשמור אותו בסל"ד היעיל ולמצות כל אחד מ-24.2 הקג"מ שלו.
בשורה התחתונה מדובר בשידוך טוב, המנוע לא ספורטיבי, אבל בהחלט נמרץ, למעט בקצה העליון של הסל"ד וכאשר נמצאים שם לפרקי זמן ארוכים שומעים אותו קצת יותר מאשר תרצו. זה קורה בעקיפות ממושכות או בעלייה ארוכה וגם אז כמעט ולא מגיעים לשם. תיבת ההילוכים הזו היא עוד סיבה להעדיף את הגרסה הזו, כפולת ההנעה, מאשר את גרסת ההנעה הקדמית שעושה שימוש בתיבת הילוכים רציפה - הכל עדיף על תיבה רציפה, להיכנס לשירותים ציבוריים ולראות שהשרוכים שלך פתוחים - זה יותר טוב מתיבה רציפה.
בעוד בידוד הראשים מהרעשים זקוק לשיפור של ממש בשל נוכחות של רעשי דרך, הרבה מהם מגיעים מאחורה מאיזור תא המטען - איפה שמדף, אפילו כזה נגלל כנראה היה עוזר מאוד. נוחות הנסיעה יוצאת נשכרת מכיול בולמים רך יחסית, שיבושים עירוניים וכבישים גליים נבלעים יפה ובנינוחות. זה גובה מחיר מסוים בכביש המפותל שם הם לא מספיק קשיחים כדי לתמוך בגוף כאשר מגזימים - אבל בחייכם, אם אתם מגזימים במהירות איתו בכביש מפותל - כיול בולמים זו הבעיה האחרונה שלכם. ההיגי מהיר ומדויק, וברגע שלומדים לסמוך עליו, שרמת האחיזה שלו גבוהה והוא צפוי במגבלות אפשר אפילו ליהנות קצת. אבל כמו רוב ההגאים מסוגו - שום סיכוי להיזון חוזר נורמלי. אבל בעוד היזון חוזר מההגה זו באמת רמת אנינות שלא רלוונטית לכלים כאלו - יש משהו שאני לא אפטור את הטרייל בלייזר ממנו בלי ביקורת - הבלמים - שברולט עושה פה שימוש בדוושת בלם אלקטרונית - בגדול, על הדוושה יש חיישן לחץ, המתרגם את עוצמת הבלימה לאות חשמלי וממנו העסק עובר לתגבור הבלמים. התוצאה היא תחושה של דריכה על דוושה מתה, אין את הפידבק של עוצמת הלחיצה - ובלמים זה א'-ב' של תחושת ביטחון בנהיגה מבחינתי. ושיהיה ברור - אין שום בעיה בעוצמת הבלימה עצמה - הטרייל בלייזר נשתל בעוצמה בלחיצה הגונה על הבלמים - זו רק התחושה שחסרה.
למרות שזו גרסת ההנעה הכפולה, הטרייל בלייזר הוא לא רכב שטח קשוח. כך שלא היה לי באמת מה לחפש איתו בשטח. אבל מכיוון ששיקול דעת אני מפעיל רק בימים זוגיים למעט שני, רביעי ושישי - יצאנו לגיחה מבוצבצת בשבילים החלקלקים של רמות מנשה, אנדרטת הקיבוצים, נחל גחר החמקמק בשאר ימות השנה מציג זרימה יפה בימים שאחרי מנות גשם טובות והחריצים החדשים אחריהם ממציאים שעשועי שטח קטנים ולא מזיקים ברובם. דווקא שם הטרייל בלייזר הפתיע. כל מה שצריך זה מודעות לגובה הגחון ואז עם מעט תכנון נתיב התקדמות ובעיקר תיקול מכשולים בזווית שתנצל את זה שאצלו הגלגלים ממוקמים בפינות יחסית - הוא מצליח להתקדם יפה. כל זה כמובן כל עוד מקפידים על עניין המומנטום ורציפות תנועה - ההסתמכות שלו על חיישנים ועל הבלמים ולא על דיפרנציאלים וכו' (כמו סובארו XV) אומרת שמהירות התגובה שלו לתקיעות ועניינים היא איטית יותר ואיטי זה אומר לעצור ולעצור זה אומר לזנק שוב ולא תמיד הקרקע בעניין של לתת לך מספיק אחיזה.
לאור הרכות היחסית בכביש ציפיתי לנוחות שבילים טובה, אבל הוא היה נוקשה יחסית ולא נעים במהירות טיול סבירה, רק בקצב איטי מאוד, או מהיר מדי.
בסיום ימי המבחן שכללו גם שוטטות שטח עמדה צריכת הדלק על 12 ק"מ לליטר, בסך הכל נתון יפה מאוד לתנאי מבחן לרכב בנזין מוגדש.
סיכום
שברולט טרייל בלייזר לא ממש מוצא את עצמו בשוק המקומי, הבעיה שלו היא פחות במוצר, שאינו מושלם אלא מכיל יתרונות וחסרונות כמו כל אחיו לקטגוריה ללא יוצא מן הכלל - יש לו מרווח טוב, אבזור מצוין ומנוע נמרץ מחד אבל הוא חסר את השקט והעידון שהשם "שברולט" מעלה לראש. הוא מאובזר אבל באופן מבלבל - עם שקע חשמלי ליושבים מאחור אבל בלי יציאות מיזוג. עם מושב חשמלי אבל בלי בקרת אקלים מפוצלת. עם 10 כריות אוויר והתרעת תנועה חוצה אבל בלי בקרת שיוט אדפטיבית. ועל אף אלו, מבחינת המוצר - מדובר במתמודד חזק מאוד בקבוצה שלו.
אז מה כן מפריע לו? שהוא תקוע בין העולמות ובמקום לאכול את העוגה בשתי החתונות ולהשאיר את המקל שלם בשני הקצוות שלו או משהו כזה, הוא נתפס כקטן יחסית במחיר של הגדולים (בטח ברמת הגימור הזו שהיא המומלצת) ופחות מאובזר מהקטנים ברמות הגימור הגבוהות שלהם שזהות למחיר גרסת הכניסה שלו.
במחיר של 180 אלף שקלים למכונית המבחן, הוא כבר בטריטוריה של כלים כמו יונדאי טוסון, שגדול וחזק ממנו, עם יותר מרווח פנימי ואיכות חומרים עדיפה ואז למעט מי שהעיצוב הזה תופס אותו ולא נזקק למימדים של הכלים הגדולים יותר - זה עוד יכול לעבוד. אבל המאסה הגדולה של הלקוחות לא שם, הם רוצים את המנה שלהם בגודל שהם מכירים. זו של שברולט טרייל בלייזר טעימה, מאוד, אבל זו כנראה לא צורת ההגשה המועדפת על הלקוחות.
על הצד הטכני: שברולט טרייל בלייזר אקטיב 4X4 Z
מנוע, הנעה: בנזין, 3 צילינדרים, טורבו, כפולה
נפח (סמ"ק): 1,341
הספק/סל"ד (כ"ס): 155/5,600
מומנט/סל"ד (קג"מ): 24.2/1,600
תיבת הילוכים: אוטומטית, 9 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 441
רוחב (ס"מ): 180
גובה (ס"מ): 167
בסיס גלגלים (ס"מ): 264
תא מטען (ליטרים): 716 (תקן SAE עד גובה התקרה)
ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.1 שניות
מהירות מירבית: 200 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 12 ק"מ לליטר
מתחרים:
קיה סלטוס, מאזדה XC30, ניסאן קשקאי
מחיר:
180 אלף שקלים